| נשלח ב-20/7/2008 12:14 |
 |
| |
משכיל
השבת עיינתי בשאלתך- הדבר הרבה הרבה יות מסובך ממה שראית, בתורה לא מוזכר בכלל המילה סוכות.ו לא ארבעת המינים, ולא כל זיהוי אחר למהות החג???????? הדבר אומר דרשני!!
מענינת העובדה כי הקרבת הפרים, היא המוטיב המרכזי -כדבריך, והיא כאמור לפי דרישת חז"ל כנגד 70 האומות.
הקרבת הפרים בסדר יורד- ר"ל פוחת והולך.
ר"ל האומות יהיו - בפוחת והולך- עד שמיני עצרת, בגמר האלף השביעי.
דורש וא.ב.ג.ד- איך הדרש????
לשאלתך- מהיכן המספר של שבעים האומות? מהתורה- מנה את האומות בפרשת נח- לידת האומות-תמצא בדיוק שבעים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 16:00 |
|
| |
ירוחם
אכן מה שצרם לי בלשונך זו המלה הזיותיהם.
ידעתי גם ידעתי שהאומות בפרשת נח הן שבעים,אלא שטענתי שאין התיחסות מפורשת בתורה למושג שבעים אומות,כונתי שהמספר שבעים הוא סמל,ואם במקרה האומות הן שבעים אי"ז אומר שמתיחסים אליהם בסמל שבעים.(וכ"ז הערה צדדית כי עיקר טענתי שזה דרש ולא פשט)
דרשתיך שהאומות יפחתו וילכו מענינת מאוד ,אך עדיין צריך להסביר למה נשארים שבע בסוף.
ווטו, כתבת:
ו. גיוון המספר מעצים את החגיגה [ושמירת הסדר בגיוון שומר על הרצינות].
הסבר מענין אך לצערי לא סיפק אותי.
תוקן על ידי משכיל_זוהר ב- 20/07/2008 16:02:51
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 16:25 |
|
| |
משכיל
מספר שבע הוא מספר מיסתי,- הוא המספר היחידי שלא בונה ולא נבנה ממספר אחר. כל מה ששיך למעשה הבורא הוא שבעה. בדוק.
השמונה הוא כבר תפקידו של האדם, שמונת ימי המילה שבה האדם מתקן את מה ש ה' לא תיקן ומסר לאדם לתקן.
עם ישראל לא יכול להפחית את כל האומות עד הסוף, הוא חייב להשאיר שבעה ליום השבעי. מכיון שזה המספר של הבריאה האלוקית,
אבל ביום השמיני הכל בידי האדם, ויכול למול את ערלת העולם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 19:17 |
|
| |
המספר שבע מופיע ביהדות בכל מקום שהוא סיום כוח הטבע ביום השביעי שבת אל מכל מלאכתו ומכוח זה נגזר יום השבת, וכן שמיטה היא שנה שביעית ויובל שבע שמיטות ואחרית הימים באלף השביעי, וכל הדברים הנ"ל בעצם באים לרמז על אחרית הימים ולעצור את התחושה של מעגליות הטבע.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 00:10 |
|
| |
דגים,
ב"סטאדע" נשמע שלמספר יש חשיבות במבנה הקבוצה. כמו ששניים היוצרים יחידה מהווה זוג כך שבעה היוצרים יחידה ["שבעת"] מהווה "סטאדע". ואילו עדר זה כל מספר שהוא. אולי לזה התכוונת בהערתך אך לא כ"כ הבנתי הרישא שבדבריך.
משכ"ז,
ניתן להסמיך את המורה נבוכים שבהחלטה על מספרים גם נתון קטן מטה את הכף. כן ניתן להשוות לשי"ן של תפילין המשמש תפאורה לתפילין של ראש ["וראו כל עמי הארץ"] שמצד אחד עשאוהו רגיל ומצד שני הוסיפו לו קנה כמספר בתי התפילין הרי שהגיוון מפאר יותר מהחדגוניות.
