|
|
| נשלח ב-10/7/2011 14:47 |
|
| |
מקס לא זאת היתה שאלתי! האם בלעם ידע שזה התפקיד שלו? על פניו- קללתו הצליחה כאמור למרות הכל.
מה בדיוק זה היה צריך לענין אותנו כל הסיפור. אם טוב לעם ישראל לא יצאה מהסיפור הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 14:52 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מקס
לא זאת היתה שאלתי! האם בלעם ידע שזה התפקיד שלו? על פניו- קללתו הצליחה כאמור למרות הכל.
מה בדיוק זה היה צריך לענין אותנו כל הסיפור. אם טוב לעם ישראל לא יצאה מהסיפור הזה? |
|
ירוחם:
מה פירוש קללתו הצליחה הרי ברך ולא קילל כלל, אתה בוודאי מתכוון לייעוץ שלו שהצליחה, נכון מאוד, אבל נבואתו לטוב גם הצליחה,
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 15:02 |
|
| |
מקס בלעם קיבל מנדט ודרישה מפורשת לקלל את עם ישראל, איך הוא עשה זאת, לא משנה. הוא הצליח לעשות את שליחותו. הגמרא אומרת מתוך ברכתו של אותו רשע אתה לומד מה התכון לקלל. ואמנם הוא בירך אולי בפה אבל קילל בלב, והרי הכל הולך אחר הכונה. לא?  אגב מה הוא כן הצליח בברכותיו- מה טובו אהלך יעקב? תראה בערי הקודש בעיקר ב"ב. האם פרושה של הברכה מתקיימת? 
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 15:42 |
|
| |
ר' סעדיה גאון והרמב"ם אמרו כי האתון לא דברה. הכל היה בדמיונו של בלעם. ואני אומר כי כל הסיפור של פר' בלעם, אינו מהתורה- כי אם הוספתו של משה רבנו, כמשל אליגורי עם מסר ברור. אפיקורסות!!!!! לאו דווקא!!! בבא בתרא דף יד : משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב; פרשת בלעם אינו ספרו.
בא משה ומספר את הסיפור הזה לעם ישראל, ללמד אותם לדורות, כי לא הקללה ממיתה ולא הברכה מחייה. אין לברכות ולקללות שום כח ושום השפעה על אף אחד, רוב הברכות שניתנו על ידי אנשים בתורה לא התקיימו. לאדם ופיו -אין כל השפעה למעלה, למטה אולי אצל האנשים הקללות והברכות משפעות, אבל לא בשמיים ולא על השמיים ומה שגרם למגפה בעם ישראל, זה היה כשהעם החל לזנות ויצמד ישראל לבעל פעור,
כפי שכתוב בהמשך בלעם היה קוסם- סתם קוסם מאחז עיינים, בוגר בית הספר לקוסמים מצוען מצריים, לא נביא ולא בטיח, נאדה כלום, אבל היה לו שם והוא הפחיד, וזה לפעמים אצל האדם הרבה מאד, אנחנו רואים את זה גם היום, בני אדם מפחידים עם ההילה הקדושה שלהם.
