דימויים מיניים בתורה, בפילוסופיה ובקבלה

בעל בעמיו

ניקח לדוגמה את הקטע "כת יש למעלה מבטלי גזירה", קטע זה אסור לאומרו משום 2 הסבות שהיזכרנו, כי המתפלל מספר על כת המלאכים הקיימת למעלה, ואז הוא פונה אליהם שיכניסו את תפילתו לפני ה', בנוסף המתפלל שם בפי המלאכים שפע תארים לתיאור ה', והמלאכים מתארים את ה', אתה מלך עזוז, אתה מלך חזק, אתה מלך צח, וכן על זו הדרך.

על פי האמור, צריך לבחון כל קטע בסליחות, האם מותר לאומרו, או שבאמירתו עובר המתפלל על איסורים.

בעל בעמיו ואחרים,
אכן אני עצמי כתבתי שתמוה הדבר שמוסרים נוסחי תפילה קבליים לכל דיכפין וחלקם הרי בוודאי טועים ופיהם ימלל כפירה, אבל האמת היא אמת והיא לא בושה גם מול אלו שזועקים נגדה. הגע עצמך, אם הגר"א חשד שאפי' רח"ו אינו יודע את הפירוש האמיתי של המשל, ברור שרובא דרובא של הציבור אינו יודע, וא"כ כנראה שלפחות חלק מהייחודים והתיקונים, ראוי היה שלא להכניסם לסידור - ועכ"ז הגר"א לא זז מעמדתו הניצחת שהקבלה היא אמת ועסק רבות בפירושה בכתביו.

אבל בעצם, מה לי להכניס את ראשי בין ההרים, הרי סביר שהכנסת נוסחי קבלה כגון לשם יחוד, היא בוודאי ע"פ הוראה של רב כלשהו, ולכן במקום להטיל רפש כללי, עדיף לגשת לאותו רב ולהציע בפניו את השאלות.
בטוחני שיהיה זה חידוש לפורום, במקום לנהוג כמנהג הרגיל לשבת בהיכל השן האקדמי-וירטואלי ולהשליך אבנים ורפש לכל עבר מבלי שתהיה זכות לאותם נפגעים להתגונן, שהרי חלקם לא מחזיקים אינטערנעט וחלקם לא מכירים את הפורום דנן, וחלקם אין זמנם בידם לשבת ולכתוב, וחלקם סבורים אולי שמדובר באפיקורסים נוסח דעת אמת (מה שלא רחוק מהאמת לגבי חלק מהכותבים כאן) דכ"ש דכפר טפי, ועוד סיבות וטעמים למכביר.

אני קורא בזה לא רק לכותבים באשכול זה, אלא בכלל לכל התוקפים ומשמיצים דעה או הנהגה מסויימת, לעשות מאמץ קטן למען היושרה האינטלקטואלית, ולגשת למושא ביקורתם, בעדינות, לא יאכלו אותם ולא ירביצו בהם, ולמיצער אם הם ממש פוחדים ניתן לשגר מכתב מת.ד. אנונימי, ולבקש הסברים. זה יהיה מרענן במקום לשמוע את אותן הדעות הרגוזות שוב ושוב. למרות הנסיונות להציג חלק מהרבנים כאוכלי אדם, וכאילו אם יוגשו בפניהם טענות הרי שהפונה ימצא עצמו חבול ומוכה, בפועל אין כך הדברים.

נלענ"ד שיש כאן מספיק עוסקים בקבלה שיכולים להבהיר לנו.

_________________

מוציא לאור,
 הרי סביר שהכנסת נוסחי קבלה כגון לשם יחוד, היא בוודאי ע"פ הוראה של רב כלשהו,


כאן נדמה לי שיש לך טעות

תוקן על ידי ירוחםשם ב- 23/09/2007 11:07:35

איש ערבות
קודם כל  על הכתיבה

אם הבנתי אותך נכון- תקן אותי אם אני טועה- הדור שלנו היום- כלומר האנושות הגיע למדרגות גבוהות של הבנה רוחנית, הרבה ממה שהגיעו אבותנו ואבות אבותנו??!!!!

