|
|
| נשלח ב-15/1/2003 08:56 |
 |
| |
>Subject: THE QUR'AN SAYS THAT ALLAH GAVE THE LAND OF ISRAEL TO THE JEWS
>Date: Tue, 3 Dec 2002 01:28:05 -0500
>
>Subject: WHAT THE QUR'AN REALLY SAYS
>Source: http://groups.yahoo.com/group/am-israel
>Date: Thu, 28 Nov 2002 17:08:41, Eastern Time
>
>
>Islam/Commentary:
>
>WHAT THE QUR'AN REALLY SAYS
>
>by Shaykh Prof. Abdul Hadi Palazzi
>
>
>THE QUR'AN SAYS THAT ALLAH GAVE THE LAND OF ISRAEL TO THE JEWS
>AND WILL RESTORE THEM TO IT AT THE END OF DAYS
>
>
>
>THE QUR'AN SAYS:
>
>"To Moses We [Allah] gave nine clear signs. Ask the Israelites how he
>[Moses] first appeared amongst them. Pharoah said to him: 'Moses, I can
>see that you are bewitched.' 'You know full well,' he [Moses] replied, 'that
>none but the Lord of the heavens and the earth has revealed these visible
>signs. Pharoah, you are doomed.'"
>
>"Pharoah sought to scare them [the Israelites] out of the land [of
>Israel]: but We [Allah] drowned him [Pharoah] together with all who were
>with him. Then We [Allah] said to the Israelites: 'Dwell in this land [the
>Land of Israel]. When the promise of the hereafter [End of Days] comes to
>be fulfilled, We [Allah] shall assemble you [the Israelites] all together [in
>the Land of Israel]."
>
>"We [Allah] have revealed the Qur'an with the truth, and with the truth
>it has come down. We have sent you [Muhammed] forth only to proclaim good
>news and to give warning."
>
>[Qur'an, "Night Journey," chapter 17:100-104]
>
>SHAYKH PROF. PALAZZI COMMENTS:
>
>God wanted to give Avraham a double blessing, through Ishmael and through
>Isaac, and ordered that Ishmael's descendents should live in the desert of
>Arabia and Isaac's in Canaan.
>
>The Qur'an recognizes the Land of Israel as the heritage of the Jews and
>it explains that, before the Last Judgment, Jews will return to dwell there.
>This prophecy has already been fulfilled.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2003 08:59 |
|
| |
>MUSLIMS MUST RECOGNIZE THE STATE OF ISRAEL AS A JEWISH STATE
>
>Is there any fundamental reason which prohibits Muslims from recognizing
>Israel as a friendly State?
>
>I realize that a negative answer to the above question is taken for
>granted by popular opinion. My approach, however, is not based on popular opinion
>or the current political situation, but on a theological analysis of
>authentic Islamic sources.
>
>Viewing the Jewish return to Israel as a Western invasion and Zionists as
>recent colonizers is new. It has no basis in authentic Islamic faith.
>According to the Qur'an, no person, people or religious community can
>claim a permanent right of possession over any territory. The Earth belongs
>exclusively to God, and He is free to entrust sovereignty over land to
>whomever He likes for whatever time period that He chooses.
>
>"Say:'O God, King of the kingdom (1), Thou givest the kingdom to whom
>Thou pleasest, and Thou strippest off the kingdom from whom Thou pleasest;
>Thou endowest with honour whom Thou pleasest, and Thou bringest low whom
>Thou pleasest: all the best is in Thy hand. Verily, Thou hast power over
>all things.'"(2) [Qur'an 3:26]
>
>From the above Qur'anic verse we deduce a basic principle of the
>Monotheistic philosophy of history: God chooses as He likes in the
>relationship between peoples and countries. Sometimes He gives a land to a
>people, and sometimes He takes His possession back and gives it to another
>people.
>
>In general, we can say that He gives as a reward for faithfulness and
>takes back as a punishment for wickedness, but this rule does not permit us to
>say that God's ways are always plain and clear to our eyes, since His secrets
>are inaccessible to the human intellect.
>
>Using Islam as a basis for preventing Arabs from recognizing any sovereign
>right of Jews over the Land of Israel is new. Such beliefs are not found in
>classical Islamic sources.
>
>Concluding that anti-Zionism is the logical outgrowth of Islamic faith is wrong. This conclusion represents the false transformation of Islam from a
>religion into a secularized ideology.
>
>Such a false transformation of Islam was in fact made by the late Mufti of
>Jerusalem, Haj Amin el-Husseini. He is the one person most responsible,
>both morally and materially, for the repeated Arab defeats in their conflict
>with the Jews in Israel.
