בהעלותך

לשנרב_נ, על הצלבת שני הסיפורים, שבפרשת בשלח ובפרשת בהעלותך -

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2573915

_________________

בברכה

חלמישצור: כי הדלקתי מיטתי והצעתי נרותיי 13/6/2003

בימי הזעם שנות השואה
ולאחריהם כאשר היה כ"ק אדמו"ר
מקלויזנבורג צאנז הרב יקותיאל יהודה
זצ"ל נבג"מ זי"ע
במחנות העקורים החליף בתפילת רבון כל העולמים
שאחרי שלום עליכם את המילים
ובמקום כי הנה הצעתי מטתי והדלקתי נרותי
היה שונה ואומר כי הנה הדלקתי מטתי והצעתי נרותי
בפרשתינו בהעלותך מבאר רש"י
רש"י במדבר פרק ח פסוק ב
ב) בהעלתך - למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות
ועל כך מקשה ומבאר הרמב"ן
רמב"ן במדבר פרק ח פסוק ב
(ב) בהעלתך - למה נסמכה פרשת מנורה לחנכת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות בקר וערב, לשון רש"י ממדרש אגדה:
ולא נתברר לי למה נחמו בהדלקת הנרות, ולא נחמו בקטורת בקר וערב ששבחו בו הכתוב (דברים לג י) ישימו קטורה באפך, ובכל הקרבנות, ובמנחת חביתין, ובעבודת יום הכפורים שאינה כשרה אלא בו, ונכנס לפני ולפנים, ושהוא קדוש ה' עומד בהיכלו לשרתו ולברך בשמו, ושבטו כלו משרתי אלהינו. ועוד מה טעם לחלישות הדעת הזו, והלא קרבנו גדול משל נשיאים, שהקריב בימים ההם קרבנות הרבה כל ימי המלואים. ואם תאמר שהיו חובה ונצטוה בהם, וחלשה דעתו על שלא הקריב נדבה כמוהם לחנכת המזבח, גם הדלקת הנרות שנחמו בה חובה ונצטוה עליה. אבל ענין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו:
ובלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבינו נסים שהזכיר האגדה הזו ואמר, ראיתי במדרש כיון שהקריבו שנים עשר שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו', אמר לו הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו, יש חנכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה וחנכה שקרויה על שמם, והיא חנכת בני חשמונאי, ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח עכ"ל:
וראיתי עוד בילמדנו (תנחומא בהעלותך ה) וכן במדרש רבה (טו ו), אמר לו הקב"ה למשה, לך אמור לאהרן אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן, הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו - וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם. והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות, אבל לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו. וכן ברכת כהנים הסמוכה לחנכת הנשיאים נוהגת לעולם, דרשו סמוכין לחנכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרן שלא נמנה עמהם:
אהרן חושש הנה ימים באים וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי יְקֹוָק וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְקֹוָק וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה:
הנה נכון ישראל בתפארתו נשאים מקריבים על פי ה' יחנו על פי ה' יסעו
אך ימים יבואו צרה ומצוקה ימצא שוב לא ילך מלאך לפני המחנה
ומשה מנבא לו ידועה תידע כי גם אז בימים קשים
יקומו החשמונאים למלחמה יחדשו את בית המקדש
וירימו קרן ישראל
הבית המיטה תיבער אך היצעתי נרותי אותם נרות אור ראשוניים יעמדו לנו בימים חשוכים
בלהט המרד שא אש להצית
המרד לא תם הוא רק מתחיל
ערב שבת שלום