|
|
| נשלח ב-18/7/2010 11:21 |
|
| |
מקס ואיך נסביר את הפסוק הזה
בראשית פרק נ
(י) וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים:
הרי זה היה על יד מערת המכפלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 16:07 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | | שאלתי היא - האם יש למישהו - כולל מקס - מושג מדוע אב"ע זה טרם צונזר? |
|
השאלה למה אתה לא מסיק מסקנות בעקבות זה שאף פעם פשוט לא צונזר כלום ונתנו בכל הדורות לכל תלמיד חכם לומר את דעתו, כמו הדעה בגמ' שאנו יכולים לשכוח ממשיח,
אגב: במקראות גדולות הבהיר הוציאו את האבן עזרא, נתן את ההוראה אחד מגדולי הטפשים בירושלים,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 16:32 |
|
| |
דברים ב יב והלאה: האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים: רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים: ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן ה' להם: שלשה פסוקים אלו מפסיקים את שטף הדיבור, ונראים כהערה צדדית להבהרת הענין. וכפסוקים אלו ממש, כך הפסוקים להלן: ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים: עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם ה' מפניהם ויירשם וישבו תחתם: כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה: והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם: על פניהם נראה שהערות אלו באו להבהיר את דברי ה': "כי לבני לוט נתתי את ער ירושה", ובאו פסוקים אלו להודיע ממי ירשוהו. וכן הפסוקים שלאחר זה, נראים כמוסבים על: "כי לבני לוט נתתיה ירושה". וכן הפסוק "כאשר עשה לבני עשו היושבים בשעיר וגו'" מוסב על דברי ה' בתחלת הפרשה "כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר".
האם ידועה למאןדהו סיבה מדוע לא ללמוד כן את ענין הפסוקים הללו (מלבד העיקר "שכל התורה המצויה עתה בידינו וכו'")?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 16:43 |
|
| |
רק השבת שמתי לב כי העמים שנזכרו בפרשה כעמים שארצם נכבשה (רפאים, זמזומים, חורי) דומים עד זהים לשמות העמים שהכו כדרלעומר והמלכים אשר אתו בפרשת לך לך (רפאים, זוזים, אמים, חרי). רש"י בפרשת לך לך אף מעיר (מה מקורו?) כי "זוזים הם זמזומים" למרות שבספר דברים מי שמכה את הזמזומים הם העמונים ולא ארבעת המלכים. האם יש קשר בין שני המעשים?
[אני מניח שכבר דשו רבים בנושא הזה אלא שלא ראיתי אותם]
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 18:39 |
|
| |
אני רואה שפתחתי "תיבת פנדורה" וטוב שכך, שסוף סוף כל חכמי הפורום ידונו בעניינים שמכביד על מחשבתם וחכמתם העמוקה, הרי מה מאשימים אותנו כל הזמן שכל שאלותינו היא כביכול תירוצים לחטאו או מה, אבל ברגע שרואים שכל שאלותינו באים דווקא מתוך עמל שכולנו עמלנו בשבת בפרשת השבוע, אז כל שאלתינו הם באמת מתוך לימוד עניני ורצון עמוק לדעת את האמת ורק את האמת, והיות שאין בדרך כלל בבתי כנסת את מי לשאול, או אם יש בדרך כלל הם עונים לנו בתרוצים שונים ומשונים, ולכן כדאי שבאמת חכמי הפורום כאן ידונו בענין בלי פחד ומורא,
התחלתי עם החמש פסוקים הראשונים, אבל אם נרוץ אחרי הפסוקים לכל אורך ספר דברים, ונראה את המקבילות בספרים הקודמים שמות ויקרא במדבר, נראה שמשהו כאן מוסתר ובולט לעין, נכון שהאבן עזרא מרמז ומסתיר כאן משהו, אבל למה הוא מתעקש להסביר את ההבדלים בין עשרת הדיברות בספר שמות לבין עשרת הדיברות בספר דברים, ולכן לדעתי הרב וייזר בפירוש שלו טוען שהאבן עזרא מרמז שהפסוקים נכתבו בנבואה ע"י יהושע,
אם זה נכון שזה דעתו של האבן עזרא ? אז למה האבן עזרא לא אומר את זה במפורש,
ולמה הרמב"ן יוצא מכליו להודות לאבן עזרא ואומר ר' אברהם נאמן רוח ומכסה דבר (ויקרא טז' ח') ומגלה שם את סודו של האבן עזרא,(כמובן לדעתו) וכאן לא מגלה לנו הרמב"ן את סודו ?