>
>Husseni not only incited Arabs against Jews. He also encouraged the
>torture and murder of all Arabs who correctly understood that Arab cooperation
>with Jews was a precious opportunity for the development of the Land of Israel.
>Husseini ended his woeful life by putting his perverted religious
>teachings at the service of the evil and pagan Nazis.
>
>After Husseini came Jamal al-Din 'Abd al-Nasser. Nasser based his policy
>on Pan-Arabism, hatred and contempt for Jews, and an alliance with the
>atheistic Soviet Union. Nasser's terrible choices were critical factors in maintaining Arab backwardness. Fortunately, most of Nasser's mistakes were
>afterward corrected by the martyr Anwar Sadat. (3)
>
>After the defeat of Nasserianism, Islamic fundamentalist movements made
>anti-Zionism the primary feature of their propaganda. They presented the
>negation of any Jewish rights to the Land of Israel as rooted in authentic
>Islam and derived from authentic Islamic religious principles.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2003 09:02 |
|
| |
>THE LAND OF ISRAEL IN QUR'ANIC EXEGESIS
>
>The fundamentalist Muslim program to use Islam as an instrument for
>political warfare against Jews finds a major obstacle in the Qur'an
>itself.
>Both the Bible and the Qur'an state quite clearly that the right of the
>Israelites to the Land of Israel does not depend on conquest and
>colonization. This right flows from the will of almighty God Himself.
>
>Both the Jewish and Islamic ures teach that God, through His chosen
>servant Moses, decided to free the offspring of Jacob from slavery in
>Egypt and to constitute them as heirs of the Promised Land. Whoever claims that
>Jewish sovereignty over the Land of Israel is something new and rooted in
>human politics denies divine revelation and divine prophecy as explicitly
>expressed in our Holy Books (the Bible and Koran).
>
>The Qur'an relates the words by which Moses ordered the Israelites to conquer the Land:
>
>"And [remember] when Moses said to his people: 'O my people, call in
>remembrance the favour of God unto you, when he produced prophets among
>you, made you kings, and gave to you what He had not given to any other among
>the peoples. O my people, enter the Holy Land which God has assigned unto you,
>and turn not back ignominiously, for then will ye be overthrown, to your
>own ruin.'" [Qur'an 5:20-21]
>
>Moreover - and those who try to use Islam as a weapon against Israel
>always conveniently ignore this point - the Holy Qur'an explicitly refers to the
>return of the Jews to the Land of Israel before the Last Judgment - where
>it says: "And thereafter We [Allah] said to the Children of Israel: 'Dwell
>securely in the Promised Land. And when the last warning will come to pass,
>we will gather you together in a mingled crowd.'" [Qur'an 17:104]
>
>Therefore, from an Islamic point of view, there is NO fundamental reason
>which prohibits Muslims from recognizing Israel as a friendly State.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2003 09:04 |
|
| |
>ISLAM AND NORMALIZATION OF RELATIONSHIPS BETWEEN ISLAMIC STATES AND THE
>JEWISH STATE
>
>PLO documents can in no way be regarded as Islamic. The PLO leaders are a
>gang of criminals and thieves, and Arabs will be the main victims of any
>supposed "Palestinian State" under their leadership.
>
>I do not believe that Islam is the factor preventing normalization between
>Arabs and the State of Israel. The real problem is that members of the ruling classes in Arab countries believe their authority and power would
>be threatned by democracy, modernization, and education in the Arab world.
>They use a distorted interpretation of Islam as a political tool, and
>unfortunately the majority of uneducated Arabs believe their poisonous
>propaganda.
>
>I believe that we must return to the time when Islam was in the vanguard
>of scientific progress and interfaith dialogue. Instead of false "leaders"
>such as Qadhafi, Saddam Hussein, Arafat [el-Husseini] or Yasin, we Muslims
>again need true leaders such as al-Ghazali, Ibn Rushd and Ibn Khaldum.
>
>King Faysal of Iraq said: "The Arabs, and particularly the educated ones
>among them, must look at the Zionist movement with the deepest sympathy."
>
>Tragically, true leaders such as Faysal were silenced, and fanatics such
>as Haj Amin al-Husseini prevailed.
>
>The evil consequences of the victory of fanaticism are clear for all to
>see:
>Jews expelled from Arab countries where the lived in peace for over one
>thousand years, "Palestinian" refugees, terrorism, etc. To avoid future mistakes, we must learn from our past ones.
