|
|
| נשלח ב-3/7/2007 21:49 |
 |
| |
דיון מענין בנושא משה כתב ספרו ופרשת בלעם בהנחיית ווטו
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=360579
עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְקֹוָק:
מילא 'מן השטים' אני מבין,- וישב ישראל בשיטים, אבל מה זה 'עד הגלגל'?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2007 23:01 |
|
| |
אילפא
ראהאת הגמרא
סנהדרין דף קו .
+במדבר כ"ד+ הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך, עמך לעם הזה מיבעי ליה! - אמר רבי אבא בר כהנא: כאדם שמקלל את עצמו ותולה קללתו באחרים, אמר להם: אלהיהם של אלו שונא זימה הוא, והם מתאוים לכלי פשתן, בוא ואשיאך עצה: עשה להן קלעים, והושיב בהן זונות, זקינה מבחוץ וילדה מבפנים, וימכרו להן כלי פשתן. עשה להן קלעים מהר שלג עד בית הישימות, והושיב בהן זונות,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2007 23:55 |
|
| |
ירוחם,
הגמרא ידועה לי.
אלא שה'גלגל' התנכ"י הוא מצידו הישראלי של הירדן כמבואר בספר דברים וביהושע.
כך שאותו בית ישימות רחוק מהגלגל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2008 09:11 |
|
| |
נושאי פרשת בלק
הבאת בלעם כ"ב ב'-כ"ב ל"ח
דברי בלעם כ"ב ל"ט-כ"ד כ"ה
מגיפת פעור כ"ה א'-כ"ה-ט'
סיכום פרשת בלק לנושאיה
פרשת בלק עוסקת ביחס מואב לבני ישראל. עיקרה עוסק בקריאת מואב את בלעם ובדבריו כתוצאה מכיבוש ישראל את האמורי ובסופה היא עוסקת בהתקרבות בני ישראל אל בנות מואב. עקב מורא מואב מאשר עשה ישראל לאמורי היה תהליך הבאת בלעם על ידי בלק מלך מואב ששלח לכך שתי שליחויות ובהסכמת השם אם כי שלח מלאך לשטן לו. למרות בקשת בלק לקלל את ישראל מנע השם זאת ממנו ולא הועיל לכך שמשלושה מקומות, קרית חוצות, שדה צופים וראש הפעור, נאמרו דברי בלעם , שבירך את ישראל וחזה את אשר יעשה ישראל לעמים באחרית הימים. לאחר מכן נאמר על שבת ישראל בשיטים וזנות העם אל בנות מואב שלכן נצמד ישראל לבעל פעור. בעקבות כך באה מגיפת פעור שנעצרה לאחר מות עשרים וארבעה אלף, על ידי קנאות פינחס בדקרו איש ישראל ואשה מדינית.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2008 14:18 |
|
| |
באראפארקער: הקב"ה מסרב לעומת הקב"ה אינו רוצה 23/10/2003
הרמב"ם משבח את תרגום אונקלס שידע לפרש התוארים בתורה, (כך מוזכר בפורום במקום אחר).
תרגום תיבת וימאן בכל מקום הוא משורש סירוב, כמו בראשית לז לה ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם, תרגם אונקלס וסריב לקבלא תנחומין, וכן תמצא בכל המקומות, אבל בפרשת בלק כב יג, על פסוק כי מאן ד' לתתי להלוך עמכם, תרגם אונקלס ארי לית רעוא קדם ד' למשבקי למיזל עמכון.
מעתה חכמים חשובים, אולי יש מי שיודע הפתרון, למה לגבי השי"ת יותר ראוי לומר שאינו רוצה, מלומר שהוא מסרב?
תירוצים ע"פ יסודות בבקשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2008 14:19 |
|
| |
אריה_שאג:
Perhaps ''siruv'' is associated with the English term ''refusal'' which usually implies determination and often abruptness. ''Leit raava'' is associated with the term ''decline,'' which is a more courteous way of refusal (check out Dictionary.com).