לדעתי זה הלימוד שעלינו ללמוד מהפרשה שכתב משה מדעתו כמשל וכלימוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 15:53 |
|
| |
אולי תביא דוגמאות לברכות מהתורה שלא התקיימו לי דווקא ידוע ההיפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 16:07 |
|
| |
קצת חז"לים מהשבת שרלוונטיים לדיונים שהיו באשכולות בזמן האחרון כאן בפורום,
(מזכיר את הארכיאולוגים ומבקרי המקרא)
הנה עם יצא ממצרים:
רבי יוחנן הוה קאים קמיה דר' יצחק אמר מה חמא בלק למימר הנה עם יצא ממצרים ולא אמר הנה עם בני ישראל וכו' ??? ר' אחא אמר בלק אורחא דקלנא דרך בזיון נקט הנה עם יצא ממצרים כלומר דלית אנן ידעין ממאן אינון (= שאין אנו יודעין ממיהם) (זהר ח"ב יז)
הנה עם יצא ממצרים: מעורבבין אין להם מלכות ולא טכסיסי מלכות (מדרש הגדול)
כי מראש צרים אראנו: א"ל בלק (לבלעם) ראה מה עתידין לעשות בשטים א"ל (בלעם לבלק) אתה צופה בשטים ואני צופה מה שעתידין לעשות בצורים עשה לך חרבות צורים (יהושע ה ב) (ברית מילה) והוא מכפר להן על כמה עברות,
(ילמדנו)
(כלומר בלק לא הבין שכל הצרות וכל עבירות לא יכול להשמיד אומה שיש להם ברית מילה, כי ברית מילה שומרת על האומה לעולמים כמה שרוצחים אותם וכמה שהם נרדפים ברית מילה היא היא המגן עליהם, ובלעם הבין זאת טוב מאוד מה שאין כן בלק לא הבין דבר פשוט זה,)
מי מנה עפר יעקב: כשבא בלעם ראה את כל המדבר מלא ערלות של ישראל אמר מי יכול לעמוד בזכות דם ברית מילה זאת שהיא מכוסה בעפר שנאמר מי מנה עפר יעקב מכאן התקינו חכמים שיהו מכסין את הערלה ואת הדם בעפר הארץ
(מדרש אבכיר)
הן עם לבדד ישכן: אמר לו (בלק לבלעם) אם אי אתה יכול לקללם קלל אומה אחרת וערב אותה עמהם אמר לו איני יכול הן עם לבדד ישכון מובדלין הן מן האומות בכל דבר בלבושיהן כמאכלן ובגופיהן ובפתחיהם
(ילמדנו)
מי מנה עפר יעקב: מי מנה עפרים (= בחורים) בחורים שיש בהן שהגיעו לעונת אשה וכובשין את יצרן ואין עוברין עבירה
(ילמדנו)
בלעם ידע זאת שכל ילד בישראל יודע מי אביו וזה מה שמחזיק אם האומה לנצח מול כל האומות שכבר מזמן לא קיימים כלל,
מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל: מי מנה עפר יעקב כמה עפרין יש בהם בישראל ועסוקין בדברי תורה שנאמר שה"ש ח יד או לעופר האילים כמה נערים שיש בהן בישראל שהן בחותמן עד שנכנסין לבית עולמן חופתן כמה נערות בתולות יש בהן בישראל שהן בחותמן עד שנכנסות לבית חופתן מעשה בריבה אחת שהיה אביה חבר לגוי והיו אוכלין ושותין ומטיפין את לבן אמר אותו הגוי לאביה תנה את בתך לבני לאשה והחרישה בדבר עד שהגיע זמן חופתה ועלתה לגג ונפלה ומתה יצתה בת קול ואמרה לה עלייך הכתוב אומר ומספר את רובע ישראל (סדר אליהו רבה פכ"א)
לא הביט און וביעקב ולא ראה עמל בישראל: לא הביט און ביעקב אלו באי הארץ ועליהם אמר שלמה (שה"ש ד ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך ולא ראה עמל בישראל אלו שעתידין לצאת מן הגלות ועליהם אמר (ישעיה ס כא) ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ (לקח טוב)
ה' אלהיו עמו: כשראה בלעם הרשע ישראל שמשמרין מצות ואפילו מצוה קלה נזהרין בה אמר מי יוכל לקלל את אלה שמשמרין מצות ולא עוד אלא ששמו גלוף בהם ישראל ולכך נאמר ה' אלהיו עמו לפיכך המקללן כאלו מקלל עצמו וכל המשתתף בהם כאלו משתתף בעצמו שנאמר (זכריה ב יב) הנוגע בכם נוגע בבבת עינו (תנחומא טו)
ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו: ה' אלהיו עמו אלו ימות המשיח שנאמר (ישעיה נב ח) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון ותרועת מלך בו זה קבוץ גלויות שנאמר (שם כז יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים וגו' (לקח טוב)
