נשא

א. כדי לסיים את הפרשה בדבר טוב.
ב. כדי להצמיד את התממשות האיום לאיום עצמו - אומרים לה אם שטית תפול ירכך ותצבה בטנך, משקים אותה את המים, ואז אם היא שטתה זה מיד קורה.

על קרבנות הנשיאים כותב ב"חזקוני" שהן באו לכפר על שהנשיאים מנו את ישראל.
הבעיה היא רק שהמניין היה בא' לחודש השני וקרבנות הנשיאים היו בחודש הראשון.


האם הכפרה היא על החטא העתידי שיתרחש?

מנין לך שקורבנות הנשיאים היו בחודש הראשון?
לכאורה ימי המילואים היו א-ז ניסן (כדעת המיעוט בחז"ל ושלא כדעת הרוב וע"ע כאן - http://goo.gl/nDfxvP). לכאו' לא משה שהוא טיפל בקורבנות הנשיאים כי הוא היה אחראי רק על המלואים, ובנוסף לא סביר שחלק הוקרבו ע"י משה וחלק ע"י אהרן ובניו. מכך שהם נקראים חנוכה עולה לכאורה שהם הוקרבו מיד כלומר בח-יט ניסן, וחפפו באופן חלקי את חג המצות (ואת הפסח), וזה נראה לי משונה. המיקום בפרשת נשוא מלמד לכאורה שזה היה באייר, ובאמת זה נראה לי סביר יותר, אלא שאז צריך להסביר למה זה נקרא חנוכת המזבח, וכנראה שחנוכה יכולה להיות מאוחרת יותר כמו שאנשים עושים חנוכת בית.
גם לגבי המפקד נראים דבריו של קסוטו שהמפקד נערך מאז רדת משה עם הלוחות השניים, ע"ש.

שו"ר שכיוונתי לדעת האברבנאל בזה שקורבנות הנשיאים היו באייר (אמנם הוא תולה את זה גם בכך שהנשיאים למפקד מונו בא' אייר ולפני כן לא יכלו להקריב, ואני לא הסתמכתי על זה כי אני מקבל את קסוטו שהמפקד הסתיים בא' אייר ולא התחיל אז).