|
|
| נשלח ב-17/6/2007 09:47 |
 |
| |
.
מיימוני קבל אייקון ירוק - אתה היחיד שהבחין בתרגיל שבתוך התרגיל.
למי שלא הבחין, הצורה בתרגיל הדמגוגי הקטן שלי מלמעלה, איננה של צלב קרס, אלא תמונת ראי של צלב קרס. זה ממש מזמין מדרש על הסיטרא אחרא שהוא תמונת ראי של הקודש, ואכמ"ל.
זילבר, אנא קבל את התנצלותי הלא-כנה. אין לך ספק כי היה גלוי וידוע לפני שהדוגמא מזעזעת, אלא שלעתים, עשרות שעות שיחה על טופולוגיה ותורת הקשרים במתמטיקה, לא יביאו לתוצאה שתמונה מזעזעת אחת תביא (כמה נמוך אני יכול לרדת? אינני יודע. אולי נמצא איך רואית את אותיות הא-ב על תצלום תקריב של אחוריו של חזיר בר? נהפוך להיות דומים לניסים שמתפרסמים חדשות לבקרים אצל בני דודינו - אותיות "אללה" המופיעות על קשקשי דג? ).
וכעת, קבל את התנצלותי הכנה. אכן, המעשה שלי היה חסר טעם.
א_ב_ג_ד, במיוחד עבורך, שמתעקש להכנס לפרטים במקום לראות את התמונה, אני מצרף את השרטוט הבא, בלוויית תרגיל קל:
הכוכב המחומש הסגור בתוך מעגל (1) הוא סמל של עבודת השטן.
האם תוכל לצייר בתוכו את כל אותיות הא"ב העברי?
התשובה: לפי השיטה שהוצגה לעיל, בקלות רבה.
האם תוכל לשרטט את אותיות הא"ב גם בתוך הסמל אנח' (2) ?
במאמץ אפשר, זה כבר יותר קשה מאשר בפנטגרם.
בונוס:
סמלים טאנטריים הודיים, כדי לראות כמה מתוכם כוללים מגן דוד במרכזם(3)
משימה למשועממים:
כמה מהסמלים של אגודת הבונים החפשיים יכולים להכיל בתוכם את כל הא"ב, כולל מסר על גילוי העריות במשפחתה של מרים המגדלית בתקופת הגמילה שלה מסמים נרקוטיים?
(1) תמונה של הכוכב - כאן:
http://www.utlm.org/images/masonictemplearticle/raisinghellpentagram_p214i.gif
(2) אנח', סמל החיים בתרבות המצרית העתיקה, קודמו של הצלב מבחינה גראפית:
http://www.touregypt.net/featurestories/ankh.htm
(3) כאן:
http://tantra.exoticindiaart.com/
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2007 10:46 |
|
| |
מואדיב
את צלב הקרס אפשר לצייר כשזרועותיו עם כיוון השעון, וכשזרועותיו נגד כיוון השעון. אלו הם שני מצבים שונים בהינדואיזם: כאשר הזרועות הם עם כיוון השעון, צלב הקרס מסמל את האיחוד של הנבראים עם ברהמה,
וכאשר הם נגד כיוון השעון הצלב מסמל את תהליכי הבריאה של הנבראים מן ברהמה. את הוורטים אשאיר לכם לעשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2007 12:25 |
|
| |
זכרונך אינו מטעך. יש בבית הכנסת בכפר נחום, וגם בעין גדי יש פסיפס.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2007 21:57 |
|
| |
מואדיב
לצערי, לא מגיע לי שום אייקון.
מה שהזכרתי את ההיפוך לא בא לומר שהדיאגרמה שלך הפוכה. לא שמתי לב לזה בכלל...
קיבלתי את השירטוט שלך כאמיתי. רק שעל זה עצמו ציינתי שזה שאפשר לשרטט את הא"ב גם על צלב קרס ניתן להסבר. כל מה שצריך הוא להפעיל את הכושר ההרמנויטי, שתמיד בולט מאד בקבלה. וזה נעשה על ידי הטענה שכל מה שיש ב"קדושה" יש כנגד ב"טומאה", מה שיש ב"ימין" יש ב"שמאל".