ותרועת מלך בו: אלה הדברים (דברים א א) וכו' אוהבו של אדם אומר לו השמר בעצמך אבל שונאו אומר לו אל תתירא כדי להפילו וכו' משה היה מוכיחן אבל בלעם הרשע אמר להם אל תיראו עשו כל מה שאתם מבקשים תרועת מלך בו
(ילמדנו)
כי לא נחש ביעקב,,,, מה פעל אל: א"ר יצחק כל המתמים עצמו הקב"ה מתמים עמו שנאמר תהלים יח כו עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם א"ר הושעיא כל המתמים עצמו שעה עומדת לו שנאמר (בראשית יז א ) התהלך לפני והיה תמים וכתיב
(שם פסוק ד) והיית לאב המון גוים אמר רבי כל המנחש כלומר שרודף אחרי המנחשים לו נחש אחריו רודפין ניחושין דכל רקפיד קפדי בהדיה שנאמר כי לא נחש ביעקב והא בלמ"ד אל"ף כתיב דמשמע ראין רודפין אחריו אלא משום מידה כנגד מירה דבמידה שאדם מודד בה מודדין לו ולא נפיק מקרא תני אהבה בריה דר' זירא כל אדם שאינו מנחש מכניסין אותו במחיצה שאפילו מלאכי השרת אין יכולין ליכנס בתוכה שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל וגו' (כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל שמלאכי השרת ישאלו לישראל מה פעל אל לפי שמתוך שאינן מנחשין מכניסין אותן למחיצה שאין מלאכי השרת יכולין ליכנס בה ונראה בעיני דהכי נמי מדה כנגד מדה שמתוך שאינו הולך לקראת נחשים לידע העתידות אלא בוטח בהקב"ה משום הכי הקב"ה מגלה לו רזי עולם שאינם גלוים למלאכי השרת ר"ן)
(נדרים לב)
לייתכן היקר: הנה חז"ל בעניין נח לגבי ארץ ישראל (אמרתי לך אז שזה לא רק בספר היובלות ושיש חז"לים גם בעניין, השבת מצאתי לך אחד מהם והנה
אשר בקצה הגבול: מה ראה לקדמו לגבולין א"ל הגבולין הללו שנקבעו מימי נח שלא תכנס אומה בגבול חברתה הללו באין לעקור אותם א"ל בא לקללן והיה מראה האיך פרצו ועברו גבול סיחון ועוג כאילו קובל עליהם (תנחומא י)
תוקן על ידי maxmen ב- 10/07/2011 16:18:42
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 16:12 |
|
| |
למשל ברכתו של יצחק ליעקב התקימה? למי יש משמני הארץ?. מתי עבדו אותנו עמים? והשתחוו לנו לאומים? ברכתו של יעקב לאפריים ומנשה- ישימך אלוקים כאפריים וכמנשה- איפה הם אפריים ומנשה? גם הברכה על יהודה. רוב המלכים שמלכו על ישראל לא היו משבט יהודה. אברהם היחיד מהאבות שלא בירך, הוא נתן מה שהיה לו פיזית רכוש, זה היה ממש ברכה. יצחק מת בשיבה טובה בלי ברכה. יעקב אבינו כל חייו סבל לאחר הברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 16:32 |
|
| |
לגבי שמני הארץ צא לשווקים ותראה. לגבי מלכים מיהודה להיפך רוב המלכים באו מיהודה. לגבי יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים: וַיְהִי, אַחֲרֵי-כֵן, וַיַּךְ דָּוִד אֶת-פְּלִשְׁתִּים, וַיַּכְנִיעֵם; וַיִּקַּח דָּוִד אֶת-מֶתֶג הָאַמָּה, מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. ב וַיַּךְ אֶת-מוֹאָב, וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה, וַיְמַדֵּד שְׁנֵי-חֲבָלִים לְהָמִית, וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת; וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד, לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה. ג וַיַּךְ דָּוִד, אֶת-הֲדַדְעֶזֶר בֶּן-רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה, בְּלֶכְתּוֹ, לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר- (פְּרָת). ד וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ, אֶלֶף וּשְׁבַע-מֵאוֹת פָּרָשִׁים, וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, אִישׁ רַגְלִי; וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת-כָּל-הָרֶכֶב, וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב. ה וַתָּבֹא, אֲרַם