|
|
| נשלח ב-24/7/2011 19:27 |
 |
| |
ייתכן
מקובל עלי בהחלט . אבל אותו רש"י כותב לפני כן כי זקני מדיין פרשו מהנסיון לפגוע בעם ישראל.
בהחלט כזבי בת צור היתה מדינית, והיו כנראה עוד מדייניות רבות.
וסליחה על השאלה- למואב הרי היה פרוטקשן מעם ישראל, רש"י עצמו מספר את זה.כי עם ישראל לא תכנן לפגוע במואב.
ונניח- אז את המניע העיקרי לא נענש בכלל?
את השאלה הזו הרי התחלתי כבר בפ' פנחס, מענין כי אף אחד כאן לא מנסה לחרוג מהחשיבה השמרנית.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2012 23:49 |
|
| |
מקורות התרבות
יש לי הערה לשונית קצת מוזרה, [למרות שיכול להיות שהיא משקפת בעיקר את חוסר הידע שלי]
המלה "תרבות" מופיעה בפרשתנו בפעם היחידה בתנ"ך, "הנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים" וברור שהכוונה איננה ל"תרבות" במובן של מחזות שייקספיר, אלא ל"אוסף" או "תרבית" כלומר ציבור של אנשים חטאים.
הסיבה בגללה משמשת המלה תרבות בשפה העברית המודרנית כדי לתאר מחזות או סרטים או אפילו "תרבות תורנית" היא, כך קראתי לא פעם, היגררות אחרי כפל הלשון שקיים באנגלית, שם culture משמשת גם לתרבית של חידקים במעבדה וגם לסרט של פליני.
והנה, לפחות לפי ויקיפדיה http://en.wikipedia.org/wiki/Culture כפל הלשון הזה אינו כה ישן, והופיע רק ב 200 השנים האחרונות. על כן אין פלא שגם בשפה העברית לא היה השמוש במלה תרבות נפוץ, והמחלוקת שפילגה את הקונגרס הציוני השלישי וכמעט גרמה לפרישת המזרחי נקראה בפי כל "פולמוס הקולטורה", כי המלה העברית לא היתה עדיין בשימוש.
עד כאן הכל טוב ויפה, והנה הפתעה: הגמרא במסכת תמיד כז: מספרת איזה סיפור הקשור לנימוסי בית הכסא, ובו אמורא אחד נוזף בחבירו על שהוא איננו מנומס, בדומה לרומאים, ולא מתנהג בנימוס כדרך הפרסים. על זה אומר שם הרבינו גרשום
"לרומי שאינם צנועין ולמדת תרבותן והנחת תרבות פרסיים שצנועים"
שוב אני מסתכן בהפגנת בורות, אבל אותי המשפט הזה די הדהים. ברור שהרבינו גרשום משתמש כאן במלה "תרבות" במובנה המודרני, לפני יותר מאלף שנה, ולכאורה לפני שהשפות הלטיניות יצרו את מושג ה culture לתיאור אותם פנים של התנהגות אנושית. מעניין, לא?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 00:28 |
|
| |
משנה בבא-קמא א,ד: חמשה תמין וחמשה מועדין. הבהמה אינה מועדת לא ליגח ולא ליגוף ולא לשוך ולא לרבוץ ולא לבעוט. השן מועדת לאכול את הראוי לה. הרגל מועדת לשבור בדרך הלוכה. ושור המוער. ושור המזיק ברשות הניזק. והאדם. הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש, הרי אלו מועדין. רבי אליעזר אומר: בזמן שהן בני תרבות, אינן מועדין.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 00:31 |
|
| |
(נדב היקר, אחרי שנתפסתי אני בטעות בדבר משנה, באשכול הסמוך, מדוע לא להפוך זאת לצרת רבים...?  )
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 00:35 |
|
| |
פרוטגורס,
אתה צודק. תודה.