במקרה זה, זה יצא מצויין, כי באמת הפכת את השירטוט.
מי יודע? אולי זו הוכחת מחץ לזמיר כהן?
(איקון עומד על הראש).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2007 23:29 |
|
| |
מואדיב,
העובדה שהסמל הסימטרי והנאה הופיע בתרבויות שונות לא מוכיחה את אי שייכותו ליהדות - בין אם ציירו אותו לפני היהדות, וודאי אם לקחו אותו אחרי.
בסמל העיגול והכוכב ניתן לצייר גם את האותיות האנגליות.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2007 01:46 |
|
| |
תמהני על משכילי הפורום, שמתפתלים סביב עצמם ומרחיקים לקצווי
תבל ולנבכי הזמן, כדי לדוג בדלי ראיות שינסו לשווא להכחיש את המוחש לכל עין
אובייקטיבית.
התפתחות הכתב העברי וההסטוריה של סמל ה"מגן דוד",
אינן גורעות כהוא זה מהמופת שיש בהתאמה הייחודית שבין השניים. הכתב העברי, כמו כל
חלק בבריאה, הגיע לעולם בצורה מסויימת והתפתח מאז עד לצורתו הנוכחית. העובדה שאותיות
דעץ אינם עומדות במבחנים שאותם צולח הכתב העברי בן זמננו, אינה מלמדת שהמבחנים
האלה אינם תקפים או מעניינים. עובר ברחם אימו אינו מושפע ממוסיקה באופן העמוק
והסוחף שמאפיין מבוגרים, אבל איננו מסיקים מכך שלבני אדם אין זיקה למוסיקה. גם העובדה
שהמגן דוד הפך לסמל היהדות רק במאות האחרונות, אינה גורעת מהתאמתו הייחודית לנפש
הקולקטיבית של עם ישראל. וודאי שעמים רבים הכירו את הצורה הגיאומטרית המושכת הזה,
אבל רק עם ישראל אימץ אותה, ברגע הנכון, מתוך הכרה עמוקה ואינטואיטיבית בכך שהיא
משקפת את פנימיות הנפש היהודית. מדובר בשני תהליכים מקבילים שהבשילו בעת המתאימה
להבנת היחס ביניהם, כחלק מתהליך התיקון המתמשך של העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2007 08:25 |
|
| |
dfl
אתה כותב נהדר, אבל תכתוב את זה ברצינות, לא בציניות
ודוק שההבדל בין רצינות לציניות הוא 190 כמנין קץ וד"ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2007 10:55 |
|
| |
ואולי עוד הערה לדפל.
לא היתה כאן טענה על כך שזה לא אפשרי אלא רק שההתאמה הזו אינה מוכיחה מאומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2007 11:23 |
|
| |
מיכי,
לא עסקינן במערכת פורמלית ולכן מה שיכול להחשב "הוכחה" צריך לעמוד רק בקריטריונים של סבירות ושכל ישר.
כמובן שהקשר בין הכתב העברי לבין הסמל העברי "לא מוכיח מאומה", באיזה מובן מוחלט ובלתי ניתן לערעור, שכן מי שרוצה להטיל ספק יכול לעשות זאת כלפי כל ראיה והדברים פשוטים. לעומת זאת, מי שמחפש ראיות תומכות לכך שהיהדות, בניגוד לכל התרבויות האחרות, אינה גידול פרא מקרי אלא יצירה מתוכננת והרמונית, אינו יכול שלא להתרשם מההתאמה היחידה במינה שהודגמה כאן.
תוקן על ידי dfl ב- 18/06/2007 11:20:32
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2007 12:23 |
|
| |
.
dfl
כפי שהוראה למעלה כמה פעמים, זו אינה התאמה יחידה כלל וכלל. קח את לוח המשחקים איקס-עיגול, שהוא סימול עתיק המופיע במקומות רבים בעת העתיקה, ותגלה שאפשר להכיל בתוכו את כל הא-ב, גם האשורי וגם רעץ.
אם תיקח סמל אחר שראינו בפסיפסים רבים - שני ריבועים מוטים אחד מעל השני, תגלה שניתן בו להכיל יותר אותיות גם כן.