תוקן על ידי עצכח ב- 21/07/2008 14:30:02
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2008 09:51 |
|
| |
ירוחם
אין משיבין על הדרוש.
דרוש נחמד.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2009 12:10 |
|
| |
לב_העמק: השימוש בגורל ביהדות 10/7/2004
בפרשת השבוע "אך בגורל יחלק את הארץ"
ישנם שלושה אירועים בתנ"ך שבהם השתמשו בגורל
בנושא חלוקת הארץ
בנושא של שתי השעירים ביום כיפור
בספר יהושע לגילוי החוטא {עכן}
הנושא של גורל לכאורה לא מתאים לדרך התורה המסורתית שאינה נותנת יד וחשיבות לכח המקרה, ולכן עצם המושג של שימוש בגורל צריך ביאור
בנוסף ישנם כמה שאלות לגבי כל אחד מהפרשיות שבהם השתמשו בגורל
בנושא של חלוקת הארץ מבואר ברש"י בפרשה שמלבד קיום הגורל היה גם גילוי של רוח הקודש ע"י האורים ותומים וא"כ עולה השאלה מדוע צריכים לשתי סימנים, אם גורל הוא דבר אמין למה הוא לא מספיק לבד, ואם הגורל אינו אמין מדוע לא הסתפקו רק באו"ת ?
בנושא של שתי השעירים ביו"כ שאלו כבר המפרשים למה לא נתנו לכהן לבחור וכי מה זה משנה איזה יומת, ואם יש ענין של מי תסבול יותר א"כ בכל הקדשה של בהמה לקורבן יצטרכו לעשות גורל על איזה בהמה מהעדר ייגזר דינו למוות ?
בנושא של פרשת עכן מובא בנביא שיהושע ביקש את עזרת הקב"ה לגילוי החושא ונענה "וכי מלשין אני על בנ"י"
וזו נקודה תמוהה הרי אם יש משמעות לענין של גורל הוא רק אם אין מאמינים שיד המקרה בתוצאות אלא התשובה מכוונת משמים א"כ זהו גם דרך של גילוי והלשנה מהקב"ה ?
בכדי לבאר את המושג גורל במלואו צריך לתת את הדעת גם מדוע התורה לא השתמשה בו גם בשביל בירור הלכה כמו בבנות צלפחד ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2009 12:12 |
|
| |
יהוסף:
לגבי חלקת הארץ והשעירים, אכן דרך טבעית להכריע ע"י מקרה כי אין נתונים ברורים להכריע מי יקבל ומי יילך לכאן או לכאן. לגבי הגורל לגילוי חוטא, אכן הקושיה נכונה, ואולי אין בגורל אלא דרך הדרגתית לקבל את דברי ד' למען החוטא יוכל לשוב עוד לפני סיומו המסויים, מה שלא מתאפשר בשאלה ישירה. לגבי הלכה ברור שאין זו הדרך ולא בשמים היא אלא באיש הארץ הדבר להסיק את הנכון, משא"כ בחיפוש החוטא שם אנו בהכרח נצרכים [לרוב] ל"שמיים", ובפרט לנ"ל.
*****
אישציפור:
כמה דברים :
1. הגמרא בפ"ק דסנהדרין , מזכירה עוד שני ענינים שנעשו בגורל . א. בחירת שבעים הזקנים , מתוך 72 שנתאספו , מה שהותיר את אלדד ומידד במחנה .
ב. בחירת ה273 בכורות שיתנו פידיון לנפשם , לעומת שאר ה22,000 שבני לוי החליפום .
יתכן שיש עוד מקרים שמוזכרים במקורות . (לא זכור לי כרגע)
2. נקודה נוספת , חז"ל מתייחסים לגורל כסוג של "בחירה אלקית" . (מה שמזכיר קצת את גורל הגר"א , ואולי להבדיל [?] את השאלות של חסידי חב"ד ב"אגרות" )
דומני שמכאן אפשר לפתח את שאלת המקריות וההשגחה בעולם , באופן מענין .
