שלח לך

שלא תהיה פרשת השבוע מוזנחת בקרן זוית.

השאלה היתה למה משתמש רשי בלשון באותה שעה, ולא באותו זמן? בעת ההיא בזמן ההוא למה שעה?

המרגלים הלכו ארבעים יום, כנגד כל יום נגזרה הגזירה של שנה במדבר, יום לשנה.
אם יום זה שנה, אזי שעה אחת זה שבועים, חצי חודש.
בני ישראל היו במדבר  ארבעים שנה פחות חצי חודש, (ספר יהושוע)
וכך מסביר רש"י באותה שעה כשרים היו, ולכן העונש היה פחות חצי חודש.

אני פונה שוב לכל החברים אפשר גם לשאול שאלות יותר חכמות מאלו. נו איפה אתם?????!!!!

_________________

מודה ועוזב

שאלה.

תרגום יונתן בן עוזיאל, חודר לתוך מניעיו של המקושש, ונראה שמנסה לדון אותו לכף זכות.
לפי התרגום אותו אדם ממש מסר נפשו למען התורה.

האם יש למישהו רעיון מדוע?

לב וַהֲווֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל שַׁרְיַין בְּמַדְבְּרָא גְזֵירַת שַׁבְּתָא אִשְׁתְּמוֹדַע לְהוֹן בְּרַם קְנָסָא דְשַׁבְּתָא לָא אִשְׁתְּמוֹדַע לְהוֹן קָם גַבְרָא מִדְבֵית יוֹסֵף אָמַר בְּמֵימְרֵיהּ אִיזִיל וְאֶתְּלוֹשׁ קִיסִין בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָא וְיֶחֱמוּן יָתִי סַהֲדַיָא וִיתַנוּן לְמשֶׁה וּמשֶׁה יִתְבַּע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ וְיִדוֹן יָתִי וּבְכֵן אִשְׁתְּמוֹדַע קְנָסָא לְכָל בֵּית יִשְרָאֵל וְאַשְׁכָּחוּ סַהֲדָא יַת גַבְרָא כַּד תָּלִישׁ וְעָקַר קִיסִין בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָא:

האין
.
יתרו שהיה כהן און, ועבד לכל העבודות הזרות שבעולם. נקראה פרשה על שמו, מכיון שהוסיף פרשה אחת. 
המקושש שבגלל מעשיו נילמדה הלכה לעם ישראל אין  זה מן הדין לדון אותו לכף זכות?

_________________

מודה ועוזב

השאלה האחרונה שנשאלה היתה, איך אפשר לזכור את כל מצוות ה" מראית הפתיל תכלת? אילפא החל אמנם לענות על השאלה, אבל לא השלים. הרעיון מבוסס על שעורו של הרב מוטי אלון.
 מנחות דף מג:

ירוחם אינני רגיל ללמוד בתרגום הזה כך שאין לי מושג מה כתוב שם

[למה נצטווינו על הציצית בפרשת המרגלים? 
במה היה חטאם של המרגלים? בפחד. בחרדה מפני הלא נודע, בחשש מפני המעבר בין רוחניות המדבר לבוציוּת הארץ, באימה מפני הנפילה מן האור האלהי לאפרוריות  היומיום (כמו שאמר השפ"א על פרשת שלח, תרל"ט: "ובודאי מי שהוא במקום עליון קשה לו ליפול למדרגה תחתונה כמו שקשה אל הנשמה לרדת למטה ובעל כרחו אדם נברא").

בסיכןם פרשת שלח לך, מתעוררות מספר תהיות על כל ההתנהלות של המבצע של שליחת המרגלים.

א. כלל ראשון בריגול, זה אי ידיעת שמותם של המרגלים, כך היה אצל יהושוע, הוא שולח שני מרגלים חרש. הפסוק לא מציין את שמותם. משה רבנו בהמשך שולח מרגלים לרגל את יעזר, ושוב חרש. אבל כאן שמות כל המרגלים, בגלוי ובפרסיא.