קל יהיה לכל מתמטיקאי חובב מדרג ב', לתת לך את הנוסחה לצורה הנדרשת כדי להכיל את כל הא-ב (כמה צמתים, כמה "איים" וכו').
אתה רוצה להכריח אותי לגרום לזילבר להתחלחל רק כדי להוכיח כאן על הפורום - בתרגיל דמגוגי זול - באיזה עוד סמלים נלוזים ניתן להכניס את כל הא-ב העברי?
שאזכיר כי ניתן לעשות זאת גם עם הפנטאקראם של עבודת השטן במיתולוגיה הנוצרית? שעם מאמץ קל, גם הסימול ל"אום" בסנסקריט - האות המייצגת כוחות טומאה רבים שכל יוגיסט משנן בתחילת לימודיו - גם הוא מאפשר להכניס בכתב רהוט את כל אותיות הא"ב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2007 12:55 |
|
| |
כבוד אל מואדיב,
חוששני שכבודו טועה בשני פנים עובדתיים של הנושא:
1. היופי והייחוד בהתאמה הנידונה הם בכך ששני סמלים של תרבות אחת, בלתי קשורים לכאורה, משתלבים בהרמוניה. כמובן שאפשר להכניס את הא"ב לתוך צורות אחרות, אבל אין להן זיקה ליהדות. האם יש עוד תרבויות שמציגות כזו התאמה?
2. עד כה, האיורים שהבאת כאן כדי להראות את שילוב הא"ב העברי בצורות אחרות, או של כתב אחר בתוך המגן דוד, לא עמדו במבחן. בצלב הקרס, נאלצת לוותר על האלכסון הקטן בט' וסירסת את הא'. במגן דוד, יצרת גירסה מוזרה של B ונאלצת להשלים את F מחוץ לצורה המכילה. לפני שמתחילים להתווכח על משמעות אפשרית של התאמה ועל מידת האלגנטיות שלה, צריך למצער להדגים אותה.
תוקן על ידי dfl ב- 18/06/2007 12:55:44
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2007 15:17 |
|
| |
דפל,
1. תמהני על מר. חוסר המשמעות של ההתאמה הזו (שגם אני בדבריי למעלה הסכמתי שהיא קיימת) נוסע מן העובדה שהסמל הזה אינו סמל יהודי, אלא סמל פגאני. לכן יש כאן לכל היותר 'הוכחה' (?) לקשר בין הא"ב האשורי לבין פגאניות מסוג כלשהו. מנין אתה לוקח את הנחתך שזהו סמל יהודי? הרי על זה גופא טענתי בדבריי.
2. אני חוזר ל דבריי מההודעה הקודמת: העובדה שיכולה להיות התאמה שיש לה משמעות אינה אומרת שאכן יש לה. כאן דובר על טענה (של זמיר כהן) לטובת המסקנה הזו ולא על הצבעה בדבר אפשרותה. יש גם אפשרות להתאמה בין תורת המספרים לבין תורת הקבוצות. השאלה היא האם אכן ישנה התאמה כזו (ומה ההוכחה לכך, ולו הוכחה במובנים העמומים שהזכרת), ומה היא אומרת על הקשר המהותי ביניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2007 08:58 |
|
| |
מיכי,
דומני שבתגובתך האחרונה, הבאת לשיא את מגמת הדיון הזה להכחיש את המציאות. אתה נאחז בשורשיו הפגאניים של המגן דוד ומתעלם לגמרי מכך שבימינו אנו, הוא מזוהה כמעט בכל פינה בתבל עם העם היהודי. האם יש לך סיבה מיוחדת להניח, שכל הסימנים לייחודו של העם היהודי ולתבונה השמיימית שעיצבה את תרבותו, נקבעו אי שם בזמן מתן תורה ואינם חשופים לשינוי ולהתפתחות? מדוע, דווקא בנושא המגן דוד, אתה מאמץ נראטיב משכילי, שלא לומר כפרני, שבו ההתקרבות בין העם לבין סמלו היא תהליך אקראי, בלתי מכוון ובלתי מודרך על ידי ההשגחה? זכורני שבדיון אחר בפורום, דווקא אתה הודעת שכל תופעה שנראית לך חורגת מה"טבעי", מועמדת בעיניך להכיל מסר אלוקי שאתה, כיהודי תבוני, אמור לפענח. מה לך אפוא "אל טבעי" יותר משני תהליכים, לכאורה בלתי קשורים, של שינוי הכתב ושל אימוץ סמל לאומי, אשר מתכנסים להתאמה אלגנטית ונדירה, כנראה יחידה במינה? האם אתה מסרב לראות את ההשגחה בתהליך הזה, רק משום שכמה אנשים בעלי תפישת עולם שונה משלך, פרשו עליו את חסותם?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2007 09:58 |
|
| |
.
