האם יש אופי נשי?

בבקשת מחילה על פתיחת נושא כה טעון, נראה לי שזה נושא מעניין ועובדה שהוא עלה לאחרונה באשכול המשאלות.

השאלה היסודית: האם יש אופי נשי, בנויה על הנתון שאדם מורכב גם מן הפיזיולוגיה שלו. לכן יש מקום לשער שהפיזיולוגיה השונה בין שני המינים עשויה להתבטא גם בתכונות פנימיות יותר, כמו אופי, צורת חשיבה, רגשות, מאויים, ועוד תחומים.

ידוע כי זו היתה הגישה הרווחת לכל הפחות בתרבות המערבית, כלומר מיוון ועד אמריקה שלפני עלות הפמיניזם. וכמובן יש לזכור שגם בתנ"ך יש ביטוי לתפיסה המבדילה בין גברים לנשים, אם כי גם כאן יש לברר אם זה תיאור של הרצוי או המצוי. (לדוגמא, נשים יכולות להיות נביאות. האם היחס אליהן בתנ"ך משקף את התפיסה החברתית הנתונה, בדומה ליחס לעבדות, או שהוא בא גם להורות על היחס הראוי עקרונית. ובגמרא, האם הקביעה ש"אשה חפצה בזיווג ואפילו כל דהו" ולכן ניתן לקדשנה בכפיה, נכונה לגבי כל אשה וזו חזקה פסיכולוגית, או שמא זו חזקה תרבותית בשל מעמד האשה בדורות ובמקומות ההם ובכל מה שדומה להם?)

כל הנושאים האלו עשויים להתפתח כאן באשכול.

אמנם תחילה אני מביא את שאלתו של קאוטה צ'וטנג שפתח את הנושא בשאלה פשטנית כביכול:

========
למה נשים אוהבות לקנות נעלים? חשבתי משהו בסגנון שרגלים בחינת מלכות, ומלכות היא נוקבא, אבל אני מחפש הסברים קצת פחות קבליים.

=============
אמשלום ענתה:

[כמה תשובות אפשריות -
א. כי גברים אוהבים רגלים של נשים.
ב. כי בטלויזיה מראים שגברים אוהבים רגלים של נשים.
ג. כי בטלויזיה מראים שנשים אוהבות לקנות נעלים.

ד. לכנה תוכחנה שאין לכן אחות...]


***
לדעתי, תשובתה של אמשלום נכתבה בהומור, ועדיין ניתן ללמוד ממנה כי לדעתה ההנחה של צ'וטנג, כי "נשים אוהבות לקנות נעלים" אינה נכונה, ומדובר בתפיסה שמייחסת תכונה כזו לנשים.

=============
צ'וטנג ענה:

אמשלום:

תודה על התשובות. אמנם מדובר באשה שאין לה טלויזיה, אבל אולי היא נחשפה למכשיר הטמא הזה בעבר.

=============
אמשלום כתבה:

[צ'אוטנג,

מתשובתך אני למדה, שלא מדובר ב"נשים", כפי שניסחת בשאלה הראשונה, אלא באישה ספציפית למדי. האם אתה תמיד נוטה להסיק מפרט אחד על המין כולו? או שמא רק בענייני נשים זה כך? (בין כך ובין כך, התשובה המתאימה היא, ככל הנראה, תשובה ד' שמכוונת לאופציה הזו...)]

***
כלומר, היא עדיין ערערה על נכונות הנחת היסוד לגבי אהבת קנית נעלים כתכונה נשית.

=============
ירוחם שמ כתב:

אשה אוהבת נעליים מכיון שזה מיפה אותה.
אשה אוהבת גם בגדים מאותה סיבה
אשה צריכה להתיפות בשביל בעלה
ותפקידו של הבעל לפי הגמרא לקנות לאשתו את כל הדברים האלו, ותכשיטים ויותר
( אם הוא יכול להרשות לעצמו.)
אבל הנעליים בעיקר מסמלים את הבסיס והיסוד של הבית- כך בגמרא-לכן היא מרגישה כזו

****
כלומר:
אהבת הנעלים נובעת מתכונה פסיכולוגית נשית שהיא הצורך להראות יפה.
זה משתקף גם בתכונות נשיות נוספות וגם בחיוב הלכתי, כלומר שההלכה מכירה בתכונה זו.
כמו כן יש כאן הסבר על חשיבות הנעלים באופן מיוחד. אם כי יש לברר אם התובנה של ירוחם אכן חופפת לגישה האינטואיטיבית של נשים. אני הייתי רואה בנעלים, בימי חז"ל והתנ"ך, משהו אחר. זה משהו יסודי שמבדיל בין העוני המוחלט לבין מידה ראשונית של עושר. להיות בעל נעלים זה דבר גדול!

