אורי אורבך והקטע שלו עם ש"ס

  מיתוך עונג שבת של יום ליום

עולם התקשורת החילוני היה זקוק לדתי מחמד, משהו שייתן צבע לעולם השממה המזדקן שלהם. בשביל הם המציאו את א'.

א' שלנו, היה בחור שנון בהחלט והוא סיפק את הסחורה. פעם הוא דיבר נגד הבעד ופעם בעד הנגד אבל תמיד היה לו מה לומר.

שנון זה לא אומר חכם גדול, הוא אפילו העיד על עצמו שהתלמוד הבבלי מקור גאונות העם היהודי, היה לו לסיוט, או כפי שהוא עצמו מגדיר את עצמו במילותיו שלו: "בראייה לאחור, יצאנו מהישיבה התיכונית עם סל ידע תורני דל מדי ועם תיסכול אדיר. היו לנו הרגלים טובים מהבית ואהבת תורה פשוטה, ואם התמזל מזלנו גם נקשרנו לחוויה דתית. אבל הגמרא תמיד היתה עינוי, ממש ביטול תורה" האמת, גם אנו מסכימים שלימוד התורה שלו היה ביטול תורה, הגמרא עצמה אומרת שיש כאלו שעדיף שלא ילמדו. לטובתם ולטובת העולם כולו. א' שלנו הוא רק אחת ההוכחות.   

הצרה הצרורה היא שהולך לו, הוא החל את דרכו בעיתון ילדים והילדים גדלו איתו, הם התרגלו למחוא לו כפיים ורק הוא נשאר באותה רמה. למרבה המזל, הוא התרגל לתהילה, וכשנגמרו לו הסיפורים הוא התחיל לייצר אותם. כדי לשייך את עצמו לנישה כמה שיותר רחבה הוא אפילו הרגיש מגן ומושיע לכלל הציבור הדתי, כאילו שתחת שפמו האדיר הוא יכול להסתיר את דעותיו המבריקות. מה שגם עמיר לא הצליח.

עם הזמן האיש נהיה למאן דאמר בזכות עצמו, יש לו מיקרופון ופינה קבועה בעיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים, וחייבים למלא את הפינה והזמן. במקום לשרבט פה ושם אותיות או להגיש את הלחי השנייה לעמיתיו מהתקשורת, הוא היה לזה שמניח את הנקודה ראשון ואומר את המילה האחרונה אחרון. עוצמה נחמדה בשביל דתי מחמד.

לפני שנמשיך כדאי שיהיה ברור מהי רמתו של הדתי המוכשר שלנו, מדובר באדם שמעז להעיד על עצמו "...גמרא תמיד שעממה אותי. שעות על גבי שעות, מי יתן לי תמורתן, שרפתי בישיבה התיכונית כשמעל ראשי חלפו סוגיות ואוקימתות, ברייתות ותוספות, רש"י בבקיאות, ו"שב שמעתתא" בעיון " אנשים חדי הבחנה היו מגדירים אותו ככופר פשוטו כמשמעו, במה הוא כופר, ובכן אצלנו היהודים מקובל שגם ראש נבוב שאינו קולט מאומה מקבל שכר על לימודו, אולם הנבוב שלנו, אוחז שאין מי יתן לו תמורתן. כנראה שבאמת לא מגיע לו.     

עד כאן הכל מרגיז ואולי נחמד, הבעיה הגדולה יותר קרתה כשהוא החליט לכבוש חלקים נוספים לממלכתו, את ציבור הילדים החרדיים, אולי חלומו שגם הם יגדלו עימו וימחאו לו כפיים פעם, ה' ירחם.  

הפעם הוא החליט לכתוב ספר שיהיה מיועד בעיקר לילדי הציבור החרדי. מה שנקרא להיכנס בדלת האחורית, במקום להניח עלוני ציונות בבתי הכנסת החרדיים אפשר לעשות את זה טוב יותר, דרך הילדים. בראיון לתקשורת הוא השוויץ שבעצם יכל להקניט את החרדים ולכתוב בסגנון "הייתי יכול לעשות ספר ילדים סאטירי ולכתוב ש'תורתנו הקדושה היא אוצר בלום, אבל במתמטיקה אני לא יודע כלום' " אבל הוא ויתר לנו. לא ברור אם עשה זאת משיקולים כלכליים או שממש הוא ריחם עלינו, סוף טוב הכל טוב.

