בית פורומים עצור כאן חושבים

האם ראוי שיקרא רחוב ע"ש ישעיהו ליבוביץ' ז"ל?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-20/6/2007 16:50 לינק ישיר 

אז איפה מתחילים?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/6/2007 17:36 לינק ישיר 

RIV קראת את הדיאלוג שהבאתי?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/6/2007 17:55 לינק ישיר 


אתה בטח חושב שחידשת לי משהו - אתה קראת את הדיאלוג ביני לבין הבעל?  נלך מן הקל אל הכבד



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/6/2007 18:41 לינק ישיר 

אין לי מושג אם חידשתי לך משהו, קראתי את הדיאלוג בינך לבין בעל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/6/2007 18:53 לינק ישיר 

 

סנשו/בע"ב,

באחת משאלותיו, רביצקי בעצם עונה במקום ליבוביץ':

ליבוביץ' דוגל/מייצג פרקטיקת חיים שלצורך העניין נכנה 'יהדות תלמודית/הלכתית/אורתודוכסית' או משהו בסגנון.

הטענה שלו שמה שמכונן את הפרקטיקה הזו היא התושבע"פ, ולא התורה שבכתב.

מה שאנו מכנים תושב"כ, לרבות מעמד הר סיני, מהווה טקסט וחווית יסוד של תופעות דתיות רבות שאינן היהדות של ליבוביץ': הצדוקיות, הקראיות, הנצרות (על שלל נוסחאותיה), השומרנות, כיתות שונות קדומות ובמדה מסויימת גם האסלאם. איך אפשר לטעון שהתושב"כ היא המסמך המכונן כאשר בה בעת 'מתכוננים' מאותו מסמך כל כך הרבה תופעות דתיות שמוציאות זו את זו?

האלטרנטיבה של גישת ל' בעניין, היא ללכת בדרך האנכרוניזם, לגלות את התושב"ע המאוחרת בתושב"כ הקדומה ולטעון שהתושב"ע נובעת מהתושב"כ, ושברור לכל שכשהתורה אומרת 'עין תחת עין' היא תמיד התכוונה לממון ולא לממש, כפי שטעו לפרש כיתות קדומות ור' אליעזר.

אגב, הטענה שהתושב"ע קובעת מהם כתבי הקודש אינה מעידה דבר על 'נבואיותם' של תכני התורה. הרי מוסכם על הכל שיש נבואות אמת אותנטיות גם לדעת אנשי כנה"ג, ובכל זאת הם בחרו לא להכליל אותם ב'כתבי הקודש' בגלל שהם לא נצרכו לדורות. האם בגלל החלטת אנשי כנה"ג הנבואות 

אגב בע"ב, השבוע נתקלתי בקטע הבא. מעניין מה הפשט שלך בו:

"ותורה מן השמים משל הוא על כל כללי ופרטי האמונות ביחש של המאמר המבטאי שלהן, אל תמציתן הפנימי, שהוא העיקר המבוקש באמונה..."

למקרה שלא ידעת, מדובר בקטע מתוך אורות האמונה לראי"ה קוק, ע' 25 במהדורת ברוקלין, ניו יורק תשמ"ה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/6/2007 20:21 לינק ישיר 

עד כמה שאני מבין את ליבוביץ ההלכה קבעה מהם כתבי הקודש שלה, כלומר מהם הטקסטים שהיא תחשיב כמקודשים ותתייחס אליהם בחרדת קודש, באותה מידה היה ניתן להשמיט חלק מספרי המקרא ולהוסיף אחרים.
יתירה מכך אפילו לאחר שנקבעה קדושתם הלכה עוקרת את המקרא.
משמעות הדברים היא שתורה לא ניתנה בסיני אלא ניתנה לנו על ידי חז"ל שקבעו שזאת התורה הקדושה, האנכרוניזם שאתה מצביע עליו הוא מדומה כי הוא רק פלפול שבא להסביר איך ההלכה נובעת מאיזה טקסט לאחר שהחליטה שהיא נובעת ממנו, לליבובץ לא הייתה בעיה לומר שלאמיתו של דבר כוונת כותב הטקסט היתה שונה לחלוטין אלא שכך פסקה ההלכה ועקרה את כוונתו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/6/2007 21:36 לינק ישיר 

ריב ,
 
השאלה העקרונית: אם נניח שקבוצה אנושית כלשהי מייסדת היום לעצמה "הלכה" שרירותית שהיא דרכה המחייבת בעבודת האל. האם בינה לבין התורה שלנו קיים :
א. הבדל עובדתי מהותי: התורה שלנו היא התגלות או שיש בה יסוד כלשהו שמקורו בהתגלות , ואילו ה"הלכה" החדשה היא כולה המצאה אנושית.
ב. הבדל נורמטיבי בלבד: את ההלכה ליבוביץ מקבל כערך. את ההמצאה החדשה לא.