ועוד: אם נשמע לההיגיון הידוע של בריסק על מאמר חז"ל של''איזהו שוטה הלן בבית הקברות'', שעדיף\נכון לוגית לתרץ תשובה אחד על עשר סתירות, מלענות תשובה לכל סתירה וסתירה,
הרי האבן עזרא שובר את הראש להסביר את ההבדלי הדיברות בין שני הספרים, הרי אפשר לענות תשובה אחד ונפתור את כל הבעיות של ספר דברים ???
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 19:23 |
|
| |
מקס האב"ע כותב זאת כמעט במפורש כאשר הוא מפנה ל"שנים עשר" הפסוקים המתארים את מות משה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 20:32 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | | מקס האב"ע כותב זאת כמעט במפורש כאשר הוא מפנה ל"שנים עשר" הפסוקים המתארים את מות משה |
|
תלמיד:
כן, הוא אומר במפורש שיש בעיה ומרמז שיהושע כתב את זה כמו שכתב את הפסוקים אחרונים,
אבל למה לא לומר פשוט שכל ספר דברים כתב יהושע בזמן שבני ישראל היו כבר בישראל ??? ולהסביר שלכן יש את ההבדלים בין הספרים, הרי האבן עזרא טוען כל הזמן בכמה מקומות שמחוק לשון הקודש לא לשמור על מילים רק על נשמתם של המילים,
במקום זה האבן עזרא שובר את הראש בספר שמות להסביר את ההבדלים בין הדיברות, מה היה הבעיה של האבן עזרא ?
נראה לי שמשהו הציק לו,
הרי לא צריך להיות הבדל אם משה כתב את ספר דברים או שיהושע כתב את הספר וסיפר מה משה אמר בימים האחרונים בחייו, הרי יהושע גם היה נביא,
הוא מגונן חזק על דעת חז"ל בעניין (בשמות תעיין שם) מצד אחד, ולא רוצה לקבל את חז"ל ששמור וזכור בדיבור אחד נאמרו,,
אפשר לשאול בעצם גם על חז"ל, למה הם התעקשו בעניין ?? מה הבעיה שיהושע כתב את כל ספר דברים ??
ואם אנו מבנים למה חז"ל התעקשו בגלל אנשים חסרי דעת וכו'
אז למה האבן עזרא מגלה טפח ומכסה טפחיים ?? אם רוצונו לגונן על חז"ל כי חושב הוא שצריך מצד טובת הדור או מה,
אז שיאמר שזה כך, במקום זה הוא אומר בשמות כי עשרת הדברים הכתובים בפרשה הזאת דברי השם בלי תוספת ומגרעת, והם לבדם הכתובים על לוחות הברית. ,,,,,,,,,,,, ועשרת הדברים הכתובים בפ' ואתחנן הם דברי משה. מה קשה לומר שהם דברי יהושע בשם משה ????
בתכלס, האם מישהו יכול להסביר מה הציק לחז"ל בעניין ???
הרי היה להם את הכוח, את ספר יחזקאל רצו ויכלו לגנוז וכן את קהלת,
רצוני, שאנו נותנים להם את הכוח, אז מה הבעיה לומר את האמת שנראה מהפסוקים ?? ולהחליט ולפסוק שאין הבדל בין אם משה עצמו כתב או יהושע כתב, שניהם דאורייתא ומסיני, וזה הרי באמת כך, כי יהושע מספר מה משה רבינו בעצמו אמר בימים האחרונים בחייו, במילא הם דברי משה עצמו,
וזה שיהושע לא עמד על המילים בדיוק ?? (כלומר לא ציטט את משה בדיוק או שמשה עצמו לא עמד על המילים בדיוק כפי שכתוב בשמות) כאן אפשר לומר את טענת האבן עזרא, כי חוק לשון הקודש היא לא לשמור על מילים רק על משמעותם של המילים,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 20:45 |
|
| |
מקס הראב"ע מאד חשש מהבעת דתו האמיתית
בראשית פרק יב
(ו) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ:
אבן עזרא בראשית פרק יב
הכנעני אז בארץ יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר. ואם איננו כן יש לו סוד. והמשכיל ידום:
.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 20:52 |
|
| |
אב"ע היה מוכן לקבל "הערות העורך" אבל לא שכל ספר דברים אינו תורה. היות ויש הבדל בין נבואת נביא לנבואת משה (ראה למשל י"ג עיקרים יחוד התורה שהיא נבואת משה) והיות וספר דברים משופע במצוות, לא רצה אב"ע לומר שכולו נבואה ולא תורה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 23:16 |
|
| |
ומה שאני שמתי לב בפסוקי דזמרא השבת (כדוחפים אותי להיות חזן מכריחים אותי אשכרה להתפלל מההתחלה), היא שמזמור " הודו לה' " מהלל את השם על מלחמותיו שעשה דוקא מחוץ לארץ ישראל, ועל כך שנתן דווקא את *ארצם* לנחלה לישראל עמו.דווקא את עבר הירדן.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 07:11 |
