|
|
| נשלח ב-14/8/2011 06:29 |
|
| |
ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים..... ואמרו רק עם חכם ונבון...... מי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים...
על אלה מצוות מדובר? איך מפרשים פסוקים אלו היום?
היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה הזאת אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלקינו עוד ומתנו. הדברים נראים כסותרים, עיין העמק דבר בשם הגר"א. ולא מצאתי בראשונים שדיברו על הסתירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 07:29 |
|
| |
בעב שאל (אדום) אעברה נא ואראה - משמע שמשה רק רצה לראות את הארץ, לא לגור בה ולא לקיים את המצוות התלויות בה. וכי לראותה הוא צריך? לכן הוצא מפשוטו ע"י המדרש. ואולי לכן לא נענה באירוניה, בצןרה של "לך תראה מבחוץ"
מדוע משה מתחנן - אם הגזירה היא בגלל חטא, מדוע לא עשה תשובה? - ןמה עם כפרה?
ושננתם לבניך - מפרש רש"י אלו התלמידים, מדוע לא פירש כפשוטו, במיוחד שחובת האב ללמד את בנו ולא אחרים? מן הסתם הכוונה לרבות תלמידים, ואולי מדיוק לשון בניך ברבים (ולא בינך ביחיד). הערת דייר על גוף שלישי לפעמים - ראה באבע"ז בתחילת דברים שרמז שיש פסוקים שהושתלו מאוחר יותר
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 12:55 |
|
| |
לדייר היקר,
ראה הרשב"ם והאבן עזרא, שאצלהם היית פשוט שהיה מסדר הפרשיות,
רשב"ם דברים פרק ד (מא) אז יבדיל משה - למה הפסיק ( מי הפסיק ? מיזה המפסיק ?? max ) דברי משה שהם מחוברים יחד זה אחר זה וכתב זה המעשה בינתים? אבן עזרא
(דברים פרק ה ו') "והמדבר לא הפסיק הפסוקים ולא הפרשיות"
ראה פירוש הרב וייזר במקום: משה המדבר אל העם לא הפסיק הפסוקים והפרשיות, כי אם מסדר הפרשיות.
ובשמות הוא אומר (אבן עזרא שמות פרק ו)
(כח) ויהי: יש לתמוה על המסדר הפרשיות למה דבק זה הפסוק עם הבאים אחריו, והוא סמוך אליהם, ואם לא ידענו בו טעם, כי כן ביום דבר ד' אל משה בארץ מצרים, וזה שדבר לו אני ד' דבר אל פרעה, וכמוהו ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם (דבר' ב, טז) דבק בפרשה הסמוכה אליו, אולי בעל ההפסקות ידע לו טעם למה עשה כן, כי דעתו רחבה מדעתנו:
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 12:59 |
|
| |
ומי זה מסדר הפרשיות המסתורי? יש מסורות חז"ל על זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 13:09 |
|
| |
| דייר כתב: |  | ומי זה מסדר הפרשיות המסתורי?
יש מסורות חז"ל על זה? |
|
בוודאי, עזרא הסופר ולכן אומרים חז"ל שאילולי משה אז עזרא היית נותן את התורה וזה מה שהם באים לרמוז כאן, שעזרא שקול כמו משה ואין לפקפק בו ח"ו,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 13:38 |
|
| |
מקסמן זה רק מדרש שמראה את גדולת עזרא אני מדבר על משהו ברור לא כל מיני דברים שתולים על מדרש שזאת בכלל לא הכוונה שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 13:46 |
|
| |
| דייר כתב: |  | מקסמן זה רק מדרש שמראה את גדולת עזרא אני מדבר על משהו ברור
לא כל מיני דברים שתולים על מדרש שזאת בכלל לא הכוונה שלו. |
|
השקפתית\חינוכית לא תמצא משהו ברור, מה לא ברור לך ?רק תעמיק למה כמו משה ולא כמו דוד המלך או יעקב אבינו,
יש כל כך הרבה להידמות ולמה דווקא למשה, במיוחד שאנו יודעים שהוא שינה את הכתב לאשורית, כלומר יש סיבה לכל דרש והגדה, והבן,
תוקן על ידי maxmen ב- 14/08/2011 13:48:02
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 13:55 |
|
| |
אם תשים לב יש הקבלה בין עזרא למשה שניהם העלו את העם מהגולה לארץ ולימדו את העם תורה ולא סתם עזרא בחר את חודש ניסן לעלות לארץ כמו ביציאת מצרים. "וַנִּסְּעָה מִנְּהַר אַהֲוָא, בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן--לָלֶכֶת, יְרוּשָׁלִָם; וְיַד-אֱלֹהֵינוּ, הָיְתָה עָלֵינוּ, וַיַּצִּילֵנוּ, מִכַּף אוֹיֵב וְאוֹרֵב עַל-הַדָּרֶךְ. לב וַנָּבוֹא, יְרוּשָׁלִָם" ולכן חז"ל משווים אותו למשה ולא לדוד או לאבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 13:57 |
|
| |
| דייר כתב: |  | אם תשים לב יש הקבלה בין עזרא למשה שניהם העלו את העם מהגולה לארץ
ולימדו את העם תורה ולא סתם עזרא בחר את חודש ניסן לעלות לארץ כמו ביציאת מצרים.
