שלח לך

שבוע טוב לכולם (הכנתי ושכחתי לשלוח אתמול)

מי לא שואל את השאלה המתבקשת בפרשה הזאת,
אלוקים כביכול נפגע מהעם, ורוצה לחסל אותם מיד כאיש אחד כדברי משה,
ומשה כביכול משכנע אותו תראה המצריים יצחקו עליך,
זה מה שלמשה רבינו היה להגיד ?
האלוקים מתעניין מה יגידו המצרים ?? ואם יגידו אז הוא מוותר לנו ? לא הוא לא מוותר לנו ! הוא ישקר\יעבוד על המצריים כביכול, ויהרוג אותם במשך ארבעים שנה, כך שהמצרים לא ירגישו שהרג אותם,

בקיצור אי אפשר לקבל את כל הדו שיח הזה כפשוטו,

ולכן ברצוני לפרש כך,
למשה רבינו יש שיח עם שכלו וראה שאין, הוא לא מצליח איתם, (= האומה) הם עם של אוכלי חינם = עבדים, אין עם מי להילחם אין מוטיבציה אפי' לדאוג לאוכל הם לא רוצים כמו בפרשת בהעלותך (= ההספסוף)
ולכן יש לו אפשרות לברוח לבד מהעם ולהקים אומה חדשה וחסל כל בעיותיו עם האומה הקשה הזה. שבמילא ימותו במדבר בלי מנהיג, וזה מה שכתוב כאן  "אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ"

ואז משה חשב לעצמו נוווו אני הגיבור בן מאומץ בממלכת מצרים מה יגידו המצריים ?? הא חשבת שאתה יכול על מצריים 
(יג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ:
(יד) וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה יְקֹוָק בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְקֹוָק וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה:
(טו) וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר:
(טז) מִבִּלְתִּי יְכלֶת יְקֹוָק לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר:
(יז) וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר:
(יח) יְקֹוָק אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:
(יט) סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה:
(כ) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:
(כא) וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְקֹוָק אֶת כָּל הָאָרֶץ:
(כב) כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:
(כג) אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ:
(כד) וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה:
(כה) וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם סוּף: פ

בקיצור הוא לא חושב לעזוב אותם לא בה בחשבון,
אבל בכל זאת אי אפשר להיכנס ולהילחם בלי מוטיבציה, ומוטיבציה אין לאוכלי חינם במצריים (= עבדים)
ולכן הפיתרון הראלי היא לחכות לדור השני שהם כבר חופשיים לגמרי במדבר ולא היו עבדים אוכלי חינם,
במילא אמר מחר פנו לכם המדבר דרך ים סוף תעשו סיבובים עד שימותו כל הדור האוכלי חינם = עבדים,
ועם הדור השני נצליח להיכנס לארץ ישראל, אבל ברור כבר שמשה בעמצו לא יכניס אותם לארץ ישראל, הרי הוא כבר יהיה בן מאה ועשרים,

וזה עומק דבריהם של חז"ל לגבי מה שניבאו אלדד ומידד,
הם ניבאו שמשה לא מכניס אותם לארץ ישראל, איך ?
פשוט מאוד ראו שהעם לא מוכן הם רוצים לאכול חינם = עבדים עם ראש קטן,
במילא אין עם מי להילחם ולכבוש את ארץ ישראל,

בקיצור: יהושע ראה בזה (בנבואתם של אלדד ומידד) חוצפה ואמר למשה כלם את אלדד ומידד כי הם מורדים בך במשה רבינו,
ומשה רבינו דווקא אהב את נבואתם ואמר הלואי שכולם כל האומה יהיו חכמים כאלה ויבינו מה קורה כאן עם האוכלי חינם,
בקיצור: אין כמו חז"ל,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, 

שאלות שעלו בי בעת קריאת הפרשה: כידוע נשלחו שנים עשר איש, איש אחד לכל שבט. אבל אם נשים לב נראה כמה דברים ״מוזרים״: 1. משבט לוי לא נשלח נציג 2. שני בני יוסף מנשה ואפרים נחשבים בד״כ לשני שבטים נפרדים אבל הם נמנים בד״כ תחת הכותרת של מטה יוסף, ונחשבים כשבט אחד מפוצל לשניים, אבל כאן הם מוצגים כשני שבטים עצמאיים, וכך כתוב: תחילה כתוב ״למטה אפרים״ וכו׳ ורק אחרי כמה פסוקים כתוב ״למטה יוסף למטה מנשה״ וכו׳ לפי פשט הכתובים נראה כאילו מטה אפרים הינו שבט נפרד ועצמאי שאינו חלק ממטה יוסף, ורק מטה מנשה הוא הנציג של מטה יוסף. יש למישהו הסבר?

תוקן על ידי שמניךטובים ב- 20/06/2011 04:20:17

אשמח אם מישהו יוכל לענות לשאלותי. הרהרתי בדבר וחשבתי על כך שמכיוון שחלק אחד של יוסף (אפרים) לא חטא בחטא זה, ואילו החלק השני (מנשה) כן חטא, לכן לא רצה הכתוב להכלילם תחת כותרת אחת כאילו מדובר בשני שבטים שונים.

יש לי שאלה אחרת
כתוב
"

קורה שכשנביאים מדברים את דברי ה' את מדברים על עצמם בגוף שלישי.

בשמואל למשל כשהוא מוכיח את בני ישראל:

תשובה יפה יש הסבר לתופעה כי זה נדיר לי לא זכור עוד מקום כזה בתורה.

משה טוען בפני הקב"ה שאם הוא יהרוג את העם במדבר, אזי יהיה חילול ה' שיאמרו שהקב"ה אינו יכול להכניסם לארץ ישראל.
ואם הוא מעכב אותם ארבעים שנה לא יעלה אותו טיעון מאנשי אותו דור?