>
>Unfortunately, there are Arabs who believe that they must fight against
>Israel until they completely destroy it (a tragedy which I do not believe
>the God of Israel will ever permit to happen - Never again!).
>
>Unfortunately, there are also naive and foolish Israelis who believe,
>incredibly to me, that they will achieve "peace" with their Arab
>neighbours by giving the murderer "Arafat" [el-Husseini] a State, an army, etc. This
>is insane. You Jews are supposedly famous for your intelligence. How can some
>of your "leaders" be so stupid?
>
>From the perspective of the natural world, I am not optimistic about what
>the future holds. However, from the supernatural perspective of faith, we
>who believe in God must face the future with a positive attitude.
>
>We must have faith that we will see the day when real peace and
>prosperity -
>which can only be based on true faith in God and His Word (the Bible and
>Rabbinic Tradition for you; the Bible, Qur'an and Authentic Islamic
>Tradition for us) - will spread throughout the world. Meanwhile, we must
>work together to prepare for a better future.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2003 09:08 |
|
| |
>MUSLIMS MUST RECOGNIZE JEWISH SOVEREIGNTY OVER JERUSALEM
>
>From an Islamic point of view, is there any fundamental reason which
>prohibits Muslims from recognizing Jerusalem both as an Islamic Holy Place
>and as the capital of the State of Israel?
>
>I realize that a negative answer to the above question is taken for
>granted by popular opinion. My approach, however, is not based on popular opinion
>or the current political situation, but on a theological analysis of
>authentic Islamic sources.
>
>JERUSALEM IN THE QUR'AN
>
>The most common argument against Muslim acknowledgment of Israeli
>sovereignty over Jerusalem is that, since al-Quds [Jerusalem] (4) is a
>Holy Place for Muslims, Muslims cannot accept that it is ruled by non-Muslims,
>because such acceptance amounts to a betrayal of Islam.
>
>Before expressing our point of view on this question, we must reflect upon
>the reason for which Jerusalem and Masjid al-Aqsa [the Al Aksa mosque]
>hold such a sacred position in Islamic faith.
>
>As is well known, the inclusion of Jerusalem among Islamic holy places derives from al-Mi'raj, the Ascension of the Prophet Muhammed to heaven.
>The Ascension began at the Rock, usually identified by Muslim scholars as the
>Foundation Stone of the Jewish Temple in Jerusalem referred to in Jewish
>sources.
>
>Recalling this link requires us to admit that there is no connection
>between al-Miraj [the Ascension] and Muslim sovereign rights over Jerusalem since,
>in the time that al-Miraj took place, the City was not under Islamic, but
>under Byzantine administration. Moreover, the Qur'an expressly recognizes
>that Jerusalem plays for Jews the same role that Mecca does for Muslims.
>
>We read:
>
>"... They would not follow thy direction of prayer (qiblah), nor art thou to follow their direction of prayer; nor indeed will they follow each
>other's direction of prayer..." (5)
>
>All Qur'anic commentators explain that "thy qiblah" [direction of prayer
>for Muslims] is clearly the Ka'bah of Mecca, while "their qiblah" [direction of
>prayer for Jews] refers to the Temple Mount in Jerusalem.
>
>To quote only one of the most important Muslim commentators, we read in
>Qadn Baydawn's Commentary:
>
>"Verily, in their prayers Jews orientate themselves toward the Rock
>(sakhrah), while Christians orientate themselves eastwards..." (6)
>
>In complete opposition to what "Islamic" fundamentalists continuously
>claim, the Book of Islam [the Qur'an] - as we have just now seen - recognizes
>Jerusalem as the Jewish direction of prayer.
>
>Some Muslim commentators also quote the Book of Daniel (7) as a proof for
>this.
>
>After reviewing the relevant Qur'anic passages concerning this matter, I
>conclude that, as no one denies Muslims complete sovereignty over Mecca,
>from an Islamic point of view - despite opposing, groundless claims -
>there is no reason for Muslims to deny the State of Israel - which is a JEWISH
>state - complete sovereignty over Jerusalem.
>
>
>************************************
>
>ISLAMIC HOLY PLACES
>
>Anti-Jewish sentiments expressed by Islamic leaders throughout the Middle
>East are, in fact, not religious in nature, but, rather, political. The
>best proof of this is in the fact that Islamic anti-Judaism is quite recent.
>
>Omar ended the Roman ban that prevented Jews to enter Jerusalem, the
>Ummayad caliphs in Cordoba built a synagogue for Maimonides, and Salahu-d-Din,
>after defeating the Crusaders, wrote to the Jewish leaders, "Your exile is over.
>Whoever wants to come back is welcome."
