קורח

_________________

מודה ועוזב

שמות פרק יג

(ב) קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא:

אבן עזרא - הפירוש הקצר שמות פרק יג

(יא) והנה אמר בתחלה קדש לי כל בכור (ב), והטעם להיותם קדושים להעלות העולות, והם היו הכהנים הנגשים אל ה' (שמות יט, כב) . גם ושבעים מזקני ישראל (שמות כד, א) מהבכורים, ונערי בני ישראל

_________________

מודה ועוזב

זה גם קשור עם המזמורים שחוברו ע"י.

*****
ווטו1:

נאמר בפנחס גם על כלב ויהושע שלא מתו, כי ענין הפרשה למנות את העם ולכן מציינים את החיים ואגב מודגש החידוש שבכך!

*****
מואדיב:

.

על רגל אחת, ואידך זילו גמרו:

ראשית, עובדתית, בני קורח אכן לא מתו, וכדברי אבן עזרא לפסוק זה: "והעד, משמואל ובניו ... "

שהרי שמואל הנביא היה מצאצאי קורח, ומי שמחפש מהיכן זה ידוע, שיראה בספר דברי הימים א' את אילן היוחסין של הימן הלוי, המשורר שמינה דוד לבית המקדש, שהוא מצאצאי שמואל בן אלקנה, שהוא מצאצאי קורח בן יצהר וכו'.
ואין צורך לחפש ארוכות, שהרי בכל יום חמישי כולנו אומרים בשיר של יום את אחד ממזמוריהם של בני קורח שנכנסו לתהילים (מישהו מעוניין להזכר בפרק הנאמר בראש השנה טרם התקיעות בשופר? ) .

אם הפשט הוא שנשארו בחיים, מדוע מתעקש המדרש בגמרא (סנהדרין ק"י , מגילה יד) לומר לנו כי בני קורח היו מהחוטאים בהתחלה אך חזרו בתשובה בסוף, ולכן הם נמצאים בגהינום אך לא בעומקו, אלא נתייחד להם מקום למעלה בו, ושם הם ושבים ואומרים שירה?
מעניין כי כנגד המדרש הנ"ל, התרגום מביא פרשנות סותרת הנראית כמכוונת במפורש כנגד הדעה שבגמרא. על פסוק יא "ובני קרח לא מתו" אומר התרגום, כי בני קורח היו מסיעת משה, ולא הלכו אחרי קורח, לא מתו, לא בשריפה ולא נבלעו בבליעת קורח ועדתו. חד וחלק - מראש היו בסיעת משה.

השאלה שלמעלה מתחלקת לשתיים:
הראשונה: מדוע לא נזכר הפסוק בפרשת קורח. ניתן לחפש תשובות רבות לכך, אך אביא כאן אחת:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
דַּבֵּר אֶל-הָעֵדָה לֵאמֹר: הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן-קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם.
וַיָּקָם מֹשֶׁה, וַיֵּלֶךְ אֶל-דָּתָן וַאֲבִירָם; וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיְדַבֵּר אֶל-הָעֵדָה לֵאמֹר, סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה, וְאַל-תִּגְּעוּ בְּכָל-אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן-תִּסָּפוּ בְּכָל-חַטֹּאתָם.
וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן-קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב; וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים, פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם, וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם, וְטַפָּם."

רק על דתן ואבירם מצויין כי יצאו עם נשיהם, בניהם וטפם, לא על קורח. לכאורה, הדבר כבר מוזכר בפרשת קורח, ובאותה הצורה בה מוזכר כי און בן פלת בהתחלה בין המורדים ואח"כ שמו נעלם, כך גם כאן.

והשניה: מדוע דוקא בפרשת פנחס?

