|
|
| נשלח ב-30/6/2012 22:20 |
 |
| |
שבוע טוב
האם לא נכון היה לכתוב במדבר פרק יט (ב) זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל:
האם לא מתאים ונכון היה עם הפסוק היה נכתב כך
-דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לֵאמֹר וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל:
הרי המילה לאמור בכל מיקרה לא במקומה.- כנראה שהפסוק מדבר בראשונה על חוקת התורה כל התורה ולא רק על הפרה האדומה, ההמשך של מצוות הפרה האדומה מדגימה את חוקת התורה שאין בה הגיוןרש"י במדבר פרק יט פסוק כב פרה אדמה - משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך. אמרו תבא אמו ותקנח הצואה, כך תבא פרה ותכפר על העגל:
איך הפרה מכפרת על העגל? הרי לפי הגמרא בסנהדרין- מצוות פרה אדומה ניתנה לפני העגל- במרה?
רש"י במדבר פרק יט פסוק ב שתהא תמימה באדמימות, שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה:
מכאן אנו לומדים כי לא מקפידים על שערה. ולא על חוט השערה.
במדבר פרק כ (יא) וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: ס
(יב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם:
כל המפרשים חוקרים מה היה חטאו הגדול של משה? הוא היכה בסלע במקום לדבר, נדמה לי שהרמב"ן אומר גם בלהכות את הסלע זה נס
נראה לי- כי היה הבדל אדיר בסיטואציה של הכאת הסלע ובין הדיבור אל הסלע.
במדבר הסלעים וההרים עשוים אבן גיר, הגשמים מחלחלים דרכם למטה ושם מצטברת כמות אדירה של מים, ראו למשל את הרי הגלבוע עשוים אבן גיר לא צומח עליהם כלום- כי המים לא נספגים אלא מחלחלים דרך הגיר למטה, ושם הם יוצרים את הסחנה ומעין חרוד. כך בשכם בהר עיבל.
כל מי שיודע וישבי המדבר יודעים כי דיה למכה קטנה לפעמים, לשבור את הגיר והמיים יפרצו,
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2012 22:31 |
|
| |
ספרי: זאת חוקת התורה כלל ויקחו אליך פרה אדומה פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שפרט. ורבי אליעזר אומר: נאמר כאן חוקה ונאמר להלן חוקה, מה חוקה האמור להלן בבגדי לבן הכתוב מדבר, אף חוקה האמורה כאן בבגדי לבן מדבר. רש"י פירש את הפסוק כדעת חכמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2012 04:05 |
|
| |
| דייר כתב: |  | מתוך פירוש אבן עזרא
וישמע הכנעני מלך ערד -
אמרו הקדמונים:
שהוא סיחון ונקרא הכנעני כי כל אמורי כנעני.
ורבים אמרו:
כי זאת הפרשה יהושע כתבה והראיה מלך ערד אחד ומצאו שבני יהודה קראו שם המקום חרמה, ולא אמרו כלום כי אותו המקום יקרא בתחלה צפת וזה מלך ערד והאמת שני מקומות ורבים במקרא כמו הם ומלך ערד על פשוטו הוא מעבר לירדן מזרחה ונסמכה זאת הפרשה למות אהרן כי הכתוב ספר מה שאירע בהר ההר קודם נסעם משם והעד: וישמע הכנעני מלך ערד ואחריו ויסעו מהר ההר ואם תבקש מה שמע הנה מפורש.
מי זה הרבים האלה שהוא מדבר עליהם?
זה נראה די תמוה שהייתה נפוצה הדעה שלתורה התווספו תוספות מאוחרות ע"י יהושוע.
ואולי יש פה גם סתירה לכל מי שטוען שאבן עזרא היה מבקר המקרא הראשון.
הנה פה יש הזדמנות לפירוש בסגנון של "ויש פה סוד והמשכיל יידום"
מסתורי.
לעומת זאת הוא דוחה את הדעה הזאת בשתי ידיים.
