הגירסא שלי לסיפור דומה. כמובן הסיפור הוא בדיוני בהחלט וכל פרט ממנו בדוי באופן מוחלט וכל קשר בינו לבין המציאות אינו אפשרי- כי אין כזה.
בקריאתכם, חכו לסוף (פליז אל תקראו את הסוף לפני שתקראו את הכל).
אם ימצאו שגיאות כתיב או אם הניסוח אינו מובחר, תסלחו לי כי כתבתי די במהירות בלי יותר מידיי מחשבה והדברים לא עברו הגהה ממשית. הדגש הוא על המסר. המספרים בסוגריים מפנים להערות בסוף הטקסט.
והנה דברי.
באותו לילה תופפו טיפות הגשם על המדרכות ויצרו מקצב נעים המבשר ניקיון.
למחרתו של אותו לילה הציצה לה השמש בחיוך אביבי, ושטפה את הרחובות באור חמים ומלטף.
היה זה בוקרו של יום ראשון.
באותו יום נאלצתי שלא לנסוע לישיבה על הבוקר כמנהגי, כיוון שהיו לי מספר סידורים הכרחיים לעשות.
בתום עיסוקי וריצותיי, גררתי את רגלי בעייפות מה, לתחנת האוטובוס הנמצאת במרחק נגיעה מביתי.
ושם היא הייתה.
[צוזנר מחמת תיאור מראה לא רלוונטיים, רוצים דוגמא? תבקשו בפרטי. אני לא חושב שבזה אני צריך להוכיח כישרון כתיבה]
היא שבתה את ליבי במבט הראשון. לפתע פתאום ניצתה בי אש זרה (1), תחושה מוזרה שלא היכרתי קודם.
הייתה זו תחושתה של אהבה ראשונה. (2)
הסתכלתי בה (3), ו[שוב צונזר], סנוור אותי, [צונזר] שבו את ליבי וחיוכה המתוק כאילו אמר לי, זו ההזדמנות.
אזרתי אומץ במותני, התקרבתי באיטיות בנחישות לכיוונה, פניתי אליה והצגתי את עצמי בשמי.
(גללו למטה כדי לשמוע את התפתחות הדברים)
_____________________________
הערות:
(1) חביבי, לזה קוראים אצלנו יצר הרע.
(2) או אולי צריך לומר "תאווה ראשונה"
(3) חביבי, עברת על לאו ד"לא תתורו" ולא ד"ונשמרת מכל דבר רע".
בלי אומר ובלי דברים היא סובבה ממני את מבטה, לא ליפני שתקעה בי מבט חמוץ ומלא כעס.
בין רגע נמלאתי בושה, וקיללתי את הרגע שבו קיבלתי את ההחלטה הארורה לפנות את הנערה.
חזרתי לישיבתי מלא בושה וכלימה. מאותו יום הייתי אדם אחר. הבטחון העצמי שלי ירד פלאים, המחשבות שלי התחילו להתרוצץ, התחלתי לשאול את עצמי "מה היה אילו". עד ש...
לאחר שבוע התחילו להסתובב הקולות.
מסתבר שהיא סיפרה את הסיפור לחברותיה, ועוף השמים מוליך את הקול(4), כדרכן של שמועות, התפשטה הידיעה ברחבי האזור, ושמי איכשהו השתרבב לתוכה. תוך זמן לא רב הפך שמי למשל ולשנינה, וכדי ביזיון וקצף.(5)
כעבור זמן מה שככו הקולות, אך טוב שם משמן טוב, ושמי הטוב נמחה ואיננו. נודע לי אח"כ שהצעת שידוך שהייתה בשבילי, ירדה על הפרק בגלל אותו קול, ואין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו, נמצא שיצאתי קרח מכאן ומכן.
מיותר להזכיר שקרני ירדה בין חברי, הפך להיות בזוי ונדחה.
שנתיים אחרי, כדי לשקם את עצמי הייתי חייב לעבור ישיבה. אני לא יכול למנות את מספר הפעמים שעשיתי תשובה.(6) כבר אז גמלה בליבי ההחלטה להיות אחר. אני כבר לא אותו אדם. למדתי על בשרי בצורה הקשה ביותר שלכל דבר ישנה דרך ישנה צורה. יש דברים שאינם בידו של האדם, גם אם הוא חושב שישנם, ומעל הכל, קיבלתי ביטחון בבורא העולם, שאת מה שאני צריך לקבל אקבל, אין צורך לדחוק את הקץ, במעשים לא ראויים חלילה אפשר רק לדחותו, ובהשתדלות הראויה ועם הרבה תפילות אזכה גם אני להיכנס תחת החופה עם אותה בת פלוני לפלוני המוכנה לי בעיתי ובזמני.(7)
_____________________________
הערות:
(4) ופה חברנו עבר (נראה לומר בשנית) על עוון חילול ה'
(5) וגם הנערה לא תנקה באשר חטאה והחטיאה את הרבים בעוון זה של לשון הרע, ואותו נער לא ינקה באשר גרם לה זאת, ולשוה"ר הורגת שלשה...
(6) דרך אגב, כותב הרמב"ם שאין לאדם להזכיר חטאיו בחטאים שבין אדם למקום, ואין לו לחזור ולעשות תשובה (אמתית) יותר מפעם אחת שאם לא כן נקא "כלב השב על קיאו", ואכמ"ל.
(7) ולהסביר את הסתירה לכאורה בין "בת פלוני לפלוני" לבין " אין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו" כתבו כבר גדולי עולם, ואכמ"ל.
עד כאן.
תוקן על ידי משגיחשליטא ב- 26/05/2007 22:50:05
תודה לך חכמה חביבה