כאן אני מציע להתלות בסמיכות הפרשיות:
מייד לאחר המגפה שפגעה בעם בשל חטא בעל פעור, נמנים בני ישראל לשם חלוקת הארץ. הראשונים - שבט ראובן. דתן ואבירם מוזכרים בחטאם, כי לכן אינם נמנים בין המקבלים חלוקתם, שכן מתו בחטאם הם וכל צאצאיהם, ולכן נמואל אחיהם מקבל גם את חלקם. איש בחטאו מת ונענש, נמואל לא בחטא - הוא וצאצאיו יורשים ונוחלים. מנגד, להבליט, באים בני קורח. הם שלא היו בחטא, לא נענשו. מכיוון שלא יימנו בין הנוחלים, נמנים כאן עם בני ראובן אגב אזכרת חטאם של דתן ואבירם.
המתים במגפה של בעל פעור, איש בחטאו מתו, שלא כמו במגפה קודמת בה אנו יודעים כי משניתנה הרשות למזיק להזיק - אינו מבחין. פנחס, פגע במי שהיה חייב בדין, וכן המתים במגפה. דתן ואבירם וכל צאצאיהם, כך גם הם, אך לא כך בני קורח שלא מתו.
ומה סוגר לנו את הפקודים כאן? מי שבחטאו מת אך לא ייענש לדורות, צלופחד שאילולא בנותיו ה"חכמניות", כלל לא היינו זוכרים את שמו, כשם שאנו זוכרים את שמותיהם של כל דור הנוחלים הראשון. אלו הוזכרו לדראון, ואלו לזכרון עולם, שמהם יצא שמואל הנביא ומהם שוררו בבית המקדש.


מדוע המדרש בסנהדרין טוען כי כן נבלעו, אך לא לגמרי?
לדעתי, בדיוק מהסיבה שהפסוק הנ"ל מופיע בפנחס ולא בקורח. מכאן מסיק הדרשן כי בתחילה היו בין הנועדים, אך אח"כ חזרו בהם (אולי נכנסו לליבם דברי משה "שמעו נא בני לוי המעט מכם..." ? )


וקשר נסיבתי אחרון, קשר "של דרשנים" :

עקביא בן מהללאל, על ערש דווי, ציווה על בנו שיחזור בו ממה ששמע ממנו, משום שהוא שמע מהיחיד ואחרי רבים להטות (משנה, עדיות פרק ה' או ו', אינני זוכר בדיוק).
אחת מארבע המחלוקות שהיו לעקביא בן מהללאל עם חכמים, שבשל התעקשותו לא לחזור בו מהן לא נתמנה, היתה אודות סוטה שהיא שפחה משוחררת או גיורת.
הטענה שהיתה לפי המדרש, לקורח ועדתו כלפי משה, היתה קשורה בכך, וכולם השקו את נשותיהם מיים מרים משום שפנו אל משה באהלו (יחוד?) , ולשם מניעת המשך לזות השפתים, נטה לו משה אהלו בחוץ.
ומדוע אני מביא מיים מרים אלו מול אלו? משום שצוואתו האחרונה של עקביא בן מהללאל לבנו, לאחר שציווה עליו לחזור בו ולהצטרף לקהל החכמים, ולאחר שבנו ביקש ממנו אם כם, "פקד עלי לחבריך" - סירב עקביא ואמר לו:
לא. מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.

וזה לקחו של הפסוק בן 4 המלים: "ובני קרח לא מתו" : אדם נדון על מעשיו, לא על מעשי הוריו ולא על חטאי אחרים.


שבוע טוב.

שבוע טוב לכולם:

מה היה לנו במפרשים השבת ?

במדבר פרק טז יד) אַף לא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לא נַעֲלֶה:

רש"י  האנשים ההם - כאדם התולה קללתו בחבירו:

ותשמעו מה יש לאבן עזרא לומר על זה ואמר האנשים ההם, על דרך בני אדם חסרי דעת שלא ירצו לדבר על נפשם בגנאי.