דַּמֶּשֶׂק, לַעְזֹר, לַהֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה; וַיַּךְ דָּוִד בַּאֲרָם, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף אִישׁ. ו וַיָּשֶׂם דָּוִד נְצִבִים, בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק, וַתְּהִי אֲרָם לְדָוִד, לַעֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה; וַיֹּשַׁע יְהוָה אֶת-דָּוִד, בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ. ז וַיִּקַּח דָּוִד, אֵת שִׁלְטֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר הָיוּ, אֶל עַבְדֵי הֲדַדְעָזֶר; וַיְבִיאֵם, יְרוּשָׁלִָם. ח וּמִבֶּטַח וּמִבֵּרֹתַי, עָרֵי הֲדַדְעָזֶר: לָקַח הַמֶּלֶךְ דָּוִד, נְחֹשֶׁת--הַרְבֵּה מְאֹד. {ס}
ט וַיִּשְׁמַע, תֹּעִי מֶלֶךְ חֲמָת: כִּי הִכָּה דָוִד, אֵת כָּל-חֵיל הֲדַדְעָזֶר. י וַיִּשְׁלַח תֹּעִי אֶת-יוֹרָם-בְּנוֹ אֶל-הַמֶּלֶךְ-דָּוִד לִשְׁאָל-לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרְכוֹ, עַל אֲשֶׁר נִלְחַם בַּהֲדַדְעֶזֶר וַיַּכֵּהוּ--כִּי-אִישׁ מִלְחֲמוֹת תֹּעִי, הָיָה הֲדַדְעָזֶר; וּבְיָדוֹ, הָיוּ כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי-זָהָב--וּכְלֵי נְחֹשֶׁת. יא גַּם-אֹתָם, הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לַיהוָה, עִם-הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ, מִכָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר כִּבֵּשׁ. יב מֵאֲרָם וּמִמּוֹאָב וּמִבְּנֵי עַמּוֹן, וּמִפְּלִשְׁתִּים וּמֵעֲמָלֵק, וּמִשְּׁלַל הֲדַדְעֶזֶר בֶּן-רְחֹב, מֶלֶךְ צוֹבָה. יג וַיַּעַשׂ דָּוִד, שֵׁם, בְּשֻׁבוֹ, מֵהַכּוֹתוֹ אֶת-אֲרָם בְּגֵיא-מֶלַח--שְׁמוֹנָה עָשָׂר, אָלֶף. יד וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים, בְּכָל-אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים, וַיְהִי כָל-אֱדוֹם, עֲבָדִים לְדָוִד; וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת-דָּוִד, בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ. טו וַיִּמְלֹךְ דָּוִד, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל; וַיְהִי דָוִד, עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה--לְכָל-עַמּוֹ. טז וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, עַל-הַצָּבָא; וִיהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד, מַזְכִּיר. יז וְצָדוֹק בֶּן-אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֶבְיָתָר, כֹּהֲנִים; וּשְׂרָיָה, סוֹפֵר. יח וּבְנָיָהוּ, בֶּן-יְהוֹיָדָע, וְהַכְּרֵתִי, וְהַפְּלֵתִי; וּבְנֵי דָוִד, כֹּהֲנִים הָיוּ. {ס}
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 17:05 |
|
| |
המשך החז"לים הרלוונטיים השבת,
וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו: ואיש על דגלו באותות (במדבר ב ב) הדא הוא דכתיב (שה"ש ו י) מי זאת הנשקפה וגו' קדושים וגדולים היו ישראל בדגליהם וכל האומות מסתכלין בהם ותמהין ואומרים מי זאת הנשקפה וגו' אף בלעם הביט בהם ויצאה עינו כנגדן שלא היה יכול ליגע בהם שנאמר וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו אלו הם הדגלים התחיל אומר מי יכול ליגע בבני אדם אלו מכירין את אבותיהם ואת משפחותיהם שנאמר שוכן לשבטיו מיכן למדנו שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל לכך נאמר (במדבר ב ב) איש על דגלו
(במדבר רבה פ"ב ד)
וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו: מיכן אמרו גדולים ישראל ממלאכי השרת גדולים הן בדברי תורה גדולים הן מכל באי העולם ומכל מעשה ידיו שברא בעולם (סדר אליהו רבה פכ"א פי"ט)