>
>The late King Faysal of Iraq openly expressed his sympathy for the Zionist
>movement, while King Abdullah of Jordan was compelled to wage war against
>Israel by the other Arab leaders.
>
>Recently, the Resident Arab ["Palestinian"] Wakf has made pronouncements,
>such as that the Western Wall (Kotel) is not a Jewish shrine, but, rather,
>the wall to which the Prophet's [steed] was tethered, or, at best, the
>wall surrounding the Muslim Mosque. The Wakf has also stated that all of Hebron
>should be turned over to the Resident Arab ["Palestinian"] Authority, and
>that Jews would be forbidden to pray in the Cave of the Patriarchs.
>
>These kinds of declarations by the PLO gangsters are ridiculous and
>absurd.
>
>The Kotel was effectively, according to the Islamic tradition, the place
>where al-Buraq [the Prophet's steed] was tethered, but it was already an
>existing part of the Herodian structure. Muslims have never prayed close
>to it, and it has never had a special relevance in Islam. On the contrary,
>everyone knows how important it is for Jewish worshippers.
>
>Apart from Mecca, no Islamic holy place is off-limits for non-Muslims.
>Historical sources say that the Prophet Muhammad entertained a delegation
>of Christians from Najran in the Mosque of Medina, and permitted them to
>celebrate a mass inside the Mosque, notwithstanding the fact that
>Christian rites can include words that are against Islam [such as stating that Jesus
>is God].
>
>There is nothing in Jewish worship that can be offensive for Muslims, and
>nothing in Islamic Law prevents Jews to pray on Haram al-Sharif/Har
>Habayyit (the Temple Mount), in the Cave of Machpela or in any other place that is
>regarded as holy by Muslims.
>
>Every time I meet those who say otherwise, I ask them to identify a single
>authoritative Islamic source as legal proof of their claim. None of them has
>ever answered such a request of mine.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2003 09:23 |
|
| |
>NOTES:
>
>1. The original Arabic word we translated as "kingdom" is mulk, from a
>Semitic root m-l-k, that is common to both Arabic and Hebrew. According to
>Islamic theological terminology, the three synonyms for "kingdom" are mulk,
>malakut and jabarut. They refer respectively to the physical, psychic and
>spiritual levels of existence. Of course, G-d can be called King of all of them; if here only mulk is quoted, it depends on the fact that this verse directly concerns the earthly domain. To denote a kingdom in the secular
>and political sense, Arabic commonly uses another derived form, that is mamlakah.
>
>2. Koran 3:26. For typographical reasons, it is not possible to reproduce
>here the original Arabic text of the Koran, which must nevertheless be understood as quoted. As well here as in other Koranic quotations, the English translation of the meaning of Koranic words from Arabic is my own, but based on the most authoritative English commentaries, such as M.Marmaduke Pickthall's "The Meaning of The Glorious Koran" (Beirut 1973),
>'A. Yusuf 'Ali, "The Holy Koran - Text, Translation and Commentary" (Maryland
>1983) and A. 'A. Maududi "The Holy Koran - Text, Translation and Brief
>Notes" (Lahore 1986).
>
>3. In using the term "martyr" I do not simply refer to one who lost his
>life for a good cause. I give a precise translation of the Arabic word
>"shahid," which identifies a "martyr" in the strictly religious sense; that is to
>say, someone who spent his life serving the cause of G-d. Since making peace
>with former enemies is an explicit Koranic order (see Koran 8:61), and since,
>according to Islam, Peace is G-d Himself, any believer who is killed
>because of his search for Peace must be understood as a religious martyr. The same
>considerations clearly apply to Yitzhak Rabin.
>
>4. Arabic name of Jerusalem,
>from the root q-d-s, meaning "holiness". It is an abridged form of Bayt al-maqdis, "the sanctified House" or "the House of the Sanctuary", an exact
>equivalent of the Hebrew Beth ha-mikdash. The name originally referred
>only to the Temple Mount, and was afterward extended to the City as a whole.
>This extension of meaning became common among Arabs from the tenth century C. E.
>onwards. Earlier Islamic sources use the name Iliyia, an adaptation to
>Arabic pronounciation of the Roman name Aelia.
>
>5. Koran 2:145.
>
>6. M. Shaykh Zadeh Hashiyaah 'ali Tafsir al-Qadn al-Baydawn (Istanbul
>1979),
>Vol. 1, p. 456.
>
>7. Daniel 6:10
>
>
>***********************************
>
>Prof. Abdul Hadi Palazzi has been a lecturer in the Department of the
>History of Religion at the University of Velletri (Rome, Italy).
