מתי הגדוילים יצאו לפנסיה?

אין הצעתך מתיישבת עם טעמא דמילתא - "מפני שיש בהם אכזריות". (אם כי היא מסבירה את הסתירה בין ההלכה לבין הסיפורים על הלל הזקן, רבי עקיבא, וריב"ז, שהיו נשיאי הסנהדרין בגילאים 80-120)

_________________

 לא דחוף לאף אחד לפטר את שמעון פרס משום שהוא זקן, מפני שהוא  לא ממלא תפקיד ש"חיי" אדם תלויים בו.

משום מה יש לי הרגשה שלא הכל כאן תלוי ועומד על החילוקון הזה.. (מה גם שאינו נכון כלל וכלל לא בדוגמאות הספציפיות האלו ולא בשאר מקרים, וכי לא היו לנו ולשאר שבעים אומות ראשי ממשלות זקנים מזוקנים?)

נישט,
ועוד איך חיי אדם תלויים בו, בכמה מישורים. ראשית, גורלם של אנשים פרטיים (חנינות וכדו'), שהם חיי נפש ממש. ושנית, הפעילות הפוליטית האינטנסיבית שהוא מנהל כל העת, משפיעה מאד על מדינת ישראל בכלל, לפעמים יותר מהממשלה.

אישציפור
1. לא מדובר כאן על כללים תיאורטיים, בזמן רבי עקיבא לא היה סנהדרין, ריב"ז בכלל לא היה בסנהדרין ולא היה ביבנה, הוא פשוט הנהיג את הדור.
2. הכפפת הדיון ההגיוני הזה לכללים ולתקפותם של כללים הינה נאיבית עד פאתטית. אין תולים חיי אדם בכללים ובהגדרות אלא בפרקטיקה בלבד.
3. בכלל לא נכנסתי לשאלת הנהגת הציבור החרדי ויכולת הרב אלישיב לשנות או רצונו לשנות או הרפורמציה שעבר בשנות זקנותו, רק טענתי שהנושא של גדולים שצריכים לפנסיה מתאים לכל מיני גדולים אחרים, ואילו הרב אלישיב, באופן נדיר וחריג מגלה גישה דינמית צעירה פרקטית וענינית להחריד, אני כותב זאת מידיעה אישית וקרובה.
אני לא מגיע ממקום בו "הרב אלישיב מנהיג כפי מה שמתאים לי", בישיבה בה למדתי לא היה מושג כמו "הגרי"ש", במקרה הטוב "אלישיב" ובמקרה הגרוע.. לא נפרט. ולמרות כל זאת בחלוף השנים נוכחתי בתכונותיו האישיות של הרב אישיות הראויות בעיני להערצה, בלי שום קשר לדרך בה בחר וכו' כי זאת אולי היה עושה גם בגיל צעיר אם היה מצטרף לחברה החרדית, זו שאלה של האקסיומות החרדיות ולא שאלה של גיל הרב אלישיב.
ולמרבה האבסורד, אם הרב אלישיב היה מנהיג את הציבור כשהוא היה בגיל 50, לא היה כאן ציבור חרדי כמו שיש היום, כי כולם יודעים מה בדיוק היה הלך רוחו אז. ייתכן שבעיני אחרים זה טוב, אבל הנה לנו אדם שמשנה דברים בגיל 80 ומעלה.
בכל אופן נחמד מאד לראות שכואבת לך ההשוואה למלכת אנגליה ואתה מוחה על כבוד התורה, חזק וברוך.

בימי ר"ע לא היה זוג, שכן זה היה בזמן יבנה. אבל חז"ל כותבים שלא היה בסנהדרין מפאת ייחוסו (בן גרים).

ריב"ז לא היה ביבנה: "הלך אחר בית דין יפה, אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל... הלך אחר חכמים לישיבה: אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל, אחר רבי יהושע לפקיעין, אחר רבן גמליאל ליבנא, אחר רבי עקיבא לבני ברק", (סנהדרין לב:). וכבר האריכו בזה סופרים קדמונים בטעם שריב"ז לא היה ביבנה - ראה דורות הראשונים ח"ד -, ובכל אופן מיד אחר החרבן רבן גמליאל דיבנה היה נשיא יבנה. ואילו עד החרבן רשב"ג המכונה "הנהרג" היה הנשיא.

אתה כותב בטעות שמדובר ביבנה על ראשות סנהדרין, אבל לא היה שם שום סנהדרין אלא רק נשיאות בית המדרש. הסנהדרין בטלה קודם לכן.
ולנושא העיקרי: אתה שוב מדבר על בקורת על הציבור החרדי והדרך שבחר, ולא על האופן בו רב מסויים מתמרן במרחב האקסיומות החרדיות. אני בכלל לא בא לבאר את פסיקות הרב אלישיב, כי לא קיבלתי על עצמי הוראות מרן, יפרשם כל אחד כרצונו, דיברתי על יכולת הפעולה והחשיבה וכו'.
ואגב "הנהגה", את הרב אלישיב לא מענינת הנהגה, הוא לא מתערב בשום נושא עד שמכריחים אותו, ומצדו היה מעדיף שלא לעשות שום דבר ציבורי.