לאחרונה הועלתה כמה פעמים שאלת שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכתות רגילות בחברה החרדית.
יש הרבה פנים לשאלה זו, וכאן אתמקד בשאלה רדיקלית שעלתה לי תוך כדי דיון:
הטענה המרכזית והסיבה ההיסטורית בהקמת מוסדות נפרדים לבעלי צרכים מיוחדים, היא הטענה שבכתות משולבות, בעלי הצרכים המיוחדים עוצרים את התקדמותם של התלמידים הרגילים והמוכשרים. כי הם לוקחים את רוב זמנו של המלמד.
וכאן הבן שואל, הלא למדנו "שאין הקב"ה מונה דפים אלא שעות" ולמדנו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיהיה לבו לשמים". ואם תאמר אנו צריכים פוסקים שיידעו לאסוקא שמעתא אליבא דאמת, אין זה נכון, כי אין האמת נר לרגלנו, אלא ההשתדלות לאמת. ואם תאמר אנו צריכים ראשי ישיבות שמתרצים רמבי"ם קשים, הלא גם בזה אין אנו מחפשים אחר האמת של כוונת הרמב"ם, אלא אחר האמת הפנימית בבחינת דור דור ודורשיו. ואם כן, למה לנו מצויינים?
סיבה אחת מצאתי כלהלן:
יש לתת למוכשרים ענין לעסוק בו כדי שלא ישתעממו ויעזבו את ספסלי בית המדרש לחפש את עצמם בשדות זרים. בהרחבה אפשר לומר שצריך לייצור אקלים מתאים לתלמידים מוכשרים שיחושו שיש להם מה לעשות ויש להם כאן משהו אתגרי.
נשלח ב-22/7/2007 08:35
אין הקב"ה מונה דפים אלא שעות זה לא לגמרי מדוייק (זה לא מאמר חז"ל, ככל הידוע לי, אז אין צורך לדקדק במילים). אמנם לענין מצות "עמל התורה" המנין והמונה הוא שעות, אך בל נשכח שיש גם מצות ידיעת התורה, ובה בהחלט נספרים הדפים דוקא. א"כ ודאי שיש צורך לאפשר למוכשרים יותר להתקדם במהירות רבה יותר ולדעת יותר.
נשלח ב-22/7/2007 08:50
לא צריך מצויינים, הם רק עושים צרות.
צריך צייתנים.
_________________
נשלח ב-22/7/2007 08:50
אין ספק שהמיזוג של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכתות רגילות, שהתקבל בציבור הרחב גם יתקבל בציבור החרדי, אלא שציבור זה שיש בו הרבה מהגזענות, מגיב יותר לאט.
_________________
עולם הפוך אני רואה
נשלח ב-22/7/2007 09:40
מה הקשר בין גזענות לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים?, ככל שידוע לי התופעה קיימת בכל העדות.
נשלח ב-22/7/2007 09:45
מה ענין גזענות ואי טיפוח המצויינות?
נשלח ב-22/7/2007 09:57
דיון קצר בנושא בפורום "אגודה אחת". http:
//bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2140682
נשלח ב-22/7/2007 09:58
האם חשבתם על אפשרות שמה שמריץ את שניהם הוא הרגשת עליונת ואי דאגה לנמוך יותר?
_________________
עולם הפוך אני רואה
נשלח ב-22/7/2007 10:02
איך תראה חברה ללא מצויינים?
_________________
נשלח ב-22/7/2007 10:16
אני רואה שקצת התבלבלתי, לבושתי. היה נדמה לי, בעיקר בגלל הכותרת, שעיקר הדיון הוא טיפוח המצויינים. מסתבר שעיקר הדיון הוא על הפרדת המתקשים. אז א. טעותי לא כ"כ גדולה, כי באי-ההפרדה גורמים להיפך מטיפוח המצויינים. ב. עיקר הסיבה להפרדת המתקשים היא לטובתם, בכיתה רגילה א"א לטפל בצרכים המיוחדים להם. בכיתה רגילה ההתמקדות היא בבינוני ומעלה והחלשים נחלשים עוד ונדחית אבן אחריהם.
