|
|
| נשלח ב-5/8/2012 07:49 |
|
| |
ישייש
אולי הר נבו היה באמצע ארץ סיחון ועוג (ויש בה ישוב א"י) וגם הצדדים שאינם מערב הם א"י לגבי מצוות ישוב א"י וה' רמז לו שלפחות זה קיים
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 10:27 |
|
| |
התשובה לשאלה הראשונה- היא התשובה לישראל, משה התחיל להבין את גדולתו של ה', כשהתחיל לראות את הגשמת ההבטחה של כיבוש הארץ. היות ושבט ראובן גד וחצי שבט המנשה. התישבו במזרח. הפכו אותה גם לא"י. התשובה שלי על למכנכם= זה שמשה לא נכנס לארץ היה לטובתם של בני ישראל. אם משה היה נכנס לארץ- אפילו כפנסיונר. סמכותו של יהושוע היתה מתעערת, בענין ו החיבור בין לא תרצח ולא תנאף וגומ'- משה רבנו קרא בזהר
זוהר כרך ב (שמות) פרשת יתרו דף צג עמוד ב
לא תרצח, לא תנאף, לא תגנב, לא, פסקא טעמא בכל הני תלת, ואי לא דפסקא טעמא לא הוי תקונא לעלמין ויהא אסיר לן לקטלא נפשא בעלמא אף על גב דיעבור על אורייתא, אבל במה דפסקא טעמא אסיר ושרי:
לא תנאף, אי לאו דפסקא טעמא אסיר אפילו לאולדא או למחדי באתתיה חדוה דמצוה, ובמה דפסקא טעמא אסיר ושרי: בדברות האחרונות הוא הוסיף את ו החיבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 07:58 |
|
| |
שנרב, הרב ראובן מרגליות במאמרו (בסיני, שהודפס גם בספר שמלקט את מאמריו) על השגיאות במסורת הש"ס, טוען שהמקור לונשמרתם מאוד לנפשותיכם בגמרא בברכות, הוא שגוי והמקור אמור להיות ביהושע, ששם לפחות ניתן להסביר שמדובר על שמירה פיזית.
אני מזכיר לך לגבי התמונה של האבעבועות, ירדה איסטניסיות לעולם.
תוקן על ידי מרובקה ב- 18/07/2013 07:59:25
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 15:33 |
|
| |
הרמבם אכן יותר מובן , רק השמר לך ושמור נפשך ,מכפילות הלשון הינך למד גם שמירת הגוף והוא בהקשר לעונשים אם לא תשמור שכתובים לאחריו ועיין בכל יקר על אתר,השמר לך ,רצה לומר שמירת הגוף, לא תשים דמים בביתיך נדרשת בגמרא גם לאיסור לגדל כלב רע בתוך ביתו
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 01:25 |
|
| |
בעברי פשוטה ופשט . רק השמר לך ושמור נפשך אינה כפילות, השמר לך =שמירת הגוף ושמור נפשך שמירת הרצון. נפשך =רצון
במבט שני הרי מדובר כאן על הציווי לזכור את יציאת מצריים ומתן תורה, מה הקשר לזה ולשמירת הגוף? מה הקשר לשמירה בזכרון.
המילה שמור פרושה בעברית מקראית גם -זכירה . ואביו שמר את הדבר- שמור את יום השבת
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 01:45 |
|
| |
ירוחם אם העברי טייטש היה כל כך פשוט אז באמת למה להרחיק עד ונשמרתם , לו יצוייר שהיה כתוב רק השמר לך פן ,האם גם אז היית ישר מפרשן שמירת הגוף?אלא על כרחך מהכפילות,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2013 08:51 |
|
| |
ועבדתם-שם אלהים, מעשה ידי אדם: עץ ואבן--אשר לא-יראון ולא ישמעון, ולא יאכלון ולא יריחן רש"י, בעקבות התרגום, פירש, שתעבדו שם לאומות שעובדות עץ ואבן, וכן פירש רשב"ם,
מאידך הרמב"ן פירש את הפסוק לשיטתו שכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לואלוה, ובעל הטורים בעקבותיו.
מעניין שכאן הפירוש הקבלי/מדרשי מתאים יותר לפשט הפסוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2013 19:27 |
|
| |
בליצר ראה את המבט השני שכתבתי אם הראשון ללא מוצא חן בעייניך.