דא עקא שיכל להיות יותר טוב. עדיף היה שיקניט אותנו ויאמלל אותנו במשפטים מרגיזים מאוד, היינו שורדים את זה, אך לפחות היינו יודעים שלא לקנות את התרמית. כעת הורים תמימים עלולים לספק לילדיהם את סחורת הכלאיים הזו.

לא עברנו על הספר, ראינו רק שיר אחד או שניים, שמנו לב למסר המרומז, זה משהו מהזן שרק מי שנהנה להוריד את גאוות היחידה של בניו, יקנה אותו. קראו:

"...שימי ומוישי, יוסי וחיים

יחיאל, ישראל, נחומי, אפרים

שלמה, ידידיה, מאיר, אליהו

שעיה, ישעיה, שיקה, ישעיהו

יצחק, אלחנן, ואני בצד

חוזרים מהחיידר

בסובארו אחת..."

עד כאן לשונו. כשרון מדהים למי שלא יודע במתמטיקה כלום, אתם בוודאי לא מכירים סובארו שמכילה 19 מקומות, לא ברור עם הלעג הוא לילדים המסכנים שהמפד"ל עזרה להשאיר אותם ללא הסעות ראויות, או להורים שביבי קיצץ להם את התקציב בעזרת נבחריו של הדתי שלנו. מה שברור זה שחרדי שפוי לא יתן לילדים שלו לקרוא ספר שנכתב על ידי איש שיצא מהישיבה עם תסכול תורני אדיר, כלשונו.  

ועוד דבר, השבוע הוא החליט שזהו עולה ברמה נוספת הוא ייעץ בהלכה גם לרבה של חולון הגאון רבי אברהם יוסף. הרב, בשיעורי ההלכה שלו אמר "כי אין לקרוא לאדם בשם של רשע כדוגמת נמרוד או הרצל" הרב כמובן נשאל לגבי עניין אחר הקשור בשמות, ועל הדרך, בהערת אגב ולצורך הדוגמה, הוא העיר את ההערה הזו. אומנם ההוראה כבר העירה את א' מרבצו, והוא מחליט וכותב בעיתון הנפוץ במדינה: "...הרב יוסף ציין את השם הרצל כשם של רשע, לא כי זו ההלכה, אלא כדי לקרוץ על הדרך לשומעיו החרדים שהוא בסדר, שלא יחשבו שבגלל שהוא עובד מדינה, הוא נהיה כבר אחד מההם. הרב יוסף, המבדיל בין קודש לחולון, משתתף בתוקף תפקידו בטקסים עירוניים ולאומיים ושם הוא עוטה על פניו ארשת ממלכתית כראוי למעמד..."

במילים אחרות, מה שהרב החרדי יעשה לא טוב לו לציוני שלנו, שהוא משתתף בטקסים ממלכתיים זה לא טוב, ושהוא מדבר כחרדי גם לא טוב, למה? ככה. ברור לכל שרבה של חולון שירת את המדינה הרבה יותר מאשר א' שלנו, ולכן גם לשיטתו לא מטריד אותנו לענות לו כאיוולתו, אומנם מהיכן העיוות הבלתי מוצלח הזה, לומר שאנו פוסלים את הציונות בשביל דמגוגיות כאלו ואחרות, חלילה, דמגוגיות זה התחום שלך, א', אנחנו באמת ובתמים פוסלים את הציונות, אנו מתפללים ומייחלים לבניין ציון אך לא זו שלכם, בכלל לא, רק חסר לנו שתבנה כזו ציון שטובי בני הישיבות שלה יצאו עם תסכול תורני אדיר. מספיק לנו אחד כזה.