Another possible explanation is that ''siruv'' expresses a dual-party debate; one offers, while the other one refuses. ''Leis ravva'' is a more objective way to show no interest in something.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 15:34 |
|
| |
בארא פארקאר,
איני מכיר את לשון התרגום שהבאת, ממה שיש תחת ידי התרגום הנכון, של אונקוליוס הוא-
אונקלוס במדבר פרק כב פסוק יג
וקם בלעם בצפרא ואמר לרברבי בלק איזילו לארעכון ארי רעוא קדם יי דלא למשבקי למיזל עמכון
ואז כמובן יש לזה משמעות הרבה יותר עמוקה , הרצון הוא חיובי. שמעידה על גדולתו של ה', שהוא עליון וממעל כפי שהרד"ק מבפרש
רד"ק צפניה פרק א פסוק יב
לא ייטיב ה' ולא ירע - אין הטוב והרע הבא על האדם מאתו כי לא ישגיח בתחתונים וי"ת לא רעוא קדם ה' לאוטבא לצדיקיא ואף לא לאבאשא לרשיעיא:
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2009 06:35 |
|
| |
ישרן: ברכות וקללות 3/7/2004
מה ההבנה בברכות וקללות?
1.רואים שזה לא משהו מוחלט וסופי - יש להוסיף לזה השתדלות טבעית "אולי אוכל נכה בו". אם זה היה מוחלט שיקלל שימותו.
2.למה צריך לראות את העם ?
3.מה הענין בשינוי מקומות?
4.התוכן הוא תיאורי ולא תיאור עתיד וגזירת אירועים.
5.למה שה' יפגע במישהו אם אדם אחר רוצה? אולי זה תפילה.אבל משמע שזה משהו אחר מכל הראיות לעיל.
שמעתי פיתרון שזה גילוי הכוחות.החסרונות לקללה והמעלות לברכה.וכך נראה גם מהתוכן של ברכות משה ויעקב.
אבל השאלה :
1.למה צריך אדם מיוחד (נביא? או שלאו דוקא?) לעבודה זו? אם הוא שימש כאן סה"כ כאיש מנתח אופי וכדו'.וחוץ מזה איך למד כל כך הרבה על עמ"י כל כך מהר.
2. מה עוזר לראות את עמ"י מרחוק?
3. על מי זה משפיע? חשבתי שאולי על המואבים לראות את החסרונות של עמ"י וככה פחות להרגיש מאוימים.
4.מה הענין בשינוי המקומות? האם זו אוירה אחרת?
תודה לכל המגיבים. גוטע וואך.
*****
Yedidya:
איני מבין כלל את קושיותיך!
הרי זה ברור מאליו, שאם אדם הוא יותר מקושר לרצון של הקב"ה (עיין ר' צדוק ורמח"ל בקל"ח פתחי חכמה), ממילא השפעתו על העולם המציאותי שהיא יותר גדולה וחזקה.
ואדם צריך לראות על מה הוא מברך, משום שאין הברכה שרויה אלא על הדבר שסמוי מן העין!
בהצלחה בפורום!!
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2009 14:03 |
|
| |
| שלויימלע כתב: |  | | ואותי הטריד כל השבת מאמר חז"ל, 'משה כתב ספרו ופרשת בלעם'. ללמדך ששני דברים הם. והדברים הדהדו על רקע קריאת התורה וברכות המברכים על דברי בלעם 'אשר בחר בנו.. ונתן לנו את תורתו...' |
|
על פי חז"ל:
ספרו של משה = ספר דברים שאותו העלה על הכתב.
(עיין "קריאת הקהל: ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל . (י) ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות . (יא) בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם . (יב) הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת
רמב"ם חגיגה ג,ד: מהיכן הוא קורא: מתחילת חומש אלה הדברים עד סוף פרשת שמע; ומדלג ל"והיה, אם שמוע" (דברים יא,יג), וגומר אותה; ומדלג ל"עשר תעשר" (דברים יד,כב), וקורא מ"עשר תעשר" על הסדר עד סוף ברכות וקללות, עד "מלבד הברית, אשר כרת איתם בחורב" (דברים כח,סט), ופוסק.)
פרשת בלעם = משה לא נכח במעשה בלק ובלעם, על כן בהכרח קיבל זאת כנבואה. והרי היא פרשיה שכתבה משה בנבואה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2010 22:01 |
|
| |
שבוע טוב לכולם:
הפרשיה המוזרה ביותר
מה איכפת לאלוקים מה בלעם יעשה ? שיקלל !
ולמה נתן לו אלוקים ליעץ לבלק בעניין בעל פעור ובגלל זה נהרגו עשרות אלפיים,
הרי לקלל לא נתן לו וליעץ כן ???