_________________

מודה ועוזב

ירוחם:

א. תודה .
  אני מעריך את זה מאוד, [ברצינות ולא בציניות], כי לאו מילתא זוטרתא היא בעיניי להחמיא למביע דעה מנוגדת לחלוטין משלך, וגם אם היא על דבר שולי כמו על הכתיבה בכללותה ולא על תוכנה.

ב. לעצם העניין ולשאלתך - היא הייתה צפוייה. צפוייה מאוד. אבל מלבד זאת שהמשל לא אמור להיות תואם נמשל במאה אחוז על כל פרטיו וענייניו - הרי טענה זו מצטרפת לטענה שכתבתי למעלה כחלק מאבסורד מסויים, והוא שדווקא אנשים הדוגלים בשינוי סדרי עולם נוכחיים במבנה החשיבה [והמעשה] הדתיים, גם אם הם באים באיצטלא של להחזיר עטרת ראשונים מסויימים ליושנה, הרי לא בזה מסתפקים, אלא על סמך אותו קו ודרך והגיון רציונליסטי להמשיך  בתיקונים נוספים תואמי זמננו - והם הם אלה הטוענים כנגד הדת המחודשת והתיקונים והשינויים והנוסחאות והמנהגים שהביאה התפשטות תורת הקבלה.
וכן בנוגע למה ששאלת - דווקא מי שלפי ראות עיני והבנתי [וייתכן ואני טועה] אינם מקבלים בפשטות את אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים, ואדרבה טוענים כל העת כי החשיבה העכשוית מתקדמת יותר וישנה ידיעה מה שלא ידעו אבותינו וחז"ל וכו' - הם הם אלה שלפתע נסערים מגישה האומרת לדוגמא שהבעש"ט חולק על הראשונים בעניין ההשגחה הפרטית שהיא על כל פרט בכל עת תמיד [וכל תזוזת גרגר אבק נוגעת עד למחשבה הקומה דא"ק] לעומת הראשונים שסברו שהוא על המין בכללותו...
והאמת היא לענ"ד מעט מורכבת, כי באמת אין כאן שום דבר חדש, וכדוגמת העניין האחרון בהשגחה פרטית, ידוע שדעת הבעש"ט היא דעת כמה מחז"ל בגמ' [והובאו הראיות לכך במקום אחר] וכן בכל ענייני פנימיות התורה היא תורת הנסתר שלדעתנו מאז ומעולם הייתה וגנוזה הייתה בידי מקבלי השמועה וכו' ורק בדורנו מצווה לגלות זאת החוכמה, כי בין השאר זה לעומת זה עשה אלוקים, וכשם שישנה התרבות חכמה במילי דעלמא כן צריך להיות במילי דשמיא והעולם זקוק לגילוי זה כי לא דיי לו במה שהיה עד עתה בטעמים הנגלים של התורה והמצוות.
ומה שאמרתי שהעניין מורכב, כי עם זאת ישנה התחדשות וחידושי עניין ותוספת בגילוי תורה זו גופא ובחקירתה כפי שנראה בדורות האחרונים שהדבר לא רק הפך עמוק יותר, אלא גם נגיש יותר והפוך בה והפוך בה...
ובדוגמת המשל הנ"ל - ידיעת המושג אטום הייתה עוד מאז היוונים, אבל לחקור מה עניינו לא חקרו עד העת החדשה. לעומת זאת בשאר פרטים וחלוקת היסודות, החל מהיסודות הראשוניים ארמ"ע ועד לחלוקה יותר מורכבת כמו כמאה יסודות מתכתיים וכימיים וכו וכו' מעין השתלשלות תורשבע"פ וההלכה שבזה היה עסק העולם בכל העת הזו בנגלה דתורה - אך להתחקות אחר היסודות הראשוניים ואחר יסוד היסודות וכו' זה לא היה ה'ספציליטה' [מומחיות] שלהם רק שעסקו בכך בדרך הכרח כשהיה צורך חשוב לאותו הדור - ולפיכך בעניינים אלה לא מיצו את מלוא הפוטנציאל כי גם השתמשו בכלים אחרים לחלוטין מהמקובל כיום בעת החדשה, היינו בכלים פילוסופיים מוגבלים, אך משניתנה הרשות לגלות זאת החוכמה וניתנו הכלים והיסודות ההתחלתיים לפיצוח ראשוני של המרכיבים הגרעיניים של מעשנו ועבודתנו בעוה"ז של רצונותיו והשפעותיו הרי שכולנו נהנים מכך ואף במידה מסויימת למרות היות כל דורנו עפר לרגלי גדולי הקדמונים הללו, אך כפי שאמסטרונג שר בשירו הידוע איזה עולם נפלא אודות הילדים הנולדים שידעו דברים אותם לא נדע לעולם. ובענייננו, אין זה מחמת גודלנו וגודל השגתנו, כי אנו מקבלים את הידע מן המוכן, כפי שאתה מכיר תאוריות מסובכות מספרים ואנציקלופדיות אותם כתבו מדענים שעמלו כל חייהם עבור כך, גם כאן אנו נהנים מהתורה שהתגלתה ...