אני מבין את ליבוביץ בדרך ב' ואת בדרך א', כך שאנחנו מדברים על שני "ליבוביצ'ים" שונים, וממילא אין ביננו מחלוקת גדולה כל כך, הרי לא אכפת לי מה חשב ליבוביץ' האיש. כמי שהשקיע בלימוד ליבוביץ', אם כי בודאי לא כמוך, אני משוכנע בהבנתי, אבל זה לא ויכוח חשוב.
לפי דרכך מתורצות רוב קושייתיותי על דרכו  וגם טענתי למעלה בעניין התשובה להומוסקסואל.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/6/2007 01:33 לינק ישיר 

עם הראי"ה היה מצליח להקים ישיבה של עילויים צעירים שבאים מישיבות טובות באירופה, הוא היה מיישם את תוכניתו. והישיבה שלו הייתה קרובה יותר לתוכנית- למשל ניתנו שיעורי הנזיר בכוזרי שכוללים התייחסות רחבה לפילוסופיה כללית.

לגבי ג. לדעתי אפשר לאמוד את המרחק, לא עפ"י רגש אלא עפ"י הדעות, ויש פה משולש של שלוש צלעות:
           א. גולדמן, ליבוביץ- אין הבדל עובדתי בין תורה למערכות ערכיות אחרות.
           ב. הרב קוק- יש הבדל עובדתי בתוצאות שהתורה מביאה לעולם.
           ג. ערכים/ הרב סולובייצ'יק/ ממללא- יש הבדל במקור הסיבתי של התורה.

(ההגדרה של הרב קוק בב' פשטנית, כי עצם העובדה שנבואת משה מכוונת ל"טוב לכל" בכל הדורות עושה אותה למקור מיוחד, אבל לא מדובר במקור טרנסצנדטי).

כתבת: " אותי מעניין הרב קוק עצמו (במה באמת הוא האמין) ולא מה שחשב לנכון לפרסם לרבים." הרב קוק לא מאמין באמת אחת ואובייקטיבית, אלא כמו הגל- בכך שכל דעה היא אמיתית בדרגה כלשהי, והדירוג אינו אחיד אלא משתנה בין עולמו של אדם אחד ושל חברו, והמבחן הוא מה מקדם אותו מוסרית. כאשר מה מוסרי קובע הרב קוק מתוך שיטתו שהיא האמת המקסימלית בעולמו שלו. לכן אם הרב קוק לא רצה לפרסם את הקבצים- הרי שלשיטתו לרוב הציבור, אם יאחזו בדעות הכתובות שם, זו לא תהא עבורם אמת. כך שאם צריך להגדיר את "האמת לדעת הרב קוק" היא נמצאת דווקא בכתבים שנועדו לפרסום. 



תוקן על ידי nmzilber ב- 24/06/2007 1:49:17




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/6/2007 21:04 לינק ישיר 

.

בהמשך לענף צדדי, אודות שיטת הלימוד של המורה נחמה:

http://www.kipa.co.il/tarbut/show.asp?id=21548&from=h


כה זקוקים לנחמה

מעטים הם בני דורנו המצליחים להנחיל את התורה לרבים, אחת מהם הייתה נחמה ליבוביץ. הספר "תורתה של נחמה ליבוביץ" מציג בצורה מסודרת ומובנית את משנתה.