>
>In 1987, after completing his secular and religious education in Rome and
>Cairo, he was asked to serve as an Imam (spiritual leader) for the Italian
>Islamic Community. In addition to numerous Masters Degrees, Prof. Palazzi
>hold a PhD in Islamic Sciences by decree of the Grand Mufti of the
>Kingdom of Saudi Arabia.
>
>In 1989 he was appointed a member of the Board of Directors of the Italian
>Muslim Association (AMI) and afterward elected its Secretary General.
>
>In 1991 he was asked to act as Director of the Cultural Institute of the
>Italian Islamic Community (ICCII), with a program based on the development
>of Islamic education in Italy, refutation of fundamentalism and
>fanaticism, and deep involvement in inter-religious dialogue, especially with Jews and
>Christians.
>
>In 1997, Prof. Palazzi's essay entitled "The Jewish-Moslem Dialogue and
>theQuestion of Jerusalem" was published by the Institute of the World Jewish Congress.
>
>In 1997, Prof. Palazzi joined the International Council of the Root & Branch Association.
>
>In 1998, Prof. Palazzi and Dr. Asher Eder (Jerusalem, Israel) co-founded
>the Islam-Israel Fellowship, which promotes a positive Muslim attitude towards
>Jews and Israel based on what Prof. Palazzi believes are the authentic teachings of Muhammed as expressed in the Koran and Hadith (Muslim Oral Tradition). Prof. Palazzi serves as Muslim Co-Chairman of the Fellowship.
>Dr. Eder serves as the Jewish Co-Chairman.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2003 02:09 |
|
| |
הלוואי והיינו יכולים למצוא כאן הקבלה בין היהדות הנהוגה בימינו לאסלאם...
במהלך המאה ה-18 קמה באסלאם תנועה שנקראה "מווחידון" (המייחדים).
התנועה שמה לעצמה מטרה לחזור לרוחו המקורית של האסלאם ולבטל ממנו ספיחים שהם ראו בו מאוחרים.
שימו לב לכמה מהעקרונות שלהם:
1) אין לחלוק כבוד לחפץ מלבד האל.
2) אין לעשות שימוש בנשים וגברים "קדושים" כדי להשיג כביכול טובות הנאה מהאל.
3) אין להכניס אף שם מלבד השם אללה לתפילה, כולל שמות של מלאכים.
החבר'ה האלה כמובן לא הסתפקו בדיבורים ועברו למעשים.
הם שטפו את האיזור של מכה ומדינה וניתצו קברים של קדושים מוסלמים ואימאמים חשובים, ולא פסחו על קבריהם של בתו וקרובי משפחה אחרים של הנביא מוחמד עצמו ושברו גם את המסגד שנבנה מעל קברו של מוחמד.
ולנו לא נותר אלא לבוש ולהכלם.
הרי המוסלמים אינם מצווים כמונו על ייחוד השם וגם לא קמו להם נביאים וחכמים כנביאינו וחכמינו כדי לחנכם לכך.
ובכל זאת, השכל הישר והדבקות בה' עוררה בהם את הסלידה מייחוס קדושה לדבר זולת ה'.
לעומת זאת,
אצלנו מייחסים קדושה וסגולות לאנשים וחפצים,
אצלנו נוהגים לפקוד קברים מתוך צפייה שהמתים יפעלו פעולה כלשהיא,
אצלנו נוכל למצוא שמות מלאכים בסידורי התפילה.
וכל זה נהפך לחלק מהנורמה ומה שמקובל לראות כ"יהדות". ואין פוסק הלכה שמקובל על חלק משמעותי בציבור שיכריז על הדברים האלה כמה שהם באמת: הבל הבלים ועבודה זרה גמורה ומוחלטת.
איך נפלנו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2003 18:15 |
|
| |
.
צר לי על כי רק עתה ראיתי את אותו האשכול.
לפני דור, פרסם ש.ד. גויטייין מאמר ובו שאל "מי היו רבותיו המובהקים של מחמד? " (זה גם שם המאמר).
במאמר קופלה ההנחה הסמויה כי אכן היו כאלו. הסיבה לשאלה היתה דורות שלחוקרים שחפרו לאור השמש השפעות יהודיות ונוצריות באסלאם הקדום.
אלא שכמו ביהדות בת ימינו, גם האסלאם בן ימינו אינו תולדה של הקדום בלבד, אלא גם של ההתפתחות שחלה בכל הדורות מאז הייסוד ועד עתה.
