|
|
| נשלח ב-6/8/2007 00:32 |
 |
| |
בשעת נתינת האייקון לא היו שני עדים אונליין בתוך האשכול. ומי אמר שאני רוצה לגרש?;-)
אגב זה גם מחוסר אמירה, ונכנס לסוגיית נתן הוא ואמרה היא...
ואולי זה נקרא "היו עוסקין בדבר"...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2007 00:41 |
|
| |
ואולי אין פה "ידה"
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2007 00:50 |
|
| |
לכל העוסקים בלימוד:
דין עדי קיום הוא חובה כדי להחיל קידושין אך יש דעות בפוסקים שגם אם לא היו עדים בזמן הקידושין אם יש עדים שיודעים בצורה נסיבתית על הקידושין הקידושין תפסו. וכמו עדי יחוד שלא רואים את מעשה היחוד אלא בבדיקת חדר היחוד משערים בצורה נסיבתית שי כאן מעשה יחוד. ואכן כל דברי כתבתי לחומרא.
משגיח אמרת שאינך חפץ לגרשה זוהי זכותך אך אסור לו לאדם שיחיה עם אשתו ללא כתובה הייתי שמח לראות כתובה וירטואלית.
עוצר וכי מדוע לא יהיה כן 'ידה'? כל הבעיה של ידה היא בגירושין בסוגיית 'גיטה וידה באין כאחד' (אולי התכוונת לדברי שאני מצפה לגט) אך במעשה הקידושין של משגיח היה כאן ידה וגם אם לא היה כאן ידה אולי מדין חצירה או 'אתרה' והרי קנתה האייקון הירוק ונתפסו וחלו קידושין והרי היא מקודשת, ושוב דיברתי אך לחומרא כיאה לציפיות ממשגיח שליטא.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2007 00:54 |
|
| |
ובמכתב בתקופת האירוסין יש בעיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2007 01:04 |
|
| |
בדין מנשר בזמן שבין אירוסין לנישואין כבר יכול מר לראות דעתי לעיל והארכתי טפי ממה שהיה צריך ואכן ראוי לכתוב מכתבים לארוסתך כפי יכולתך וכישרונך (אתה הרי אוהב לכתוב אז...).
אך דא עקא שחוה פרומה כלל אינה נוחה דעתה מכתיבת מכתבים שמראים רגשות וא"כ מטעמי שלום בית ופיקוח נפש (היא כבר איימה ברצח מעל גבי הפורום...) נדחה החיוב לשלוח מכתבים רגילים בנושאים שבין חתן לכלה וראוי שתשלח לה חבורעס שכתבת ואולי ציטוטים מהספר הבית היהודי (שלא תעיז אפילו בטעות לצטט חוכמה בגויים דד"ר גריי).
תוקן על ידי mzohar ב- 06/08/2007 1:04:06
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2007 01:20 |
|
| |
זה הנוסח (אשכנזי)- מותאם לצרכי הפורום:
בשני בְּשַׁבָּת [כאן מכניסים את היום בשבוע, לדוגמה, באחד בשבת, בשלישי בשבת],
שישה יוֹם [כאן ממלאים את התאריך העברי, לדוגמה, שלושה עשר יום, שלושים יום]
לְחֹדֶשׁ אוגוסט שֶׁאָנוּ מוֹנִין פֹה בשרת של היידפארק
אֲנָן סַהָדֵי
אֵיךְ הֶחָתָן הַמְּהוּלָּל (ה"ה) משגיחשליטא בן מקלדת
אָמַר לַהֲדָא בְּתוּלְתָּא שַׁפִּירְתָּא
מָרַת מי_את?
הֱוִי לִי לְאִנְתּוּ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל
וַאֲנָא בְּמֵימְרָא וּבְסִיָיעְתָּא דִּשְׁמַיָא
אֲשלח לך הודעות בפרטי, ואוגין עלייך בפורום
וַאֲכַסֵי יְתִיכִי לִיכִי אם תגידי משהו לא במקום
כְּהִלְכוֹת גּוּבְרִין יְהוּדָאִין דכתבינן בפורומיא
דשולחין ומקלידין ומעלין
וּוקוראין הודעות וּמְכַסִין על פאשלות של נְשֵׁיְהוֹן בְּקוֹשְׁטָא.
