דימויים מיניים בתורה, בפילוסופיה ובקבלה

לא רק בשיר השירים יש הרבה תיאורים מיניים אלא גם בספר משלי, אחד הצירים עליו סובב הספר הוא האזהרות מפני האשה הזונה.
למשל:

נראה לי שהאשכול בא לברר כיצד הקבלה הרשתה לעצמה לדמות את הקב"ה לאותם דברים שפלים, ולא כיצד היא הרשתה לעצמה לדבר על דברים כאלה. ואדרבה ספר משלי בא לתאר לחוטא את עומק הרע שבו הוא נמצא כדי שיראה את שפלותו ומקור טעותו שנמשך אחרי הבלים שאין בהם ממש.

בלי קשר ועם קשר:

"רבי אליעזר בן עזריה אומר, כל שאינו עוסק בפרייה ורבייה, הרי זה שופך דמים ומבטל [גירסה אחרת ממעט] את הדמות. שנאמר, כי בצלם אלוקים עשה את האדם וכתוב ואתם פרו ורבו"...

[תוספתא יבמות ח' ובראשית רבה ט' ו']

ירוחם:
הרעיון איננו לקוח מנחמה ליבוביץ', אלא מרשימותיו של הרבי מליובאוויטש, ובא בהמשך לביאור הידוע אודות חטא המרגלים שרצו להשאר במדבר ללא התעסקות עם חומריות העולם ובירורו בארץ ישראל, ולאחר חינוך מחודש של 40 שנה במדבר בו היו אמורים בנ"י ישראל להפנים את המסר ואת המטרה העיקרית, באו בני גד ובני ראובן בבקשה למשה שרצונם לישב בחוצה לארץ מעבר לירדן, דבר שהחריד אותו בחושבו כי חוזרים הם על אותה טעות של המרגלים, אך הם בדברם אלה הבהירו כי אדרבה, כיון שהתכלית היא ההתעסקות ובירור חומריות העולם, הרי שעדיף ללכת למקום  הכי קשה ולבררו, לא בארץ ישראל אלא בחו"ל, וכיון שהבין משה את טענתם התרצה להם...

_________________

א.ב.ג.ד.
(כתבתי את הניק שלך בלי נקודות, ושמתי לב כי זה נקרא כמו אבגוד- אתה המומחה לסמלים)


והם הכרחיים בכדי שניתן יהיה לדבר בנאצלים העליונים וללמוד אודותיהם.

מי אלו הנאצלים העליונים? אם לא ישויות אחרות חוץ מהא-ל.
אני לא צריך להוכיח שום דבר כנגד כל אלו שציינת.  בראש וראשונה מה שמחייב אותי זה מה שכתוב בעשרת הדברות.
לא יהיה לך אלוקים  אחרים על פני!! אלוקים זה גם דיינים . אין נאצלים חוץ ממנו. מלאכים= שליחים- בני אדם או חיות שנשלחים למשימות, על ידי הבורא. כל היתר הן חזיות וחלומות של החוזה, כפי שמסביר הרמב"ם במו"נ.
אל אף ממה שאתה מנסה להמעיט על האנשה של הבורא,
 הקבלה- שאתה נושא דברה בעת הזאת בפורום-היא תורה, היא תורה עם דימויים אנושיים לתאור הבורא,          עם תאורים מינים גסים של גילוי עריות- דבר שהביא את יערב פרנק לשכב עם בתו  בערב יום כיפור בבית המדרש. תאורים שגרמו לרבים מן המקובלים לתופעות שליליות כגון אלו ואחרות, למשל רבי יוסף די לה-ריינה, ויש רבים אחרים.
להשוות את האלוקים לשתי ישויות של זכר ונקבה, שאנו בפועלנו מיחדים ביניהם, וגורמים לזיווגם, זה כלום בעייניך? תאורי אברי המין של האשה ושל הגבר כמקור, זה לא נחשב בעייניך להמחשה? זה לא ע"ז? בעייני כן
הקניית הכוחות העליונים לבני אדם, ש בפועלם יכולים לשנות את  רצונותיו של הבורא, אני לא מדבר במישור הפרטי. מכאן ועד להפיכת בני אדם לכמעט אלוקים הדרך מאד קצרה.