|
|
הראשון שביקר והתייחס ועמד על שלנו,
מה שאין כן מבקרים פוקרים היו כל הדורות,
כל חייו התוכח עם מבקרים,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2013 16:16 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | (יח) וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר: כאן אהל אינו כולל בניני אבן שאינם מקבלים טומאה. ולעיל (יד) זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים: כאן אהל כולל גם בנין אבן. מדוע שלא נלמד אהל מאהל, לחומרא או לקולא? גם בפרשתנו הפשט הוא שעצם השהות בטומאה מהווה חילול המקדש כי לא נאמר כאן בפירוש שהטמא נכנס למקדש. וראו גם מש"כ ב
|
|
ראו עמ' 211 ואילך
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2019 07:49 |
|
| |
קצת מוזר: כזו הצהרה בומבסטית "זאת חוקת התורה". הייתי מצפה אחרי זה לחוקה בעניין ע"ז, שבת וכדו' והנה מה שבא הוא דין, די זניח, של פרט בדיני טהרת מת.חושבני שהוקשה כך לרשב"ם אלא שהסברו מעלה על השולחן את בעיית סידור התורה (שהרשב"ם עמד עליה, כמדומני בפרשת המן בצווי להניחו בארון)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2019 08:59 |
|
| |
אתה חי היום, בשבילם דיני טומאה וטהרה היו חלק מרכזי בחיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2019 09:30 |
|
| |
א. רק למי שנזקק לטהרות או קדשים וזה לא כל כך מקיף
ב גם גם כן זה לא משהו שמתאים להכרזה הבומבסטית הזו. נקטתי שבת וע"ז שהם ענייני יסוד (שבת-מומר)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2019 09:48 |
|
| |
אם תעיין בפשט הפרשות שאנו אוחזים בהם, תראה שטומאה וטהרה אינם עניין לקדשים דווקא.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2019 09:51 |
|
| |
ראה בספרו של גדליה אלון, מחקרים בתולדות ישראל, שחלקו הועלה לאתר דעת והפרק העוסק בטומאה וטהרה לא העולה וכנראה שלא בכדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2019 10:53 |
|
| |
אברם_העברי
| תלמידטועה כתב: | | קצת מוזר: כזו הצהרה בומבסטית "זאת חוקת התורה". הייתי מצפה אחרי זה לחוקה בעניין ע"ז, שבת וכדו' והנה מה שבא הוא דין, די זניח, של פרט בדיני טהרת מת.חושבני שהוקשה כך לרשב"ם אלא שהסברו מעלה על השולחן את בעיית סידור התורה (שהרשב"ם עמד עליה, כמדומני בפרשת המן בצווי להניחו בארון)
|
|
אכן יש שהציעו לגרוס "זאת חוקת הפרה" והכל א"ש ודוק. בוולגטה, אגב, תרגמו "זאת חוקת הקרבן" (ista est religio victimae)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2019 13:06 |
|
| |
בעב
שאלתי יוצאת מההנחה שכותרת כזו מתאימה רק לנושא יסודי (לאו דווקא נפוץ)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2019 12:57 |
|
| |
פרשת פרה אדומה נכתבת כהמשך לדברים שלפניה. לאחר מחלוקת קורח ועדתו, ושנענשו, שוב באו בני ישראל ואמרו "כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות האם תמנו לגווע". ועל כן נתן ה' למשה מצוות מתנות כהונה ומעשרות ללויים, עבור ייחוד תפקידי הכוהנים והלויים, אבל הוסיף בזה פרשת פרה, להורות שדווקא הכהן הוא המטהר מהטומאה, וזה כהמשך ל"ושמרתם את משמרת הקודש ואת משמרת המזבח".
וישנם בכלליות ארבעה סוגי מצוות: תורה ומצוות, חוקים ומשפטים. התורה היא ההנחיות הכלליות, המצוות הם פירוטיהם המעשיים, החוקים הם הסדרת פרטי המצוות בעקרונות כלליים העומדים לעצמם, והמשפטים הם יישום של החוק במקרה פרטי, כי המצווה היא בפרטי הלכתחילה ותלויה בכללים העקרוניים שהם ה"תורה", אבל בפרטי הדיעבד, ה"משפט", אז נעזרים בכללים המשניים שהם ה"חוקים", המלבישים את עקרונות ה"תורה" בתוך "חוקים" של העוה"ז (ועל כן הם כדבר לא מובן כי איך יובן התלבשות דבר רוחני בתוך מעשים של העולם הזה), ומאפשרים התפרטות נוספת ל"משפטים" של דיעבד אחר חסרונות הנולדים בעוה"ז. ונמצא שיש כלל "תורה" וממנו התפרטות ל"מצוות", וממנו חזרה לכלל ה"חוק", ושוב התפרטות ל"משפטים" פרטיים.