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2010 22:58 |
|
| |
שאלה גדולה שאלת. ובמילים אחרות מהן כל ענין הברכות והקללות שבתורה. כבר בבראשית מופיעים ברכותיו של האל לברואיו לאמר פרו ורבו. בנח כמו"כ בלך-לך מברך האל את אברהם (וכן בהמשך ליצחק ויעקב) תולדות ברכת יצחק ליעקב ויחי ברכת יעקב לבניו (בך יברך ישראל כאפרים ומנשה) ברכה- ברכת משה ובעוד עלינו לדעת שמילים ותחבירים בעולם העתיק היו להן משמעויות כבידות על נפש האנושות. בפרט כשהיגיעו מישות בעלת משקל. הם הפכו טקסטים מחייבים ומכוננים. אשר המבורך בהם היה מנושא ומרומם ע"י כל, והמקולל בהם היה מושפל ונידח. הם גם נסכו כח וזירוז במבורכים ובסובביהם לטובה, ומלאו מורך לב וארירה במקולל. לברכה ולקללה היו גם מרכיב של ניתוח אופי וכשרון, חזון והדרכה. כאילו הם ברכו יעקב, משה, ובלעם. גם היום מושג הברכה (והקללה) נפוץ, לאו דווקא ע"י אנשים מאמינים, כ-יחול מדרבן מחשל ומרומם. ברכות וקללות בלעמיות, מופיעות היום ככתבות עיתונאיות הנכתבים ע"י בעלי טורים ידועניים. השפעתם רבה על מקבלי החלטות. אילו קללותיו של בלעם היו נפוצים בין העמים היתה לו השפעה שלילית על ישראל גם מבחינה מורלית של העם, וגם מיחס גויי הסביבה. עכשיו ברכותיו גרמו להפך. (נכתב בהתאם להבנתי את שאלתך, כשולל השפעות מאגיות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2010 23:01 |
|
| |
מקס
שבוע טוב- לא ברור וודאי לא מהכתובים שבלעם הוא שגרם לחטא הנורא של בעל פעור. הסיפור בגמרא בסנהדרין אכן סיפור יפה ומשכנע כסיפור
כתבתי באשכול על האידיולוגיה הקוסמופוליטית של בלעם ובלק- על תכנית המזרח התיכון החדש, שיזם והרעין תפס חלק של העם, ובראשם את זימרי בן סלוא.
יש הבדל גדול מלקלל -שאותו היה אמור לעשות. בכח שבא ישירות מה', לעומת תוכנית זדונית הבא כולו ממוחו.
- על מחשבתו יש לו בחירה חופשית- אבל על כח שהוא מקבל ישירות מה' אין לו את הבחירה הזו.
פרשית שלשת השבועות האחרונים- קרח חקת בלק. יש בהם דבר מענין משותף- האות ק בקרח הוא ראשון. בחקת הוא שני. ובבלק הוא שלישי, כל שלשת הפרשיות ברצף מורכבות משלש אותיות.
שאלה- מה הקשר בין הפרשיות?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2010 10:45 |
|
| |
1. מעניין שלא היתה כאן הפניה באשר לעצם היכולת לקלל, שהיא תמוהה מאוד, לרבבנו בחיי והמשך חכמה שהיה להם ברור שקללות אינן עוזרות ואין אדם יכול להשתלט על ה' (ר' בחיי בהסתייגות, למשך חכמה בוודאות) ונדחקו לבאר ביאורים דחוקים מעט העיקר לא להסכים כי היה ביד בלעם כח. 2. נגעו כאן או באשכול המופנה מכאן על הגילגל אם היה בעבר המזרחי או המערבי- ביהושע משמע שהיה במזרחי, בשמואל (ענין עמלק) במערבי. יתכן כי היו כמה מקומות עם מבנים (פתוחים או סגורים) מעגליים, לצרכי התכנסות גדולה. 3. דנו לגבי מן השיטים עד הגלגל – איני בטוח שהכוונה לתיאור טובות ה' שהשתרעו עד הגלגל (ששם חצו הירדן, מפרשי התנ"ך) או שזו המסקנה ממה ה' 'ואל מעימך, שאינו שואל קרבנות = מיסטיקה (ראה דעת הרמב"ם בטעם הקרבנות) והמקבילה היא בלעם שהמיסטיקה (קללות) לא הועילה, עד הגלגל שהו הדגיש שמואל לשאול כנ"ל, לשמוע מזבח טוב, וגינה הקסמים.
|
|
|
|
|