"וַנִּסְּעָה מִנְּהַר אַהֲוָא, בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן--לָלֶכֶת, יְרוּשָׁלִָם; וְיַד-אֱלֹהֵינוּ, הָיְתָה עָלֵינוּ, וַיַּצִּילֵנוּ, מִכַּף אוֹיֵב וְאוֹרֵב עַל-הַדָּרֶךְ. לב וַנָּבוֹא, יְרוּשָׁלִָם"
ולכן חז"ל משווים אותו למשה ולא לדוד או לאבות. |
|
נכון זה גם סיבה, ויש גם סיבה למה שמואל מקביל למשה דווקא,
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 14:19 |
|
| |
לא הבנתי מה הקשר לשמואל אבל בכל מקרה אין פה דברים ברורים כמו שאתה בעצמך מודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 14:33 |
|
| |
כן בוודאי שאין דברים ברורים, אבל צריך לעיין בגדול ולהבין, כלומר לעיין בכל המכלול,
מתחילים עם החומש דברים ומיד אנו (ואתה וכל לומד לעמוק) רואה דברים ברורים שיש כאן מסדר ומפסיק והוא נמצא בארץ ישראל, (כי בתחילת דברים הוא אומר זאת במפורש ראה אשכול דברים))
ומיד לומדים חז"ל ורואים מה דעתם ומה מרמזים בכל מקום, בודקים בראשונים לפי משיח לפי תומו מה באמת חשבו ולא אמרו בגלוי,
וכן על זו הדרך בכל בדיקה ועיון עמוק,
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 14:36 |
|
| |
| דייר כתב: |  | לא הבנתי מה הקשר לשמואל |
|
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מז - אחרי מות כי בתחבולות זה משה בדורו יהושע בדורו שמואל בדורו. ד"א כי בתחבולות זה אהרן בדורו,
ילקוט שמעוני משלי רמז תתקס כי בתחבולות תעשה לך מלחמה (כתוב לעיל): התרפית ביום צרה. א"ר טבי א"ר אושעיא כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה שנאמר התרפית ביום צרה צר כחכה,
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 15:28 |
|
| |
אבל אני לא מבין מה יש פה להסתיר למה לדבר ברמזים וסודות שיכתבו דברים ברורים. כאילו מדובר בסוד כמוס אוי ואבוי שלא יוודע להמון העם שספר דברים נערך בארץ. חז"ל פחדו ממישהו??
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 00:02 |
|
| |
דברים פרק ג (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְקֹוָק בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:
(כד) אֲדֹנָי יְקֹוִק אַתָּה הַחִלּוֹתָ- רק עכשיו הוא החל? ועד עכשיו ? לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ:
(כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן:
(כו) וַיִּתְעַבֵּר יְקֹוָק בִּי לְמַעַנְכֶם- למענכם? רש"י אומר בגללכם- אז למה לא כתוב בגללכם?למענכם יש פרוש הפוך? וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:
בהמשך לשינוים בין הדברות ביתרו וכאן. דברים פרק ה (יד) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת שמות פרק כ (י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְקֹוָק אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְקֹוָק אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ: ס
ההגיון אומר כי היה צריך לכתוב הפוך, זכר יציאת מצריים שלשה חודשים לאחר המעשה, היה טוב יותר ומשמעותי יותר מאשר לאחר ארבעים שנה
דברים פרק ה (טז) לֹא תִּרְצָח ס וְלֹא תִּנְאָף ס וְלֹא תִּגְנֹב ס וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא: למה ו וי החיבור? ביתרו זה לא מופיע?שמות פרק כ יב) לֹא תִּרְצָח ס לֹא תִּנְאָף ס לֹא תִּגְנֹב ס לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר: ס דברים פרק ו לדעתי הפרוש הנכון בעברית נכונה- מבלי לגרוע מפרשנותם של חז"ל ד) שְׁמַע = הבן יִשְׂרָאֵל יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ יְקֹוָק אֶחָד:
(ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ- נפש- רצון בכל רצונך וּבְכָל מְאֹדֶךָ: מאד רצון חזק מאד. הרבה
(ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ : מדוע על לבבך?ולא בתוך לבבך? הלב לא תמיד פתוח לקבל, מניחים אותו על הלב לבסוף הלב יפתח, יפול האסימון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 02:28 |
|
| |
"עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה..." מה יש לו לראות מזרחה, את ארץ מואב שסבבו?
|
|
|
|
|