וְיָהֵיבְנָא לִיכִי מֹהַר בְּתוּלַיְכִי אייקון סמיילי וקריצה
דְּחָזֵי לִיכִי וואייקון ירוקייכי וּאייקון חיוכייכי וְסִפּוּקַיְכִי
וּ<צונזר מחמת אי התאמה לרוח הפורום>.
וּצְבִיאַת מָרַת מי_את?
בְּתוּלְתָּא דָא וְהֲוַת לֵיה לְאִנְתוּ.
וְדֵין נְדוּנְיָא דְהַנְעֲלַת לֵיה
בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בְּזָהַב בֵּין בְּתַכְשִׁיטִין
בְּמָאנֵי דִּלְבוּשָׁא בְּשִׁמּוּשֵׁי דִּירָה וּבְשִׁימוּשָׁא דְּעַרְסָא.
ובמחשב נייד עם אינטרנט אלחותי ורשת בייתית, אם חסימה כדבעי וכדיאות
הַכֹּל קִיבֵּל עָלָיו הֶחָתָן הַמְּהוּלָּל (ה"ה) משגיחשליטא בן מקלדת
חֲתַן דְּנָן בְּמֵאָה זְקוּקִים כֶּסֶף צָרוּף (מאיפה יש לי?!)
וְצָבִי הֶחָתַן הנ"ל וְהוֹסִיף לָהּ מִדִּילֵיה עוד תרי הודעות אישיות ושלושה אייקונים ירוקים,
סַךְ הַכֹּל מַאֲתָיִם זְקוּקִים כֶּסֶף צָרוּף וארבע הודעות אישיות שני הודעות פורום ושלושה אייקונים ירוקים
וְעוֹד הִכְנִיסָה לוֹ סַךְ מסוּיָם וְהוֹסִיף לַהּ הֶחָתַן כְּנֶגְדָן שְׁלִישׁ הַעוֹלֶה לְסַךְ מְסוּיָם,
סַךְ הַכֹּל כְּתוּבְּתָא דָא נְדוּנְיָא דֵין וְתוֹסֶפְתָא דָא
עוֹלִים לְסַךְ כֶּסֶף זוּזֵי מָאתָן וְעוֹד <איבדתי את החשבון>
לְבַד כֹּל בְּגָדֶיהַ וְתַכְשִׁיטֶיהַ וְחֲפָצֶיהַ הַשַּׁיָיכִים לְגוּפָה, ומקלדת וצגה ועכברה המיוחד לה.
<כאן חתכתי חלק שלא מקריאים בקול...>
וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקָיָים.
נְאוּם הלמדעןבן הישיבות, עד;
נְאוּם עוצר_וחושב בן 20, עד;
גָּם אָנִי הֶחָתַן מוֹדֶה עַל כֹּל הנ"ל וּבָאתִי עַל הֶחָתוּם יוֹם הנ"ל
משגיחשליטא בן מקלדת
תוקן על ידי משגיחשליטא ב- 06/08/2007 1:19:29
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2007 01:27 |
|
| |
שם מקורי נתנה סבתך ע"ה האישה הצדקנית לבתה\אמך: מקלדת.
ועל זה נאמר: אהבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2007 01:35 |
|
| |
מעניין איך תשבור את הכוס...
אתה באמת שולח לארוסתך הודעות אישיות עם אייקונים קורצים ושיחות של הרב שמחה כהן?!
מי_את, שוהדא?
עוצר עדיין לא נשוי ולא נהגו לקחת כאלו לעדי כתובה וקידושין.
כותבים אינטרנט אלחוטי ולא אלחותי, שתי הודעות ולא שני הודעות (יתכן ויש עוד אך קלב"ם) ע"כ כתובה נפסלה.
אני חייב לראות איך נראה אייקון סיפוקיכי!!
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2007 01:45 |
|
| |
אני יכול לסדר את עניין ה'לא נשוי' הזה אם צריך.
חוץ מזה מה הבאת את למדען - הוא לא מופיע בפורום הזה..
דבר שלישי, אני לא כשר לעדות היות ואני משחק ב 5 קוביות-אבנים.
