|
|
| נשלח ב-27/7/2008 00:33 |
 |
| |
"ואת אלה לא תאכלו, ממעלי הגרה..."
החלטתי להקפיץ גם את זה.
לטובת החדשים (מי יותר ומי פחות).
מומלץ לקרוא מהתחלה.
תוקן על ידי משגיחשליטא ב- 27/07/2008 0:32:51
בכל עניין, בכל שאלה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2014 00:14 |
|
| |
ואוווו באמת יפה כתיבה מרשימה ואיכותית... לא נגע בי באופן אישי אבל שאפו על הכתיבה שלו... (מסתמא כבר הספיק להתחתן וכו') נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2014 00:25 |
|
| |
| miki5555 כתב: |  | אז אני אוסיף את הקטע הבא.
(כמו שהזכרתי לכם פעם, שאני גולשת מהמחשב של הבוס, אז דלגו על כרטיס אישי כי הוא לא רלוונטי.
אני רווקה סביבות ה22.והקטע הבא הוא נטו כדי להמשיך את השירשור היפיפה הזה... )
יום חמישי בערב, "ליל שישי" - אמרו הצדיקים ...
פיצה ___ בירושלים, עמוסה, מפוצצת.
אמנם יש הפרדה, אך לא.זה לא מסך שחור גם אם מאד תרצו.
אני חוזרת מהעבודה, גמורה, האיפור כבר לא כמו בבוקר...יודעת שבבית אין הרבה מה לאכול...(הכל בשרי..?)
אז, נוחתת לדקת מנוחה, וטעימה, בפיצה.
חברתי מלווה אותי, אנחנו עומדות יפה בתור, כמו ילדות גדולות, ממש! ילדות "בשידוכים"!
לא עושות בושות, לא מדברות בקול, לא צוחקות בקול (שח"ו לא נכשיל) רק, ממתינות.
הוא מסיים עם כל בחורי ישיבות (שעוקפים את כל הבנות בחוסר ג'נטלמניות, ומשום הצניעות אל לנו לפצות פינו...)
ופונה אלינו, כן, בנות, מה בשבילכן?
2 מנות, אכילה במקום. ("לא נעים, יש פה מלא בחורי ישיבה, אבל מה, נאכל בחוץ? ברחוב? מישהו פעם אמר שזה דומה לכלב, לא? אז בואי נישאר פה, ונשתדל להיות ילדות טובות"...)
מפנות את השולחן שליד המחיצונת, ויושבות לאכול, תוך כדי פיטפוט על דא ועל הא.
העבודה הדפוקה... העובד החדש שלא מפסיק לפלרטט.. (איך הוא לא מבין שאין לו סיכוי איתי, הוא לא רואה שאני בלונדינית והוא שחור??? איך???)
השידוכים הדפוקים האלה... (כל אחד רוצה ארבעים אלף, חמישים, וזה עוד הטובים שביניהם... המתחשבים... אני יודעת שאילו פגישה היתה לפני הבירורים, היו חוטפים אותי מזמן... רק הכסף/העדה/המשפחה/ההורים הורסים לי הכל...)
וככה... אוכלות ומפטפטות.
ואז - - -
צדו עיני אותם. אותו.
בחורי ישיבה טיפוסיים, רגילים, עם החליפה, הכובע מונח בצד. (כהן,זהירות על הקנייטש, בסוף עוד יחשבו שאני חבדניק...)
המגש פתוח לרווחה, והם- מתכוננים ללילה ארוך של שטייגען, אוכלים, אוגרים כוחות.
אני מנסה לא להיסחף. לא להסתכל. אוף. קשה לי.
נראה לי שגם הוא מידי פעם שולח עיפעוף קל לכיווני.
רמז? לא. רק מבט סתמי. אולי לא כ"כ סתמי?
ואז, אני לוחשת לחברתי - למה? למה הם לא באים לפגישות, המתוקים האלה? למה בשידוכים ובפגישות כולם כאלה טמבלים, מכוערים, טיפשים... למה הם בפיצה ולא במלון, למה????
אני רואה אותו מנסה להסיט את כיוון מחשבתו לנושא אחר, מנסה לדבר עם חבריו על ה-כ-ל חוץ ממני.
אני מקבלת את הכוחות ממנו. ומתגברת ג"כ. אפילו לא מבט אחרון.
ברכה אחרונה ויוצאת.
מתפללת לאלוקים שבזכות ההתגברות הזו, שלי ושלו, ישלח לנו את הזיווג הראוי במהרה.
כן. בחור כמוהו. שהצליח. שהתגבר.
שלא נכשל ולא הכשיל.
כזה - אני רוצה.
ליל מנוחה, בזכותכם, צדיקים, עומד העולם!
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2014 00:55 |
|
| |
קראתי בעניין ותודה זלמן על ההקפצה בהתחלה היה לי ספק על מי עלי לרחם יותר על כותב השורות והרגשות שמציפים אותו משום מה או על כך שישנם אנשים שבאמת מאמינים שבעזרת חוסר הרציונאליות הזו הם יקימו משפחה יציבה ואז קלטתי שמי שבאמת סבלו מהסיפור שקראתי הן הבחורות שהוא נפגש איתן בלי לדעת על החלומות הכמוסים שלו הגיעה כל אחת בתורה לפגישה או אפילו למספר פגישות עם המון רצינות והשקעה יכול להיות שאחת מהן הבינה ממנו שמוטב שתתחיל למדוד שמלה לבנה אני מקווה שמי שמרגיש/ה כמוהו יעשה/תעשה עם עצמו/עצמה חשבון נפש ולא ישחק/תשחק בנפשות של אנשים אחרים נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2014 01:29 |
|
| |
חציון, אני מאמין שהרבה אנשים עברו משהו דומה. אם כי אולי אצלו זה נראה ממש קיצוני, ב-6 דקות להתחיל לחשוב עליה כאילו היא כל חייו, טיפה הזוי.. אבל נעזוב את זה כרגע.
לפעמים הלב מרגיש שזה מה שהוא צריך.... וקשה להתנתק מזה, ואין כוונה לפגוע בבנות שנפגשים איתם. או הפוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 01:46 |
|
| |
אני עם משגיח. זו אשליה ועצתהיצר.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 01:49 |
|
| |
dotory אמר: שמעתי פעם פתגם: אהבה במבט ראשון, גירושין במבט שני...
(לא הצלחתי לצטט באתר הזה, אז ציטטתי ככה)
לייק!
תוקן על ידי שטויעס ב- 22/04/2014 01:50:28
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2014 23:59 |
|
| |
סליחה,אם הגירושין הם במבט שני,
המבט הראשון לא היה של אהבה..
חד משמע!!
וסליחה שאני חולקת על כבודו.
|
|
|
|
|
