|
|
| נשלח ב-3/7/2010 23:47 |
 |
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | במדבר רבה פרשת פינחס פרשה כא א פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן אמר הקדוש ברוך הוא בדין הוא שיטול שכרו לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום,
הרי יש לנו כלל שכר מצווה בהאי עלמא ליכא. למה פנחס קיבל שכר מיד? |
|
ירוחם:
אני חושב שבזמן גלוי פנים באמת עוד לא דברו והבטיחו עולם הבא, כמו בכל ההבטחות בתורה שמיטה וכדומה,
כל זה שחז"ל טוענים ששכר מצווה בהאי עלמא ליכא, היא רלוונטית רק בזמן הסתר פנים,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2010 00:08 |
|
| |
מקס
איני יודע על מה אתה מבסס את דבריך שזה חל רק בהסתר פנים? הגמרא בקידושין כשמביא את הרעיון הזה מרבי' יעקב
לא מזכירה את זאת.
התשובה היא- כי הרי למה בעצם אין שכר מצווה בהאי עלמא? הרי יש לשלם שכר לעבדי ה' זו מצווה.
אלא כשאני עושה מצוה- למשל מניח תפילין, גם מחר אעשה את המצוה הזו עד יום מותי, בגמר קיום המצוה מקבלים את שכר
אבל פנחס ,איזו מצוה הוא עשה? הוא הרג יהודי! אומרים חז"ל קח מיד את שכרך, כי מצווה כזו חלילהלך אם שתמשיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2010 00:19 |
|
| |
במדבר פרק כו
(ב) שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:
וכאן מונה התורה את כל הפקודים לשבטם ולמשפחותיהם ומסימת
(נג) לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת:
הגמרא אומרת- וכך נפסקה גם להלכה כי גם קטן יורש וגם עובר במעי אמו , אז למה רק לבני עשרים שנה ומעלה תחלק הארץ, ומי שהיום הוא בן 10 לא מגיע לו?
הקפידה התורה לכתוב ולהדגיש כי בחלוקת הארץ זוכים רק יוצאי הצבא, אלה שיעסקו במלחמה ובכיבוש,
בעניינים אחרים כולם באמת יורשים, אבל לזכות בחלק בא"י זכאים רק יוצאי צבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2010 00:23 |
|
| |
רק יוצאי מצרים, כך אני זוכר
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2010 00:26 |
|
| |
מקס
יוצאי מצריים כבר מתו כולם . עיין שוב בפרשה.
מה דעתך על מה שכתבתי על בדין שיטול שכרו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2010 01:14 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | מקס
יוצאי מצריים כבר מתו כולם . עיין שוב בפרשה.
מה דעתך על מה שכתבתי על בדין שיטול שכרו? |
|
ירוחם:
כן זה ווראט טוב מאוד, אתה אומר שכל זמן שאנו חיים אנחנו עוד מחויבים לעשות, ואז אפשר לשלם רק בעולם הבא,
לגבי יוצאי מצרים: רשי מביא חז"ל הנה, רש"י במדבר פרק כו
(נה) לשמות מטות אבותם - אלו יוצאי מצרים. שינה הכתוב נחלה זו מכל הנחלות שבתורה, שכל הנחלות החיים יורשים את המתים וכאן מתים יורשים את החיים. כיצד, שני אחים מיוצאי מצרים, שהיו להם בנים בבאי הארץ, לזה אחד ולזה שלשה, האחד נטל חלק אחד, והשלשה נטלו שלשה, שנאמר לאלה תחלק הארץ, חזרה נחלתן אצל אבי אביהן וחלקו הכל בשוה. וזהו שנאמר לשמות מטות אבותם ינחלו. שאחר שנטלו הבנים חלקוה לפי האבות שיצאו ממצרים, ואלו מתחלה חלקוה למנין יוצאי מצרים לא היו נוטלין אלו הארבעה, אלא שני חלקים, עכשיו נטלו ארבעה חלקים:
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2010 11:41 |
|
| |
מקס
- הסברתי את הרעיון של חז"ל, למה אין שכר מצווה בהאי עלמא, (אין דעתי כך )
מי זכאי בחלוקת הארץ- הבאתי מפשוטם של מקראת, כך זה כתוב, שליוצאי הצבא תחלק הארץ