ועדיין אני חושב שיש קצת הבדל, כי הזאב והארי שהם "בני תרבות" אינם צופים באופרות של מוצארט אלא הם ניתנים ל"ניהול", ובמובן זה הם יכולים להחשב כחלק מ"עדר", כלומר כאן ל"תרבות" עדיין יש את ההקשר של אוסף יצורים, אולי אוסף מונהג או מנוהל. לעומת זאת הרבינו גרשום מדבר ממש על איזה אוסף נימוסים ומנהגים שמאפיין עמים מסוימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 00:43 |
|
| |
נדב, לכאורה תרבות במקרה דידן - נימוסים וחינוך (והליכות).
ראה בסנהדרין ט"ו: בגמ' וברש"י."אמר ריש לקיש: והוא שהמיתו, אבל לא המיתו - לא. אלמא קסבר: יש להן תרבות, ויש להן בעלים. רבי יוחנן אמר: אף על פי שלא המיתו, אלמא קסבר: אין להם תרבות, ואין להם בעלים".(רש"י: " 'יש להם תרבות' - מותר לגדלן, לפי שאדם יכול ללמדן שלא יזיקו, הלכך שם בעלים נקרא עליהן ולא הוי כהפקר, ואסור להורגן אם לא המיתו, אבל אם המיתו סופן מוכיח על תחילתן שלא אלו בני תרבות, ואין צריכין לדונן.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 00:46 |
|
| |
| שנרב_נ כתב: |  | שוב אני מסתכן בהפגנת בורות, אבל אותי המשפט הזה די הדהים. ברור שהרבינו גרשום משתמש כאן במלה "תרבות" במובנה המודרני, לפני יותר מאלף שנה, ולכאורה לפני שהשפות הלטיניות יצרו את מושג ה culture לתיאור אותם פנים של התנהגות אנושית. מעניין, לא? |
|
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף טו עמוד ב מתני'. חמשה תמין, וחמשה מועדין. הבהמה אינה מועדת לא ליגח, ולא ליגוף, ולא לשוך, ולא לרבוץ, ולא לבעוט. השן מועדת לאכול את הראוי לה, הרגל מועדת לשבור בדרך הילוכה, ושור המועד, ושור המזיק ברשות הניזק, והאדם. הזאב, והארי, והדוב, והנמר, והברדלס, והנחש - הרי אלו מועדין; רבי אלעזר אומר: בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין, והנחש מועד לעולם.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף טו עמוד ב הארי והזאב כו'. אמר ריש לקיש: והוא שהמיתו, אבל לא המיתו - לא. אלמא קסבר: יש להן תרבות, ויש להן בעלים. רבי יוחנן אמר: אף על פי שלא המיתו, אלמא קסבר: אין להם תרבות, ואין להם בעלים.
רש"י מלכים א פרק א אחרי אבשלום - כלומר גדלתו אחר תרבות שגדלה אמו של אבשלום:
רש"י תהלים פרק קטז עבדך בן אמתך - אינו דומה תרבות עבד הלקוח מן השוק לילוד משפחה שבבית:
רש"י דברי הימים א פרק כז ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך - מגדלן ואומן שלהם מלמדם תרבות:
אבן עזרא במדבר פרק לב תרבות - מגזרת אשר טפחתי ורביתי (איכה ב, כד), והוא קרוב מגזרת על כל רב ביתו (אסתר א, ח), והטעם גדול השנים.
רש"י מסכת נזיר דף לה עמוד א יצאו דובים ואריות דלאו בני שמירה נינהו שאין להם תרבות.
רש"י מסכת בבא קמא דף טו עמוד ב שהן בני תרבות - שגידלן אדם בביתו.
רש"י מסכת סנהדרין דף טו עמוד ב יש להם תרבות - מותר לגדלן, לפי שאדם יכול ללמדן שלא יזיקו, הלכך שם בעלים נקרא עליהן ולא הוי כהפקר, ואסור להורגן אם לא המיתו, אבל אם המיתו סופן מוכיח על תחילתן שלא אלו בני תרבות, ואין צריכין לדונן.
רש"י מסכת הוריות דף יב עמוד א הוו תלמידי חכמים ראויים להוראה ותרבות יפה היה בהם אבל בפומבדיתא לא הוי תרבות מעליא כל כך וקאמר ליה מוטב לו לדור באשפה במתא מחסיא מלדור באפדנא בפומבדיתא.
