אני, אגב לא מבין מה הבעיה להגיד לילד קטן ששואל - מה זה תשמיש המיטה - לומר לו כשתגדל תבין. הרי יש עוד הרבה דברים שאומרים עליהם ככה. לא? מה יש, יש דברים שילד לא מבין לגמרי, הוא יגדל ויבין.
תכל'ס, אף אחד לא מצא פיתרון - מה עונים לילד בגיל העשרה - אתם טוענים שצריך להיות גלוי, אבל - אולי תסבירו איך? הרי אין לכם אפילו דרך לברר מה הילד כן יודע - כדי שתוכלו לתכנן איפה להתחיל ואיפה לגמור.
אמשלום
שימי לב שגם תשובתך מתאימה רק להורים מסויימים.
תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 18/06/2007 15:25:34
תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 18/06/2007 15:36:56
נשלח ב-18/6/2007 15:56
מיכה,
"הרי יש עוד הרבה דברים שאומרים עליהם ככה. לא?" - לא. מעודי (כילדה) לא קיבלתי תשובה כזו (וטוב שכך). לפעמים בהחלט לא הבנתי גם אחרי ניסיונות להסברים בדרכים שונות, ואז החלטתי בעצמי שיש דברים משונים בעולם שאיני מבינה (וסביר שאחרי כמה ימים/שנים דוקא כן הבנתי ואולי אפילו צחקתי על עצמי ועל חוסר הבנתי בעבר). אני גם לא חושבת שאי פעם (כבוגרת) עניתי כך לילד/ה. זה נראה לי מתנשא, לא רציני ואפילו שקרי במובנים מסויימים.
"אין לכם אפילו דרך לברר מה הילד כן יודע" - סליחה? מה קרה לשאלה הפשוטה והישירה בנוסח "מה את/ה יודע/ת על כך"? (או, למתקשים בישירות ולמפקפקים בהצלחתה, אפשר גם כך - "משאלתך אני שומעת ששמעת משהו בנושא. מה זה היה? אם תאמר/י לי, אוכל לענות טוב יותר על מה שמציק לך".)
"אמשלום שימי לב" - בהחלט שמתי לב ואפילו הקדמתי ואמרתי זאת (פערים תרבותיים וכו'). אבל מדוע "גם"? האם טענתי כך כלפי מישהו אחר כאן?
נשלח ב-18/6/2007 16:20
"אמשלום שימי לב" - בהחלט שמתי לב ואפילו הקדמתי ואמרתי זאת (פערים תרבותיים וכו'). אבל מדוע "גם"? האם טענתי כך כלפי מישהו אחר כאן?
במחילה, לא שמתי לב שאמרת זאת. אבל נדמה לי שטענת כטענתי כלפי צ'וט.
ולענייננו - אני לא חושב שצריך לדכא את סקרנותו של הילד וכל כיו"ב, אבל לא תמיד צריך לענות. מה אפשר לעשות שלא הכל הילד בשל להבין? אם תאמרי לו מדי פעם: כשתגדל תבין, הוא ילמד שיש דברים שהוא עוד לא יכול לדעת, וגם ילמד שיש דברים שהוא עוד יבין בהמשך ולא יהיה סקרן יותר מדי.
נשלח ב-19/6/2007 12:24
בשנת 1944 פרסם אלתרמן בטור השביעי שלו את הסאטירה 'הקלריקל הקטן', בה שם לאל את חששם של האתאיסטים החדשים, נוסח המהפכה, מפני השפעות רליגיוזיות על ילדיהם. בחרוזים שנונים שלח אלתרמן מסר פדגוגי ראשון במעלה להורי הילדים להימנע מלחסום את שדה הראיה התרבותי של הילד, לא משום שזה המצע החינוכי הראוי והנכון, אלא בגלל שכך או כך יגדלו הילדים לפי הייעוד שהכינו להם הוריהם. 'שום מרכסיסט' - כתב אלתרמן 'לא גדל בתוך אינקובטור'.
