מטות

במדבר פרק לב (לא) וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לֵאמר אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקוָק אֶל עֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה:

רמב"ן במדבר פרק לב (לא) ,,,,,,,חלילה לעבדיך מעבור על מה שאדוני מצוה כי הם דברי ה' ולא נעבור על מצותו. וזה טעם "את אשר דבר ה'", כי מתחלה אמרו (פסוק כה) כאשר אדוני מצוה:


לבעלבעמיו היקר: (בעניין הלכה מסיני)
וחצית את המלקוח נאמר באברהם (בראשית יד כד) ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם וכה"א בדוד (ש"א ל כד) כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדו יחלוקו וכתיב (שם פסוק כה) ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה לחוק ולמשפט לישראל עד היום הזה ידענו שהיה חוק לישראל בא מימות משה רבינו אלא שחידש דוד ההלכה להיקבע בישראל ונקרא על שמו חק זה מפני שעמד בפרץ כנגד כל איש רע ובליעל ואמר (שם פסוק כד) ומי ישמע לכם לדבר הזה
וכן כל מצוה ומצוה שמשתכחת מישראל ובא נביא או חכם לחדשה על בוריה כאלו הוא קבלה מהר סיני שנאמר (שה"ש ו ט) ברה היא ליולדתה
(לקח טוב)

כא ויאמר אלעזר הכהן אל-אנשי הצבא, הבאים למלחמה:  זאת חקת התורה, אשר-צוה י-הוה את-משה.  כב אך את-הזהב, ואת-הכסף; את-הנחשת, את-הברזל, את-הבדיל, ואת-העפרת.  כג כל-דבר אשר-יבא באש, תעבירו באש וטהר--אך, במי נדה יתחטא; וכל אשר לא-יבא באש, תעבירו במים.  כד וכבסתם בגדיכם ביום השביעי, וטהרתם; ואחר, תבאו אל-המחנה.  {ס}

במדבר פרק ל

(ג) אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיקֹוָק אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה:

אלוקים נותן התורה הוא האוסר ומתיר- בא התורה ומוסרת לנו תגלית חדשה- גם לך בן אדם יש את הכח לאסור- אמנם רק לעצמך- אבל  להיות אוסר ומתיר ניתן לך,

במדבר פרק לא

(ג) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְקֹוָק בְּמִדְיָן:
מדוע מדין? הרי החטא העיקרי היה עם בנות מואב?

במדבר פרק כה

(א) וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב:

למה הן לא נעשו? ואם זו מלחמת ה' במדין כפי שאומר משה מדוע מדין יכול לבא בקהל ה'?

במדבר פרק לא

(יט) וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם:
(כ) וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ:

איך זה מסתדר עם חז"ל האומרים אתם קרואים אדם ואין עכו"ם קרואים אדם- וקברי עכו"ם לא מטמאין

במדבר פרק לב

(ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה:

מענין אם משה רבנו היה מזדעזע היום מכך שהרבה הרבה מאד, יושבים פה ושם ואחרים נלחמים בשבילם?

במדבר פרק לב

כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְקֹוָק וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה:
(ל) וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:

מענין מה היה קורה עם הם לא היו מקימים את התנאי- מתישבים בעבר הירדן- לא עוברים חלוצים? מה היה עושה אלעזר הכהן ויהושוע בן נון?


סתם הם הרי תמיד יכולים להגיד שהם נלחמים ונהרגים באוהלה של תורה.