רש"י מסכת חולין דף נג עמוד א עשה שלום עמהם כדרך כמה חיות שנעשות תרבות וגדלות עם בני אדם ובהמות ואין מזיקין.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 00:48 |
|
| |
סליחה ראיתי שהקדימו אותי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 01:37 |
|
| |
תרבות בלשון המקרא ובלשון חכמים נגזרת מהשורש רבה ופירושה גידול בני אדם, חינוך (הערוך, רבי שלמה אבן-פרחון). במשנה מופיעה גם ביחס לחיות שבני אדם מחנכים ומלמדים אותן שלא יזיקו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 10:08 |
|
| |
במדבר פרק לב
(יד) וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְקֹוָק אֶל יִשְׂרָאֵל:
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 10:28 |
|
| |
ירוחם, את הפסוק הנ"ל הביא נדב ובו הוא הציע פרוש אחר מהמקובל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 10:46 |
|
| |
סליחה לא שמתי לב -כנראה פרשנותו היא שתפסה את עיני.
אבל המילה אינה כפל לשון- תרבות נקבעת על ידי רוב האנשים הגרים יחד באזור אחד,
לרוב האנשים היום יש תרבות אחרת מאשר לרוב האנשים לפני מאה שנה. בסין יש תרבות אחרת למיליארד אנשים, שקספייר לא שייך לתרבותם, וכן לרוב החרדים ספרי טולסטוי אינם תרבות, התרבות ביפן שונה מאשר בארצות אחרות,
כלומר הקשר הישיר בין "התרבות" לבין רוב. הוא לא מקרי, ואינו כפל, את הכפל אנחנו יצרנו מטעמי נוחיות ואליטיזם.
אגב המילהculture kulture בלטינית ובכל השפות האחרות- משמשת את את התרבות לכל צורותיה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 11:42 |
|
| |
אם בבלשנות עסקינן, השימוש במילה תרבות "כדי לתאר מחזות או סרטים או אפילו "תרבות תורנית"" הוא שימוש משני למשמעות הראשית של המילה שהיא - אני משתמש בהגדרה המופיע בויקיפדיה - "מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם". לאור המקור שהובא ע"י פרוטגורס (כנראה גורס הרבה) יש להוסיף, "בהתנהגותם של בני האדם ובעלי החיים". תרבות. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA מתוך הערך: "מקור המילה העברית 'תרבות' הוא מקראי: "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְה-וָה אֶל יִשְׂרָאֵל." (במדבר ל"ב, יד). על פי מילון העברית המקראית של קדרי מקור המילה הוא באכדית: "תרבּוּתוּ" (tarbûtu) שפירושו "חניך" או "תלמיד"[1]" אולי כדאי שהנושא ידון באשכול נפרד כראוי לפורום תרבותי. הקשר לאשכול על פרשת מטות מקרי לחלוטין. מקס, כל הכבוד על ריכוז המקורות. חמרא למריה (רבינו גוגל והמאגרים הממוחשבים) וטיבותא לשקייה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 12:00 |
|
| |
לייתכן
איך אתה מהין לכבד את גוגל?????הנשמע כזאת במחוזותינו?????לאן הדרדרנו ???? בפורום חרדי מתחילים לכבד משהו שאינו כתוב על חומר שגורם לכריתת יערות מסיבית.??????
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 12:00 |
|
| |
| ייתכן כתב: | | | לאור המקור שהובא ע"י פרוטגורס (כנראה גורס הרבה) יש להוסיף, "בהתנהגותם של בני האדם ובעלי החיים". |
|
לא הייתי מציע לך לבנות על המשנה הזו מדי הרבה. אין ילד בחיידר אשר המילים המפוצצות במשנה "הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש" לא הותירו בו רושם עז וכביר!
לגופו של עניין, אין ספק כי הצגות, מחזות וקונצרטים נגזרים מהמובן הרחב של תרבות - חינוך ונימוסים וכו'.
|
|
|
|
|