===========
צ'וטנג שאל:

ירוחםשמ:

איפה הגמרא שרמזת עליו?
=================
איש ערבות כתב:

מקרא מפורש בשיר השירים "מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב"...

אמשלום,
באשכול הזה אין לי בעיה להיות קצת יותר סבלני. אפילו הרבה יותר.
גם אני, כמו הקודמים, התכוונתי לתת דוגמה אחת ושולית, והתכוונתי בדיוק למה שכתבתי: אותו משפט בדיוק ובאותו טון, של "עשיתי כו"כ במיוחד בשבילך", יתקבל בצורה שונה אצל גברים ואצל נשים, באופן כללי.
את מוזמנת לבדוק.
ברור שיש יוצאות מן הכלל, ואני מכיר לפחות שתי נשים במשפחתי שניחנו בחשיבה גברית, חשיבה ישירה ופשוטה, מה שעושה אותן נשות שיחה מצויינות עבורי, מבלי צורך להתבונן מראש על כל מילה וכל נימה. עם רוב הנשים, כשאתה נכנס לעומק, אתה מגלה שמה שאתה מתכוון לומר, זה לא מה שנשמע להן. כך גם להיפך: הם מתאכזבות כשמה שנראה להם שהיית צריך להבין מדבריהן, לא הבנת.

למגינת ליבן של הפמיניסטיות, וממש אינני מבין מדוע, המוח הנשי כנראה עובד בצורה שונה מאשר המוח הגברי. זו לא סיבה להרגיש נחותות. להיפך: הנסיון להתאים בכוח את החשיבה הנשית לעולם גברי, מוליד נשים מאוכזבות.
אני לא רואה סיבה מוצדקת לכך שנשים צריכות להתחרות בתחומי חשיבה גבריים כמו שחמט למשל ואפילו מתימטיקה, וגם אם אצא מנקודת הנחה שנשים טובות פחות בתחומים מסויימים, אני הרי יודע שישנם תחומים שבהם נשים טובות הרבה יותר מגברים.
הפמיניסטיות מניחות, ואולי עם קצת צדק, שהשוני בין המינים סייע לגברים להנהיג אפליה כלפי נשים. אבל התיקון לא יבוא מנסיון להתכחש להבדלים, כי בסה"כ שני המינים יסבלו מהמהפך הנשי, ובפרט הנשים.
ועדיין אני חושב שאין שום סיבה לעודד נשים לשירות קרבי או לטייסת. מי שמתעקשת - בבקשה. ואם הצבא סבור שנשים לא מצליחות באותה רמה, וחבל להשקיע משאבים אדירים בהכשרת טייסות למשל - אינני חושב שצריך להילחם בהחלטה הזו רק משום שזו הדרך למחיקת האפליה הכללית. חבל שהבג"ץ הושפע במקרה זה מהעליהום של אירגוני הנשים, שבראשו עומדות כנראה, לעניות דעתי, נשים מתוסכלות שרואות את תפקידן במלחמה עיקשת.

עכשיו כשקראתי את מה שכתבתי, אני מניח שגם בקריאה יהיה שינוי, וגברים יבינו אותי, ואולי גם יסכימו איתי, הרבה יותר מהנשים. אולי צריך ללמוד קצת כתיבה נשית.

בהקשר לנושא האשכול,
מומלץ לקרוא את הרב מכר "גברים ממאדים ונשים מנוגה" שמיטיב להסביר צורות חשיבה שונות של הגבר והאישה, דבר שעוזר גם לתקשורת בין המינים (על אף שאני מניח שמישהו בטח יוכל לשלוף מן הארכיון איזה אשכול שעוסק בספר).
למרות שאני מסכים עם הלך הרוח הכללי של הספר אני יודע שגם חלק מעולם הפסיכולוגיה כבר לא נוטה לייחס דברים בצורה של שחור ולבן אלא סרגל שיש אנשים שעומדים במקומות שונים על הסרגל עם נטיה לכיוון כזה או אחר, והראיה היא שבאמת ישנם גברים שעשויים להגיב כמו הסטיראוטיפ הנשי במקרים מסויימים ולהפך,
למשל אחד הדברים המועלים בספר בהקשר של דו שיח בין בעל לאשתו הוא שכאשר האישה מספרת לבעלה על כל מיני קשיים, "מוחו הגברי" של הבעל רק חושב באופן תמציתי וממוקד על דרכי פיתרון לבעיה, בעוד הכוונה של אשתו היא רק לפרוק מעל ליבה את הנושא, ולכן תגובה "גברית" יעילה לפתרון הבעיות עשויה להכעיס את האישה שבסך הכל חיפשה אוזן קשבת ולא ניתוח בעיות ופיתרונם.
והמציאות מוכיחה שישנם גם גברים שלעיתים משוחחים עם חבריהם ע"מ לפרוק את אשר על ליבם ולא ע"מ לשמוע עצות יעילות, ולכן יש אולי 2 קצוות לסרגל של אופי "גברי" ו"נשי" אך כל אחד נשמע איפשהו על גבי הסרגל ולא רק בקיצוניות אחת.

