|
|
| נשלח ב-16/7/2009 19:08 |
|
| |

תוקן על ידי לינקזעצער ב- 16/07/2009 23:17:47
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2009 19:13 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 02:12 |
|
| |
בסיכום נושא נדר ושבועה אומר הכתוב "אלה החוקים וכו' בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעוריה בית אביה".
היש פירוש המפרש ללא דוחק איך מתאים לומר לשון המורה שדובר כאן על כל החוקים של בין איש לאשתו ובין אב לבתו בנעוריה בית אביה כאשר דובר רק על חוקי הפרת נדרים? גם אם נאמר שאין חוקים אחרים [שלכאורה אינו נכון בהתחשב בעוד הלכות נערה המאורסה שבתורה] הלשון מורה שמדובר כאן בכלל של חוקים ולא רק בחוקי נדרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 08:32 |
|
| |
ווטו מה כולל הקשר בין איש לאשתו מהתורה? לכאורה חיוב עונה בלבד (מזונות ויתר החיובים הם מדרבנן), ואם נניח שפנויה מותרת מהתורה הרי גם עצם יחסי האישות אינו מותנה בנישואין. טומאה אם הוא כהן (וזאת ממדרש הכתובים). זכות באכילת תרומה מדין כספו (כמו עבד). אם כן מה נותר מהקשר בין איש לאשתו יותר מאשר הפרת נדרים?
והואיל ואתאן לפרשת נדרים, מעניין שאין בפרשה סטטוס של בוגרת. אשה יכולה להיות או בבית אביה או בבית בעלה, פרט לגרושה או אלמנה. משמע לפי פשוטו של מקרא, ולא כחז"ל, שאב זכאי להפר גם את נדרי בתו הבוגרת.
למרות שהפרשה היא פרשת נדרים ומתחילה בחיוב לקיים את הנדר, הסיום שלה הוא שזו פרשת חוקים בין בני הבית. לכאורה היה צריך לסיים את הפרשת, אלו הן חוקי נדרים והפרתם.
ואולי זה קשור גם לאשכולי
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 06/07/2010 08:33:40
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 11:21 |
|
| |
בעל-- והואיל ואתאן לפרשת נדרים, מעניין שאין בפרשה סטטוס של בוגרת.
חז"ל סוברים בצדק פסיכולוגי כי אשה הנודרת, אינה נודרת בעד אלא תמיד כנגד- כלומר כשהיא רוצה למשוך תשומת ליבו של בעלה- היא נודרת, וכשהיא רוצה את תשומת ליבו של אביה היא נודרת, מה שאין- בסתם רווקה. הגמרא בנזיר וכן התוספות במקום מסבירים למה בכל מצווה אדם יכול למנות שליח, חוץ מהפרת נדרי אשתו. ר"ל הבעל הנוסע לחו"ל לא יכול למנות במקומו מישהו שיפר את נדרי אשתו! לכאורה למה לא?, למנות שליח לקדשה, הוא יכול. למנות שליח לגרשה הוא יכול, אבל למנות שליח להפר נדרה הוא לא יכול!?? ומסבירים התוספות כי כל פעולתה של האשה בנדר הוא למשוך תשומת לב בעלה, ולא של אדם זר.ובעניין רגשות התפקיד הוא של הבעל, ולא על ידי שליח.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 11:42 |
|
| |
אז למה אלמנה וגרושה נודרות?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 12:26 |
|
| |
גם אלמנה וגם גרושה צריכות תשומת לב, ואולי אפילו יותר, ולפני שחמת הנשים תשפך עלי- גם גברים צריכים תשומת לב. והרבה מאד. ולכן הם והן נודרים, בעיקר בפומבי שכולם ישמעו, התורה אומרת שההפרה אפשרית על ידי הבעל בו ביום- כשזה חד ורותח, אחר כך זה מאבד את האפקטיביות של המחאה או את- שים לב אלי אני קיימת ובועטת, (גם הגבר)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 12:37 |
|
| |
ירוחם אנחנו בעד סימטריה, אם אתה נודר בפומבי, שאשתך תפר לך
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 13:07 |
|
| |
בעל כבעל טוב, בהחלט!, ואם תחשוב היטב תיוכח שגם אתה- וכולנו. וגם ההפך
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2010 21:55 |
|
| |
שבוע טוב עיונים בפרשה.
