| נשלח ב-8/7/2007 16:40 |
|
| |
'קפידה' - מה אתם אומרים על זה?..
שנתיים ויותר עברו מאז שזוג שהתארסו ביטלו שידוך... הבחורה ביטלה מסיבות מוצדקות מאד, ואין זה המקום לפרטן.
ואילו מאז ועד עתה, שניהם עדין בשידוכים.
לפי הדין הבחור היה אמור לבקש את מחילת הבחורה, כי במעשיו הוא גרם לביטול השידוך, אך לא כך היה והבחורה היא זו שמטוב ליבה בקשה את מחילתו, והוא טען שהוא מחל.
עברה שנה ועוד אחת ובתום השנה השניה הגיע ערב ר"ה והבחורה התקשרה לבקש ממנו מחילה שוב, (עד אז היא שלחה מיני אנשים לפייס אותו, אך הוא לא אמר במפורש שהוא מוחל ) ובטלפון הוא נשמע מאוד כועס, הוא האשים אותה בכך שהוא עדין לא התחתן והיה לו מאד קשה להעביר על ה'קפידה' שהוא טען שיש בליבו עליה. לבסוף לאחר שיכנועים הוא אמר שהוא מוחל.
אך עדין לא זז כלום, ולא מזמן הגיע רמז מאת משפחת הבחור לבחורה כי הם מעוניינים לחדש את השידוך, וכי זה יפתור את בעיית ה'קפידה'...
לי זה היה נשמע מוזר, למה צריך עד כדי כך לחוש לקפידה??? כל מי שרוצה יבוא ויקפיד??
למה אנשים משתמשים בזה בתור נשק? והאם גם ברמה ההלכתית זה באמת שטויות או שיש לחוש על זה?
אשמח לשמוע את דעתכם / הגיגיכם בנושא, והאם גם אתם נתקלתם במצב דומה?
(כתבתי זאת בשם חברה , למי שחפץ לדעת... )
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2007 18:00 |
|
| |
האלי,
אולי כדאי לצד הבחורה להתייעץ עם רב. יש סיבות שונות שדורשות מחילה ויש כאלו ש-לא.
זה שהבחור ממשיך לחזר אחריה זה רק אומר שאין כאן חוסר התאמה מוחלט.
ו-כן! יש כזה דבר קפידא!!!! וצריך להיזהר בזה מאאאד זה הטעם של כתב מחילה בביטול שידוך.
אני מעתיקה את כתובת האשכול שדן בנושא:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1909331
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2007 20:04 |
|
| |
לי קרה מקרה הפוך: נפגשתי די רציני עם בחור ובסופו של דבר השידוך ירד,לא כ"כ באשמתו אבל הדרך שבה הוא התנהג היתה מגעילה.
עד היום די קשה לי לסלוח לו. אני מקווה שלא יהרס לו השידוך בגלל זה, אני ממש מנסה לסלוח לו אבל זה די קשה.
מקווה שעד יום כיפור ילך לי.(או שאני אתארס ואז בטוח יהיה לי יותר קל...)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2007 21:45 |
|
| |
אפרת, זה נשמע כמו משהו טרי..
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2007 21:54 |
|
| |
דווקא לא, ענין של כמה חודשים שכבר שכחתי ממנו, אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני אומרת לעצמי: עדין לא סלחתי לו לגמרי.
לא חושבת שזה נחשב קפידה. מקווה שלא.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2007 22:17 |
|
| |
ואת אומרת לעצמך, שכל עוד הוא לא יתנצל או יעשה משהו מצידו, את לא תסלחי?
או שזה "רק" ענין של פגיעה שמתישהו תתגברי עליה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2007 10:57 |
|
| |
בס"ד
יש לי אותו סיפור כדומה לשלך.
חברי הציע לי את אחותו בת 24 ללא למטרת נישואים אלא ניסיון פגישות ודייטים ולראות איך הולך עם הפגישות (אני יודע שזה נשמע לכם מוזר אך זה מה שיצא לנו...)
שוחחנו המון בטלפון, sms, הודעות אישיות בצורת וירטואלית ממושכת עד חצי שנה וכעבור חצי שנה היא החליטה להפסיק לשוחח ולהתכתב עם אדם וירטואלי ואנונימי שעומד מאחורי הניק וביקשה להיפגש וקבענו פגישה באזור ירושלים עם בגדים רגילים ללא מלבושים מיוחדים (אירועים) בפגישה הראשונה שוחחנו בשיחה זורמת כ- 3 שעות והיה נחמד וכעבור שבועיים היא ביקשה להיפגש שוב (להזכירכם! שזה לא היה למטרת נישואים!) נפגשנו בשנית בימין משה בירושלים ושוחחנו 5 שעות רצופות! ואחרי הפגישה, היא סימסה לי שהיא נהנה מאד בפגישה שלנו, אחרי מס' ימים, החלטנו אם להמשיך או להיפרד לפני שאנו עלולים להתאהב. היא החליטה להיפרד שלמרות אנו להתאמה, אנו באותו גיל, היא לטעמי ואני לטעמה, בפרט שאינני באותו עדה כיבדתי את רצונה (אתם בטח תוהים מדוע נפרדנו? אתם יודעים למה!! כי נולדתי עם פגום קל שלא הפריע לה אך היא מתביישת להתחתן עם אדם עם מום קל! היא אמרה במפורש שמפחדת שיהיו לה ילדים כמוני, אני יודע שהיא טועה בגדול, לא רציתי לעורר ויכוח המטופש) ונפרדנו, עבר עלי ימים קשיים ושרדתי בעזרת הקב"ה מס' ימים לפני ראש השנה חזרנו שוב לימינו כדי לסלוח אחד אל השני ונפרדנו שוב ו...לחלוטין!
