בית פורומים עצור כאן חושבים

ואתחנן

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-31/7/2009 13:13 לינק ישיר 

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2009 13:14 לינק ישיר 

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2009 13:15 לינק ישיר 

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/8/2009 00:43 לינק ישיר 

כיצד יש אלוהים אחרים אם "אין עוד מלבדו" (אביתר שולמן)
http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/774/139.html

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2010 22:18 לינק ישיר 


"פרשת שמע ועשרת הדברות, אינן עוסקות בעקרונות מופשטים, פילוסופיים-תאולוגיים אלא בקונקרטי"  ("מקבלים שבת" עם פרופ' משה אידל)

http://www.iba.org.il/media/



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2010 22:47 לינק ישיר 

ידועים דברי חז"ל:

דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי;

אם כן מה משמעות הציווי של הקב"ה למשה לעלות ולראות את הארץ, איזה ענין יש בראיה?


"אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש:"
וברש"י:
"
אז יבדיל - נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם. ואף על פי שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען, אמר משה מצוה שאפשר לקיימה אקיימנה:"
האם ניתן להסיק מכאן על חצי שיעור במצוות?


רש"י בעשרת הדברות:
"בכל מקום אשר אני שם וזהו כל העולם. דבר אחר כל זמן שאני קיים. עשרת הדברות כבר פירשתים:"
למרות שפירש את עשרת הדברות רש"י עדיין מפרש את הביטוי על פני. בפרשת יתרו פירש רש"י "על פני - כל זמן שאני קיים". מדוע כאן הוסיף רש"י את גורם המקום שלא הביא בפרשת יתרו?







דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/7/2010 22:54 לינק ישיר 

אבן עזרא דברים פרק ד פסוק ז

(ז) כי מי גוי גדול - שיש לו אלהים, שיהיה קרוב אליו שיענהו תמיד בכל אשר יבקש ממנו בחכמה.
 
פירשתי לבני בית: בחכמה פי' על תבקשו מאלוקים דברים שהוא כביכול לא יכול לתת לכם,
כלומר תבקשו מאלוקים לפי יכולתכם וכשרונותיכם, ואל תבקשו דברים שאין ביכולתכם להשיג,




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2010 23:00 לינק ישיר 

יהיב חכמתא לחכימין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/7/2010 23:22 לינק ישיר 

בעל:
סיפרתי להם את הסיפור של ר' שמואל סלנט
פעם נגש יהודי ירושלמי לרב ואמר אין לי פרנסה האם כדאי לי לנסוע לאמריקה להביא לחם לבית
הרב אמר לו סע וברך אותו בהצלחה, (כידוע אז זה היה מצב של להיות בחול שנים בלי המשפחה וגם סכנה רוחנית וכו')
שכן\חבר של השואל שמע ממנו את פסקתו של הרב, ומיד רץ לרב לשאול האם גם הוא יעשה כך,
הרב שואל אותו האם אין לו פרנסה, הוא עונה: יש לי עסק קטן אבל לא מכניס כסף,
שאל אותו ר' שמואל, למה בנענועים מנענעים רק באנא ה' הושיעה נא ובאנא ה' הצליחה נא עומדים במקום ולא מנענעים ???
הסביר לו הרב, שאין כלום מחפשים את הישועה בכל העולם, ולכן מנענעים לכל הצדדים, אבל שיש עסק רק צריך הצלחה ?
אז עומדים במקום ומבקשים מאלוקים הצלחה,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2010 00:56 לינק ישיר 

בעל
ר' שלמאי מוכר בש"ס כדרשן וכבעל אגדות- ולכן אין מקשים על הדרש.

בעניני ערי המקלט בעבר הירדן- הדבר היה צריך זירוז מיוחד- כי לפי ההגיון שלש ערים לשלשה שבטים לא היה סביר.

השינו ברש"י מפתיע אותך? והשינוי בנוסחאות השונות בתורה נהירים לך כבר?
אעמוד על שנים מהם- אולי כבר כתבתי אחד ודאי- אז אכתוב שנית לטובת אלו  החדשים- בעיקר  ידידי מקס 

 בפרשתו מופיע בכבד את אביך ואת אימך- למען יטב לך- מה שבפ' יתרו לא מופיע-
לפני ארבעים שנה משה חשב  כי אריכות ימים  בלבד זה הדבר האידיאלי, עכשיו כשהוא היה באמת זקן, הוא הבין כי אריכות ימים בלי שתרגיש גם טוב- לא מספיק ולא טוב.

ביתרו מופיע זכור את יום השבת- בואתחנן מופיע שמור את יום השבת- חז"ל כבר פירשו את ההבדל  - שמור וזכור בדיבור אחד- וכבר  כתב הראב"ע, כי זה לא יתכן, הרי אי אפשר לשמוע שני קולות- תרי קלה לא משתמי- אז מה הועיל הנס הזה. ואם כן שמעו אז זה היה נס של שינוי סדרי הטבע, נס גדול מאד, ולמה התורה לא מציינת את הנס הגדול הזה?