בכל מקרה כל ההודעות האחרונות לא מקובלות עלי- זה לא פורום שידוכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2007 01:39 |
|
| |
תוקן על ידי - ישיבישער - 07/08/2007 1:41:20
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2007 02:48 |
|
| |
שלום שלום!!! לא הייתי פה מלא זמן..ואו כמה השתנה!!!
נכנסתי לפורום בפעם הראשונה כדי לספר על משהו שלמדתי בסמינר שרציתי לספר לאנשים על זה,ויצאתי מפה נשואה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!מועמדת לגט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ומה לא...???!!! מה קורה פה...? איזה מגניב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עוד ישמע בהרי יהודה..........................
אני אגיב לפי סדר ההודעות...
זוהר-
אתה באמת באמת רוצה שאני אנאם לך על עוד מלא דברים שאסור...? אני משום מה לא חושבת שבא לך...
לטובת כולם יהיה שאעזוב...האינטרנט לא מזיק לי,הוא לא מאד מוסיף לי,אך אני לא מתקלקלת ממנו,אבל אנשים גדולים ממני החליטו שזה לא טוב ולכן אני רוצה להתנתק,הבינות..?
אני מבינה מה שאתה אומר,אבל יש לי שאלה אחת על הכל בכללי-עד מתי אתה מכניס את הרב אצלך בראש? ז"א איפה נמצא הגבול בין ההחלטות של הרב לשלך? איפה הגבול בין מה שאתה עושה כי הרב אמר לבין מה שאתה מחליט לעצמך? מתי אתה אומר לעצמך-"עד כאן,את זה אני אחליט"? לפי מה אתה מחליט אם להקשיב לפסק הזה או לא?מתי אתה אומר לעצמך-את זה הוא אומר ועושה,אני עושה משהו אחר? כי לדעתי פה הבעיה,כי ברגע שאתה מחליט שאת זה אתה מחליט לבד-אתה בעצם לא מקשיב לרבנים,אתה מקשיב לעצמך,אתה לא מתקדם ולא מקבל מרות,רק כשההלכה מתאימה לך והפסק נראה לך,אז אין לרב שום משמעות אצלך!אתה מבין מה אני מנסה לאמר?
משגיח-שלום שלום וערב טוב לך בעלי!!!!גם אני לא רוצה להתגרש...אני שמחה שדעותינו שוות....:-)
וואו וואו אתם נשמעים שיא הלמדנים...!!!!אני לא מבינה פה דבר... אתם יכולים עכשיו לעבוד עלי עם מלא מילים חשובות בארמית ואני אאמין להכל...
אורי,לגבי מכתבים... זוהר אתה עושה אותי אלימה לפחות כמו ערפאת ימח שמו ושם זכרו לעולם ועד אמן.... אתה עוד תהרוס לי בשידוכים... אני לא כזו רוצחת... זהו!!! קלעת בדיוק לטעמי!!! מכתבים עם ציטוטים מהגמרא!!זה בדיוק מה שאני רוצה לקבל!!!! חס וחלילה לא ציטוטים מהגויים!!! ה' ישמור!!!! אני אמרר בבכי יומיים אם אקבל מכתב כזה... ולגבי ציטוטים מהספר הבית היהודי-תשאירו לי לכתוב לו את זה,אחרת מה אני אכתוב לו...?
משגיח-איזה כתובה...!!!!!!!!!!!!!!!! ייייווווווווו!!!איך אני מתרגשת...!! אני רצה לשכור שמלה!!! תתחיל לקנות לי מלא תכשיטים!!!!!!!!!!!
חברה,אין עליכם!! תודה רבה רבה על כל העזרה לכל אורך הדרך לחתונה!! בלעדיכם לא היינו מתחתנים!! אין כמוכם!!! בעזרת ה' בקרוב בשמחה שלכם!!!!!!!!!!!!! :-) :-) מלא אייקונים צבעוניים!!!! בכל הצבעים!!!פשוט אין לי מושג איך עושים אותם והם אף פעם לא עובדים לי אז תעשו כאילו..........