מו"ל,

התייחסתי לדוגמא שלך בדיוק כמו שהתייחסתי לשאלה של צ'אוטנג. בספקנות גדולה. שניכם מכירים מספר כלשהו של נשים באופן קרוב מאוד (אני מרשה לעצמי לנחש שהוא לא עולה על 20). אתה עצמך מעיד ששתיים מן הנשים הקרובות אליך, ושאותן אתה מכיר היטב (גם לפי החישוב שלי, זה 10%, וזה לא זניח!) אינן מתאימות להגדרות שלך, וצ'אוטנג העיד שאינו שואל על "נשים" אלא על "אישה" אחת ספציפית.
דומני, שמה שניסית לעשות (בהודעתך הראשונה והשניה כאן) הוא למצוא כללים לתופעה רחבה ומורכבת מאוד (יותר מ 50% מן העולם האנושי!), ולא סתם כללים אלא כאלה שאפשר להגדיר במשפט אחד (כמו - "נשים אוהבות לקנות נעלים"; "נשים לא אוהבות כשאומרים להן 'עשיתי את זה במיוחד בשבילך' " וכו'). אתה נדמה לי כאדם חושב ורציני - האם מסתבר לך שמשהו מן המשפטים האלה מדויק? האם מסתבר לך שמשהו מן המשפטים האלה יעמוד במבחן מחקרי כלשהו?
[אגב, בי.טי, בעניין קניות הנעלים - האם חשבת על זה, שנשים, בהרבה משפחות, קונות נעלים/בגדים גם לבני ביתן? האמת היא שאותי שימחה הסטטיסטיקה הזו מאוד, בגלל שהיא מגלה שלהרבה נשים יש כרטיס אשראי משל עצמן והן אינן תלויות בזה של בן זוגן. זה לא דבר של מה בכך.]
וגם אם תוכיח קיומה של תופעה כלשהי, נותר לך להסביר את הסיבות למציאותה - האם הן מהותניות? האם סוציולוגיות? היסטוריות? פסיכולוגיות? ביולוגיות?
ואיך תתייחס אל האחוזים (הגדולים, אפילו לשיטתך) של מי שאינם מתאימים בדיוק להגדרות - האם הם ייחשבו כ"מי שנולד\ה עם באג במערכת", לפי דברי אישערבות? אולי כחולים וסוטים? אולי כחלק מהגיוון האנושי הכללי? או כמאתגרים-תמידית את נכונות, שלמות ונחרצות ההגדרות?

אני לא בטוחה שעיסוק בהגדרות (אפילו של נשיות וגבריות) הוא רע, אבל אני יודעת שהוא עלול להוליד רע, ואם לא רוצים להגיע לשם, צריך להיזהר מאוד (או לא לעסוק בזה בכלל, ולכן הסכמתי עם דברי שנרב). ראה, למשל בדבריך האחרונים, אתה מניח מראש - על סמך תצפיות בבנות משפחתך (שחלקן, כאמור, לא מתאימות להגדרות האלה) - שנשים תקראנה את דבריך באופן מסוים וגברים באופן אחר. אתה גם מוצא סיבה לכך - לא, נניח, בגלל שהדברים נוגעים בעיקר בנשים (וכבר בשל כך יש בהם התנשאות, כהתנשאותו של האנתרופולוג הלבן על בני השבטים השחורים) ולכן זה עלול לפגוע, אלא בגלל שנשים חושבות אחרת מגברים. זה רע, כיוון שזה מטה את קריאתך לתגובות שתקבל.
אגב, האם הלוגיקה הזו אופיינית לחשיבה גברית דוקא? אולי היא פשוט אופיינית למי שלא מעוניין באמת לעסוק בחקירה ובשאילת שאלות, אלא בשליפת הגדרות אינטואיטיביות? [וזו גם תשובה לדברי ווטו, בקישור שהביא לינקי לעיל...]