בפרשת השבוע כובש מכיר בן מנשה את הגלעד, בתמורה נותן לו משה את השטח. נובח ויאיר מקבלים חבלי ארץ הנמצאים בבשן. ע"פ פשט הפסוקים כאן היינו אומרים שהכוונה לשלוש חמולות משבט מנשה הנקראות ע"ש אבותיהן הקדמונים. אלא שמכמה התייחסויות בתנ"ך נראה שהכוונה לשלושה אנשים בשמות אלו. כנראה שמכיר בן מנשה היה עדיין חי (הרמב"ן כותב "והאריך ימים כמנהג דורות הראשונים" לפי הכרונולוגיה החז"לית של גלות מצרים הוא היה בן 250-259 שנה) ויאיר ונובח היו שני מנהיגי לוחמים מצאצאיו.
בעיה קלה נוספת היא שלעיל כבר תואר כיבוש הארץ בידי משה. נוכל לומר שהמנהיגים הללו הם אלו שביצעו את הכיבוש, או שהם ביערו קיני התנגדות אחרונים.
אבל בפרשה שעברה למדנו כי "מכיר הוליד את גלעד. לגלעד משפחת הגלעדי." (במ' כו,כט) ע"פ האמור שם, כל צאצאי מכיר הם בניו של גלעד בן מכיר.
אם כן, עשרות שנים לפני יצ"מ בחר מכיר לקרוא לבנו בשם חבל הארץ שהוא עתיד לכבוש.
אפשר אמנם לומר שארץ הגלעד נקראה כך ע"ש יושביה, בני גלעד בן מכיר (את הפסוק בבר' לא, מח נבטל כ'מדרש שם' חסר חשיבות) אלא שהבעיה לא תיפתר, כי בני גלעד התיישבו בארץ בשנת מות משה, ובתורה מכונה הארץ כמה פעמים 'ארץ הגלעד'. אם כן, נאלץ להניח שחלקים אלו בתורה הם מאוחרים מימי משה, מה שיהיה עצוב מאד.
לחלופין, נוכל לומר שגלעד הוא כינוי לבנו של מכיר ע"ש ארצו, (ואכן במקומות מסויימים בתנ"ך הוא מכונה "מכיר אבי
הגלעד") ואז המפקד בפר' פנחס הוא מאוחר מימי משה.
יש לציין עוד שכאן, בניגוד לפסוקי סוד השניים עשר הידועים, לא מדובר בהערות שוליים אלא באזכורים טבעיים בתוך הסיפור הרציף.
אז האם אפסה תקווה?
אל יאוש, יהודים!
התירוץ טמון בקושיה נוספת: בדה"י מתואר קרב בו הרגו יושבי גת הפלשתית את בני אפרים "ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים". בתו, ע"פ האמור שם, בנתה ערים בארץ כנען.
אם כן, מתוארות כאן מלחמות כיבוש בימי אפרים בן יוסף, מאות שנים לפני הכניסה לארץ.
מכאן הסיקו החכמים כי בני יוסף היו מעורבים באינטרסים שונים בארץ כנען, שהייתה אז פרובינציה מצרית. כנראה שבני אפרים ניהלו מסעות כיבוש והתיישבות בשפלה ואילו מכיר וצאצאיו כבשו שטחים בעבר הירדן.
אם כן, מכיר כבש את גלעד וקרא לבנו על שם הארץ (או להיפך)
משהגיעו בני ישראל לאותה ארץ, מאות שנים אח"כ, זכרו את חזקתו הקדומה והעניקו אותה לצאצאיו.
אמנם, הבעיה בתיאוריה היא שבשום מקום לא מוזכר שמדובר בכיבוש קדום.
נשלח מהאנדרואיד שלי