על משקל שירו המאלף של אלתרמן, ובהיפוך עמדות כמובן, אני מבקש להרגיע את שוכני האתר, ולבשר להם שילדיהם יגדלו לתפארת עם מצעד גאווה או בלעדיו. אף נערה או נער לא יפרשו מהחממה החרדית רק משום שנודע להם באקראי שגברים ונשים מסוללים זה בזה. תנו להם מעט קרדיט, ילדותם לא תבייש זקנותם. תנו למסורת ישראל מעט קרדיט, האם בכוחו של כל אירוע שולי לזעזע את המימסד הדתי שההורים כה שוקדים על טיפוחו.
שום אינפורמציה בעולם, רבותיי, אין ביכולתה לקלקל כמו כוחה ההרסני של הבורות! צאו וראו כמה נערים נתפסו למינות מעולם צר אופקים, וכמה מעולם ידידותי של הבנה, של הסבר, של ידיעה ושל גילוי. (לא הסבר בנוסח 'חוטאים שרוצים להראות לכולם'. זה עשוי לחזור כבומרנג אם הילד ישאל למה הציבור החרדי המוכר לו כל כך מוחצן, כל כך המוני, כל כך מעורטל עירום וערייה מכל שמץ פנימיות). ילד הגדל במרחב של פתיחות הוא ילד שלֵו ומחוסן שחי בהשלמה עם העולם סביבו, ולכן עם עולמו שלו. הילד הזה לא יבוא חשבון עם הוריו כאלו שאשמים באסון חייו, הוא לא ישפוט את החברה שלו כמי שהכריזה מלחמה על חייו. הילד הזה יגדל כשבעל הבירה מציץ עליו מחייך, נינוח, משלים, אוהב.
הקלריקל הקטן / נתן אלתרמן
להורים חפשיים - זוג מוכר לי מאד -
נולד ילד חמוד וחפשי בדעות.
אך בטרם הילד עמד על רגליו
כבר הרגישה האם והרגיש גם האב
כי בזה התינוק, במין דרך פטאלית
נשתרשה נטיה חזקה קלריקלית!
ערב-ערב שאל הוא, אותו קלריקל
מה למטה ומה בשמים מעל,
מי מוציא כוכבים להאיר בלילות
מי יושב ברקיעים המלאים אורה,
מי מוריד הטללים? וכמו-זה שאלות
של אנשי המאה השחורה.
אך ידעו ההורים, עד נפשם כמעט קצה,
לעמוד איתנים למול כל פרובוקציה
וענו לו בנחת תשובות ביולוגיות,
פיזיות, חימיות, אנטרופולוגיות.
ומובן שאב גם האם, שניהם יחד,
עוד חיכו לעיקר, באימה ופחד.
לא לשווא! יום אחד, את הוריו הבוהים,
הפיליסטר שאל אם יש אלהים.
נדהמו אם ואב והתחילו לחזות:
איך הגיעה אליו
השמועה הלזאת?
והובא לשיחה משפחתית זה הסעיף,
והוחלט: זאת סיפר לו הסב שבצריף.
אך הסבא נשבע
בדמעות שליש,
שאת זו השמועה לא סיפר הוא לאיש.
ובזמן התפילה כה נזהר הוא כל יום
שנכדו לא יגש אליו חס ושלום.
והינו מתפלל בנשימה עצורה,
שנכדו לא ישמע את השם הנורא.
והצריף הוא סגור ואטום בתכלית,
שנכדו לא יראנו עטוף בטלית.
ועלתה הצעה אז: לקראת הבאות
להגן על הילד מפני השפעות.
ולשמור את נפשו הרכה ופתיה
מגורמי תעיות ותהיה.
אך היה שם חבר הגיוני ומיושב
שאמר, בלי לחזור פעמיים:
לשם כך יש לקום ולהסתיר מפניו
קודם כל
אדמה ושמיים.
כל כוכב הוא לילד כמין פרובוקטור
אך בזה העולם הסוער וניתך
שום מרכסיסט לא גדל עוד
בתוך אינקובטור
ואולי פחדנות היא לשמור אותו כך.
קצת עלוב ייראה המרכסיסט שיחרוג
מקופסת חינוכו, מעוטף כאתרוג.
לוחמים ותיקים! אב, מורה ומורה! [ר' סגולה ור' קמוצה]
אל תהיו פוחדים כה מעין הרע!