טוב,מתחיל להיות לי יותר מדי טוב פה... זה לא בסדר,יהיה לי מדי קשה לעזוב.... מה יהיה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2007 03:45 |
|
| |
הבחורה מתרגשת מהר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2007 04:13 |
|
| |
חוה פרומה
את רואה, לאינטרנט נכנסים ולא יודעים איך יוצאים, במידה ויוצאים... עד שאני לא רואה אני לא מאמין!
אל תקחי קשה את כל הדיונים הללו מה שהבנת בטוח שזה היה בהומור ומה שלא הבנת בכל מקרה לא רלוונטי.
אגב, למכתבי בחורות לבחורים אפשר להשתמש בשלל ספריה של תהילה אברמוב ולא חייבים 'לגזול' לאותם בחורים שאין ידם משגת חומר כתיבה עסיסי לבד מהבית היהודי.
את יכולה לנאום עוד המון דברים שאסור.אנ י יכול להבטיח שאיסור הלכתי עם מקור מוסמך אני יסכים שזה איסור גורף, אך בכתיבת איסורים אלו לא תחדשי מאום.
באמת ראוי להזכר במה התחיל כל הפולמוס ולסכם אותו (בתימצות).
א. נפתח אשכול בבקשת אחת מחברות הפורום בה היא ביקשה עצות לנוסחאות של מכתבים לתקופת אירוסיה.
ב. לאחר מספר תגובות לפתע נחתה 'ילדה טובה סמינר' והכריזה 'גילוי חיבה במכתבים, אסור! כך לימדוני'.
ג. הגבתי בצורה צינית על כך שלא נשאר כמעט מרווח נשימה באיסורים ה'סמינריים' הללו ועד היכן?
ד. יצא בצורה ברורה שאין מקור ל'איסור' (עדיין לא הבאת).
ה. הדיון התגלגל והתנפח לאיך כמה ולמה צריך ראוי ורצוי לשמוע לשמור לעשות ולקיים את דברי גדולי הדור כיום.
ו. אני חילקתי בין חיוב הלכתי לחיוב תקנתי/גזרתי. וזו גם תשובתי אלייך כעת, שקיים הבדל בין איסור הלכתי כמו שימוש במכשיר כל שהוא בשבת שאותו פוסק הדור אוסר מדין תולדה של אחת מל"ט מלאכות, לבין תקנה לשמור על גדרים הלכתיים ובפרט במקומות שהם תקנתא לתקנתא וגזירא לגזירא.
ז. לך כל העניין לא ברור מתי זו הלכה ומתי זו תקנה.
אנסה לת לך גדר פשוט שנראה שיכולת להבין מדברי בדיון הארוך הנ"ל.
הלכה - היא דבר שאסור בעצם כגון חילול שבת, חזיר, רציחה וכו'.
תקנה - היא איסור שבא לשמור על קיום ההלכה.
לדוגמא 'לא תתורו' פירושו לא ללכת לעבירה עקב מראה העיניים וכו', , למשל, שאין לחטוא בעריות עקב ראיית העיניים ותאוות הלב.
אך עד כמה צריך לשים לכך?
אני אנסה להדגים את מהלך תיקון התקנות בנושא זה ע"י ציור שלושה שלבים:
שלב א' - האם האיסור הוא רק להסתכל על מעשה עבירה ממש או גם אסור להסתכל במודעת פירסומת שאינה צנועה הממוסגרת בדופנה של תחנת אוטובוסים? (עד היכן איסור ההסתכלות שיכול לגרום לתור אחר עבירה)
שלב ב' - שימוש באינטרנט אסור? לכאורה אפשר הגיע בקלות רבה למחוזות אסורים, אך האם נאסור הליכה ברחוב בגלל שיש תועבה על תחנות האוטובוסים? (עד להיכן אסור ללכת שמא יראה איסור שיכול לגרום לתור אחר העבירה)
שלב ג' - פלאפון כשר האם חייבים או לא. מצד אחד בסלולר רגיל אפשר להתכתב ולהתדרדר להתכתבות אסאמאסית עם אנשי דלא מעלי, אך מצד שני אני יכול בקלות לשמור על עצמי. (עוד יותר, עד כמה צריך להמנע משימוש בשירותי הודעות אישיות שמא 'בטעות' יקבל הודעה לא ראויה וימשיך בקשר עם כותב ההודעה שיביא להיכרות לא רצויה שיכול לגרום להתדרדרות ע"י ש וש וש עד לגוף האיסור)
(ראוי לציין שכאן דוגמא בעלמא לשלבי התקנות יתכן שאין דיוק בכל הפרטים)
כל אלו הם תקנות ותקנות לתקנות שהתווספו אט אט עם כל חידוש טכנולוגי (ועסקני).
