|
|
| נשלח ב-17/7/2007 22:48 |
 |
| |
ממש ממש ממש ממש לא!! אני ליטאית ואפילו נחשבת למודרנית... אבל ההלכה היא אחת ועלינו לדעת
אותה,אפילו אם ניכשל,ולדעתי כולנו ניכשל,אני לא חושבת שאעמוד בכזה דבר,אבל אנחנו לפחות צריכים
לדעת מה בורא העולם רוצה-למה התכוון המשורר....
תחשבו בהיגיון- אנחנו לא מדברים עם בנים-בנות זרים ברחוב ולא קושרים קשרים כמו חילוניים כדי לשמור
על עצמנו כי אסור להגיע לגילוי עריות,ואסור גם החתן להגיע לכלום,ויותר מזה,עם החתן יותר קשה לא
להגיע לגילוי עריות,כך שצריך לשמור יותר!!!! בקיצור,צריך לחשוב ולהיות יראי שמיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2007 23:03 |
|
| |
למה נכשל??
למה לחשוב ככה?
ח"ו!
אני אעשה הכל בשביל לא להגיע לזה!!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2007 23:25 |
|
| |
נכון,ולכן,חלק מהלעשות הכל כדי לא להגיע זה לא להביע רגשות מדי אישיים!
התורה הקדושה הביאה לנו הוראות הפעלה כי ה' ברא אותנו ויודע מה הכי טוב לנו ובמקום שנשבור את הראש לחשוב מה לעשות כדי לא להגיע לגילוי עריות(כמובן שהלכתי על הקיצוני ביותר,אבל יש דרגות עד שם) ואנחנו בני האדם יש לנו לרוב שיקול מוטעה ואנחנו רק חושבים שזה השיקול הנכון,אז הקדוש ברוך הוא פשוט אומר לנו מה לעשות...
הבינותם?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2007 00:00 |
|
| |
את זה הבנתי, כן.
אבל את זה שאמרת שלדעתך כולנו נכשל, ממש לא!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2007 14:25 |
|
| |
חוה_פרומה את דוגמה מצויינת לשטיפת המוח של הסמינר. תצאי מזה.
חתן מיועד הוא לא איש זר וודאי שיש עניין לבנות קשר כבר במהלך האירוסין, ומשפט כמו "העניבה יפה עליך" יכול רק להועיל.
_________________
<<<It''s smart to be Smart>>>
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2007 15:23 |
|
| |
ברוך שובך
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2007 16:07 |
|
| |
ברוכים הנמצאים והנמצאות, בתקווה שימצאו אחד את השני... 
_________________
<<<It''s smart to be Smart>>>
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2007 17:10 |
|
| |
אני גם מסכים שמשפט כמו "כמה העניפה יפה עליך" עדיף שהכלה לא תכתוב לחתן. מסיבות שונות ואכמ"ל.
_________________
אני מזדכה כל יום בזכויות.
ומה אתכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2007 20:10 |
|
| |
היכן כתוב בתורה או בספרי הלכה שאסור לארוס וארוסה להביע רגשות/להחמיא אחד לשני? להפך מצווה לפרגן וכל המרבה הרי זה משובח! (כמובן צריך גבול למפגשים וטלפונים אבל בתוך המפגשים והשיחות ראוי להביע רגשות).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2007 00:15 |
|
| |
חוה- יש משהו בדבריך.. זה גם מה שלמדו אותנו..
אני חושבת שמותר לומר/להביע אך בגבול מסויים.. לא להסחף יותר מידי,כי רגשות זה דבר שבשלב מסויים קשה להשתלט עליהם מה גם שזה עיניין של סגנון.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2007 01:19 |
|
| |
אוקי,תקשיבו, לא הבנתם!!!
כשאמרתי שכולנו ניכשל לא התכוונתי חס וחלילה להיכשל בגילוי עריות! התכוונתי שניכשל בלאמר רגשות אישיים שזה ממש אסור מבחינת ההלכה...
סמארט-אתה נשמע כמו אחים שלי... משום מה נשמע לכם שהלכה ואיסורי תורה הם שטיפות מח... חוצמזה,מה אתה רוצה?לנו אין תורה ללמוד אז מה יעשו איתנו 6 שנים בסמינר אם לא ללמד אותנו את כל זה...?
גבר ממאדים-אולי תביא לי מקורות למצווה החשובה להביע רגשות אישיים כדי לקרב בין הלבבות...?משום מה נראה לי שפה ידי תהיה על העליונה....גם אני הייתי בטוחה שזה מצווה וזה עוזר וככה נבוא לחתונה מוכנים ומצפים,אך חקרתי את הענין,ומסתבר שלא... הקדוש ברוך הוא,מתכנן העולם, החליט שיהיה הרבה יותר טוב לזוג אם הכל יהיה חדש בחתונה..
חברה טובה שלי שהתחתנה עכשיו,השתדלה היא וחתנה לא להגיע לדיבורים מדי קרובים ואוהבים...ומאד מאד ניסו להקפיד על זה והיא אמרה לי-אין לך מושג איך זה היה קשה כל תקופת הארוסין!!(וכל תקופת הארוסין היה לה מאד מאד קשה לא להיכשל) ואחרי החתונה היא אמרה לי-אין לך מושג איך היה לנו כיף אחרי החתונה-הרגשנו סיפוק עצום שהצלחנו להתנהג הכי נכון,והיה לנו כזה כיף שפתאום מותר לאמר הכל ומותר לעשות הכל וזה היה פשוט אדיר והרבה יותר שווה מאשר אם מההתחלה היינו אומרים ומביעים הכל... בקיצור,אנחנו אנשים טפשים ולא יודעים מה טוב לנו,ואלוקים יוצרנו,יודע. אז כדאי שנקשיב לו...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2007 09:51 |
|
| |
חוה_פרומה, את בהחלט שטופת מח בצורה קיצונית אם את חושבת שאת והמורות שלך הם הנציגות הבלעדיות ל"מה הקב"ה, מתכנן העולם, רוצה בשבילנו".