חוץ מזה שכחו השוקלים-ודנים
שגם המה היו קלריקלים קטנים,
ודבר לא קרה, יש דואג ומרחם:
הם גדלו אפיקורסים, ברוך השם.
תוקן על ידי פרופיסור ב- 19/06/2007 12:25:13
נשלח ב-19/6/2007 15:32
מיכה
מתוך ניסיון חיים אני אומר לך, אין ואקום בעולם . את הידע שהילד לא יקבל מהוריו- כל ידע- בסוף הוא יקבל אותה ממקורות אחרים לא תמיד מבוקרים.
הילדים שלנו היום,- בכל גיל- באם יש לו את השכל לשאול את השאלות, יש לו גם את השכל לקבל את התשובות ולהתמודד איתן. הסתרת מידע ומסירת מידע מסולף, היא אסון לילד, ומזיק להורה, כי לאחר זמן הילד יקבל את הידע, שהוא רוצה, הוריו יהיהו בעיניו כמתעתעים, בלשון המעטה.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-20/6/2007 00:17
התבהרות,
לשאלתך בראש האשכול, אני ממליץ להשיב שזה מצעד של גאים וגאות, ושלומיאמוני ישראל מתנגדים לו משום שכבר הורונו רבותינו כי "הגאוה [...] היא המדה המגונה המזקת את האדם והמטרדת אותו בגוף ובנפש מן החיים המקריים ומן החיים הנצחי" (רבנו בחיי, כד הקמח, ענוה); וכי "מדת הגאוה [...] היא מדה מגונה [...] בעל גאוה הוא גידול זר וראוי לקצץ אותו ולגדעו כאשירה. [...] כי מי שהוא בעל גאוה הוא כמו שעובד עבודה זרה" (מהר"ל, נתיבות עולם, ענוה, ג); וכי "בעל המדה הזאת יוצא מן הסדר" (שם, ד); וכי "הגאוה שורש לכל מדות הרעות ומביא אדם לידי כמה חטאים" (ראשית חכמה, ענוה, ב); וכי "מי שיש בו מידת הגאוה צריך להשתדל ולשוב ממנה, כי היא מגונה מאד, וההיזק שלה רב ומצוי תמיד" (אורחות צדיקים, א); ועוד.
נשלח ב-20/6/2007 00:24
[איד"ג,
מי שיצליח להבין את הציטוטים, יצליח גם להבין מה זה "הומוסקסואלים", לא?]
נשלח ב-20/6/2007 02:04
הומוסקסואלים??? מאן דכר שמייהו?! אני בסך הכל מדבר על בעלי גאווה...
נשלח ב-20/6/2007 02:07
כשהייתי בטירונות היינו צועקים כמו בנישי"ם טובים: "מחלקה 3 ענווה!"
נשלח ב-20/6/2007 02:14
זילבר,
צ'רצ'יל אמר פעם על שר החוץ שלו, אטלי: "מר אטלי הוא אדם עניו מאד, אבל יש לו כך כך הרבה סיבות טובות להיות כזה..."
נשלח ב-20/6/2007 03:55
[איד"ג,
אני מתנצלת שקלקלתי את תמימותך. אולי באמת הייתי צריכה לומר לך, כעצתו של מיכה - "כשתגדל תבין" ...]
נשלח ב-20/6/2007 10:21
אידך גיסא
אתה כותב את זה אולי בצחוק , אבל לפחות אחד מידידי הטובים כך הסביר לילדיו.
נשלח ב-20/6/2007 10:51
.
מצו"נ, הוא לא הסביר כך לילדיו, אלא לילדים אשר חנן ה' אותו למצאם בתוך הסל שהביאה החסידה בעונת הנדידה.
נשלח ב-20/6/2007 14:02
מואדיב -
נשלח ב-20/6/2007 17:12
האם ילדים לא לומדים כבר בגיל 5 את חומש ויקרא?
אם כך, מה הבעיה פשוט להגיד להם "זה מצעד של אנשים שעושים את מה שכתוב בויקרא יח" ולצטט? הרי הם כבר אמורים להכיר את זה.
...]