איש ערבות
עם קשר או בלי קשר, אין כל קשר, אין ויכוח ביינו שהאדם נברא בצלם, כל הויכוח מה זה צלם?
תודה על המידע, אבדוק ברשימותי מאיפה לקחתי את נחמה ליבוביץ.
 אבל לגופו של עניין למרות שהרבי אמר זאת כדברייך, הצדק היה עם בני ראובן כאמור.

ירוחם,


אחלק את הודעתך שוב לשני חלקים שאתה משום מה חוזר לערבבם.

א. הנאצלים העליונים:

אינך יכול להביא סיוע מהרמב"ם שכתב בפירוש על קיומם של נאצלים אלה ועל העובדה שדרכם מושפע שפע לעולם הזה. הנאצלים הם לא אלוקים, הם לא חומריים, ולא ניתנים לראיית עין.

הפסוק: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" - לא סותר נאצלים עליונים כפי שחז"ל, הרמב"ם והמקובלים תיארו, כיוון שאינם אלוקים, אלא רק מאפשרים את מעבר הנהגת ה' אלינו (לסיבות מסוימות שלא כעת נעסוק בהן). אתה החלטת לפרש את גם את הפסוק באופן מסוים וגם את הנאצלים ההם כאלוקים ממש באופן שהדברים יסתרו האחד את השני, ועל פי הסתירה שאתה בעצמך יצרת החלטת לחלוק על חז"ל, על הרמב"ם, ועל הצדיקים המקובלים. סוג כזה של סתירה לא מהווה ראיה.


ב. תיאורים גשמיים (ובענייני מין בפרט):

על אלה הסברתי, והסברתי גם את הצורך שבהם:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2242905&whichpage=3#R_5


ג. בהודעתך האחרונה הוספת עניין חדש והוא הנזקים שנוצרו עקב טעויות בהגשמה. אין ספק שזו בעיה רצינית שבעקבותיה כתב הרמח"ל ספר ארוך מאוד בשם "קנאת ה' צבאות", וכן המקובלים האחרונים מזהירים יותר מאפשרותן של טעויות מעין אלו.

א.ב.ג.ד.
גם משה רבנו ואהרון טעו,  הגמרא מלאה בתאורים פאגנים וילדותים- בגלל האנשים שחיו אז ואת זה ובצורה זו הבינו. זה עדיין לא הופך את זה לאמת.
ילדה קטנה משחקת עם בובות וילדים קטנים עם גולות. זה טבעי והגיוני ויפה.
אבל אם לאחר עשרים שנה הם ימשיכו לשחק באותם משחקים. וישמעו אותם סיפורים, זו בעיה.

בענין הדימויים המיניים- השתכנעתי שאתה משוכנע, אבל אני לא השתכנעתי בלשון המעטה.

המקובלים האחרונים מזהירים מזהירים. האם משהו נזהר? אפשר לראות תוצאות הרסניות גם היום, ולא אאריך בזה, את המקרים אתה גם מכיר

יש כאן כמה נושאים:

1. עולם דימויים מיני, כזה שאינו חושש לדבר על מיניות בצורה גלויה. בתחום זה ניתן לכלול ביטויים תנ"כיים כמו "כי אנכי בעלתי בכם" כלשון חיבה, "את צועה זונה" ומשלי אהליבה ואהליבמה על התנהגות לא-ראויה כלפי האל, "איבריה דרבי פלוני כך וכך" כהדגמה למימדיו הפיזיים, ועוד ועוד.

תחום זה הינו "אפור" מעצם היותו, מכיוון שהוא יונק אך ורק מהמוסכמות המקובלות. ברי שמי שישתמש כיום בביטוי "כי אנוכי בעלתי בכם" כביטוי חיבה יגולגל מכל המדרגות, ובצדק. בהווי הדתי-קתולי שלנו, התופס את המיניות כשלילית ומגונה, אם כי נצרכת, ביטויים אלו בלתי-נסבלים, וכדי להתמודד עמם נאלצים להסתתר תחת איצטלה של "סודות התורה"... ייתכן שהקתוליות שלנו מוצדקת, וייתכן שלא, אבל מדובר במוסכמות ותו לא.