המתודה האסלאמית לגבי בחינת אמינות סיפורים אודות הדורות הראשונים, מבוססת על בחינת שלשלת המוסרים. החדית' - המסורת - תתחיל בשלשלת ואחר כך תתן את הסיפור עצמו, כאשר במקרים רבים השלשלת תהיה ארוכה מהסיפור עצמו.
למשל: אמר יוסף בן עמר כי שמע מח'אלד בנו ט'אהר ששמע מאביו ט'אהר... ובסוף - הסיפור עצמו (הנביא גירד בזקנו בענף עץ דקל).
השפעות בין היהדות לבין האסלאם היו. בתחילה, כיוון ההשפעה היה ברור וחד צדדי (האסלאם הושפע מהדת-האם, היהדות). בהמשך, היו גם השפעות הפוכות, ומי שמחפש הוכחות, שיראה את ויכוחי רבי אברהם בן הרמב"ם עם חכמי פסטאט לגבי סדרי התפילות ונהלי בית הכנסת.
אין זה משנה מה היו מסקנותיו של גויטיין. הרי בשנות ה- 50, חוקרים רבים טענו כי הדתות הפסיקו להיות כח מניע בהיסטוריה של העולם, הן כבר שייכות לעבר. העובדה כי האסלאם הושפע בראשיתו משתי הדתות המונותיאיסטיות שהיו מוכרות בחצי האי ערב, אינה ניתנת להכחשה.
ומי שירצה לראות עד כמה ההשפעות היו, די לו אם יראה כיצד מתחיל רבי יוסף ראש הסדר (דור אחד אחרי הרמב"ם במצרים) את הסברו לפרשת שמע:
כותרתו היא "סורת אלתוחיד" = פרשת הייחוד. השם אכן מתאים לפסוק הפותח את פרשת שמע, אך זהו גם השם שהסביבה האסלאמית כנתה בו את השהאדה שהוזכרה בראש האשכול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 08:15 |
|
| |
דברים שכתבתי במקום אחר על ר' אברהם בנו של הרמב"ם:
ר' אברהם העריך את דרכם של הצופים וראה בהנהגותיהם המשך למנהגיהם של נביאי ישראל, מנהגים שבצוק הגלות אבדו מעם ישראל. דרכו החסידית דומה לדרך הצופית בדגש על המידות, בהערכת הפרישות, בחשיבות של ההתבודדות, בהבדלה בין הדרך לבין המטרה ובצורך של המתלמד בהדרכה. הוא ניסה לאמץ מספר מנהגים שלהם ובשל כך הוא הותקף על ידי יריביו שהוא הולך בחוקות הגויים. עיקר החידושים המעשיים שלו היו בתחום התפילה. הוא אימץ מנהגים שנראו ליריביו כמנהגים מוסלמיים, כגון טהרה לפני התפילה, השתחוויות מרובות בתפילה, צורת הישיבה ועמידה בשורות.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 05/09/2008 8:20:03
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2008 11:31 |
|
| |
http://www.dudyda.com/downloads/kursbchira/
בהקלקה על "משפט מוסלמי" מתקבל מסמך על מושגי יסוד במשפט המוסלמי. בו הצבעות על הרבה מקבילות ליהדות.
ועוד מתוך תגובה מספר 214 למאמר בוואינט -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3599428,00.html
הקוראן מתחלק לפסוקים שניתנו למוחמד במכה ואלה שניתנו לו במדינה. פסוקי מכה הם פסוקים מתונים יותר, כי הקהילה המוסלמית אז עדיין היתה קטנה, אותם פסוקים אכן קראו למתינות כלפי הכופרים. מאוחר יותר, אחרי ההיג'רה, הפסוקים שניתנו למוחמד במדינה שינו כיוון מכיוון שמוחמד צבר כוח והקהילה גדלה, הפסוקים הפכו להיות לוחמניים יותר והכריזו מלחמה כוללת על הכופרים.
באיסלאם יש דוקטרינה שנקראת "נאסיח נמנסוח"- לפי דוקטרינה זו כשיש סתירה בין שני ציוויים המאוחר מבטל את הקודם. המאוחר הופך להיות תקף והקודם מתבטל.
רוב הפסוקים הסובלניים שייכים לתקופת מכה והפסוקים הלוחמניים לעומת זאת שייכים לתקופת מדינה שהיא התקופה האחרונה.
הפסוקים שאת מדברת עליהם: "מי שהרג אדם אחד כאילו הרג את האנושות כולה" ו- "להילחם במי שנלחם בך", אלה שייכים לתקופת מכה.
