איך יודעים שהייאוש השתלט עלי?

אתם מכירים שלפעמים בשידוכים יש תקופות יובש? אין הצעות, או שגרוע מכך- הצעות שעדיף היה אם לא היו מוצעות.
ואז יושבים בבית ומחכים ומצפים ומייחלים שמשהו יקרה! ששדכן יתקשר! שיבוא כבר משהו רציני!
תקופה זו בחייו של רווק/ה נקראת: תקופת היובש.
לתקופה זו מספר תסמינים:
א. יושבים ליד הטלפון כל ערב או גרוע מכך:לוקחים את האלחוטי לכל מקום (כן כן, גם לשירותים...)-בתקווה שיתקשר השדכן הגואל
ב. מתחילים לחשוב על הבחורים (או הבחורות) שהורדת בעבר במחשבה של: "הוא לא היה כזה גרוע, אולי אני אחזיר את זה?"
ג. מתחילים להרהר הרהורי חרטה כגון: "לא היתי צריכה להוריד אותו", "אולי הוא כן התאים לי?", "אולי הורדתי את השידוך האמיתי?" וכולי וכולי
ד. מתחילים לנסות סגולות הזויות (שמעתם פעם על מריחת מיץ ענבים על הפנים?)
ה. הדבר הבאמת טוב: מתחילים להתפלל בכוונה מאד גדולה...


אתם מכירים את התקופה מקרוב? שתפו אותי בעוד תסמינים!(שאני לא ארגיש המטורפת היחידה...)

עוצר אני מתפלא עליך, התאבדות היא כשאדם מאבד עצמו לדעת, יאוש לא ודאי שהוא מדעת! זה הרי דיון גדול בגמרא האם יאוש שלא מדעת הוי יאוש... וגם אם לא הוי יאוש זה רק לעניין אבידה וכאן הלוא מדובר על חוסר מציאה...

_________________

אני מדבר על מונח פסיכולוגי- של התייאשות ממטרה מסויימת.

אדם שכותב על הבעיה שלו ומבקש עצה כנראה הוא לא מיואש כיוון שהוא מחפש פתרון או תקווה.
אדם חסר תקווה פשוט לא עושה כלום כדי להציל את עצמו.

כן ,כולם מתחתנים בסוף
רק כשכבר יגיע הסוף

לא יודע אם כולם בסוף מתחתנים, בעצם אני יודע שלא... אני מכיר כמה וכמה שלא התחתנו מעולם... מה שבטוח כולם מתים בסוף... תתנחמו לפחות בהלכה שמת מצווה הכל קרוביו (תגובה זו נכתבה כדי לעורר מוטיבציה כי אם תהיו בטוחים שתתחתנו פחות תשקיעו מאמץ).

_________________

 ונגיד שהמשפט שכולם מתחתנים הוא נכון, תמיד את הראשון שיכול לשלול את הכלל...
כך שלא בטוח שזהו משפט הנחמה ...