2. דיבורים מיניים גלויים, דוגמת השימוש התנ"כי הנפוץ ב"ויבוא עליה", ודברי רב חסדא לבנותיו, שייכים גם הם למוסכמות.

3. שיר השירים לא מתאר שום מעשה מיני, למרות שהוא מרמז אליו. שיר השירים הוא שיר אהבה, המתאר את יופיו של הנאהב בצורה פלסטית, את האהבה והתשוקה ההדדיים, ואת גלגול המעשה ברעיה ובדוד שהוא משָלי באופן מובהק.

4. "נפל מראש הגג ונתקע ביבמתו" "בא על עצמו" "כמכחול בשפופרת" ו"פתח פתוח", הם הגדרות הלכתיות, כשם שהחוק האוסר פורנוגרפיה צריך לפרט מהי פורנוגרפיה. (אינו מן העניין: שמעתי מא' ממיודעי, שכאשר למד בישיבה ולמדו כתובות, תהה אחד הבחורים מדוע פתח פתוח יותר חזק מעדים.... כאשר עוסקים בהגדרות הלכתיות לא תמיד עומדים על המעשה עצמו, אבל זה לא שייך לכאן).

5. בשונה מכל האמור, המקובלים לא עוסקים בעולם דימויים מיני, אלא בעולם של הַקְבָּלוֹת מיניות. מאחר ולפי תפיסת הקבלה כל העולם שלנו בנוי כמקבילה לעולמות עליונים יותר, הרי שהמעשה המיני, ובפרט במשמעותו הפילוסופית של "משפיע ומקבל", משקף את צורת העולם ומייצג את השפעת האלוהות לעולם. מאחר ו"הצלם" של האדם הוא "צלם אלהים", והמעשה המיני בו הוא קיום החיים בעולם, הרי שמבנהו משקף את יחס האלוהות כלפינו. בשפה וולגרית יותר אפשר לקרוא לזה (ובפירוש לא בצורה שלילית) שלא מדובר על דימוי מיני אלא על מיניות של האלוהות, כלומר ראייה של ההשפעה האלוהית בצורה מינית מופשטת.

6. הגשמה. כל מי שמדבר באלהות יכול להגשים, בין אם הוא מדבר בשפה מינית ובין אם הוא מדבר על ההיולי הקדמון. נטענה כאן טענה מעניינת מאד, שכביכול עצם הדיבור בשפה כזו הוא הגשמה, ואינני מבין מדוע עצם הדיבור באלוהות כדבר הניתן להבנה איננו הגשמה?

יעקב
שלא מדובר על דימוי מיני אלא על מיניות של האלוהות, כלומר ראייה של ההשפעה האלוהית בצורה מינית מופשטת.

סליחה אבל לא הבנתי, האם כוונתך שההשפעה האלוקית בצורה מינית, פרושה שהעולם ויושביה הנולדים בה, היא בהשפעה אלוקית? כמו ביחסי מין,, עד כמה שאני יודע, מה זה יחסי מין,(ואולי זהכבר  השתנה) מקיימים יחסים ואחר כך יש לידה. איך זה בדיוק זה קורה בדימוי?
יש לי כח מדמה. ואומרים גם שיש לי דמיון מפותח, אבל לא הצלחתי לדמות את זה. ניסיתי, וכמה שניסיתי יותר, הדבר נראה לי רחוק מהדמיון יותר.
עד כמה שאני זוכר בסוף פרשת הבריאה, התורה מסכמת ואומרת, ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם   כלומר אלוקים גמר את מלאכתו בבריאת הארץ, ויותר אינו מתערב בבריאה.
חז"ל כתבו במשנה את עשרת הדברים הלא טבעים שנוצרו לאחר מכן, הם קובעים שהם נוצר בין השמשות, כמה שניות לפני שאמרו בשמיים ויכולו.

ירוחם,



א. אתה כותב דברים אך ממעט בהסברם, ניכר שאתה רוצה לטעון שבקבלה ישנה ע"ז אך אתה לא מסביר את טענתך. האם העובדה שאתה נולדת לאביך הופכת את אביך לבוראך? מדוע אין בזה עבודה זרה? מהי הגדרת הנאצלים העליונים הנראית בעיניך כעבודה זרה?