י´ תמוז ה´תשס"ז - עקיבא ביגמן

הדורות האחרונים ותמורותיהם ההיסטוריות שהתחוללו בהם יצרו צורך רוחני גדול להביא את דברי התורה המסורתיים לקהל הלומדים העממי. דרכי הלימוד המסורתיות (במידה וניתן להצביע על כאלה) שוב אינן תקפות בהקשרים התרבותיים הנוכחיים; תופעה שמאז ומתמיד עוררה את מלמדי התורה לביקוש אחר דרכים מחודשות ללמד ולהציג את דברי התורה לעמם. על פי רוב, יצירה מתודית מחודשת שכזו נוצרת אצל הוגה עצמאי אשר מצוי בשני עולמות סותרים לכאורה: מחד, הוא מעורה בעולם התרבות והדעת הכללי, ובכך מזוהה הוא עם מצוקת הדור; ומאידך קשור הוא באופן מובהק לעולם התורה המסורתי. שילובם של גורמים אלו יוצרים אישיות המסוגלת לתרגם את מסורת ישראל לכלים ההולמים את הצרכים הנוכחיים, וליצור את הדרכים החדשות להביא את עולם התורה לדורו.

כך יש לאפיין את יצירתו של הרב שטיינזלץ בפירושו לתלמוד, את פירוש המשניות לרב קהתי, ובתחום המקרא את דרכי הלימוד המחודשות שהונחלו על ידי הרב יואל בן-נון והרב מרדכי ברויאר.

 

 
 שיטתית ומסודרת
וכזה הוא מפעלה הפרשני של נחמה ליבוביץ. השכלתה הכללית הרחבה מחד, וזיקתה העמוקה לתורת ישראל מאידך, הולידו אצלה את הצורך להציע דרכי ניתוח רלוונטיות ללימוד פרשני המקרא בימינו. במשך שנים ארוכות של הוראת תנ"ך להמונים בדרכה הייחודית, זכתה נחמה ליבוביץ לתואר 'מורת המורים', תואר המרמז על הנחלת גישה זו לדורות הבאים של לומדי המקרא ופרשניו ומלמדיו.


בספריה הרבים מנתחת נחמה את דברי הפרשנים המסורתיים בעזרת כלי ניתוח דומים לכלים הנוהגים בלימוד התורה התלמודי הדיאלקטי: נחמה מבקשת אחר הסברים סברתיים, חינוכיים וערכיים למחלוקות פרשנים נקודתיות שונות. ובכך להוציא את המפעל הפרשני מתחומי הבלשנות והדקדוק, ולהעניק לה משמעות ערכית עמוקה ביותר. ומשמעות זו היא המפתח לפופולריות של דרכה בשנים האחרונות: שכן, מעתה לפרשנים הקלאסיים, דוגמת רש"י, רד"ק ורמב"ן, ישנה אמירה עכשווית מוחשית ביותר הנוגעת לעולמו המגוון של הלומד.

 

הספר "תורתה של נחמה ליבוביץ" מציג בצורה מסודרת ומובנית את משנתה של נחמה במישורים השונים. על פני ארבעת פרקי הספר זוכה הקורא לטעום מאלמנטים שונים של משנתה החינוכית, המוצגים על ידי הדגמה של עקרונות יסוד ממשנתה דרך עיון בסוגיות מפתח מקראיות.

כך, הפרק הראשון מציג את תפיסתה של נחמה את תפקידו של לומד המקרא, דרך עיון בגישתה המתודית ביחס לסיפור המקראי; הפרק השני מציג את תפקידו של המורה, תוך עיון בדבריה ביחס לחוק המקראי; הפרק השלישי מציג את משנתה האמונית-היסטורית של נחמה, באמצעות עיון בפרשנותה להיסטוריוסופיה המקראית; ולבסוף הפרק הרביעי עוסק במלאכת הקריאה בספרי המקרא, דרך עיסוקה של נחמה בספרות הנבואה.

מלבד זאת, מכיל הספר פרק מבוא המתאר את חייה ופועלה; ופרק סיכום הדן ברלוונטיות משנתה לדורות הבאים.

 

חשיבותו של ספר זה הנה, אפוא, בהצגה שיטתית ומסודרת של יסודות מתודיים וערכיים במשנתה של נחמה. הצגה אשר יכולה להעשיר רבות את הלומד מספריה השונים, כך שניתן להאיר עיון מקומי בפרשנותה לאור הכרה של מכלול תפיסותיה בתחומים השונים. באופן זה לימוד תורתה של נחמה זוכה לבחינה מחודשת בפרספקטיבה כוללת ורחבה ביותר.

 

תורתה של נחמה ליבוביץ' - דרכה בלימוד התנ"ך ובהוראתו, סדרת יהדות כאן ועכשיו, ידיעות אחרונות תשס"ז. 204 עמודים.






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האם ראוי שיקרא רחוב ע"ש ישעיהו ליבוביץ' ז"ל?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 סך הכל 2 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.