בית פורומים עצור כאן חושבים

מסעי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-31/7/2011 00:00 לינק ישיר 

ירוחם תלמד תנ"ך כל המעשה של המלחמה היה בעבר הירדן ואם היית קורא את המאמרים
שהבאתי היית מבין למה נקרא היער הזה יער אפרים למרות שהוא בעבר הירדן.
ואם אתה לא מאמין תקרא 
 וְדָוִד, בָּא מַחֲנָיְמָה; וְאַבְשָׁלֹם, עָבַר אֶת-הַיַּרְדֵּן--הוּא, וְכָל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ.  http://www.bhol.co.il/forums/includes/CuteEditor_Files/Images/anchor.gif); background-repeat: no-repeat no-repeat; ">כה וְאֶת-עֲמָשָׂא, שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב--עַל-הַצָּבָא; וַעֲמָשָׂא בֶן-אִישׁ, וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲשֶׁר-בָּא אֶל-אֲבִיגַל בַּת-נָחָשׁ, אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב.  http://www.bhol.co.il/forums/includes/CuteEditor_Files/Images/anchor.gif); background-repeat: no-repeat no-repeat; ">כו וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל וְאַבְשָׁלֹם, אֶרֶץ הַגִּלְעָד.  {ס}




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/7/2011 00:02 לינק ישיר 

את השאלה השניה גם שמעתי ,ועל פניו הוא באמת לא מובן,דבשלמא במשה ואהרון באמת מעניין אותנו לדעת את הפער והתורה מחדשת לנו ששקולים היו אבל בנות צלפחד מאן דכר שמיה.יתכן להגיד שהפירוש הוא ששקולים היו באינטרסים והתכונו לשם שמים ולא אישי,בינתים רק זכרתי שחכמניות או דרשניות היו ותו לא.צריך לבדוק.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/7/2011 00:15 לינק ישיר 

השאלה היתה למה בפעם הראשונה לא נמנו לפי גילם ורק  בסוף  הם נימנו לפי גילם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2011 09:15 לינק ישיר 
עיונים בפרשת רוצח בשגגה – פרק לה

(ט) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן:

(יא) וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה:

(יב) וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט:

(יג) וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם:

(יד) אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה:

(טו) לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה:

(טז) וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ:

(יז) וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ:

(יח) אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ:

(יט) גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִיתֶנּוּ:

(כ) וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדָּפֶנּוּ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו בִּצְדִיָּה וַיָּמֹת:

(כא) אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹצֵחַ הוּא גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ:

(כב) וְאִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה:

(כג) אוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ:

(כד) וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה:

(כה) וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ:

(כו) וְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ אֶת גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה:

(כז) וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָּם:

(כח) כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ:

(כט) וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם:

(ל) כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת:

(לא) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת:

(לב) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן:

(לג) וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ:

(לד) וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: פ

הפרשה מתחילה בהורג בשגגה – פסוקים שהבלטתי אותם אולם באמצע יש קפיצה לרוצח במזיד. גם פסוקים אלו צריכים עיון שכן פסוקים טז – יח עוסקים במכשיר הרצח ומסתימים ב (יט) גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִיתֶנּוּ:

ואילו פסוקים כ – כא עוסקים בכוונת הרצח ושוב מסתימים ב גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ: פסוקים כב – כג שוב חוזרים לדיון ברוצח בשוגג.

פשט תחילת הפרשה הוא שגואל הדם הוא שמחליט שזכותו לגאול, רק אם הרוצח הצליח להמלט, בית הדין מתערבים. בסוף הפרשה נכנס הנושא של עדים, אונקלוס אכן תרגם לעיל יט: " גאיל דמא הוא יקטול ית קטולא כד אתחייב ליה מן דינא הוא יקטלניה:" נראה שכוונתו שגואל הדם הוא רק מבצע העונש כאשר בית דין החליטו שהרוצח חייב מיתה.