נשלח ב-22/7/2007 10:58
אחת המחלות של עולם התורה היא התפיסה שהעיקר הוא השעות ולא הדפים. לכן אין עבודה על שיטתיות ואין שאיפה להשתלט על החומר אלא רק ללמוד (או לא לבטל) תורה. לכן אין טיפוח מצויינות, דבר שנחוץ ביותר במערכת הישיבתית.
אגב,וגם מערכת החינוך בארץ בכלל (שאין כמעט טיפוח מצויינות, ולדעתי אנו משלמים על כך לא מעט). כל הזמן חושבים על אינטגרציה במקום לחשוב על הפרדה וטיפוח מתאים לכל רמה ושכבה.
לפי התפיסה הקיצונית שהוצגה כאן אינני מבין מדוע לא לקרוא תהילים כל היום בכל הישיבות, או ללמוד בקיאות בלבד (בלי חזרות) וכדו'. כפי ששאלו מדוע להפריד בין הגילאים? האם רק כדי שלא יימאס לאנשים ללמוד? זוהי תפיסה מעוותת של הלימוד. כעין זה מצינו גם גישות לפיהן אין אמת בלימוד אלא רק סברא סובייקטיבית, כלומר שהלומד אינו שואף לגלות משהו אלא יוצר משהו משלו (ראו מאמרו של נבון באקדמות ח, ותגובות בגליון שאחריו).
כל אלו הן תפיסות לא נכונות כשלעצמן, וגם הרסניות לעולם לימוד התורה.
_________________
מיכי
נשלח ב-22/7/2007 11:14
מיכי, על זה אמר הגר"ח מבריסק, כמדומני, שיש מושג של "ביטול תורה באיכות". מענין שזה טוב רק כטענה נגד מתנגדי ה"עיון" ולא מועיל שנדאג לטיפוח המצויינים. חוץ מזה, כמו שכבר הזכרתי, שו"ע הרב, ואולי עוד קודם לו, כבר חילקו את מצות תלמוד תורה לשני חלקים: "והגית בו יומם ולילה" אפילו שכבר למדת כל התורה כולה, ומצד שני גם לפני שלמדת כולה, ובזה ודאי שהכל לפי השעות, היגיעה, הדם, היזע והדמעות. והחלק השני: ידיעת התורה, בבחינת "בא מי שמשנה בידו, שואלו: בני, גמרא למה לא למדת?" (ציטוט לא מדוייק מהזיכרון).
נשלח ב-22/7/2007 12:33
קידושין כ"ט ע"ב ורמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א הלכה ד' "היה הוא ללמוד תורה ויש לו בן ללמוד תורה הוא קודם לבנו ואם היה בנו נבון ומשכיל ממנו בנו קודם".
_________________
נשלח ב-22/7/2007 12:37
שרגא,
אני שמעתי זאת בשם החזו"א (והראיה הלא הכרחית מהך דמבטלין ת"ת לקריאת מגילה). בכל אופן, זה ברור שיש עניין למצויינות, וגם אם לא נמצא גדר כזה במצוות תלמוד תורה, מי שהעניין חשוב לו ידאג למצויינות גם בלי שהוא מקיים בכך מצווה. הלא תהא כהנת כפונדקית?!
כידוע, לפי חלק מהראשונים (ופשט הגמרא) מצוות ת"ת היא ק"ש (או פרק אחד) בכל בוקר וערב בלבד. האם יש בזה כדי לומר שאין צורך ללמוד יותר? יש דברים שלא צריך את הקביעה ההלכתית כדי להבין ולעשות אותם.
_________________
מיכי
נשלח ב-22/7/2007 12:46
האינטגרציה מפתחת גם היא מצויינות.
מצויינות ריגשית גם היא שמה מצויינות. ולענ"ד היא צריכה טיפוח יותר, ואפי' על חשבון, מצויינות אינטלקטואלית.
נשלח ב-22/7/2007 14:22
היכן האינטגרציה הצליחה במצוינות רגשית?
מצוינות רגשית היא דבר חשוב מאוד, השאלה היא האם אנחנו לא מאבדים כישורים אחרים מרוב דבורים על מצוינות רגשית.
לענ"ד הישיבה היא מקום לימוד, גם בעלי המוסר לא חלקו על כך אלא הם רצו שהמצוינות האינטלקטואלית לא תבוא על חשבון תכונות אחרות.