בקיצור: האבן עזרא מגדיר האנשים שמפחדים לפתוח פה לשטן כחסרי דעת,

*****

אבן עזרא במדבר פרק טז (ל) בריאה - י"א, שהיא תורה על המצא מה שלא היה. וכבר פירשתי, שאין המלה, רק מגזרת וברא אותהן (יחז' כג, מז). וכבר נבקעו מדינות רבות וירדו הדרים בהן שאולה,

ספורנו במדבר פרק טז פסוק לב

(לב) ותפתח הארץ את פיה. הרחיבה את הבקיעה עד מקום בתיהם: (כלומר היה כבר פה והרחיבה וכו'(

-----------------------------------------------

אור החיים יפה בשביל ירוחם ולתלמיד: 

 
למעשה זה חז"ל בספרי

אור החיים במדבר פרק יח

(לא) כי שכר וגו' חלף וגו'. חזר לומר הדברים עצמן שאמר למעלה, לפי שאמר ואכלתם אותו בכל מקום שהוא חולין גמורים לזה נתן הטעם כי אין במעשר זה שום קדושה כתרומה או כדומה לה אלא ממון חול שאמר ה' לישראל לפרוע לכם שכר עבודתכם, ומעתה מה קדושה יש בו. ורז"ל (ספרי) אמרו שבא הכתוב לומר שאם עבד יטול ואם לא עבד לא יטול מכאן אמרו בן לוי שקבל עליו כל העבודות חוץ מאחד אין לו חלק בלויה, ואלו ואלו דברי אלהים חיים:


עיין מה שכתבתי בעניין שבט לוי כאן הנה

http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2661644&forum_id=20504

*****
ירוחםשמ:

שבוע טוב

לי נדמה -כי דתן ואבירם אמרר למשה- העייני האנשים האלה תנקר?- האם אתה הולך לשחד אותנו?  - והעד- כי השוחד יעוור עייני חכמים.-

ויקח קרח- מתלבטים המפרשים, מה פרוש לקח, מה לקח?- הגמרא בקידושין אומרת - וגומר קיחה קיחה משדה עפרון, מה שם כסף אף כאן כסף, קרח עשיר גדול היה ו שיחד הרבה אנשים בכסף ללכת אחריו ואתו,

דברי האור החיים נפלאים- והם בעצם משלימים את המדרש שרש"י הביא בתחילת הפרשה-  טלית שכולה תכלת- חייב בציצית.

אדם העוסק כל היום וכל הלילה במצוות תלמוד תורה- האם הוא חייב במצוות אחרות?


הקואליציה בין  אנשי הקודש ובין  השמאל והפוסט ציונים


לקרח- ששמו מוזכר בסופי התיבות של צדיק כתמר יפרח- היו רעיונות קדושים, הרעיון של בדלנות, כפי שהראב"ע מסביר

סיפור  קרה כתוצאה של המרת הלווים בבכורים,

עד אז כל בית ו משפחה היתה לה את הכהן שלה, בכל בית נהגו והתפללו לפי נוסח שהיה מקובל בבית אבא בגושן הטובה.

את המעשרות ומתנות הכהונה, נתנו לבכור, זה נשאר במשפחה, הבכור היה פוסק בכל עניני הדת.

ולפתע הכל מתבטל- יש מרכז רוחני, אנשים זרים קובעים את סדר היום הדתי. לכל עם ישראל יש אותו נוסח תפילה, חינוך שווה,  יש סדר חדש, זה מאד מפריע לבטל את מנהגי אבותנו,  את החינוך המיוחד, את נוסח התפילה,וכך הוא גייס את תומכיו הרבים

צועק קרח - הרי כל העם קדושים, לא רק בני לוי. אהרון הכהן כ"ג? למה? הוא הרי לא בכור! אני בכור!

כפי שהגמרא מספרת כשאותו צדיק  עבר ליד ביתו של און בן פלת- ראה את אשתו פרועת ראש, ר"ל, אמר אותו צדיק, איש שאשתו הולכת בלי כיסוי ראש לא יכול להיות בחבורתי.