דפל מכובדי:
1.
כתבת:
"היופי והייחוד בהתאמה הנידונה הם בכך ששני סמלים של תרבות אחת, בלתי קשורים לכאורה, משתלבים בהרמוניה. כמובן שאפשר להכניס את הא"ב לתוך צורות אחרות, אבל אין להן זיקה ליהדות. האם יש עוד תרבויות שמציגות כזו התאמה? "
אז זהו, שכן. בתוך השרטוט הקלאסי של צלב סגור בתוך אליפסה (סמל עתיק יומין, ראה תמונות אבירים ממסעי הצלב), ניתן להכניס בקלות את כל ה-א"ב הלטיני. בתוך הסימן ההיירוגליפי-מצרי של החיים - אנח' - בחלק מצורות כתיבתו, ניתן להכניסאל כל הא"ב היווני. בתוך שילוב של מינרט עם הסהר שעליו, ניתן בקלות להכניס את כל הא"ב הערבי (שממילא, כמחציתו נכנסת לתוך הסהר בלבד...) .
שנמשיך? בחר כמעט כל סמל אשורי שאתה רוצה, ניתן יהיה לצייר באמצעותו את כתב היתדות. כתב היתדות יכול להכנס גם בתוך תמונה של עפרון.
עוד? אין צורך. הרי לצורך ה"הוכחה", העלמנו את הכתב העברי הקדום ולקחנו רק את האשורי, לקחנו את מגן הדוד (סמל חדש) וצירפנו אותו לפונטים מסויימים.
2.
חיכיתי מתי תכתוב כי אני "מכופף" את האותיות כדי להתאימן. וכי לא זה מה שנעשה כאן בראש האשכול? כל האותיות נטויות - בהתאם לזווית של המשולשים. חלק מהאותיות, ניתנות לזיהוי רק על ידי מוח יצירתי במיוחד (ראית את האות א' למשל? ), וחלקן נטוי הפוך מחלקן האחר, לימין או לשמאל.אולי נוכל לייצר גופן חדש, "זמיר", כזה שאף אחד לא ישתמש בו אם הוא רוצה להקל על הקריאה.
3.
כתבת לעיל אודות תהליך ההתקרבות "בין העם לבין סמלו", וכן כתבת כי בכל העולם מזוהה מגן הדוד כסמל יהודי.
אתחיל מהסוף - לא בכל העולם. העובדה כי אתה מזהה את העולם המערבי כ"כל העולם" אינה מפתיעה, אך תמהני אם אצל מליוני אנשים ברחבי העולם, סמל זה בכלל מזוהה, או אם אינו מזוהה כמשהו אחר (בא לך לבדוק במדינת פנגאב, או בגוג'אראט אם הם מזהים את הסמל כסמל הינדי או כסמל יהודי? ).
כמו כן, לשיטתך, גויים הם הקובעים מהו סמל יהודי, וזו גישה מענינת.
לאורך השנים, מאז חורבן הבית ידענו כמה וכמה "סמלים יהודיים". הכל משרטוט סכימתי של פתח ההיכל (חקוק וטבוע גם במטבעות מאוחרים), דרך ארבעת המינים או צורת המנורה, צורה שנמצאת על אלפי מבנים עתיקים.
ומכאן אני מגיע לשאלה/תהייה אחרונה:
4.
האם מגן הדוד הוכר כסמל יהודי גם על ידי יהודי המזרח או רק על ידי יהודי אשכנז?
אם אתה מדבר על "סמלו של העם", האם אתה מתכוון לומר "סמלו של העם האשכנזי" ?
האם לפני קום המדינה הציונית, היה ידוע מגן הדוד כסמל יהודי גם בארצות אסיה?
|
|
|
|
|
|
