מתי הגדוילים יצאו לפנסיה?

איש ציפור, המאמר לגבי גלויות הסנהדרין עוסק בענין סמלי, אבל ביבנה לא היתה "סנהדרין" לא היה שם ישיבה של 71 חכמים, ובכל התיאורים מוזכר רק "בית הועד", כשרבי אליעזר חלק על כולם לא היה לו דין זקן ממרא, ובית הועד לא פסק מעולם עונש מלקות, וגם נראה שלא היה דן דיני ממונות וכדו' בישיבה של כולם כי אין אפילו תיאור אחד כזה. עצם העובדה שהיו מחלוקות מוכיח שלא היה שם שום סנהדרין כי בסנהדרין תמיד יושבים להכרעה על פי הרוב ואין מושג של מחלוקת.

לייצי,

מיכי, ערבך ערבא צריך. אני לא מכיר מאמר חז"ל שרבי עקיבא לא היה בסנהדרין משום שהיה בן גרים, למרות שאתה מצטט כזה.
במקרה של בית הועד ביבנה נאמר "נוקמיה לר"ע דלמא עניש ליה דלית ליה זכות אבות", מבואר במפורש שהיו יכולים למנות את ר"ע לראש בית הועד, אלא שלא היה לו זכות אבות ור"ג היה מקפיד עליו ועונשו.
במסכת עדיות אין שום הכרעות של סנהדרין רק עדויות קדמוניות, ובימי יבנה היו מחלוקות כל הזמן מה שלא ייתכן בסנהדרין, לא מוזכר בשום תיאור ריאלי סנהדרין בבית הועד ביבנה, והרוטציה לא היתה אלא על ראשות בית הועד כמבואר.
ברור שהיה שם גם בית דין, מטבע הדברים של התאספות החכמים, אבל שום הלכה מן הנוהגות בסנהדרין לא נהגה שם, ואשמח לשמוע על אחת כזו.
כמו כן לא התייחסת לכל טיעוני לעיל.

בה"ד ביבנה נזכר בספרי פר' שופטים, ומשמע קצת משם שהוא היה ב"ד הגדול:
"ובאת. לרבות ב"ד שביבנה ..
ועשית ע"פ הדבר אשר יגידו לך. על הוראת ב"ד שהגדול שבירושלים חייבים מיתה ואין חייבים מיתה על הוראת ב"ד שביבנה".

תוקן על ידי לוצאטי ב- 25/08/2009 19:59:33

לכאורה משמע שלא, כי זו ההלכה שציינתי לעיל, שאין חייבין מיתה על הוראת הב"ד של יבנה, ולכן ר"א לא נחשב כזקן ממרא.
וזה שמרבים גם לשמוע בקול ב"ד שביבנה, טבעי מאד שיצריכו ריבוי לדבר כזה, כשם שאמרו יפתח בדורו כשמואל בדורו (על הפסוק "השופט אשר יהיה בימים ההם"). הרי ב"לא תסור" משתמשים גם כדי לשמוע בקול הרב זילברשטיין..

זה שאין חייבין מיתה הוא מפני שאינו ב"מקום אשר יבחר ה' אלקיך" דהיינו בביהמ"ק ואינו נוגע אם היה ב"ד הגדול, ואדרבה מתוך שראו להפקיעו ממיתה את מוצא שהיה מקום לחשוב כן, מפני שהוא ב"ד הגדול אלא אינו במקומו.

וכאן נשאלת השאלה, מה זה בדיוק סנהדרין? "סנהדרין" היא מילה ביוונית, בעברית קוראים לזה "בית דין", בית דין צדק יש עד היום הזה, בשביל לדון ממונות מספיק שלשה או יחיד מומחה, לדון מלקות צריך כג', ולכן בכל מקום שיש תלמידי חכמים יש בית דין ומי שירצה יכול לקרוא לזה "סנהדרין קטנה". על זה אין ויכוח.
השאלה היא האם נהגו שם ההלכות הנוהגות בסנהדרין שבלשכת הגזית: הגבלת גיל, זקן ממרא, חיוב מיתה, ועל זה התשובה היא כנראה לא.
 ייתכן שישנן הלכות הקשורות ב"סנהדרין" שנהגו גם ביבנה, אף כי לכאורה, כיון שלא דנו דיני ענשים של מלקות או מיתה אלא רק פלפולים תיאורטיים או הוראות איסור והיתר, אין שום נפ"מ בשם "סנהדרין".
יצויין כי חכמי יבנה עצמם התווכחו רבות על מהות הסנהדרין הלכותיה וגדרה - במסכת סנהדרין.  ומשמע שהסנהדרין לא היתה דבר נוהג באותו זמן.
 

המגדיר העיקרי של הסנהדרין לע"ד הוא היותם ב"ד שכל ישראל רואים עצמם כפופים לו.

אתה כותב כאן הגדרה שנשמעת קצת "גמישה", ההגדרה הרשמית היא דין "זקן ממרא", דהיינו שאין אפשרות לאף חכם או נביא לחלוק על ב"ד זה ולהורות אחרת. וביבנה לא היה דין כזה, למרות שנידו את ר"א.

נראה שצריך לחלק בין הסנהדרין הרשמית, שהגדרתה כדבריך, לבין בתי דינים שנכפפו אליהם כל ישראל אע"פ שאינם במקום שגורם הסמכות.