פסוק לב: (לב) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן:

פשט הפסוק שאסור לקחת כופר מרוצח שבמקום שימות ינוס לעיר מקלט עד מות הכהן כמו רוצח בשגגה. רש"י פירש: " (לב) ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו - למי שנס אל עיר מקלטו שהרג בשוגג אינו נפטר מגלות בממון ליתן כופר לשוב לשבת בארץ בטרם ימות הכהן:" לפירושו היה צריך להיות כתוב "לשוב לשבת בארץ, לפני מות הכהן"

בסיום הפרשה : (לג) וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ:

(לד) וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

האם דין רוצח הוא רק בארץ? ומדוע מדובר כאן על החנפת הארץ?, ומדוע צריך לכפר על הארץ ולא על הרוצח או על המסייעים לו?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/7/2011 10:10 לינק ישיר 

בעל
יש להניח כי דין רוצח חל רק בארץ. ולו רק מהטעם הפשוט שמשפט מות  לא נתון בידי בית דין.
לארץ ישראל יש רגישות מיוחדת לפשעים מסוג רצח ועריות- כפי שהפסוק  האחרון שהבאת אומר בפרוש
 ראה רמב"ן אחרי מות פסוק ולא תקיא..


מה הפשט של המילה תחניפו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/8/2011 20:25 לינק ישיר 

שאלתי במוצש"ק  ואין פותר אותו עד היום!
 
במדבר פרק לו  יא) וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים:
רש"י - מחלה תרצה וגו' - כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים ונשאו כסדר תולדותן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו:
למה? מה ההגיון? ומה הרעיון?  

רש"י ידעה מהגמרא בב"ב כי כל בנות צלפחת הצעירה שבהן היתה מעל 40.  כך שלרווקה  לא יפה להזכיר את גילן, ולכן לא מנה אותן הפסוק לפי גילן.
אבל עכשיו לאחר שהפסוק אומר שהם התחתנו עם בני דודיהן. כבר אפשר לדבר על הגיל!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/7/2012 22:14 לינק ישיר 

במדבר פרק לג      (ב) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְקֹוָק וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם:


מדוע התורה כופלת את מסעיהם מוצאיהם- והפוך?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/7/2014 23:02 לינק ישיר 

לפני שנתיים שאלתי מדוע הכפילות ההפוכה?

במדבר פרק לג

ב) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְקֹוָק וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם:

הפסוק הזה  בעצם מחולק ל2ו   ויִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְקֹוָק   
משה רבנו תכנן את המסע של עם ישראל ממוצאם מארץ מצריים ועד כניסתם ארצה. בתכנית מוכנה לכניסה לארץ תוך 20 חודש. כל התכנית הזו היתה תוכנית אלוקים. אבל בפועל.
וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם: המוצאה שלהם -התוצאה- היתה ממסעיהם. ו החיבור בא להגיד למסעות המתוכננות התוספו עוד מסעות  כתוצאה ממסעיהם.
אפשר לראות זאת בברור 10 המסעות הראשונות הם על שמות של מקומות שהיו קימים בתכנית האלוקית. 10 המסעות האחרות היו ויטואליות ונקראו על המעשים החטאים והמחדלים, והמסעות האחרונות היו שוב על מקומות קיימים אליה הובילו מסעות החטא של העם.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2015 08:13 לינק ישיר 

הערות נוסח לפרשת מסעי:                           

http://ivri.org.il/2014/10/bhs/#43

חזק חזק ונתחזק, עד בוא אב מנחם בניו אכי"ר (ודו"ק)




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2015 22:10 לינק ישיר 

במדבר פרק לד

(יח) וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ:
(יט) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה:
(כ) וּלְמַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד:
(כא) לְמַטֵּה בִנְיָמִן אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן:
(כב) וּלְמַטֵּה בְנֵי דָן נָשִׂיא בֻּקִּי בֶּן יָגְלִי:
(כג) לִבְנֵי יוֹסֵף לְמַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה נָשִׂיא חַנִּיאֵל בֶּן אֵפֹד:
(כד) וּלְמַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם נָשִׂיא קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן:
(כה) וּלְמַטֵּה בְנֵי זְבוּלֻן נָשִׂיא אֱלִיצָפָן בֶּן פַּרְנָךְ:
(כו) וּלְמַטֵּה בְנֵי יִשָּׂשכָר נָשִׂיא פַּלְטִיאֵל בֶּן עַזָּן:
(כז) וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי:
(כח) וּלְמַטֵּה בְנֵי נַפְתָּלִי נָשִׂיא פְּדַהְאֵל בֶּן עַמִּיהוּד:
(כט) אֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לְנַחֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: פ