(כלומר יסוד היסודות של התבונה באובולוציה ונצחותו היא "המשפחה" וששומרים עליו כמו שבלעם ראה את ישראל שכן לשבטיו ?! אז הם יותר גדולים מכל מעשיו שאלוקים עשה בעולם,)
נאם שמע אמרי אל: הה"ד (קהלת ה יב) יש רעה חולה תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו וכו' ויש חכמה טובה לבעליה טובה לבעליה זה יהושע וכו' רעה לבעליה זה בלעם שנאמר נאם שומע אמרי אל ומה היה לו ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב להלן (לא ח) לכך נאמר עושר שמור לבעליו לרעתו
(שמות רבה פל"א ג)
(זה ממש חדש לי)
נפל וגלוי עינים: דרש רבי עקיבא ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם איוב (לב ב) אליהוא זה בלעם בן ברכאל שבא לקלל את ישראל ובירכן ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם דברים כג ו הבוזי שהיתה נבואתו בזויה נופל וגלוי עינים ממשפחת רם מן ארם ינחני בלק לעיל כג ז (ירושלמי סוטה ס"ה ה"ו)
מה טבו אהליך יעקב: עד שהן במצרים עבדו ע"ז ואעפ"כ לא היו פרוצין בעריות שנאמר שה"ש ד יב גן נעול וגו' ובשעה שירדו למצרים היו צנועים כל אחד ואחד בתוך אהלו שנאמר שמות א א איש וביתו באו לא ראובן היה מביט באשתו של שמעון ולא שמעון באשתו של ראובן אלא כל אחד באהלו צנוע ואפילו כשהיו ששים רבוא במדבר בך היו צנועים ולא היה אחד מהם פותח פתחו כנגד פתחו של תברו כיון שצפה בלעם וירא ישראל שוכן לשבטיו לעיל פסוק ב התחיל משבחן מה טובו אהליך יעקב
(ילמדנו)
לייתכן היקר: שוב אותו עניין
כגנת עלי נהר: כיון שיצא נח מן התיבה העמיד הקב"ה ממנו שבעים אומות וחלק להם את הארצות ונתן גנתייא לגנתים ומצרים למצרים ומחלק והולך ובחר לו הקב"ה ארץ ישראל והושיב לתוכה י"ב שבטים
(ילמדנו)
וירם מאגג מלכו: אילו רשעים גמורין שבישראל שמכניסין יגון ואנחה בלבבן שבשעת מיתתן בשביל מעשים שעשו וחזרו ועשו תשובה ומחין מתוך התשובה אילו ואילו בני עולם הבא
(סדר אליהו רבה פכ"א פי"ט)
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 17:25 |
|
| |
ויבא אלוהים (כב ו) לכבוד ישראל כי השם ידע דבר בעל פעור ואלו היה בלעם מקלל אותם היו כל העולם אומרים כי בעבור קללת בלעם באה המגפה. אבן עזרא. ויפתח ה' את פי האתון (כח) ...והנכון בעיני כי היה יודע מזלות ובעת ראותו במזל של שום אדם שהגיע עת רעתו היה מקלל אותו ובבא הרעה אל המקולל יחשבו הרואים הנמצאים כי בעבור קללתו באה הרעה... והסוד כי החלק לא ישנה החלק... ולא אוכל לגלות זה הסוד כי עמוק הוא. והישר כי האתון דברה. ואם תבין סוד מלאכי אברהם, גם יעקב, אז תבין האמת. אבן עזרא. מקס, ספר היובלות הוא לפני חז"ל... בכל מקרה התייחסתי אז לעניין הגורל.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2012 22:07 |
|
| |
במדבר פרק כב (ב) וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי:
(ג) וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
(ד) וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא:
א. מן ההגיון התחביר היה נכון לכתוב - וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא: גם תמיהתו ותשובתו של ר חיים לא היתה נפגמת.
ב, מדוע מחליפה התורה את תארי שליחי בלק אל בלעם?- זקני מואב- שרי מואב- שרי בלק-,
ג הסיפור הזה הזה לכאורה לא הגיוני, בפרשה הקודמת מסופר שעם ישראל כבש את הבשן, הרבה הרבה יותר צפונית ממואב.
איך בדיוק הם חזרו ואיימו על מואב? הרי מואב גם לפי חז"ל נכבשה על ידי האמורי- וישראל הרי כבשה את האמורי,
ד לפי הפסוק כלק היה ארמי- ארץ בני עמו- איך יכל ארמי למלוך על ארץ ועם אחר מואב?
ה מדיין- מבחינה גאוגרפית היתה הרחק הרחק מאחור, מול עציון גבר, לפני מלכות אדום, ישראל מזמן מזמן עבר אותה, מה לזקני מדיין ולחגיגה של המואבים?