ולנכון עד היום אני שומע שהיא טרם נישאה והגיעה לגיל 25. אני מהרהר לעצמי 'משום מה' היא נתקעה בגללי או שלא יצא לה להיפגש עם הבחור המיועד...?
עד היום לא יצרנו קשר כבר חצי שנה (למרות שיש לי מס' הטלפון שלה וגם יש לה את שלי) החלטתי למחוק את המספר שאחד מאיתנו יתארס בעז"ה.
כמו"כ, אני לא בקשר עם חברי כדי שלא יפלוט לאחותו אלי בטעות.
מה אתם אומרים על זה?
אל תכתבו לי בתגובות בחיפזון שארוץ אליה כדי לנדנד לה להיפגש עמי אך ורק למטרת נישואים, כי כבר גמרנו! שברת את הכוס? לא תוכל להרכיב אותו בחזרה...
יש דבר אחד שמציק לי, כל שבתות אני אומר שיר השירים שהשמה מופיעה בשיר השירים, באסה!
יום טוב לכם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2007 22:51 |
|
| |
חברמן100
הסיפור שלך מאד מעניין. להיפגש שלא למטרת שידוכים. זה די מרענן.
אני חושבת שאתה ממש לא צריך לחשוב שזה שהבחורה הגיעה לגיל 25 והיא עוד לא נשואה זה קשור למצב שנוצר בין שניכם.
שניכם צריכים התחלה חדשה עם אנשים שונים ואין שום סיבה שתיצור איתה קשר.
בהצלחה!
_________________
תחשוב טוב יהיה טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2007 10:29 |
|
| |
גם לי יש סיפור דומה..
אין לי כח לספר מה קרה וכו' וכו', מה שאני כן יכול לומר זה שבסופו-של-דבר, אחרי מס' שבועות מהתקרית שגרמה לפיצוץ ביני לבין הבחורה עמה נפגשתי, שלחתי לה מכתב מחילה.
ביום שהגיע אליה המכתב, היא יצאה לפגישה עם בחור שאיתו היא התארסה לאחר מס' ימים.
כך שאסור לזלזל ב'קפידא'.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2007 11:11 |
|
| |
כמה אבהרות,
* מממיה,
כמובן שאין לזלזל בקפידא.
* המקרה שפתחתי בו את האשכול, היה כזה שהבחורה עשתה כל שביכולתה לבקש ממנו מחילה, אך הוא באטימות ליבו גם כשאמר לה בפה שהוא מוחל הוא לא מחל באמת בלב.
אז בגדול השאלה שלי היא עד היכן?
כל החיים נצטרך לחשוש מקפידא, גם כשאין עילה מספקת לזה מן הצד השני?!
* ביהפי,
גם הרבנים אמרו שאין לה יותר מה לבקש ממנו מחילה. אך הוא בשלו.
*חברמן,
כשאתה אומר 'משום מה היא נתקעה בגללי... ' למה כוונתך? מי כאן מקפיד על מי? והאם אתה חושב שניתן להתגבר על זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2007 16:22 |
|
| |
או או האלי שלא ישחקו בקפידות אנלא רוצה לדבר אבל אני מכירה סיפור מאווווווווווווווווד כואב על קפידות!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2007 16:23 |
|
| |
ו...חברמן ככה זה שיוצאים ללא מטרת נישואין.............................
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2007 17:48 |
|
| |
מאמייייייי (לקחתי כמה רגעים כדי לספור כמה אותיות זהות של האות י' שיש לך, היות ואני מתכוון אליך, פשוט התחרפנתי...)
בכ"א, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך, או שעשיתי משהו שאינו כשורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2007 16:56 |
|
| |
כלל לא החלטי.. אך כמובן שלצער אדם באשר הוא וו עבירה מקטרגת...
_________________
גאה להיות יהודי!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2009 15:54 |
|
| |
הקפצה
(תוקן הבאג של ההקפצות בהייד פארק?)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2009 01:20 |
|
| |
"...עד שבא חבקוק והעמידם על אחת "...וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב' ד')
מה שמשפיע על האדם, זה מה שהוא מאמין בו.
בכל אופן, כפי שנכתב לעיל, יש להתרחק מפגיעה באחר. לפני פורים נפגשתי עם אלמנה מרקע שונה משלי (כבר בשיחת הטלפון היא טענה שאינה רואה ש"יצא מכך משהו") הפגישות היו די מהנות. כשהתקשרתי בבוקר למחרת הפגישה השניה כדי לומר שלא נראה לי, היא הגיבה בתדהמה עד כדי בכי. לא נחה דעתי עד ששלחתי אל כתובתה מכתב בו אני מבקש את סליחתה גם אם לא מגיע לי, טלפונית היא הודיעה לי שהתגברה וסולחת.
אני מקוה.
תוקן על ידי באבימים1 ב- 03/05/2009 1:21:12
|
|
|
|
|