וכתוב בפס' י"ד "זאת התורה אדם כי ימות באוהל כל הבא אל האוהל וכל אשר באוהל יטמא שבעת ימים" וכו'. כלומר ה"תורה", ההנחיה הכללית, היא לדעת שגם אם עם ישראל הוא עם קדוש, זה לא מאפשר לכולם ליקרב אל הקודש בכל אשר ירצו, אלא אדם צריך להיות מודע לחסרונות ולטומאות שעלולות לחול במציאות אצל כל אדם, אבל "חוקת התורה", ההסדרה של ההנחיות הכלליות בעקרונות המולבשים בתוך העולם הזה, אז יש חוק שמסדיר היטהרות למרות כל הטומאה, אבל החוק הזה הוא דווקא על ידי כהן, וצריך פרה תמימה שלא עלה עליה עול ושישחטה הכהן והשורף ישרף את הפרה לעיניו "את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרוף" כל זה להורות על דבר שלם שנעשה כאן לתקן החיסרון של הטומאה שהוא בחוסר שלמות, ועל כן לסמל זה עושה מעשים שלמים בלבד, ומטמאת טהורים ומטהרת טמאים, מכיוון שהעוסק בזה לטהר עלול לסבור שהוא כבר שלם בעצמו ואין בו כל חוסר אחר שתיקן התיקון השלם לחיסרון, ועל כן הורונו שהעוסקים בזה עצמם נטמאים, שהורידו עקרונות רוחניים מופשטים לתוך מעשים גשמיים של העולם הזה, אבל המזה והיזה הטהור על הטמא, ואמרו חז"ל שנשאר טהור, ולכאורה הוא גם נושא, אבל מסתמא שמזה ללא נשיאה, ואין קושיא כי כן דברים הרבה בעסק פרה אדומה לעשות שלא כמנהג עבור שמירת הטהרה,
וכל זה בעולם הזה בעוד יש חיסרון טומאה, אז אנו נדרשים לפיתרון של הורדת רעיונות רוחניים למעשים גשמיים, אבל בעולם הבא, בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים, וחרפת עמו וקושיות בתורתו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר, והיכן דיבר, שנאמר "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם", מהו יתנחם, וכי יש חרטה לפני הקב"ה, אלא שברא גשמיות ועתה מעלהו חזרה לרוחניות, "ועל עבדיו יתנחם" וכתיב "נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ", עבדיו עבדיו לגזרה שווה, שכיוון שחטאו בחטא עץ הדעת והאמינו בגשמיות העץ במקום בטהרת הדעת, והאמינו שכל אדם גשמי ראוי לכל מעלה ככהונה, על כן נבלעו באדמה הגשמית, ונצטרכו לפיתרונות גשמיים כחוק פרה אדומה, וזהו "חרפת עמו", ועל כן "נתנו את נבלת עבדיך", ועל כן "על עבדיו יתנחם" "וחרפת עמו יסיר". וזהו שנאמר בהפטרה "וקידשתי את שמי הגדול המחולל בגויים... וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם... והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר"
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 02/04/2019 11:06:45
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2019 19:50 |
|
| |
שולח_דברים
| אליקים7241 כתב: | |
וכתוב בפס' י"ד "זאת התורה אדם כי ימות באוהל כל הבא אל האוהל וכל אשר באוהל יטמא שבעת ימים" וכו'. כלומר ה"תורה", ההנחיה הכללית, היא לדעת שגם אם עם ישראל הוא עם קדוש, זה לא מאפשר לכולם ליקרב אל הקודש בכל אשר ירצו, אלא אדם צריך להיות מודע לחסרונות ולטומאות שעלולות לחול במציאות אצל כל אדם, אבל "חוקת התורה", ההסדרה של ההנחיות הכלליות בעקרונות המולבשים בתוך העולם הזה, אז יש חוק שמסדיר היטהרות למרות כל הטומאה
|
|
ההנחייה הכללית היא שיש מקרה של טומאה, וההסדרה של ההנחיה הכללית היא איך נטהרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2019 23:17 |
|
| |