אך אלו אינם הלכות אלא תקנות לשמירה על הלכות.
כעת נחזור לעניין, התקנות נועדו להקנות לנו כלים לשמור על עצמנו ממעידה. תקנות שנתקנו ונתקבלו בציבור בדורות קודמים אין אני יכול להפר את מה שקבלו אבותי. אך תקנה חדשה אני יכול לא לקבל, כי אין הלכה בגוף התקנה אלא ראות עיני גדול בדור.
כאן בטח תשובי ותשאלי: 'מה!!!!!:( :-) עד כמה אתה סומך על ראותך!!!!!!!!!!!!! גדולי הדור רואין יותר טוב!!!!!! :@) !!!!!'
וע"ז אני עונה מראש. עד כמה תסמכי על גדול הדור אם תשאלי אותו על כיוון נסיעתך? אם הוא יגיד לך שביתך בצד ימין ואת יודעת שביתך בצד שמאל האם תרוצי לחפש את ביתך בצד הנגדי?!
הדוגמא אמנם מאד קיצונית אך אני בא להמחיש כמה אינוידואלי יכול להיות הסתכלות והליכה אחרי ההסתכלות.
בטח תשובי ותשאלי: 'אם יאמר לך על שמאל > שהוא <ימין' וכו'?????!!!!!:-/
ע"ז כבר עניתי שכל החיוב בכך הוא בפסק הלכה של סנהדרין אך לא במנהיג הדור ואכמ"ל.
צר לי להפרד אך יש לך את משגיח הוא ינחה אותך בדרך הישרה תוכלו לשחק באייקונים לעשות 'החלפות' וכו'.
בקשה אחת לי אלייך: כשאת עוזבת סופית את הפורום תודיעי כדי שלא אצטרך לכתוב הודעת תשובה שלא תקראי אותה. תודה מראש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2007 12:03 |
|
| |
מזוהר, אני מסכים עם רוח דבריך אך יש נק' שמעבות על נכונותם.
ולמשל- ציטוט:
"כעת נחזור לעניין, התקנות נועדו להקנות לנו כלים לשמור על עצמנו ממעידה. תקנות שנתקנו ונתקבלו בציבור בדורות קודמים אין אני יכול להפר את מה שקבלו אבותי. אך תקנה חדשה אני יכול לא לקבל, כי אין הלכה בגוף התקנה אלא ראות עיני גדול בדור"
יש בזה הרבה מן האמת, כי כל תקנה של גדולי הדור הנעשית בתור תקנה אין לנו רשות להרהר אחריה. השאלה היא איפה מתחיל הגדר של תקנה ומה עושים במקרים של מחלוקות.
חוול'ה, את באמת לא רוצה מכתבים ממני? (למען הסר לזות שפתיים, לא שלחתי לחוה_פרומה שום הודעה פרטית!)
כבר כתבתי שמכתבים שנושאים אופי אישי מידיי ראוי להשאיר לאחרי החתונה...
(איני מתנגד למכתבים באופן נחרץ רק מסתייג לומר שהכל תלוי בשעה ובמקום וכראות עיני המורה, ולמשל יש מי שהמשגיח נתן לו אור ירוק לשלוח מכתב או שניים ויש מי שלא).
(כמו שכבר הערתי קודם מכתבים לא תמיד מהווים אמצעי להעברת רגשות באופן אמיתי, כלומר רגשות יכולות לצאת בכתיבה האופן המום יותר מאשר בשיחה אישית פנים בפנים, אך גם לזה יש סייגים [שנקבעו ע"י גדולי הדורות הקודמים, מזוהר] שראוי לשמור עליהם, סו"ס בני הזוג אינם נשואים [או מקודשים] והם כאנשים זרים מבחינה הלכתית)
|
|
|
|
|
|