אין שום איסור, שום איסור, ברגשות אישיים! מאיפה ההמצאה המטופשת הזאת?
ומה חז"ל כן אמרו? הם אמרו "אסור לאדם לקדש אישה לפני שיראנה שמא תתגנה בעיניו", כלומר, בת סמינר יקרה, שלמרות שאסור לו להסתכל על אישה זרה, אבל כאשר זה למטרת נישואין יש דברים שצריך לעשות, בגבולות מסויימים, על מנת שלא תתגנה בעיניו.
את יכולה להחליט ש"יראנה" זה כמו החסידים, חצי שעה ותו לא, ואת יכולה לחשוב (כמוני) שזה כולל פעולות המקרבות את הלב לפני הנישואין על מנת שיהיה אפשר להתחיל אותם ברגל ימין.
תפסיקי לחשוב שאת דוברת של אלוקים, ותחשבי קצת בצורה עצמונית.
_________________
<<<It''s smart to be Smart>>>
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2007 11:15 |
|
| |
חחח דוסי..אולי החתן יבין שזאת היתה טעות מקלדת :S
אמממ...טוב, כמה דברים :)
כיוון שבימינו אירוסין הם לא באמת אירוסין הרי שלכאורה המצב ביניהם הם כמו כל פנוי ופנויה - לכן לכאורה מה שאסור בזה אסור בזה.
בתנאי שזה אסור.
אבל מה לעשות שיצירת רגש אצל האחר זה לא דבר אסור. כל מה שאנחנו משתדלים שלא יקרה הוא בגדר של תועלת.
לכן כשנמצאים במצב "מאורסים" גם אם לא הלכתית אלא תפיסה הגדרתית נטו זה לא בזבוז כיוון שהייתה פה התחייבות מסויימת שאין שום סיבה רגילה שהנישואים לא ייצאו לפועל.
מי שהיה בסמינר ערכים בטח שמע שמגדירים רגש בין זוג לפני החתונה (חברים בלעז) כבזבוז..
ויכול להיות שהם צודקים, רק מה?! יש הבדל בין מצב של חוסר וודאות מוחלט לבין מצב של אירוסים שהם 90 אחוז יוצאים לפועל.
מה שאמר גבר ממאדים שכל המרבה הרי זה משובח- חוה פרומה שאלה מאין מצווה זאת..
בואי נגיד שזה בגדר פעולה למען שלום בית בעוד חודשיים. זה כזה נורא?
כמוך,חוה, אני לא מדבר על נפילה בנגיעה אלא על יצירת רגשות. והאמת מיימי לא שמעתי שקוראים לזה "נפילה".
בכל מקרה אני הייתי שמח לדעת שמי שאני מתחתן איתה אוהבת אותי ואני אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2007 12:49 |
|
| |
חוה פ. ואהבת לרעך כמוך זה לאו דוקא לרעייתך אלא לכל אדם ומצוה לפרגן ולהביע רגשות חיוביים בין אדם לחבירו ובמקרה הזה חברתו שהיא ארוסתו וכל עוד לא הוכח אחרת שיש איסור חובה לפרגן ומצוה בעינה עומדת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2007 16:36 |
|
| |
ברור ברור ברור שצריך לפרגן וחיבים,ואני בחיים לא אתחתן עם מישהו שאין לי מושג מה הוא מרגיש כלפי,אבל ברגע שיש הלכה,לא משנה כמה אני רוצה לאמר לו שאני אוהבת אותו וכו'-אני צריכה להתאים את עצמי להלכה,כמו בכל דבר בחיים,יש לנו רצונות ותאוות ומחשבות ומעשים וכו',ויש לנו הלכה,ואנו מתאימים את עצמנו להלכה,אנחנו מנווטים את הרצונות תאוות מחשבות ומעשים וכו לפי ההלכה כי היא זו שקובעת.זה הבסיס.ואם מישהו לא מסכים ולא מהנהן עכשיו בראשו-מקומו לא בפורום הזה,אלא בשידוכי חילונים.... :-)...
עכשיו,אני באה להתחתן עם בחור(בעזזזזזזזרת ה' בקרוב טפו טפו) ויש צורך בשלום בית,אז נעבוד הכי קשה בעולם כדי שזה יצליח,אבל ופה מגיע האבל,כל עוד אין לנו כתובה וקידושין ותנאים-אין בינינו קשר מבחינת ההלכה (זוכרים?עלינו להתאים את עצמנו אליה..) ולכן,אסור לנו להגיע לקשרים מדי קרובים! אז ברור שאני לא אמורה להרגיש כלפי חתני כמו כל גבר זר ברחוב,אבל צריך מאד להיזהר שלא לעבור על גדרי הלכה (שהם תמיד לטובתנו בסוף) ולכן אסור יותר מדי להביע רגשות אישיים,הבינותם??
|
|
|
|
|