אפשר להסביר -. המילה שמור בעברית = זכור. בפ' וישב כשיוסף סיפר את חלומו  כתוב -ואביו שמר את הדבר-
מסביר רשי ציפה  היה ממתין ומצפה מתי יתקיים,  שומר אמונים - לא תשמור על חטאתי-  אנו  רואים כי שמור וזכור זה אותו דבר,
ואז נשאלת השאלה אם כך הדבר- אז למה שינה הכתוב,?  זכור= זכירה פאסיבית  שמור= זכירה אקטיבית
כשבני ישראל יצאו ממצרים היו עם עבדים משוחרר אבל בור בלי כל רקע רוחני- אפשר לבקש מעם כזה זכירה רגילה- תזכור שיש שבת.
לאחר ארבעים שנות חינוך כפי שמשה אומר בתחילת הפרשה- אפשר כבר לדרוש ממנו זכירה אקטיבית, כפי שמסבירים חז"ל שכל פעולותיו של האדם במשך השבוע יהיה לכבוד שבת, כשמונה את הימים- היום יום ג לשבת, כשהוא רואה דבר יםה בשוק הוא קונה זאת לשבת וכו'



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2010 01:06 לינק ישיר 

מקס
אתה סיפרת על מתנגדים -אני על חסידים
מספרים על ר לוי יצחק מברדיצ'ב- שרא יהודי רץ ברחוב, שאל אותו רבי יצחק- לאיפה אתה רץ?  לחפש פרנסה רבי.
השיב הרבי- אז למה אתה רץ לשם? אולי הפרנסה בכיוון הנגדי- ואתה פשוט בורח ממנה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2010 11:48 לינק ישיר 

הקבלה בין הדברות הראשונות לאחרונות

להזכירכם ולנוחיותכם:
אנכי - לא תרצח
לא יהיה - לא תנאף
לא תשא - לא תגנוב
זכור-שמור את - לא תענה
כבד את - לא תחמוד

הרוצח מבקש להכחיש את קיומו של חברו בעולם - הכופר מבקש להכחיש את קיומו של א-ל מוציאם ממצרים.

עבודה זרה נמשלה בנביאים לניאוף, והדבר פשוט - נסיון לבנות "בחינת" "בית" - גשמי או רוחני במקומות זרים.

הגונב משתמש ברכוש אחרים לצרכו, הנושא את שם ה' לשוא משתמש בשם הקדוש - רכוש רוחני של מיהות רוחנית (מהות מלשון מה, מיהות מלשון מי) - לצרכו וכן כתוב "ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלוקי" ואסמכתא מהבדיחה על הגנב שבהספדו נאמר עליו כי לא הלך ד' אמות בלי "נטילת" ידיים.

חובת האדם להעיד אמת על חברו, וחובת היהודי להעיד אמת על בריאת העולם בשמירת היום השביעי.

החומד מבקש לעצמו מה ששייך לאחרים, ועיין באבן עזרא ביתרו, וכנגד זה ישנם שאומרים "הלואי והייתי נולד להורים אחרים" הלואי והייתי גר במקום אחר וכד' - זהו כעין לאו דלא תחמוד.

בל"נ בפרשת משפטים אעשה הקבלה בין הדברות לכל פרשת משפטים ואולי אוסיף עוד הקבלות מעניינות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/8/2011 21:16 לינק ישיר 

אעברה נא ואראה - משמע שמשה רק רצה לראות את הארץ, לא לגור בה ולא לקיים את המצוות התלויות בה.

מדוע משה מתחנן - אם הגזירה היא בגלל חטא, מדוע לא עשה תשובה?

ושננתם לבניך - מפרש רש"י אלו התלמידים, מדוע לא פירש כפשוטו, במיוחד שחובת האב ללמד את בנו ולא אחרים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/8/2011 22:02 לינק ישיר 

למישהו יש הסבר לזיגזוג בין לשון רבים ללשון יחיד באותו עניין.
"אז יבדיל משה" למה כל הפרשה בגוף ראשון וכאן בגוף שלישי?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/8/2011 01:44 לינק ישיר 

בעל
זו לא היתה גזירה- זו היתה שבועה.

ושננתם לבניך ודברת בם-עצה טובה מיעץ לנו הכתוב- אחת הבעיות שיש בין אבות לבנים- זו חוסר הקומוניקציה- בגלל הבדלי הגיל והענין המשותף.
מיעצת התורה- ושיננתם לבניך- תילמד עם הבן שלך תורה- ודיברת בם- וכך יהיה לך בהמשך מה לדבר איתו.


דברים פרק ד

(טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְקֹוָק אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:

מענין איך מפרשים המקובלים את הפסוקים הללו. איך זה מסתדר עפ הצימצום הנוקבא הזעיר אנפין וכד'

דברים פרק ה

(יג) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ:

האם אנחנו לא מעבידים את העובדים הזרים ואת הערבים בשבת? גוי של שבת לא בכלל ינוח?

דברים פרק ו

(יא) וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:
(יב) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְקֹוָק אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִ

כאן מזהירה התורה את האדם  מה גורם לו לשכוח את ה'- הוא אוכל ושותה וחי- לא מעמל כפיו- אחרים עובדים בשבילו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ואתחנן
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.