בתורה נכתב "כי לא יראני האדם וחי", אין לאדם אפשרות להשיג את ה'. העולמות העליונים אינם ישויות המנהיגות את העולם על דעת עצמם כדוגמת הע"ז אותה אתה מדמה, אלא הם עולמות - מלשון העלם - המעלימים ומסתירים מאיתנו את הבורא, עד שבעולם החומרי שלנו הדבר מתבטא בחומריות הגסה המרחיקה אותנו מהבורא באופן המשמעותי ביותר. קיומו של חומר המבדיל בינינו לבינו הוא אינו בגדר ע"ז, כך גם השורש לאותו חומר.

כעת אתה יכול לטעון שאין לדבר זה מקור, או שאין בו תועלת, או מי אמר שכך הדברים, אלו נושאים שלא קשורים לטענת ע"ז שבהגשמה. אך טענת ע"ז כבר לא תוכל לחזור ולהשמיע, אלא אם כן תבחר לפרש את הנאצלים העליונים באופן אחר (אך אני בטוח שברור לך שברגע שאתה תגדיר את הקבלה כפי שאתה רוצה וגם תקשה על ההגדרה של עצמך, הדיון הזה יהיה חסר תועלת), או שאולי יהיו לך השגות גם על הדברים שכתבתי, אשמח אם תפרט.


ב. בעניין הדימויים כבר כתבתי הסבר לכך ואת הסיבה. אין שום דימוי באלוקים עצמו. אם עדיין יש לך טענה כלשהי, כתוב אותה ואבאר את התשובה לה בהרחבה.


ג. אכן המון נזהרים בעקבות האזהרות של המקובלים האחרונים. העובדה שאנשים טעו בעקבות לימוד הקבלה או שניצלו את הקבלה לרעה היא אינה הוכחה או סיבה לפסול בקבלה, ובדיוק כמו שהמדע לא נפסל עקב נפילתם של כמה אנשים מעיסוקם בו.

א.ב.ג.ד.
אתה מנסה להשתמש בטרמינולוגיה מהקבלה החסידית. בגון עולם זה מהשורש עלם- נסתר. בשיטה זו אפשר גם להגיע לאבסורדים מגוחכים. תורה זה מלשון תור -רב משורש ריב -רבי = רע בעיני י"
אני יכול לאלץ את השפה לכל מיני משחקים, זה לא רציני, זה מתאים לחוזרים בתשובה עליהם זה עושה רושם.
אבי לא ברא אותי לברא אפשר רק יש מאין לברא רק הבורא יכול, אבל להוליד צריכים אבא ואמא,
ואפילו בגימטריא אב+ אם= ילד לא יעזור כללום בלי אב ואם אין ילד, פעם אחת לפני אלפיים שנה הוליד אל כל שהוא ילד. שממנו אנו סובלים כל היום, ועד היום.

איו דבר כזה עולמות עליונים. אין נאצלים ואין שום דבר חוץ מאלוקים, כל הדיבורים בסגנון הזה שנאמרו על ידי  גדלי ההוגים, בזמנם, נאמרו לסבר את אוזנו של האנשים  הפשוטים, כי  זו היתההדרך היחידה להסביר להם ולו במעט את  גדולת הבורא.
 פעם  לאנשים השיא בגדולה, היו  מלכים נסיכים, מטרוניטות, אצילים, את זה הם ידעו ,זה היה עולם המושגים שלהם, ולכן גם בשפה שהם הבינו  הסבירו להם.
והנה באה הקבלה והפכה את המושגים הפרימטיבים האלו לתורה, והוציאה את זה מכלל משל, והפכה את זה לנמשל למציאות קיימת וקדושה. כך מתאר הרמב"ם את תחילת העבודה זרה.

אז מה לא ברור בזה מה אני מתכוון,- אני מתכוון כי  המאמין בעולם האצילות במטרוניטת  ביחוד של השכינה.עם בן זוגה וכד.
עובד עבודה זרה
אין לי כל כוונות של פנחס, ואין זה מטריד את מנוחתי אפילו. אבל כאן המקום להגיד לך ולמאמינים האחרים כי זו ע"ז

_________________

מודה ועוזב