מדוע אצל שלשה הראשונים. לא מופיע התאר נשיא כמו אצל כל היתר?
ולמה אצל יהודה בכלל לא מופיע המילה בני כמו אצל היתר?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/7/2015 22:17 לינק ישיר 

על הקושיא הראשונה כי כבר כתוב "נשיא אחד נשיא אחד" לכן בראשונים (למה דווקא 3 ?) לא כתוב נשיא ואחר כך כבר הקורא מאבד ושוכח לכן פורט שוב נשיא.

ועל הקושיא השניה בגלל ש"ואלה שמות האנשים" אינו יכול להיות פסוק לעצמו לכן שלא להאריך מדי לא נכתב בני 

 
הרבה קושיות טעמם בגלל סגנונות לשון ולא בגלל תוכן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2015 22:29 לינק ישיר 

ויכתב משה את מוצאיהם.. מכאן שאת שאר הספר לא כתב. (או שזה כתב בנפרד..).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2015 22:40 לינק ישיר 

אונקלוס (או: המכונה אונקלוס) תירגם

ביד רמה בריש גלי (בבשלח ושלח ובמסעי) והוא כנראה הביטוי המקובל במקומו המקביל לביטוי שבלשון התורה. 
ובחז"ל יש "גלוי-פנים" (בחולין ועירובין) או "מגלה פנים בתורה" על עז פנים.

ובפרק חלק על הפסוק "הרים יד במלך" פירשו שגלה ראשו בפניו - שחלץ תפילין בפניו וכנראה ר"ל "גלוי ראש" על דרך משל כנ"ל שהוא המקבילה ל"הרים יד"- "יד-רמה".


אונקלוס  2 

גואל הדם תירגם כצורתו "גאל דמא" ובכל התורה כל שורש של ג.א.ל. תירגם משורש פרק אלא לפי שמושג "גואל הדם" כבר לא היה בימיו לא תירגמו אלא העתיקו וכן יש עוד כגון "אורים ותומים" שתירגם "אוריא ותומיא" אף שכל שורש אור בתורה תירגם משורש נהר וכל שורש תם תירגם משורש שלם אלא לפי שהמושג כבר לא היה העתיקו כצורתו 


וכן "כרוב - כרובים"  שזה דבר שאינו - צורה של דמות מוסכמת וידועה המשולבת מבעלי חיים שונים (ועוד ?), ובימיו כבר לא הכירו וידעוהו העתיק כצורתו כרובא - כרובייא ובגמרא דרשוהו כ-רביא (כ-נער).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2015 22:44 לינק ישיר 

לירוחםשמ - יפה! ואכן בחלק מכתבי היד והתרגומים השמיטו באופן עקבי את המילה 'נשיא' - והנה סיכום הממצאים מכתי"ק (שלא העליתיהם לפוסט כדי לא להכביד):




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2015 22:53 לינק ישיר 
גבולות הארץ - מיקום קדש ברנע

ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צין היא קדש (שם מתה מרים ושם מי מריבה ומשם נשתלחו מרגלים)  עציון גבר היא על שפת ים סוף אצל אילת (דברים) ומשמע כאן שכבר היו שם לפני שהלכו לסבב את ארץ אדום ושמע מינה שקדש ברנע  במזרח שאם לא כן לא הוצרכו להיות שם שמחרב הלכו מייד לקדש,
וכן נראה בדברים "אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע" ור"ל דרך הערבה.
 וכן נראה ביהושע להדיא שקדש ברנע במזרח וכמו שכתבו הקדמונים (יוסיפוס ואונקלוס ועוד) שקדש ברנע היא רקם שהיא במזרח (חז"ל בהרבה מקומות ויוסיפוס כתב שהיא פטרה שבאדום-ירדן). 

וכל מה שהחוקרים האחרונים חולקים על הקדמונים לומר שקדש ברנע במערב (דרומית לאשקלון - באר שבע) מפני ששם יש מקום עינות מיים ופירוש סיפור מי מריבה לדעתם שהם נעשו על ידי הכאת משה. (ושמות דומים בערבית יש הרבה באיזור). 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מסעי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.