|
|
| נשלח ב-27/5/2007 01:47 |
|
| |
עוז,
בהחלט.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2007 08:50 |
|
| |
אני לראשונה נכנס לאשכול זה, ופשוט לא מאמין, יש שמכחישים גזענות בציבור האשכנזי כלפי הציבור המזרחי?
זו מציאות מחיי הנישואים, מקבלת למוסדות חינוך, מהתבטאויות היומיומיות, מאי הכרה קולקטיבית של רבניהם תוך זלזול מחפיר וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2007 09:21 |
|
| |
חיים
איקון ירוק על ההודאה באמת פשוטה אם גם מכאיבה ומביישת ביותר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2007 10:14 |
|
| |
ועדיין יש מה ללמוד בנושא מהצבור הד"לי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2007 10:17 |
|
| |
תתפלאו לשמוע אבל גם בציבור הדל"י זה קיים, אם כי בצורה אחרת - למשל כשרון, השכלה וכד'. זה בעיה אצל הרבה מאוד אשכנזים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2007 10:34 |
|
| |
המבקר,
למה אתה מתכוון?
אם כוונתך שבודקים לפי כשרון והשכלה, הרי זו בדיקה ענינית ולא לפי גזע.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2007 11:31 |
|
| |
עצוב הדבר שחברה שמתגאה בהסתכלות על הערך הפנימי, על חיי הרוח ולא על חיי הגשם, חברה שמיקרת אדם העובד על מידותיו, שמעלה על נס את הפתגם- אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, נופלת בדבר חיצוני שכזה.
אולם אין זה חדש. אמנם אחרי השואה ניתן היה למצוא יותר נישואי תערובת מעצם הרצון לקיים את מה שנשאר, אך בעבר היו קיימים ההבדלים הברורים לא רק בין ספרדים לאשכנזים (כמו בני ירושליים לעולים החדשים) אלא אף בין עדות אשכנז השונות כמו מורת הרוח שהיתה ממינויו של רבי יוסף חיים זוננפלד לרבה של ירושלים מעצם היותו הונגרי.
ייתכן שמנושא זה ניתן להשליך על צורת ההתנהגות הקהילתית של החברה החרדית. על קטלוג משפחות כאיכותיות יותר או פחות, על שאלת הייחוס, המעמד הכלכלי וכד'.
נכון הדבר שאת החיצוניות רואים עוד קודם לפנימיות, אך האם יש מקום לייחס לה חשיבות גדולה כל כך? לדעתי לא. בסופו של דבר אנו מחנכים דור חיצוני, רדוד, שאין לו אלא הסתכלות שיטחית ויכולת דקלום על ענייני מנטליות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2007 16:34 |
|
| |
כן אבל בדרך בזיון, וכשמסתירים את החטא בכאילו ענייניות זה יותר גרוע כי זה מטעה גם אחרים וגם את עצמך, "חוטא" ו"מחטיא" כפשוטו
וכן אמרו חז"ל על אנשי בית שני אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קיצם.
תוקן על ידי המבקר1 ב- 27/05/2007 16:48:12
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2007 22:04 |
|
| |
עוז והדר
כאמור וכנכפל לקמן, איני רואה בעיה מוסרית בקביעה האישית של יצור א' לאמור ברצונו לשאת אישה המשכפלת את המטען הגנטי והתרבותי של אמה בת ונצר לשושלת מפוארת של עשרת דורות קוראות צאנה וראנה ביידיש עם התמחות משנית בכבד קצוץ וגאלערעטע.
אם זה מה שחשוב לו בחיים, אזי מצידי שיחנק עם הגאלרערטע של אשתו, ומהשוויגער שלו שתזכיר לו את אמא שלו וכן להיפך.
אלא שענין זה ראוי שיהיה נתון להכרעתו האישית והבלעדית של הסובייקט\ית המדובר\ת וגם אז, באם יואילו לפנות ולשאול לעצתי המחכימה אזי אומר להם להתעלם מהרקע התרבותי (בהנחה שההבדל מוגבל למרכיבי זהות שוליים כהעדפות גסטרונומיות, נוסחי תפילה, רבנים ושאר הנקודות אותם מנית), ולהתמקד בתחומים מהותיים יותר ורלוונטים לחיי זוגיות.
הבעיה היא עם הקביעות הגורפות שלך, כיועץ חיצוני לסובייקטים האמורים ובמקרה זה כנציג הקולקטיב הגזעני המעקם אף למראה ולשמע בחור שלא ''מיצה את האפשריות'' ,כלשונך הזהב, בקרב בנות עדתו, תוך התעלמות מוחלטת מגורמי משיכה אחרים שיתכנו בין בני זוג ואשר חופפים מרכיבי זהות מהותיים יותר.