לעומת זאת הפסוק... לדוגמא פסוק 5 מסורה 9, איאת אלסיף שמצווה להילחם בכופרים ולאסלם אותם, הפסוק הזה הוא מתקופת מדינה. ויש עוד פסוקים דומים כאלה מתקופת מדינה.
ועוד מתוך תגובה מספר 45 למאמר בקיוונים -
http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=252
בקוראן יש פסוקים מתונים שקוראים לשלום אך פסוקים אלה שייכים לתקופת מכה שבה מוחמד היה חסר כוח ונרדף ומספר מאמיניו נע בין כמה עשרות. מאוחר יותר, לאחר ההג'רה, כאשר מוחמד צבר כוח רב ומספר מאמיניו הגיע לאלפים השתנה אופי הפסוקים והפך ללוחמני ואלים ואלה הם פסוקי אלמדינה המאוחרת. הקוראן מחולק לסורות ופסוקים מתקופת מכה וסורות ופסוקים מתקופת אלמדינה. כך יצא שפסוקי מכה מטיפים באופן זמני לסובלנות, לאחר מכן פסוקי אלמדינה הראשונים (מיד לאחר ההג'רה) קוראים להשיב מלחמה במידה ותוקפים ופסוקי אלמדינה המאוחרים קוראים למלחמה כוללת בכופרים, איסלומם של הפגאנים והשלטת שלטון האיסלם. נשמע כמו סתירה, נכון? ובכן אללה אומר בקוראן שהוא יכול להשכיח פסוקים וציוויים ולתת תחתיהם טובים יותר שיחליפו אותם. בעקבות פסוק זה ישנה דוקטרינה באיסלם שנקראת "נאסח ומנסוח" (מבטל ומבוטל) – דוקטרינת הביטול, לפיה, כאשר יש סתירה בין פסוקים בקוראן המאוחר מבטל את הקודם. כך יוצא שפסוקי מכה הסותרים את פסוקי אלמדינה מבוטלים והופכים לרשות בהתאם לנסיבות, בעוד שפסוקי אלמדינה החותמים הם המחייבים.
היחס ליהודים ולנוצרים בקוראן (ובחדית' גם) הוא לפעמים סובלני (בדרך כלל פסוקי מכה) ולפעמים לא (בדרך כלל פסוקי אלמדינה). היהודים והנוצרים הם אמנם 'אהל אלכתב' (אנשי הספר, קיבלו בעבר התגלות מהאל) אך מכיוון שהם דוחים את האיסלם והקוראן הם כופרים. ויש פסוק בסורה 5 בו היהודים אף מכונים אויבי המאמינים (האיסלם) לצד המושריכין (הפגאנים). בסופו של דבר הקוראן מצווה בסורה 9 להילחם באנשי הספר עד שיכנעו וישלמו מס ג'זיה בעודם מושפלים. פסוק זה מתייחס בהקשרו הנסיבתי למלחמה בביזנטים הנוצרים לכן הציווי הוא כלפי הנוצרים אך המוסלמים פירשו ציווי זה גם על היהודים כי גם הם נקראים 'אהל אלכתב'. כפי שהסברתי למעלה, היחס ליהודים ולנוצרים השתנה מפעם לפעם וממקום למקום באימפריה/המדינה המוסלמית. אגב, לתוך אהל אלכתב נכנסו גם הצאיבים (מנדעים) ולפעמים גם האמגושים (זורואסטרים), והיחס אליהם היה בדרך כלל דומה לזה של היהודים והנוצרים.
_________________
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 01/01/2009 2:51:08
בברכה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2008 12:16 |
|
| |
.
לינקי:
הקישור למעלה מוביל לסיכום שנערך בחובבנות. הוא עמוס בשגיאות כתיב ובאי-דיוקים רבים. אני הייתי מוריד אותו כדי לא להטעות את ציבור הקוראים. המתעניין במשפט מסלמי ייאלץ להתאמץ ולחפש מאמרים מקצועיים יותר. למשל - של פרופסור ליש.
לגבי הטוקבק - גם הוא מיותר, ואילולי דמסתפינא הייתי חושש שקישרת את שני אלו בטעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2008 10:52 |
|
| |
02azh: ביטול בשישים בדת האיסלאם
שמעתי מפרופסור אורתודוקסי סיפור כדלהלן:
רציתי לבדוק מה אומר ההלכה המוסלמית לגבי ביטול בשישים
ניגשתי לעובד מטבח ערבי ושאלתי בפי, מה תעשה אם יפול יין לתוך תבשיל שבישלת לעצמך האם תזרוק את כולו
או שזה תלוי ביחס האיסור להיתר
עונה לו הבחור: זה לא יקרה לי.
