חזו חזו בני חביבי!

אם בימים של שיגרה מרבים אנו לבקר וללבן את הדברים הדורשים תיקון גם בקרב מחנה היראים לדבר ה', ראוי הוא ערב יום מתן תורתנו לשוב ולהתבונן על עולם התורה אשר צמח והתפתח בדורנו זה בממדים שלא היו מאז ומעולם. הגידול בכמות הוא בודאי דבר הנראה לעין, כשרבבות רבבות חובשים יום יום את ספסלי בית המדרש, בין אם מדובר באלו שתורתם אומנותם או באלו הקובעים עיתים לתורה. אולם גם באיכות יש לנו בהחלט במה להתברך, ניתן למצוא היום תלמידי חכמים בכל מקצועות התורה, בהלכה ובאגדה; בבקיאות ובעיון; בבבלי ובירושלמי; בש"ס ובמדרשים; בנגלה ובנסתר; בראשונים ובאחרונים; בשו"ת ובפוסקים ובשאר מרחבי תורתנו הקדושה. בכל התחומים יוצאים לאור מדי שנה ספרים רבים, חלקם ההדרה של ספרי קדמונים וחלקם יצירה של בני דורנו.

אין שום קושי למצוא את החסרונות בקרב לומדי התורה ובחיבורים הנזכרים, אולם אל לנו לשכוח את העיקר ולהתעלם מהמעלות הקיימות. עצם קיומם של מאות אלפי אנשים אשר החיים הרוחניים חשובים בעיניהם מחיי העוה"ז ותענוגיו מהווה עובדה מרנינה ותופעה הראויה לציון, בעיקר בקרב החברה המערבית המצטיינת כל כך בנהירתה אחרי הבלי החומריות. ריבויים של אלו המכריזים באופן מוחלט על מחוייבותם לתורה ולמצוותיה, למעלה מ-3,000 שנה לאחר נתינתה מהר סיני, לאחר שכבר היה נראה שאבד עליהם הכלח הם מימוש נפלא של ההבטחה הנצחית "כי לא תישכח מפי זרעו".

עלינו לזכור, כי גם העיסוק שלנו בבירור הדרך בה עלינו לחיות הוא למעשה "תלמוד תורה", גם אם יש מי שטוען שעל פלוני לצאת לפרנס את משפחתו הוא הרי בא בשם התורה הקדושה שציוותה עליו לעשות זאת. תורתינו הינה "תורת חיים" והיא כוללת גם את הדרך להקמת פורום באינטרנט, בדיוק כפי שהיא מפרטת את אופן הנחת תפילין.

חג שמח!

בצ"כ,
נדמה לי שקצת נסחפת. בין קטגורית ה'איסור' לקטגורית ה'מצוה' יש קטגוריה צנועה יותר  ושמה 'היתר'.

איד"ג

נעלמו ממר דברי חובות הלבבות בשער עבודת האלוקים.