התופעה של היות הנקודות שמנית כמרכיבי זהות בסיסים בקרב פרטים מסויימים וכמכריעים לענין נישואים, כשלעצמה מלמדת על רדידותם התרבותית של נושאיה, קיבעון ומאותגרות בסיסית בכל מה שקשור להתקדמות אנושית, ובמילה מגדירה וממצה ''פרימיטיביות''.
ובאשר לקביעתך כי לבחור ספרדי יותר קשה להסתגל מאשר בחור אשכנזי, אודה ולא אבוש כי איני מבין את הקשר לנשוא דיוננו. וכי בקשיי הסתגלות עסקינן?
בסך הכל הצבעתי על תופעה לפיה שני פרטים אשר נבדלים במוצאם הגיאוגרפי יכולים לחלוק למרות זאת אתוס חינוכי, השקפת עולם, שפה, תחומי ענין משותפים ושאר נקודות בעלי משקל מכריע בגיבוש תרבות וע''כ אין שום סיבה שמשפחותיהם לא יבואו בקשרי שידוכין.
לצערי הרב הטיעונים המופרכים בזכות טוהר הדם האשכנזי \ ספרדי משקפות כשל יסודי בתפיסת העולם החרדית העכשווית, ומהוות סימפטום זניח לבעיה יסודית יותר היורדת לשורשי הוייתינו וסלע קיומנו.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2007 23:11 |
|
| |
עוז יקירה,
בנוגע לשאלתך באשכול הסמוך, הנני להשיבך כאן, לפי בקשתך.
אני מכירה את העדה האחרת היטב. עובדת איתם, חיה איתם, חלק מקרובי משפחתי הם בני עדות אחרות.
ומהכרותי זאת אני יכולה לומר לך- אין שוני מנטלי, יש בני אדם. יכול להיות אדם בן עדתך שהוא נבזה וחדל אישים ויכול להיות בן עדה אחרת שהוא פאר היצירה.
נראה לי שכדאי לשאוף להסתכל על פנימיותם של אנשים ולא על צבע העור או מוצא הסבא רבא שלהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2007 02:03 |
|
| |
לדעתי, האפשרות לשמר בדביקות ערכים מוחלטים כה רבים קיימת רק כאשר הם חלק מתבנית נוף מולדתינו. ומתקשרים אסוציטיבית למראות, ריחות וטעמים להם הורגלנו.
אך האם זקוקים אנו למנה כה גדושה של ערכים מוחלטים?
ממש לא
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2007 07:53 |
|
| |
ולכן בצבור החרד"לי הערכים המשותפים מכריעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2007 13:14 |
|
| |
אדם הוא תבנית נוף מולדתו.
לכן - שדכנית טובה מנסה להתאים עפ"י הרקע המשפחתי
אמריקאית לאמריקאי
חוזרת בתשובה לחוזר בתשובה
כך היא יודעת שיש סיכוי גדול להתאמה ואין היא מבזבזת זמנה לריק.
וכבר אמרה לי מכרה חוזרת בתשובה שבחורים חרדים מבית לא רצו להיפגש עימה, בהתחלה היא מאד נעלבה ואחרי שהתחתנה עם בעלה שהוא חוזר בתשובה - הבינה שזה מה שמתאים לה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2007 13:37 |
|
| |
עוז,
אנו מדברים ברמת העיקרון. שכן על כל דוגמה שהבאת ניתן להביא שלוש המפריכות אותה.
הדיון הוא בנוגע לגישות השונות-
- הגישה המייצגת את השמרנות העדתית הגובלת לעיתים בגזענות של ממש ללא כל סיבה או טיעון הגיוני.
- הגישה הדוגלת בפתיחות והסתכלות על הפרט כמושא הדיון ולא על הרקע ממנו הגיע, במיוחד כאשר אין הוא רלוונטי לסוגיה האמיתית שעומדת על הפרק.
(ובע"ה בלי נדר אינני מוסיפה באשכול זה מאומה שכן הדברים חוזרים על עצמם. וכפי הנראה לא יווצרו שינויים מרחיקי לכת... לצערי.)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2007 14:31 |
|
| |
מנסיוני האישי
בני הדור השני אשכנזים או מזרחיים
עשויים להיות אכזרים שקרנים אלימים
או להבדיל
רחמנים עדינים גומלי חסדים.
הכל תלוי באיך גדלו בבית ומה ראו אצל הוריהם אין הכללות !
|
|
|
|
|