|
| |
מקס הוכחת את דברי אב"ע מהבטוי "עבר הירדן" אך מה נעשה וגם בבמדבר לב/לב מופיע בטוי זה כנאמר מפי בני גד וראובן בזמן שהיו בארץ סיחון ועוג
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 19/07/2010 08:09:45
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2011 22:52 |
|
| |
שבוע טוב לכולם:
השבת יש במדרשים הרבה מדרשים חזקים ועצכ"חים ביותר,
(יג') חכמים ונבנים וידעים,,,,,,(טו') ואקח ,,,,חכמים וידעים: בי"ת בו בינה וכו' שאלמלא בינה אין כל העולם כלו מתקיים אפילו שעה אחת, שנאמר: "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים" באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני ! הבו עליכם בעלי בינה להיות ראשים עליכם, מיד הלך משה רבינו והיה מחזיר (= מסובב ומחפש) בכל משכנותיהם של ישראל ובקש בני אדם בעלי בינה ולא מצא, שנאמר: "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים" ולא מצא "נבנים" מכאן אתה למד שגדולה בינה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מן התורה, שאפילו אדם קורא תורה נביאים וכתובים ושונה משנה ומדרש, הלכות ואגדות, שמועות ותוספתות, מושלות ומעמדות וכל סדרי בראשית, ואין בו בינה ?! אין תורתו שוה כלום !
שנאמר:(ישעיה כט' יד') "ובינת נבניו תסתתר"
(אותיות דרבי עקיבא)
המלבי"ם אומר יסוד גדול בפסוק בישעיה "ובינת נבונים תסתתר"
(כי באמת היה להם לדעת שדברי ה' אל העם תורותיו מצותיו ונבואתו לא נאמרו לפי כח המשפיע רק כפי הכנת ושכל המקבל, כמו שהמלמד יורה את הנער כפי שכלו, לא כפי רוחב לב המורה) לגבי מי יכול להוכיח (= להטיף מוסר) את האומה:
ועוד אומרו: אילו אחר מוכיחן היו אומרים זה מוכיחנו ?! (הרי מאתנו הוא מתפרנס ??) לכך דווקא משה שכתוב בו: "לא חמור אחד מהם נשאתי" לזה נאה להוכיח את ישראל, (דברים רבה)
ולמה הוכיחן בסוף ? (ויהי בארבעים שנה וכו') אמר רבי סימון: שאילו הוכיחן בתחילה ?! היו אומרים: מה יש לבן עמרם עלינו ? (כלומר מה נתן לנו שהוא מוכיח אותנו ?!) אלא משה רבינו עשר (= העשיר אותם) להן ונתן להן בזת סיחון ועוג ואחר כך הוכיחן, (מדרש תנחומא)
דבר אחר: למה לא הוכיחן אלא לאחר מפלת סיחון ועוג ?, מפני שהיתה דעתן מטרפת (מפחד הגויים מסביב) לפיכך המתין להן עד שנפלו סיחון ועוג בידם,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,שאינו דומה מקבל תוכחת מתוך ישוב דעת כמקבל תוכחת מתוך טרוף דעת,
(מדרש תנאים)
-----------------------------------------
אחרי הכתו: כתוב אחד אומר: ישראל הכום, שנאמר "ויכהו ישראל" וכתוב אחד אומר: משה הכם שנאמר: "אחרי הכתו"
וכתוב אחד אומר: משה ובני ישראל הכום, שנאמר: "אשר הכה משה ובני ישראל" ומי באמת הכם ? הוי אומר: הקודש ברוך הוא, שנאמר: למכה מלכי גדולים" ללמדך שהיינו בגמא חריפה התחתונה והוא עומד עלינו וגו'
(דברים זוטא יא')
חז"ל עמוק מאוד, למעמיקים כדאי לעמיק בזה, (רמז: "היום" אתם דטרמינסטי לעתיד תהיו תבוניים ויצרנים כמוני)
והנכם היום ככוכבי השמים לרוב: (מהו "היום" ?) אמר להן משה: היום אתם ככוכבים אבל לעתיד לבוא ?! "לרוב" (לשון רבנות) אתם עתידין להיות דומים לרבכן, כיצד ? כתיב כאן "כי השם אלקיך אש אכלה. וכתיב בישראל לעתיד לבוא: "והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה"
(דברים רבה)
לגבי התקשורת ולגבי בעלי מידה "נרגן":
טרחכם ומשאכם וריבכם: מה היו עושים לו (= למשה) ישראל ? (שמשה כל כך מתבכיין כביכול) אלא אם הקדים משה לצאת בבקר מאהלו אמרו: ראו בן עמרם שהקדים לצאת ללקוט מן המן את הגס (= המשובח), ואם איחר לצאת אמרו: ראו בן עמרם שאכל ושתה וישן לו, הלך באמצע - אמרו: ראו בן עמרם מהלך באמצע (שנצטרך לעמוד בפניו) הלך לצדדין - אמרו: ראו בן עמרם מהלך לצדדין, כדי שלא נעמוד מפניו, מצוה קלה שבידינו והוא מבקש לעקר ממנו, ואיזו ? זו עמידת זקן, אמר (משה) להם מה שעשיתי ?! לא קיבלתם !