יוצאי מצריים הרי כולם מתו- הדור במדבר היה דור צעיר לא היו בו זקנים מעל 57 כולם אם כן היו יוצאי צבא, ולכן הפסוק התיחס אליהם ולא אל בניהם או עובריהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 11:50 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2011 22:25 |
|
| |
שבוע טוב
תמיהות ותהיות השבת בפ' פנחס. במדבר פרק כה (יא) פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי:
התורה מספרת על מעשי פנחס. יפה. אבל מה שלא מובן הרי באותו מעשה היו עוד 24000 , יהודים שנהרגו, ונהרגו על ידי יהודים אחרים,. במדבר פרק כה ד) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַיקֹוָק נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף יְקֹוָק מִיִּשְׂרָאֵל:
(ה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר: רש"י במדבר פרק כה ה) הרגו איש אנשיו - כל אחד ואחד מדייני ישראל היה הורג שנים, ודייני ישראל שמונה רבוא ושמונת אלפים, כדאיתא בסנהדרין (יח א):
אז במה ההריגה הזו היתה שונה.??? הרי גם האחרים חטאו עם בנות מדיין. כמבואר בהמשך.
במדבר פרק כה (יג) וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
השאלה הידועה הרי הוא היה כהן, אבא שלו היה כהן ואפילו הסבא. אז מה הרבותא? רש"י עונה מה שהוא עונה, אבל לא נראה תשובתו. מה עוד כי זו מחלוקת תנאים בזבחים- ומה שרש"י מביא היא דעת יחיד של ר' אלעזר?
למי יש תובה הגונית יותר?
רש"י במדבר פרק כה והמה בוכים - נתעלמה ממנו הלכה כל הבועל ארמית קנאים פוגעים בו געו כלם בבכיה.
איך נתעלמה ממנו הלכה הרי כרגע הוא ציוה להרוג אותם?
איך נתעלמה ממנו הלכה, ההלכה הזו הרי לא היתה בזמנו של משה. היא ניתנה על ידי בית דין של חשמונאי סנהדרין דף פב עמוד. כי אתא רב דימי אמר: בית דינו של חשמונאי גזרו: הבא על הנכרית חייב עליה משום נדה, שפחה, גויה, אשת איש. כי אתא רבין אמר: משום נשג"ז נדה, שפחה, גויה, זונה. אבל משום אישות - לית להו. ואידך: נשייהו ודאי לא מיפקרי. אמר רב חסדא: הבא לימלך - אין מורין לו. איתמר נמי, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הבא לימלך - אין מורין לו. ולא עוד אלא, שאם פירש זמרי והרגו פנחס - נהרג עליו. נהפך זמרי והרגו לפנחס - אין נהרג עלי במדבר פרק כו (א) וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר:
אין ויהי אלא לשון צער- איזה צער יש שהמגפה נגמרה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2011 23:11 |
|
| |
מבני בניו של פנחס מצדוק הכהן נמשכה הכהונה הגדולה על ימי בית שני כולל בבית שני
לעומת שושלת עלי הכהן שנדחתה בימי דוד שהייתה מזרע איתמר בן אהרון
וכאן התקיימה ההבטחה " וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם"
לגבי ויהי ברור שבוכים אחרי המגפה מה רצית שיפרצו במחולות ושירים בוכים
על מי שמת ועל הפרצה שנפרצה בעם ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2011 23:20 |
|
| |
ההבטחה היתה שהוא וזרעו יהיו כהנים- כהנים רגילים, השאלה שלי היתה למה לא? זה שהם היו כהנים גדולים- היה בונוס מיוחד ויפה, אף אחד לא פקפק שה' יקיים את הבטחתו. אבל פשוטם של מקראות קשים כי הרי הוא היה כבר כהן.
כשיש מגפה טנשים עצובים מצערים ובוכים- כשהמגפה נעצרת דבר ראשון אנשים מחייכים ושמחים, לאחר זמן הם מתחילים להעצב על הנופלים. כך דרך העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2011 23:25 |
|
| |
אז אולי הכוונה כהונה גדולה כי אחרת כמו שאתה אומר זה באמת לא מובן.