חשוב לי להדגיש שוב כי כשאני מדבר על כלים שונים, אין הכוונה לכלים בידי המון העם, אלא כלים בידי המיוחדים בחכמי תורת האמת, [כעין הכלים והמעבדות שבידי המדענים] היינו שהיו להם כלי ראייה ויכולות ובמיוחד נשמות גבוהות מעולם שיכל להשיג את עומקים אלו - הם הם לדוגמא רשב"י הרמ"ק האר"י הבעש"ט בעל התניא וכדומה וכידוע הסיפור אודות הבית יוסף שהיה משתף בשיעוריו של האר"י ותמיד היה נרדם וביאר לו האר"י כי אין נשמתו מעולם זה השייך לחוכמה זו, היינו הוא שייך לשו"ע ולהלכות ולחלוקת וחקירת החומרים המתחלקים וסיווגם וכו, אך חקירת הרובדים הפנימיים והגרעין והחומרהבלתי מתחלק של כל דבר, אין זה עניינו - ו[ובלשון הקבלה נשמות מעולם הבריאה שיש להם למרות גודלן עדיין קשר ושייכות לעולם ומכאן הרציונליזם אולי, לעומת נשמות מעולם האצילות שמעל לעולם הבריאה - ושלא תבין כי יש כאן זלזול ח"ו, על הרמב"ם נכתב שנשמתו מעולם הבריאה כשם שגם האבות הם מעולם הבריאה והתנאים גם הם מעולם הבריאה והמשנה מעולם היצירה שהרי נכתבה ונשתלשלה מהם וכו' וכו' ורק המיוחדים שבתנאים כמו רשב"י רמבה"נ רבי אליעזר שהם מעולם האצילות ובדרך כלל הם המקלים יותר בהלכה].
ואם מבקש אתה אסמכתא לדבריי - ראה אני מצטט את דברי רבנו הזקן בעל התניא באחד ממאמריו הקצרים בתקופה המוקדמת להשפעתו:


* * *

"מצינו להרמב"ם שכתב לבנו אודות שהיו מדברים עליו היו אומרים לפניו לא איכפת לי כלל שאיך יפגום נפשו היקרה במידה גרועה בשביל ניצוח הכסילים ההולכים אחר שרירות ליבם ובדברקטון הציל את נפשו. אשר אם יקרה זה עכשיו היה צריך לחכמה גדולה ועבודה רבה מאוד מכמה ספרים. והטעם שהדורות הולכים ומתמעטים ומתגשמים יותר שהוא עיקבא דמשיחא מל' עקב וצריך שכל וחוכמה יותר להפך חשוכא לנהורא משא"כ בדורות הנ"ל לא היה להם באמת חכמה גדולה אך מחמת שגופם היה זך והיה גובר כח ה' השכלי ושולט שבדבר שכלי מועט היה מהפך את כל הגוף לכן לא היו צריכין לאור הזוהר שלא נתגלה בימיהם, ועכשיו אינו מספיק זה כי אם סודות עליונים ואעפ"כ ישבני אדם שאין מספיק להם מגודל חומריות גופם אף שיש לו נחת מזה ומבין הרבה, מכל מקום אינו מעשה עבודת ה' לפי שכלו המחייבו. וזהו כל שמעשיו מרובין מחכמתו דהיינו מיעוט חכמה פועל מעשים טובים רבים, סימן הוא שחכמתו מתקיימת, פי' שחכמתו יש לה קיום חזקושולט בו שיש לו נשמה גבוהה שכח השכלי שלו המעט שולט בגופו, אבל שחכמתו מרובה ממעשיו כנ"ל אף שהיה מבין הרבה אין מהפך מחשוכא לנהורא לקיום המעשה עבודת ה' אין חכמתו כו' וד"ל "... 

[מאמרים הקצרים עמוד תק"ח]

* * *

סליחה על הכתיבה המהירה והלא מסודרת.

_________________

אגב - מה שכותב שם בעל התניא:
"משא"כ בדורות הנ"ל לא היה להם באמת חכמה גדולה",
אין הכוונה ליכולת הקוגנטיבית והשכלית שלהם,
אלא שלא היה להם חכמה גדולה היינו במובן תורה ותזה גדולה,
הפילוסופית לעומת חכמת האמת היא חכמת הנסתר והקבלה....
כך על כל פנים אני מבין זאת...

[ואדרבא בספרו הנ"ל במקום אחר מסביראת מעלת היכולת השכלית בעניין חכם עדיף מנביא
שמחד יכול להגיע בהשגותיו לדרגות והשגות נעלות יותר מאשר הנביא, אך לאידך, למרות שאמת ראה החכם בדרגות הגבוהות, אך עדשזה משתלשל ויורד לדרגות הנמוכות זה יכול ועלול מאוד להשתנות, ואין זאת שהוא טיפש או שזה סותר דבר מחכמתו, כי מהשראה אמת ראה רקביחס לאותו עולם ודרגה עליונה - לעומת זאת הנבייא שלמרות שמחד אינו מגיע לדרגות כה גבהות בהשגה, אך לאידך כיון שמוציא דבריו בדיבור זה פועל שהדבר יתבצע למרות כל מסע ההשתלשלות עד למטה בפועל ממש....]

_________________

חלק מהציטוטים שהביא מיימוני היו פסוקים כמו 'כי יבעל בחור בתולה' וכדומה. יש להעיר כי הפירוש של השורש 'בעל' בהוראת המעשה המיני הוא לשון חז"ל, במקרא אין פירושו אלא 'נעשה לבעל' ותו לא. כמו שמוכח בפרשת כי תצא 'ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה'. אם נאמר ש'ובעלתה' פירושו ביאה, לשם מה כותבת התורה פעמיים את הפעולה הזאת? אך הפירוש הוא 'תבוא אליה' ובזה - ובעלתה, כלומר: תהיה לה לבעל, והיא תהיה לך לאשה.
אפשר לראות זאת בתרגומו של רס"ג לתורה כל אימת שהוא מגיע לשורש הזה, הוא מקפיד לציין שהכוונה היא 'היות בעל'. לדוגמא: את המילים 'בעולת בעל' הוא מפרש 'אשת איש', שיש לה בעל. ואגב: מתוך שלא הבין ר"י קאפח את כוונת רס"ג הוא פירש כאילו רס"ג קרא [או לכל הפחות קיים 'אל תקרי'] בַּעֲלַת בעל, דבר המביא לידי גיחוך.

ירוק

הגמרא לא חושבת כמוך על בעולה!!!