(מדרש תנאים)
מי ראוי להיות מנהיג\דיין\רב וכדומה, באומה:
וידועים: אלו שרוח הבריות נוחה מהם, ובמה יהיו אהובים לבריות ? בזמן שיהיו בעלי עין טובה ונפש שפלה וחברתן טובה, ומשאן ומתן ודיבורן בנחת עם הבריות,
(מדרש הגדול)
מדרש שתומך ברעיון "הדמוקרטיה"
כקטן כגדול תשמעון: מנין שנזקקין (= מתיחסים) לטענת קטן מפני ישוב העולם (= קיום החברה) ? שנאמר: "כקטן כגדול תשמעון"
(מדרש אגדה)
ערים גדלות ובצורות בשמים: אמר רבי אמי: דברה תורה לשון הבאי (= לשון הדיוט שאינו מדקדק בדבריו ומוציא בפיו דבר שאינו, ולא שיתכוון לשקר אלא לא דק (רש"י)) דברו נביאים לשון הבאי, דברו חכמים לשון הבאי
(חולין צ:)
איך מתיחסים חז"ל למי שאין לו צאצאים,
עמד יהושע לספר ונזפו בו, ואמרו לו: אין "ראש קטוע" מדבר (שלא היה לו בן)
(מדרש הגדול)
המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה: "המה יבאו שמה" זו ביאה ראשונה שהייתה בימי יהושע, "ולהם אתננה" זו ביאה שניה בימי עזרא, "והם יירשוה" לימות המשיח (= שאז נטען שהארץ ירושתינו )
(מדרש הגדול)
טוב: מספיק להיום ! (חבל יש הרבה מאוד מדרשים יפים השבת וכדאי לעיין) אבל בלי זה אי אפשר
וברכך בכל מעשה ידיך: רבי יעקב אומר: יכול אתה לומר שהקדוש ברוך הוא יברכו ויפרנסו אפילו אם הוא יושב ובטל ??? תלמוד לומר: "ובכל מעשה ידיך", אם עשה אדם הרי הוא מתברך, ואם לאו ?! אינו מתברך !!!!
(מדרש תהילים)
תוקן על ידי maxmen ב- 06/08/2011 23:30:41
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2011 13:27 |
|
| |
דברים פרק א (יג) הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם
ואיפה נעלם יתרו? הרי הוא הגה את הרעיון ב ואתה חזה?
דברים פרק א כה) וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ: האמנם?
דברים פרק ב
יב) וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן יְקֹוָק לָהֶם:
מתי נכתב הפסוק הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2011 13:47 |
|
| |
לשאלות 2 3 יש תשובות במפרשים אבל מכיוון שהדרישה שלך מהכותבים היא מקוריות וחלילה לא לדקלם פרשנות מסורתית אני אוותר עליהן. כמובן שאפשר לטעון שזה נכתב ע"י יהושע לאחר כיבוש הארץ . עכשיו התקבלתי למועדון הירוחמים החכמים שחושבים במקוריות ולא מדקלמים פרשנים כמו תוכי?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2011 13:59 |
|
| |
דייר אל נא באפך- לא התכוונתי לפגוע- אבל כשמישהו מדקלם לי את המפרשים - זה פוגע בי. האם יש הו"א שאני לא מכיר את המפרשים? או אחרים מחברי הפורום לא מכירים את הפרשנות הענפה, חוץ מזה רצוי גם לחשוב לבד, כי זה מאתגר יותר ומענין יותר- ולפעמים גם נכון ואמיתי יותר. כי הרי כל יום מתגלים ומתחדשים דברים חדשים (רשב"ם)
בענין שיהושוע כתב- בגמרא בב"ב משום מה הפסוק הזה לא שויך אליו. יהושוע כתב? כמה פסוקים? אולי כמה פרקים? אולי את כל ספר דברים? הרי האי דיוקים ואי ההתאמות בין דברים לעד במדבר, גדולים מאד? שים לב אני לא כותב בסימן קריא אלא בסימן שאלה,
|
|
|
|
|