לגבי המגפה אולי האנשים שמחו אבל ה' היה עצוב וכמו המדרש שרש"י מביא
במקום.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2011 23:30 |
|
| |
אם הכוונה היתה כהונה גדולה למה לא נאמרה? והעובדה כי עד לאחר עלי הכהונה הגדולה לא הית של פנחס ובניו. הרי ה' ראשית הבטיח לו. ולא בעוד 400 שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2011 09:50 |
|
| |
וידבר י-הוה, אל-משה לאמר. צו את-בני ישראל, ואמרת אלהם: את-קרבני לחמי לאשי, ריח ניחחי, תשמרו, להקריב לי במועדו. ג ואמרת להם--זה האשה, אשר תקריבו לי-הוה: כבשים בני-שנה תמימם שנים ליום, עלה תמיד. ד את-הכבש אחד, תעשה בבקר; ואת הכבש השני, תעשה בין הערבים. ה ועשירית האיפה סלת, למנחה, בלולה בשמן כתית, רביעת ההין. ו עלת, תמיד--העשיה, בהר סיני, לריח ניחח, אשה לי-הוה. ז ונסכו רביעת ההין, לכבש האחד; בקדש, הסך נסך שכר--לי-הוה. ח ואת הכבש השני, תעשה בין הערבים: כמנחת הבקר וכנסכו תעשה, אשה ריח ניחח לי-הוה.
מה היתה הפרשה חסרה אילו שני הפסוקים המודגשים היו מושמטים?
מדוע בכלל צריך לפרט את הנסכים, הרי אלו הם הנסכים שבפרשת שלח, ומה היה חסר אם היה נאמר ומנחם ונסכיהם כמשפט כמו בקרבנות חול המועד סוכות?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2011 09:52 |
|
| |
הוא הבטיח לו שממנו תצא השושלת העיקרית של הכהונה גם בדברי הימים השושלת שנזכרת היא זאת שיצאה מפנחס וּבְנֵי אַהֲרֹן--נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. ל אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת-פִּינְחָס, פִּינְחָס הֹלִיד אֶת-אֲבִישׁוּעַ. לא וַאֲבִישׁוּעַ הוֹלִיד אֶת-בֻּקִּי, וּבֻקִּי הוֹלִיד אֶת-עֻזִּי. לב וְעֻזִּי הוֹלִיד אֶת-זְרַחְיָה, וּזְרַחְיָה הוֹלִיד אֶת-מְרָיוֹת. לג מְרָיוֹת הוֹלִיד אֶת-אֲמַרְיָה, וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת-אֲחִיטוּב. לד וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת-צָדוֹק, וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת-אֲחִימָעַץ. לה וַאֲחִימַעַץ הוֹלִיד אֶת-עֲזַרְיָה, וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת-יוֹחָנָן. לו וְיוֹחָנָן, הוֹלִיד אֶת-עֲזַרְיָה; הוּא, אֲשֶׁר כִּהֵן, בַּבַּיִת, אֲשֶׁר-בָּנָה שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלִָם. לז וַיּוֹלֶד עֲזַרְיָה, אֶת-אֲמַרְיָה; וַאֲמַרְיָה, הוֹלִיד אֶת-אֲחִיטוּב. לח וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת-צָדוֹק, וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת-שַׁלּוּם. לט וְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת-חִלְקִיָּה, וְחִלְקִיָּה הוֹלִיד אֶת-עֲזַרְיָה. מ וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת- שְׂרָיָה, וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת-יְהוֹצָדָק. מא וִיהוֹצָדָק הָלַךְ--בְּהַגְלוֹת יְהוָה, אֶת-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: בְּיַד, נְבֻכַדְנֶאצַּר. {פ} מה הבעיה בזה שהברכה ניתנה לדורות זאת לא הפעם הראשונה בתורה שברכות מתקיימות לזמן ארוך.
|
|
|
|
|
|