ב. מרגלים שולחים -בעיקר למבצע כה קשה של ארבעים יום מסע מפרך בחודשי סיוון תמוז-אנשים בעלי כושר, ולא נשיאיים.
למבצע של ריגול שולחים שליחים שצריכים לפעמים בכורח הנסיבות להכנס לביתה של רחב הזונה ואחיותיה. אני לא רואה בדיוק נשיאיים עושים את זה.(נשייאים ברבים ולא נשיא ביחיד)

ג. למבצע מעיין זה בוחרים את המתאימים ביותר כאמור, אבל למה כאן בחרו נציגים של כל שבט ושבט?  ראיתי שמפרשים שהנשיאיים הלכן לבחור את האזורים המתאימים ביותר לכל שבט. אבל זה לא יכול להיות נכון כי הרי הארץ חולקה בגורל.

ד. מה היה הרעיון של משה מלכתחילה, ובא ונניח כי התוצאות תהינה שליליות ביותר, אז מה יעשו? הרעיון נדון מראש לכישלון

_________________

מודה ועוזב

ירוח"ש,

עי' מלבי"ם וניתן לפרש שלא נשלחו לבחור אלא לאשר וכדי שיכנסו מתוך רצון.


אמשלום,

בכתוב נאמר שהזכירה הבאה מהציצית היא זכירת המצוות לעשותם ולא לתור אחר העיניים והלב ולא ההיזכר ב"רחם" האלוקי למען הפג פחדים. אך בכ"ז יש להסביר באותה הרוח את הקשר בין ציצית למרגלים בכך שמאחר וישהו עוד מ' שנה במדבר דרוש להם חיזוק לזכירת המצוות.


לתחילת הפרשה בה נצטוו מהשם למשה לשלוח את ראשיהם לתור לעומת הנאמר בתחילת דברים על דרישת העם לחפור הארץ ושעלו לרגל [המלבי"ם מסביר היטב את ההבדל בין תרים למרגלים]. חז"ל והראשונים על אתר מנסים ליישב את ההתאמה בין שני הכתובים. לפי "תורת הבחינות" נראה שי"ל שמבחינת השם שנאמר כאן נצטוו לראות את טיב הארץ כתרים הבוחנים את הארץ למען יעריכוה ואילו מבחינת העם לוקח ציווי זה כריגול לכיבוש שהחשיבוהו לתלוי בהם. [האם ידו אם הרב ברויאר ז"ל התייחס לכך?.]

[ווטו,

אם זה היה כתוב במפורש, לא היה נזקק כאן מדרש ...]

תוקן על ידי אמשלום ב- 10/06/2007 7:26:13

פרק טו פסוק כג
וְכִי תִשְׁגּוּ--וְלֹא תַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-הַמִּצְו‍ֹת הָאֵלֶּה: 
חז"ל מסבירים שבית דין שגגו בעבודה זרה.
כדי להתיר עבודה כלשהי מסתבר שצריך להכיר בכוחה של עבודה זרא. סביר שבית דין ישגו בדבר כזה?

ווטו
אמשלום כתבה לדעתי  כרוחה הטובה, פיוט,
אבל אם אתה מגיב ענינית. הרי המצווה היא ציצית ולא טלית, ולכן מעיקרה הפיוט לא נכון.
אמנם כאן לא מופיע המילה מרגלים , אבל בספר דברים זה מופיע.
 
לא הבנתי את המלבי"ם, הם התבקשו לאשר, ואם לא היו מאשרים? מה היה אז?
לפי הכתוב , נמסרו להם הוראות ברורות ומדויקות למה הם מתבקשים. זה לא היה בדיוק אישרור.

_________________

מודה ועוזב

[ירוחם,

לא פיוט (אם כי, תודה על המחמאה), אלא פשוט מדרש...]

_________________