השותפות הקואליציונית עם דתן ואבירם. התאימה לו, גם הם היו נגד הנהגתו של משה ואהרון, אבל מסיבות אחרות לגמרי

הם היו נגד הרעיון  הגאולה ונגד ארץ ישראל, כל מרצם היה להרוס ולמוסס את הרעיון של ארץ ישראל כארץ היעד.

במדבר פרק טז

(יב) וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה:

(יג) הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר:

(יד) אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה:


ארץ זבת חלב ודבש  מופיע בתורה 20 פעם, תמיד בהקשר של א"י, אבל דתן ואבירם דואגים להגיד- גם ארץ מצריים היא כזו. גם א"י כל מקום בעולם יכול להיות הוא ארץ זבת חלב, אין שום דבר מיוחד בארץ ישראל, אפשר לגור ולהתקיים  ולהיות ישראלים ויהודים בכל מקום בעולם, אין שום צורך דווקא בא"י

זו היא הקואליציה  בין החרדים הקיצונים - לבין השמאל הפוסט ציוני, מאז ועד היום כלום לא השתנה.

*****
וצריךעיון:

מקסימן

האבן עזרא נגד מי שלא מוכן שיוציאו לו את העינים ומדגים את זה על אחרים, זה באמת חסר דעת

*****
תלמידטועה:

תרגום יונתן כותב שקורח הראה למשה ציציות שכל חוטיהן תכלת ולא רק חוט אחד, כנגד האמור ע"י משה שצריך שהחוטים (למעט אחד) יהיו לבנים. נגד ההלכה שחוטי לבן נצבעים בכל צבע? אולי בגלל בל תוסיף?

והערה – במחוזותינו מקובלת הפרוטקציה הממסדית בפלפולים הלכתיים להצדיקה. קרח טען נגדה ומשה הודה שזו כעקרון פסולה אלא שהכל היה בדבר ה

*****
לב_העמק: מחלוקת קרח ועדתו 19/6/2004

בקצרה
עיקרי הפרוש לקוחים משפ"א שם משמואל ומספר ממעמקים

כתוב בחז"ל ששהמחלוקת והגיהנום נבראו ביום שני של בריאת העולם ולכן לא נאמר כי טוב ביום הזה

בראשית פסוק ז' "ויעש אלוקים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיעובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן".

וביארו בספרים שהמילה מחלוקת היא מהמילה חילוק,
ושורש כל המחלוקות בעולם טמון בסוג החיבור בין המים העליונים למים התחתונים, וביארו שמים עליונים = רוחניות ומים תחתונים = גשמיות

קרח לא בא לערר על משה אלא על אהרון ועל הכהונה, מה ראה קרח לערר דוקא על כהונת אהרון ?

המייחד את אהרון הוא ששילב בתוכו גם כה"ג שהיא שירות בקודש הקדשים וגם היה אוהב שלום ורודף שלום, על ההנהגה הזו בא קרח לערר

קרח ראה במצוות תכלת ומזוזה שעיקרם לשמור ולחזק את העם הפשוט שאינו שקוע כל היום בספרים ואינו עטוף כולו ביראת השם שהיא התכלת,

ולכן הוא ראה בהנהגת אהרון כשימת מזוזה על בית מלא ספרים, שאדם שנכנס לפני ולפנים הוא כבית מלא ספרים ואל לו להתעסק בקביעת מזוזות לבתיהם של העם הפשוט

שיטתו של קרח סותרת את המושג רקיע שהוא המחבר בין עליונים לתחתונים ולכן מחלוקת כזו שהיא עירור על היסוד הראשון של הבריאה אין סופה להתקיים ואין מקום לאנשים כאלו בעולם הזה שמטרתו היא לחבר ולא להבדיל לגמרי, ובשביל להעניש אנשים כאלו א"א להשתמש בכלים שיש בעולם מבריאת העולם שכל הנבראים נבראו מכוחות משולבים, ולכן הוצרכו להעינשם בבריאה חדשה וכו'.