האזינו: אהרן רזאל - הלכות אכילת קרמבו בשבת

סעיף א' וב' בדברייך לא הבנתי.
סעיף א' - כי הרי חוק ברגע נתון יש מבנה פורמלי ברור לקבלתו, ומן הסתם כשעומדים למנין נצרך להציג נימוקים וכדרך בזמן סנהדרין לענין זקן ממרא. אבל לדברייך אין כל צורך  להציג נימוק רציונאלי לקבלה או דחיקה, א"כ אתה מתחבא מאחרי הליך פורמלי החסר פשר ולמה לי לקבלו.
סעיף ב' לא הבנתי כלל את האמור בו.

לא הבנתי סיום דברייך שמא תרחיב -

נק' המוצא שלי כפי שאני מסביר כל הזמן היא שנדרש מבחן קונקרטי לאותה שעה ולא בדיעבד (אין זה אכפת לי כלל אם יש כאן הליך סוציולוגי או תיאולוגי - איני מבין כלל את החילוק הזה), אין שום בעיה אם בתהליך בין דורות מתברר שמה שבדור מסויים משהו נחשב תורה ובדור אחר אינו תורה  - אז מה! הרי לדברי כפי שהבנת ובצדק המבחן הוא סובייקטיבי לשעת השומע.

אם מישהו שיקר במצח נחושה, והשומע לא הבין אין זה אלא טועה בשוגג, ומה זה שייך להגדרה העקרונית.

התורה היחידה שמוגדרת במסורת כתורה מידי ה' היא חמשה חומשי תורה.

והרי אפילו על כתבי הקדש נחלקו, עד שבא ר' עקיבא ולא ה' הגדירה.
('לא בשמים' אינה רק פרשנות הרי זה נאמר כלפי חידוש הלכה ע"י נבואה). 

א. אכן ניסחת היטב את המחלוקת.

ב. לגוף טענתי לגבי המשל לא ענית.

מדוע אין זה אפשרי שדבר היה נחשב כמזוכך מתגלה במבט עמוק יותר ככל-כך לא מזוכך עד שאין לו עוד מקום בהתפתחות.
(הדגמתי הרי אפילו ספרי הנביאים עתידים להיבטל. לא משנה מהו גדר הביטול, כדרכנו שמענו שיש דבר שיכול לא להיות מתאים יותר במידה זו או אחרת לדור אחר)

המושג 'פירוש מחדש' הוא התחמקות, כפי שכבר אמרתי, כל מחדש כדי למתן את חידושו טען שהוא רק מפרש מחדש.
איני מבין כיצד ניתן להבחין בין חידוש לפירוש מחדש - אין זה אלא שינוי השם.
טול לדוגמה דרכי תעניות של חסידי אשכז ותיקונים נוראיים.
לו יצוייר שמחר יתגלה שאין הם מועילים / מתאימים / מזיקים - לרמת האנשים שהם דור דעה וראוי לדור תיקון בהתאם לחיזוק הגוף וטבעיותו, ואין תיקונם בסיגופים אלא זה מזיק להם - האם לא יצאו מהקנון - בשקט ובחשאי.
אתה מניח 'קנון' במשמעות ספר, אך כבר הדגשתי והסכמת, כי 'קנון' הוא כל מה שהיה בדורות קודמים כדרך ראויה באמונות ודעות.
והנה לו יצוייר מחר שחלק ניכר מאמונות אלו  / דרכים בעבודת ה / תפישות ערכיות - 'מתגלות כלא נכונות הרי הם יצאו מהקנון (אולי בזחילה...)

אגב משניות רבות שלא נכנסו ע"י רבי האם אין הם ה'קנון' של דורות קודמים שנדחו החוצה, הרי דעת לנבון נקל שאין מדובר רק בפסיקות כפשוטו והכרעה בין מחלוקות.

כי התקדמנו!