ההנחיה הכללית היא הבנת העולם. ההסדרה היא התנהגות הנגזרת מהבנת העולם. במקרה מיוחד זה, שבו מדובר על החיסרון הבסיסי שיש לאנושי ביחס לאלוקי, אז ההסדרה היא אך ורק ע"י "טריק" של היטהרות לפי כללים מיוחדים. לכן בדיוק הוספתי את הסיום של "וחרפת עמו יסיר", כי זה נדמה כטריק, אבל בעוה"ז אין ברירה אחרת, ועל כן "והיתה להם לחוקת עולם" כל זמן העולם, העולם הזה, עד זמן העולם שאחריו, עד העולם הבא, "ומזה מי הנידה יכבס בגדיו" מי שעוסק בטריק נטמא, לבד מהעוסק בלטהר בלבד דהיינו "והיזה הטהור על הטמא", על פי חז"ל, שנשאר המזה עצמו טהור, ואעפ"כ הוציאו הכתוב לנושא בלשון "ומזה" לומר שהעוסק בטריק נטמא, ומה שהגויים מונים את ישראל לומר חטאתם, ושפלתם מארץ תדברו ומעפר תישח אימרתכם, הרי אינם יודעים בציוויי ה' כלל, כי הוא ציוה על התורה והוא כמו כן ציווה על החוקה, וכמו שהתורה דברו כך החוקה דברו, ואם חטאו ותפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם, וכי יש מי שאין יסודו מעפר וסופו לעפר, ואם הגויים סבורים שהם מתקדשים ונהיים כבני אלוקים בעצמם, אין זה אלא חיסרון של גאוותם גאווה סרוחה של מי שנברא מליחה סרוחה, כי כל אדם עפר ואפר הוא, והנשמה בלבד מקדשתו, וכיוון שרצון ה' שהנשמה תהיה בתוך הגוף, הדרך היחידה להכין את הגוף למשכן ראוי לנשמה הוא על ידי "טריק" של היטהרות, ומי שגופו אינו כלי קיבול ראוי לנשמתו, אז "והיתה להם לחוקת עולם ומזה מי הנידה יכבס בגדיו", בעולם הזה מזה מי הנידה יכבס בגדיו, אבל לעתיד לבוא יאחז הקב"ה בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, בכנפות הארץ העפרית והארצית דייקא, כי הרשעים סברו שעל ידי טהרה פטורים הם מהחוק, וזה עצמו טריק, טריק שמהווה ניסיון להיפטר מהרוחניות "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו" ונשאר גופם ללא נשמה, ומה תעשה נשמתם לאחר שהגוף יכלו כוחותיו, ולא נשאר ממנו מצוות להחזיק הנשמה גם בעוה"ב, על כן "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו" ביום ההוא "וה' מציון ישאג ומירושלים יתן קולו ורעשו שמים וארץ, וה' מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל, ושם נאמר "יעורו ויעלו הגויים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפוט את כל הגויים מסביב" וכתיב "אשר שפכו דם נקי בארצם", כי מי שאינו שומע ל"חוק" המסדיר, אז הדרך היא לילך עימו ב"משפט", המתפרט למקרה התנהגותו, כי את כל מעשה האלוקים יביא במשפט על כל נעלם, על כן את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 02/04/2019 21:29:50
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2019 23:49 |
|
| |
הרבה רעיונות כאן (ובהודעה הקודמת) שלובים זה בזה.
הבנתי שאתה מציע כאן הבחנה כללית ומעניינת בין דינים שעליהם כתוב 'חוקת' ובין דינים שעליהם כתוב רק 'תורת', או שכתוב בסתם בלי תורה ובלי חוקה [אם לא, אז כל ההמשך שלי כמאן דליתא]. מן הסתם כדי לבסס את האבחנה הזאת צריך למיין את כל הדינים בתורה וייתכן שעשית את זה לפני שהצגת לנו את המסקנה, ובכל אופן אני מעוניין להתמקד בנקודה הזאת דווקא.
לעשות את כל עבודת המיון מצווה אחר מצווה ולהעלות השערות ולבחון אותן לית בחילי, אבל ראיתי אתר ושמו 'חיפוש בתנך' וחיפשתי בו את המילה "חקת" – ואלה הדינים שנאמרה בהם המילה הזאת, על סדר התוצאות באתר הזה (לינק לקמן): פסח, נר תמיד במנורה, אכילת חלב ודם, חזה ושוק בשלמים, איסור כניסה למקדש שתוי יין, עינוי יום כיפור, איסור שחוטי חוץ, אכילת חדש, שבועות.
אני לא מוצא מאפיין מיוחד לדינים האלה (ואינו קיים באף עשה או לא-תעשה אחר), ואת החילוק העקרוני שלך לא הבנתי עד תומו כך שאוכל להפעיל אותו גם על דינים חדשים בלי שאחשוד בעצמי שאני מנחש את מספרי הלוטו אחרי שכבר פורסמו.
ויש עוד דין אחד ששמטתי מלכתוב (בידך כמובן לבדוק באתר שם) ויהי נא הדין הבודד הזה 'קבוצת מבחן' בהמשך לבדוק האם יש בכח החילוק בין חוקת ללא-חוקת גם לנבא תוצאות חדשות.
באופן דומה אפשר לבדוק את הדינים שנאמרה בהם המילה 'תורת' (הקרבנות: עולה, מנחה, חטאת, אשם, שלמים, יולדת, מצורע, זב, סוטה, נזיר. וגם נבילות וטריפות), או המילה 'התורה', או 'חקת התורה' וכו' וכו'. ובכל אופן מלאכה גדולה היא.
הלינק לאתר: http://sparks.simania.co.il/bibleSearch.php?query=%D7%97%D7%A7%D7%AA
תוקן על ידי שולח_דברים ב- 02/04/2019 21:56:30
|
|
|
|
|
|