שוב שאלתי: אני בא ושופך לך לתוך התבשיל שלך יין. מה אתה עושה?
תשובה: מה זאת אומרת, אני לא אתן לך לעשות את זה...
*****
שמניךטובים:
אולי ניגשת "לעם הארץ" מוסלמי"?
תנסה באמת לעשות את זה, אבל אני לא אחראי לתגובה, כי הוא יכול גם לשפוך לך את המאכל בפרצוף, אם לא יותר גרוע.......
אבל באמת, מעניין מה התשובה לפי הדת המוסלמית.
אולי אשאל שאלה זו בפורום מתאים?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2008 02:28 |
|
| |
ווטו הביא לנו לכאן העתק מהודעה שנכתבה באשכול שק"ד בנוגע לאמינות ראשונית של היהדות על פני שאר הדתות. הודעה המבטאת את השקפת היהדות, כדלקמן:
"הרי ברור שהתגלות פרטית לה טוענים ישו ומוחמד, מהיותה כזו הינה בלתי אמינה. גם לו יתברר שהיתה להם התגלות, מבחינתנו כעת אינה אמינה שנקבלנה כאמת. וכי כל הוזה נביא וכל סקיצופרן שליח אלוקים? [אין לנו אלא להישען אלא על האוטיסטים!]
... כאן אמינותה היתירה של היהדות שמסורת תגלית הר סיני אינה כתגלית פרטית למשה אלא "יראו העם בדברי עמך ובך יאמינו לעולם"!
ברור לנו לחלוטין כי מוחמד הוא נביא שקר ואילו משה רבינו הוא נביא אמת, בין השאר מכיון שהתגלות האל היתה בפני כל העם ולא התגלות בפני יחיד. האמנם?
אף אחד לא ראה את משה רבינו מקבל את התורה! אף אחד לא ראה התגלות זאת! הוא עלה להר למשך ארבעים יום וירד עם עשרת הדברות. זה הכל. אם שמעו קול או שתי דברות או את כל עשרת הדברות, זו מחלוקת. אבל את שאר התורה שבכתב ובוודאי שאת התורה שבעל פה אף אחד לא ראה ולא שמע. וזה בהנחה שכל המעמד בהר סיני אכן התקיים ולא היה משל.
ומי שיקרא את הקוראן, כפי שאני עשיתי פעם, ימצא בו "אלוקות". בהחלט שכן. לא סתם נהרו מליונים אחר מוחמד, ואני לא מדברת על אלו שהוא "שיכנע" אלא מיליוני אנשים במשך מאות שנים. הנביא מוחמד היה אדם מאוד מיוחד, וכתביו מלאים אהבת אדם ומוסריות המעוררים התפעמות. לא ייתכן כי אלו דברי שקר. ניכרים בהם דברי אלוהות. אני לא אומרת כי הנביא מוחמד באמת היה נביא, ברור לי שלא. ברור לי שהוא הגה תורה זו מליבו וחלק העתיק מהיהדות ומהנצרות. אני רק מבקשת שתראו לי מה ההבדל בינו ובין משה רבינו. זה הכל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2008 08:00 |
|
| |
לעו"ב,
בלי לבדוק למעלה די בציטוטך ובידיעת הטיעון שכנראה כתבתיו כבר כ"פ שאין פירושו שמצד בדיקת אמיתות תוכן הנבואות המובאות ישנה הכרעה שיש יותר שמיים בתורת משה מאשר באחרות. דבר זה טעון בדיקה נפרדת עליה ישנם אשכולות אחרים בין ביחס לחוקת המוגרבי ובין ביחס לחוקות אחרות. כאן דובר רק מצד האימון בצורת המסר שכאשר רק המביאו טוען להתגלותו אינו אמין לעומת מסר הטוען להתגלותו לכל מי שעבורו נועד המסר.
_________________
למד לשונך לומר: "איני יודע" כך תדע את שהנך יודע
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2008 11:04 |
|
| |
ווטו,
בדיוק לכך התכוונתי. המסר לא נגלה לכל העם. המסר נגלה למשה רבינו בלבד. בדיוק כמו טענות מוחמד וישו. אין שום הבדל.
מה שנגלה ליהודים זו לא התורה, אלא במקרה הטוב רק שתי דברות ראשונות, וגם על כך יש מחלוקת. על התורה שבע"פ בכלל אין מחלוקת, התורה שבע"פ בוודאי שנמסרה אך ורק למשה רבינו.
אשמח מאוד אם תוכיח כי אני טועה.
|
|
|
|
|
