אראל
<"אני לא מבין את בג"ץ - הרי ברור שהמעשה של האישה מנוגד להסכם שהיא חתמה עליו בזמן הגירושין, והפסיקה של בית הדין הרבני היא הגיונית גם ע"פ דיני חוזים (לא רק ע"פ ההלכה או "המוסר")">
כפי שהדגשתי בפתיחת האשכול, פסק דין הרבנות נפסל רק מפני שלבית הדין הרבני לא היתה סמכות משפטית מכח החוק לדון בענין, ומבלי להזדקק לשאלה אם התנהגות האשה נוגדת למוסר או לדיני החוזים.
אם הבעיה היא דיני חוזים על הדבר להתברר בבית המשפט ולא ברבנות.
כך גם אם הבעיה היא חינוך שלא נכרך:
http://www.horut-shava.org.il/HLG/syndroms/HighConflict/elbaz.htm
ואילו כאשר הדבר היה כחוק:
בג"צ: לא מתערבים בהחלטות ביה"ד הרבני
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-105497-00.html?tag=7-47-20
בסעיף 6 להסכם זה נקבע איסור על האישה "להכניס גבר זר לבית זה אלא אם נישאה כדת וכדין".
האם הסעיף מונע ממנה להכניס לביתה אינסטלטור או מתיר לה הכנסת גבר שאינו זר לה בעוד היא אינה נשואה?
_______
ירוחם
<"הדיין חייב לפסוק לפי השקפת עולמו- במקרה הזה איך שהוא מבין את ההלכה- וזה באמת לא צריך לעניין אותו מה יפסוק הבג"ץ">
דיין ממשלתי חייב לפסוק לפי השקפת החוק לפיו הוא פוסק, ולפי חוקים אלה, בתי הדין הרבניים אינם מוסדות דתיים, אלא משרדים משפטיים ממשלתיים, המוגבלים בסמכותם.
<"האם הוא צריך לתת את דעתו שהערור יתקבל? וכבוד השופט זמיר יפסוק אחרת? לפי ההלכה שהוא
בתי הדין הרבניים במדינת ישראל אינם בתפקיד מורי צדק ויושר ממשלתיים, אלא הם אנשי מערכת משפטית בעלי סמכות כפיה על האזרחים, מכח חוק שנחקק ע"י המדינה החילונית, והיא המשלמת את משכורתם, ובשכר זה היא אומרת להם מה עליהם לומר.
________
אבהו
<"לפי הבנתי כהדיוט לאב היתה טענה חזקה בדבר טובת הילדות, זאת בלי קשר למזונות. מדוע אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניין זה?">
אין ספק ששמעת דיבורים על ש"בית הדין הוא אביהם של יתומים", אלא שהשאלה אינה "הלכתית" אלא משפטית, ולבתי הדין הרבניים אין סמכות חוקית שהיא להחליט מה טוב לילדים, אלא אם ההורים כרכו את שאלת המשמורת של ילדיהם בתכיעת הגירושין.
________
מיכי
<"אני לא יודע למי הסמכות לקבוע האם הופר הסכם גירושין שהושג בבי"ד רבני, אבל נשמע לי הגיוני שהבי"ד שבמסגרתו נערך ונחתם ההסכם הוא זה שאמור לפרש אותו ולהכריע האם הוא הופר או לא">
מנין לך שההסכם נערך ונחתם בבית הדין, האם לא ייתכן ששההסכם בנדוננו, הוא היה הסכם שנחתם במשרד עו"ד אי שם בארץ, וכשהוגש לבית הדין הוא ילו לא בחן את הנאמר בו מאחר שחינוך הילדים והענינים הממוניים הועברו לשיפוטו של בית המשפט, וכפי שציינת בהמשך דבריך, שסעיף ה"גבר הזר" נכלל בין סעיפי ההסכם על הענינים הממוניים שבין בני הזוג, ומאחר והם לא נכרכו בתביעת הגירושין, מה סמכות חוקית יש לבתי הדין לפרש את ההסכם?
<"אם כן, המסקנה היא שאנשי הבי"ד עשו נכון לפי הבנתם. הם גם פעלו בסמכות (לפחות עפ"י הבנתם והבנתי)">
להבנתך כן, להבנתם לא! בטוחני שכל "מתחיל שבהם" היה מבין שלא היהתה להם סמכות מבחינה חוקית והם היו יכולים לדעת מה תהיה דעת הבג"ץ הנושא כשדבר יובא לפניהם לערעור.
האם ייתכן שבית הדין חשב שהיא תפסיק להיות לסבית, כי הדיינים פסקו ש"זה לא טוב לילדים"? האם הם חשבו שהיא לא תערער לבג"ץ?
<"אמנם עדיין נראה לענ"ד שברור מפרשנות מהותית (החביבה על ברק, כמדומני) שהסעיף הזה לא בא לסייג את זכויותיה הממוניות על האישה על הבית אלא לדאוג לחינוך הילדים">
אולי כוונת הבעל היתה, למנוע מ"גבר מתחרה" להנות מרכושו?
העובדה שאין בה כל מחלוקת היא, שבתביעת הגירושין ברבנות לא נכרכו אחזקת הילדים וחינוכם, לא נראה לי שהם היו נושא לאי הסכמה בין ההורים המתגרשים, גם לא נראה שבעת חתימת ההסכם עלה על דעתו של הבעל שאשתו היא לסבית פעילה, אכן, תמיד ניתן לומר: אילו ידע, אך השאלה אינה אם היה חותם על ההסכם, אלא על מה הוא חתם.
<"נשמע לי מוזר שבית משפט שמתחיל דיון בעניין מסויים ובמסגרת זו נערך הסכם בין הצדדים, לא יהיה בעל סמכות לדון בשאלה האם ההסכם שהושג שם הופר או לא">
עורך דין הכותב חוזה אינו מוסמך לקבוע למה היתה כוונתו, בית הדין גם זה לא.
_____________
חן
<" כמדומני שאהרון ברק רואה אפילו בהסכם נישואין עניין של כריתת חוזה (כל העולם משפט) וכ"ש גירושין">
הסכם נישואין מהו? ואם כוונתך לשותפות ברכוש המשותף שהצטבר במשך ימי הנישואין, אכן כך היא וכפסיקתו הידועה בבג"צ 1000/92 - חוה בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, ולדעת הרב דוכובסקי (תחומין יח עמודים 18-32) היא אינה גישה הסותרת להלכה
_________
מיכה
התשובה לשאלתך בלינק הבא:
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/152-2.htm
תוקן על ידי נישטאיך ב- 22/07/2007 5:24:24
עולם הפוך אני רואה