אם נקבל את דברי התורה נראה שיש מצבים בהם רק ע"י המקרה (שאולי נובע מסדר אינטואיטיבי שנמצא בבריאה ? ) אפשר לגלות התאמה בין גורמים מסוימים .
מה שמענין לטעמי לראות זה את המקרים בהם , נותנים ל"מקרה" לומר את "דעתו" .
יש למישהו רעיון בנידון ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2009 12:17 |
|
| |
Shlomo_L:
צרף גם את "הפיל פור הוא הגורל" וגו' ואת שמו של החג.
כתבו שזה הביטוי הקיצוני לפעולת ה' בעולם באמצעות הטבע בניגוד להתגלות בניסי מצרים וכו', כעניין שם הויה ושם אלהים וכו'.
וראה קישור.
http://www.jct.ac.il/tora/page21.html
------------------------------
אל תאמר לכשאפנה אשתנה
*****
מואדיב:
.
גם לא יהודים הפילו גורל, כך זיהו את יונה, שבשלו הסער הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2009 00:45 |
|
| |
_________________
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2010 21:45 |
|
| |
שבוע טוב לכולם:
(יג) וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
אבן עזרא מביא ראיה נגד הדעה בחז"ל שפנחס הוא אליהו (יג) ומלת אחריו - לאות שמת, ואינו אליהו כלל.
במגילת אסתר האבן עזרא מסביר את דרכו של הדרש, (שלדעתי כל תלמיד חכם חייב לדעת זאת)
חרבונא - גם יש במדרש שהיה אליהו, והטעם שדבר טוב ועשה כמעשה אליהו,
לדעתו כל הדרשות האלה כמו שחרבונה היה אליהו, וכן פנחס היה אליהו, רצונם של חז"ל לומר שהם עשו מעשה אליהו,
כלומר אליהו קנא לאלוקים כמו פנחס אז אומרים שהוא פנחס במעשיו ולא כפשוטו,
וכן חרבונא, עשה מעשה אליהו, אז אומרים שהוא אליהו במעשיו, והבינו
תוקן על ידי maxmen ב- 03/07/2010 21:46:55
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2010 22:13 |
|
| |
מקס שבו טוב אכן נכון פנחס זה אליהו הוא רק ברעיון הקנאות
ילקוט שמעוני תורה פרשת ויצא רמז קכח
עולמו אליהו מזכיר זכות אבות והקב"ה מתמלא רחמים ומה מקיים ר' אליעזר קרייה דר' נהוראי מתושבי גלעד מיושבי לשכת הגזית היה, פעם אחת נחלקו רבותינו עליו אלו אמרו משל בנימין ואלו אמרו משל גד בא ועמד לפניהם אמר להם רבותי למה אתם נחלקים עלי אני מבני בניה של רחל,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2010 22:20 |
|
| |
במדבר רבה פרשת פינחס פרשה כא
א פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן אמר הקדוש ברוך הוא בדין הוא שיטול שכרו לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום,
הרי יש לנו כלל שכר מצווה בהאי עלמא ליכא. למה פנחס קיבל שכר מיד?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2010 22:30 |
|
| |
סליחה על שינוי כיוון הדיון מישהו יכול להאיר האת ענינו מדוע המנהג המובא במנהיג נעלם ומתי?
ספר המנהיג סוף הלכות סוכה ושמיני עמוד תכב וטעם שאין מפסיקים בהן מפורש בירושלמי ובמסכת סופרים, "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תָּקוֹץ בתוכחתו" (משלי ג יא), אל תעשם קוצין קוצין - שאין מפסיקין בקללות שאינו בדין שיהיו בניי מתקללין ואני מתברך אב"ן הירחי. [מכאן לקורא בתורה שצריך לפסוק בדבר טוב ולסיים בדבר טוב ומכאן סמך למנהג רוב ספרד וצרפת ופרובינציה בסוף פרשת בלק שקורין בפנחס עד בריתי שלום לסיים בדבר טוב].
|
|
|
|
|
