|
|
| נשלח ב-30/5/2015 21:53 |
|
| |
א. כדי לסיים את הפרשה בדבר טוב. ב. כדי להצמיד את התממשות האיום לאיום עצמו - אומרים לה אם שטית תפול ירכך ותצבה בטנך, משקים אותה את המים, ואז אם היא שטתה זה מיד קורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2015 22:04 |
|
| |
אם את הפסוקים היו אומרים בשעת הטכס, אולי היית צודק.
התורה לענ"ד צריכה להיות קודם כל חיובית. כמו בפר בחוקותי. קודם החיוב, אם נתנהג בסדר. ואם לא, אז ... לא מתחילים בשלילה. האדם קודם כל בחזקת זכאי!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2016 13:47 |
|
| |
על קרבנות הנשיאים כותב ב"חזקוני" שהן באו לכפר על שהנשיאים מנו את ישראל. הבעיה היא רק שהמניין היה בא' לחודש השני וקרבנות הנשיאים היו בחודש הראשון.
האם הכפרה היא על החטא העתידי שיתרחש?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2016 14:51 |
|
| |
מנין לך שקורבנות הנשיאים היו בחודש הראשון? לכאורה ימי המילואים היו א-ז ניסן (כדעת המיעוט בחז"ל ושלא כדעת הרוב וע"ע כאן - http://goo.gl/nDfxvP). לכאו' לא משה שהוא טיפל בקורבנות הנשיאים כי הוא היה אחראי רק על המלואים, ובנוסף לא סביר שחלק הוקרבו ע"י משה וחלק ע"י אהרן ובניו. מכך שהם נקראים חנוכה עולה לכאורה שהם הוקרבו מיד כלומר בח-יט ניסן, וחפפו באופן חלקי את חג המצות (ואת הפסח), וזה נראה לי משונה. המיקום בפרשת נשוא מלמד לכאורה שזה היה באייר, ובאמת זה נראה לי סביר יותר, אלא שאז צריך להסביר למה זה נקרא חנוכת המזבח, וכנראה שחנוכה יכולה להיות מאוחרת יותר כמו שאנשים עושים חנוכת בית. גם לגבי המפקד נראים דבריו של קסוטו שהמפקד נערך מאז רדת משה עם הלוחות השניים, ע"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2016 16:09 |
|
| |
שו"ר שכיוונתי לדעת האברבנאל בזה שקורבנות הנשיאים היו באייר (אמנם הוא תולה את זה גם בכך שהנשיאים למפקד מונו בא' אייר ולפני כן לא יכלו להקריב, ואני לא הסתמכתי על זה כי אני מקבל את קסוטו שהמפקד הסתיים בא' אייר ולא התחיל אז).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2016 22:49 |
|
| |
אייקון ירוק יש
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2016 22:33 |
|
| |
דברי קאסוטו נפלאים מאד, מאז הפרשה שעברה אני מנסה לחשוב בכיוום זה כדי לפתור את בעיית המניין הזהה. אבל מה הוא עושה עם במדבר א, א? (בא' לחודש השני?) נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2016 23:01 |
|
| |
אם זכרוני אינו מטעני, הרי שבא' לחודש הב' היה אקט הסיום החגיגי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2016 23:12 |
|
| |
כתוב 'וידבר ה' אל משה בא' לחודש השני נשא את ראש בנ"י לבית אבותם וגו'. ועדייין כל זה יכול להיות אקט הסיום. הבעיה האמיתית היא שבתורה לא מוצג כל תהליך המניין הראשוני. ולעומת זאת מוצג כאילו המניין נעשה בעקבות ציווי ה' בר"ח אייר. זה קשור גם לשאלת שילוח מרגלים, והמשכיל יבין. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2016 23:22 |
|
| |
בדקתי. לפי קסוטו יחד עם שקילת מחצית השקל נעשה רישום על גבי חרסים. תחילת הטיפול בהם היה רק בא' אייר בציווי ה'. מי שטוען את מה שאמרתי הוא הרב סמט והוא אכן מפרש ששאו את ראש הכוונה היא לאקט הסיום שבו מסרו את מספרי המפקד באופן חגיגי. אני לא ממש רואה איפה מוצג שהמניין נעשה בעקבות זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2016 23:19 |
|
| |
התורה כותבת 'שאו את ראש כל עדת בנ''י...תפקדו אותם לצבאותם - כאשר ציוה ה' את משה ויפקדם במדבר סיני'.
ולעומת זאת אין שום אזכור לכך שהמניין כבר החל קודם וזה היה טקס הסיום. סוף דבר, נראה ששיטת קאסוטו עדיפה על סמט.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2016 11:01 |
|
| |
מה שהחזקוני כותב - לדעתי באמת זה לא הפשט, אבל בהחלט מבחינה דרשנית ייתכן שהכפרה קדמה לעשייה, הרי לא מדובר פה באיסור, שהרי המנייה נעשתה בהיתר, וא"כ זה רק "כעין" כפרה, זאת אומרת, כמו ב"הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין", אע"פ ששני הצדדים יודעים שהם חייבים לעשות את זה, וכאן זה עדיפא מיניה, כי אין אפילו צד גריעות במנייה.
|
|
|
|
|