במדבר פרק לא
(יז) וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ:
במדבר פרק לג
א) אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: (ב) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְקֹוָק וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם:
מתחיל באלה בשביל מה הפסוק השני מופיע שוב ואלה?
רמז לתשובה אפשרית-
רש"י שמות פרק כא
כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים,
מצפה לתגובות?
ר חיים זוננפלד רבה הקנאי של ירושליים כעס על הרב קוק, שהיה מקרב ואוהב את החלוצים, שלח לו אכרת ובה כתב במסורה כתוב הקשר בין החלוצים והפושעים
במדבר פרק לב לב) נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְקֹוָק אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן: איכה פרק ג נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ השיב לו הרב קוק- כב' תורתו שכח אבל יש עוד פסוק. המתחיל ב נחנו
בראשית פרק מב יא) כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ כֵּנִים אֲנַחְנוּ
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2010 22:35 |
|
| |
שבוע טוב לכולם:
מה קרה פתאום ששבט לוי מקבלים נחלה ? נכון לא במקום אחד, אבל 48 ערים,
האם זה היה שייך להם ? האם בניהם ירשו את אותו נחלה לדורות ? נדמה לי שכן ! אז מה בעצם בסוף היה להם נחלה ?
ואין כאן שאלה איפה יגורו, כי הם יכולים לשכור מי המעשרות שקיבלו וכו' וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2010 22:53 |
|
| |
עיסקת בני גד ובני ראובן
שמתם לב לפרדוכס העסקי?
באים בני גד ובני ראובן למשה, מבקשים את עבר הירדן לנחלה, משה צועק עליהם והם מתווכחים קצת, ובסוף הם יוצאים עם הדיל הבא:
אם בני גד ובני ראובן יעברו חלוצים - יקבלו מה שרצו
אם לא - יקבלו את הנחלה שממילא היו צריכים לקבל בארץ כנען.
כלומר - זו עסקה שבה אין להם מה להפסיד. בעצם היו יכולים להשתמש בבקשה שלהם פשוט כדי להשתמט ממלחמת כיבוש הארץ! אילו לא היו עוברים את הירדן למלחמה היו מקבלים את חלקם בארץ בלי לטרוח. ממש win-win.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2010 22:58 |
|
| |
מקס שבוע טוב  מרוב הפתעה אמשוך את התשובה לך למרחקים קבליים, בני לוי היו הבעלים גם של ששת ערי המקלט ועוד 42 מתפקידם של בני לוי לשמור על עם ישראל רוחנית, ולכן הם פוזרו, וכך בדיוק היום אנו שומרים על עצמנו ב ששת ערי מקלט- שהם מספר האותיות- שמע- ו42 אותיות של ואהבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2010 23:59 |
|
| |
שנרב האשמת שווא אתה מאשים אותם. הם לא היו טיפשים לחשוב שהם בחורי ישיבה ויקבלו פטור מהמלחמה, ראה מה הם אומרים
במדבר פרק לב
(ג) עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: (ד) הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְקֹוָק לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה:
הם בעצם אומרים -כמו שכאן עשה ה' את העבודה , והיכה את סיחון והאמורי, גם בארץ כנען הוא יעשה את המלחמה,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 16:18 |
|
| |
שנרב משה חייבם להשאר עד סיום כל הכיבוש. שאר השבטים כבשו כל שבט נחלתו (אא"כ כרתו ברית עם שבט אחר, כמסופר) בלבד. הם צריכים להשאר וללחום עם כולם עד הסוף. אם לא יישארו עד סופו ינחלו במערב הירדן ויצטרכו לכבוש את שלהם, ככולם. לא יוכלו להשתמט.
|
|
|
|
|