|
|
| נשלח ב-21/5/2012 12:07 |
 |
| |
ייתכן שהשורש המשותף הוא מפני שתרבות היא ריבוי (כמו תרבית), כלומר לגדל מישהו או מישהם. וכשמגדלים ילדים (וגם בע"ח) גם מחנכים אותם. לכן לתרבת פירושו גם ללמד או לאלף.
בשורה התחתונה דומני שהמונח תרבות ביחס לארי ולדב דומה מאד למונח אצל ר' גרשום בקשר לפרסיים. ולגבי פולמוס הקולטורה, העברית המודרנית לא אימצה כל ביטוי שיש במקורות, אלא אחר שהוא גוייר לחומרא על ידי אליעזר ב"י וחבריו (כאותם ניגוני רועים). לכן זו לא ראיה לכך שאין במקורות משמעות כזאת למונח תרבות.
ודומני שזוהי גם משמעות הפסוק שמדבר על תרבות אנשים חטאים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 12:59 |
|
| |
דברי הרב מיכי נכונים. וכיוצא בזה (יחזקאל יט, ב): בתוך כפירים ריבתה גוריה. באשר לעברית המודרנית, בזמנו השתמשו במלה קולטורא ולא במלה תרבות המתייחסת בד"כ במקורותינו לחינוך של פרימיטיבים. אחרי שהציונות התרחקה מהתורה, החלו להשתמש במלה תרבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 13:03 |
|
| |
לשנרב
"המלה "תרבות" מופיעה בפרשתנו בפעם היחידה בתנ"ך, "הנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים" וברור שהכוונה איננה ל"תרבות" במובן של מחזות שייקספיר, אלא ל"אוסף" או "תרבית" כלומר ציבור של אנשים חטאים."
תרבית איננה מילה נרדפת לאוסף-וכאן מקור הטעות שלך.
המהות של תרבית איננה הגידול (ולכן אין כל קשר מהותי בין גידול לחינוך כפי שכתב בטעות הרב הדוקטור מיכאל אברהם )אלא המהות של תרבית הא הביקורת כלומר גידול בתנאים מבוקרים ולא בתנאים טבעיים.
ולכן בלועזית המילה קולטור זהה גם לתרבית כי המהות של תרבות היא הביקורת.
הניגוד של תרבות הוא טבע.
(ואגב יתכן שהמילה רב באה מאותו שרש של המילה תרבות)
תוקן על ידי צענערענע ב- 21/05/2012 13:16:35
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 13:22 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | (ואגב יתכן שהמילה רב באה מאותו שרש של המילה תרבות)
|
|
ייתכן גם מהשורש של ריבון - אדון. כעבד לפני רבו, שם לכאורה אינו נגזר מחינוך אלא מאדנות. ריבון כל העולמים...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 13:35 |
|
| |
ואולי י"ל כי גם ריבון נגזר מתרבית, כלומר, מגדל אחרים. ושוב חזרנו למש"כ נדב ומיכי.
תוקן על ידי פרוטגורס ב- 21/05/2012 14:30:27
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 13:39 |
|
| |
המלה רב נגזרת מהשורש רבב המורה על ריבוי פרטים. המלה ריבון היא מלה מלשון ארמית.
המילה קולטורא נגזרת מפועל שמשמעותו לעבד אדמה כדי שתוציא פירות.
לפיכך, בעברית המלה תרבות מתייחסת לגידול בע"ח ואילו בלעז להצמחת פירות.
תוקן על ידי מ80 ב- 21/05/2012 13:49:24
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 13:58 |
|
| |
| ייתכן כתב: | | | "מקור המילה העברית 'תרבות' הוא מקראי: "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְה-וָה אֶל יִשְׂרָאֵל." (במדבר ל"ב, יד). על פי מילון העברית המקראית של קדרי מקור המילה הוא באכדית: "תרבּוּתוּ" (tarbûtu) שפירושו "חניך" או "תלמיד"[1]" |
|
אם זה באמת כך אז מה כל ההתפלפלויות על תרביות ורוב ורב?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 14:13 |
|
| |
תרבותו בלשון אכדית חניך ותורבינא בלשון ארמית אומן, ושתי המלים נגזרות מהמלה תרבות בלשון הקודש.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 18:20 |
|
| |
מ
ואולי ליהפך?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 18:59 |
|
| |
קשה לקבוע מה קדם למה, אבל גם אין בכך כדי להשפיע על הצדדים.
הלשון האכדית הכתובה קדמה אולי ללשון העברית הכתובה, לפי הממצאים הארכיאולוגיים, אך באופן כללי ניתן לומר ששתיהן היו שפות חיות במקביל. השימוש באכדית כלשון בינלאומית פסק לקראת סוף האלף הראשון לפני הספירה, במקביל לעליית הארמית. הארמית היתה שפתם של האשורים, ומאוחר יותר - השפה הבינלאומית שבה השתמשו גם הפרסים לניהול האימפריה שלהם.
מכל מקום העברית לא התפתחה מהאכדית וגם לא להיפך. מדובר בשפות רחוקות זו מזו, על אף מוצאן השמי המשותף. מילים ושושרים דומים, ניתן להסביר או באמצעות מוצא קדום משותף, או בהשאלה משפה לשפה. לפעמים, יש השאלה של משמעויות, כאשר בשתי השפות קיים שורש דומה.