אצפה לתשובות מענינות- לפני שאתן את שלי.
שאלתי בשנים עברו על פתיח פיה של האתוןמשנה מסכת אבות פרק ה עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה
יום שישי בשמיים דקה לפני הדלקת הנרות- נזכר אלוקים- או וי- שכחתי לברא את פי האתון,- את פי הבאר ואת פי הארץ.
לפני שבועיים פגשנו את פי הארץ-תפקיד חשוב היה לו לבלוע את המורדים. כל ישראל ראו ויראו.
לפני שבוע פגשנו בפי הבאר- שנתנה מים לבני ישראל במדבר, עם ישראל ראה.
השבוע שהפסוק מספר ויפתח ה' את פי האתון, כולנו דרוכים לשמוע מה יש לאתון לספר לנו לעם ישראל- הרי בגללה שינו את חוקי הטבע, אילו סודות יצירה תובנה ופילוסופיה תגלה לנו האתון
אבל האתון המשיכה לדבר כמו אתון- למה הכית אותי? בגל המילים הללו היו צריכים לשנות את חוקי הטבע,?
כמה מהמפרשים אומרים שבלעם ילמד כי גם אתון יכולה לדבר וכו' שוין. נו באמת ואפילו אם זה נכון. בגלל הקוסם הרשע הזה ה' שינה את חוקי הטבע?
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 07/07/2012 22:19:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2012 22:22 |
|
| |
הסבר מדעי ל"ארץ בני עמו" שפותר את השאלה שלך.
בני עאמו ( עאמוהכינוי לעמי ארץ ישראל וסוריה הנוהג בתעודות המצריות החל מסוף ימי הממלכה הקדומה . ( הסברה שמקום מושבו של בלעם היה בעמון או באדום נסתרת על ידי הידיעה המפורשת , שפתור מקומה על נהר פרת , ומסתבר מאליו שהכוונה לפתר שעל חופו המערבי של הפרת התיכון , הנזכרת בתעודות האשוריות . גם בדבי כג'ה , נאמר שבלעם הוא מפתור שבארם נהרים ( ע"ע ' ( ודבר זה מכוון עם דברי השירה ששם בפי בלעם במ' כג , ז : מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם . ונראית סברתו של אולברייט , שארץ בני עמו , שבתחומה נמצאת העיר פתור היא ארץ אמא at A-ma-e ) , ( הנזכרת בכתובת של אדרמ מלך אללח' ( המאה הט"ו לפסה"נ ) כאחד המחוזות של מזכותו , שהקיפה חלק ניכר של סוריה הצפונית
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2012 23:03 |
|
| |
הקב"ה פתח את פי האתון ושם דברים בפיה ללמד שצער בע"ח מדאורייתא, ונאמרו הדברים באופן שיהיו ברורים ומובנים לתינוקות של בית רבן, כל שכן לאנשים מבוגרים, למען יתרחקו ממדת האכזריות וירחמו על בע"ח. יודע צדיק נפש בהמתו. פירש רבי יוסף קמחי: גזרה שוה היא לכל עושה מלאכתו - פועליו וסופריו ומלמדיו ונגריו וחרשיו וכל עבדי עבודתו - ולא יעשק אותם כי ירחם עליהם ויתן מאכלם ומשקם בעתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2012 23:15 |
|
| |
דייר השאלה היתה איך ארמי מלך על מואב? לפי דבריך אכן ארם היה צפונית למואב , צפונית צפונית- הוא לא הי מואבי אז איך מלך עליהם?
מ הפסוקים מהתורה בעניין צעב"ח- שהבאת את חלקם- לא מספיקים? צריכים לשנות את חוקי הטבע? שהגוי ידע שצב"ח אסור?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2012 23:32 |
|
| |
ירוחם,
הפסוקים האחרים שבתורה אינם מספיקים, כי מלמדים מצוה כזאת או אחרת, אולם אינם מלמדים להקשיב לצרכיהם של בע"ח. כשם שיעקב אבינו אמר את מר לבו לפני לבן עד שאותו רשע הבין שעשק אותו, כן הקב"ה פתח את פי האתון ושם דברים בפיה, כדי שאפילו אותו גוי אכזר יבין את רשעותו.
|
|
|
|
|