אמנם, מ80 ובעל לא מדברים בכלל על אותה משמעות של "התפתחות". כמו שאני מבין את הצדדים, מ מתכוון לתפיסה הדתית, ולפיה לשון הקודש קדמה לכל הלשונות ונבראה בשת ימי המעשה, ואילו בעל מתכוון להתפתחות השפה בהתאם לממצאי הפילולוגים והארכיואולוגים. הרי לא תשכנעו זה את זה, כשאתם מדברים בשפות שונות!
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 19:04 |
|
| |
הרב קוק כתב, ואיני זוכר היכן, שעלינו להודות לרמב"ם, שכתב שהאדם הוא לא תכלית הבריאה, ובכך הוא מנע את הזעזוע שנוצר ע"י קופרניקוס.
על משקל זה עלינו להודות לרמב"ם, שהסביר את לשון הקדש כשלון נקיה ותו לא (מו"נ, ח"ג פ"ח) ובזה מנע את הזעזוע של הממצאים הלשוניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 19:27 |
|
| |
לדייר
כל ההתפלפלות התרחשה מפני שהיה מקום לטעות בגלל שיש מילים שיש בהן צליל דומה אבל המשמעות שונה לחלוטין.
המילה תרבות או תרבית דומה בצליל שלה למילה רוב אבל זה רק דמיון צלילי כי אין קשר בין רוב לתרבות וממילא אין קשר כלל לגידול (וברור שלגידול כשלעצמו אין קשר של משמעות לחינוך יותר מאשר להאכלה למשל שגם היא קשורה לגידול ילדים או בע"ח)
כאשר בוחנים את המלים תרבות ותרבית במקור הלועזי מתברר שלשתיהן יש אותו תרגום: קולטור.
אם כן נשאלת השאלה מה משותף לשתי המילים ?
התשובה נמצאת בקשר המהותי בין שתיהן.
כאשר לוקחים ריקמה או חיידקים למטרת תרבית עושים זאת בתנאי מעבדה מבוקרים כלומר לא נותנים לריקמה או לחיידקים לצמוח באופן טבעי.
אותו דבר קורה כאשר מתרבתים ילד. לא נותנים לו לצמוח כחיית פרא באופן טבעי כרצונו אלא מעבירים עליו ביקורת במילים אחרות הוא גדל תחת פיקוח.
וזוהי המהות המשותפת בין שני המושגים ואין לכך שום קשר לגידול.
וכנראה כפי שהביא .יתכן,מקור המילה העברית הוא באכדית :תרבותו ופרוש המילה הוא חניך או תלמיד -כלומר מי שגדל בתנאי פיקוח מבוקרים על ידי מחנך או הורה ולא גדל פרא באופן טבעי שזה ההפך מתרבות.
ולכן גם כל ההבחנות שהביא מ80 מקורן בטעות.
תוקן על ידי צענערענע ב- 21/05/2012 19:33:37
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 19:27 |
|
| |
אסמכתא קלה שלשון הקודש הושפעה מאחרות- המילה טוטפות- פת באפריקי שניים, המילה מן -מערבית- מן הוא.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 21/05/2012 20:05:33
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 20:11 |
|
| |
כל מלה בעברית הינה מקורית ואז נגזרת משורש או מצירוף של שמות, או שאולה מלשון אחרת.
כתב הערוך לפני כ-950 שנה: תרבות עניין גידול ולימוד כמו (איכה ב, כב) אשר טפחתי ורביתי ותרגום ישא האומן (במדבר יא, יב) דמסובר תורבינא. רבי אברהם אבן-עזרא: תרבות - מגזרת אשר טפחתי ורביתי והוא קרוב מגזרת על כל רב ביתו (אסתר א, ח) והטעם גדול השנים. רבי שלמה אבן פרחון, תלמיד ריה"ל, בשורש רבה: תרבות גידול הבנים. רד"ק בשורש רבה: ריבתה גוריה (יחזקאל יט, ב), אשר טפחתי ורביתי (איכה ב, כב), והשם תרבות אנשים חטאים (במדבר כה, לז). רש"י בפירושו לגמרא: בני תרבות - שגידלן אדם בביתו, יש להם תרבות - מותר לגדלם. ובמחזור ויטרי למסכת אבות פ"ג מ"יז: אין שום אדם שבקי יפה בדרך ארץ ותרבות ומנהג כל דבר א"כ למד תורה שבכללה של תורה הוא מוצא כל עניני חכמות ומשלות כל דבר.
תוקן על ידי מ80 ב- 21/05/2012 20:14:56
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 20:21 |
|
| |
עוד הערה חשובה: תרבות איננה היפך הטבע, אלא ביות הטבע, כדברי ר' יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול, גזל מנמלה, עריות מיונה, ודרך ארץ מתרנגול. וזה מה שאמר רבי אליעזר במסכת בבא קמא: הזאב והארי והדב והנמר והברדלס אינם מועדין בזמן שהם בני תרבות, דהיינו מאולפים, מתורבתים, כשגדלו במחיצת אדם כבהמות.
|
|
|
|
|