דברים פרק ג
כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְקֹוָק בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: (כד) אֲדֹנָי יְקֹוִק אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: מה פרוש החילות להראות את עבדך? משה רבנו שעשה עשר מכות במצריים קריעת ים סוף מן באר מים וכו' החילות? עכשיו החילות? (כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן: (כו) וַיִּתְעַבֵּר יְקֹוָק בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:
ויתעבר ה' בי למענכם? בגללכם היה צריך לכתוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2014 00:20 |
|
| |
השאלות נשארו בלי תשובה מלפני שנתיים. אולי הפעם יהיה צרי בפורום?
דברים פרק ג
כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְקֹוָק בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: (כד) אֲדֹנָי יְקֹוִק אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: מה פרוש החילות להראות את עבדך? הקב"ה עשה עשר מכות במצריים קריעת ים סוף מן באר מים וכו' החילות? עכשיו החילות? (כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן:
מה הקשר של הפסוק הזה לפתיח?
(כו) וַיִּתְעַבֵּר יְקֹוָק בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:
ויתעבר ה' בי למענכם? בגללכם היה צריך לכתוב?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2014 07:10 |
|
| |
אתה החילות ומפסיק באמצע? לא מתאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2014 07:25 |
|
| |
ירוח למענכם - משך חכמה כותב אי שם כי משה מת בכדי שלא יהפוך לאלוה בעיני בנ"י. לכן למענכם
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2014 11:10 |
|
| |
תלמיד
עם כל הכבוד למשך חוכמה- ויש כבוד. הפעם מתוך הרהורי ליבו הוא כתב. כמתנגד לחסידות-. לא מצינו ולא ראינו בתנ"ך או בהיסטוריה, עד לפני כמה מאות שנים. שהפכו אדם לקדוש, ואפילו לא קברים.
משה רבנו אומר להקב"ה, אתה החילות להראות.. באמת ניסים גדולים, אבל הניסים הללו היו ניסים זמניות לזמנם לעיתם. אבל הנס הגדול באמת יהיה אם יצליח העם הזה להקים לו מדינה וממלכה, בארץ ישראל,
לכן אני מבקש אעברה נא, אני רוצה לראות את הנס הגדול הזה. אני רוצה לראות את התוצאה של עמלי הגדול.
למענכם- כי אם משה היה נכנס לארץ. אפילו כאזרח פשוט- רוחו היתה נושפת בעורפו של יהושוע, ומפריע לו בשלטון.
וכבר ראינו הרבה מיסדים וגדולים, שלמרות שהם התפטרו מתפקידם, המשיכו לנשוף- והרסו את מה שבנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2015 07:03 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | השאלות נשארו בלי תשובה מלפני שנתיים. אולי הפעם יהיה צרי בפורום?
דברים פרק ג
כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְקֹוָק בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: (כד) אֲדֹנָי יְקֹוִק אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: מה פרוש החילות להראות את עבדך? הקב"ה עשה עשר מכות במצריים קריעת ים סוף מן באר מים וכו' החילות? עכשיו החילות? (כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן: מה הקשר של הפסוק הזה לפתיח?
(כו) וַיִּתְעַבֵּר יְקֹוָק בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה: ויתעבר ה' בי למענכם? בגללכם היה צריך לכתוב?
|
|
לחומר השאלות אמרתי אענה גם אני חלקי, אם כי לא עיינתי הדק היטב במחַקרים על אתר: א. "אתה החילות" - משה (ובני ישראל) הם הראשונים בהיסטוריה התנ"כית שרואים ניסים גלויים. ב. מה הקשר של "אעברה נא..." לתחילת הפס' - פשוט, מטרת כל הניסים שעשה ה' במצרים היתה "להעלותו מן הארץ ההיא ולהביאו אך ארץ זבת חלב ודבש" - והנה, משה לא זוכה לזה! ג. "למענכם" צ"ל "בגללכם" - עיון בקונקורדנציה מגלה שיש עוד כמה פסוקים כאלו, ומכאן ש"למען" אינו דווקא לזכות אלא גם לחובה: לְהַכְעִסֵנִי בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לָגוּר שָׁם לְמַעַן הַכְרִית לָכֶם וּלְמַעַן הֱיוֹתְכֶם לִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה בְּכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ (ירמיה מד, ח) אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת אַרְצִי לָהֶם לְמוֹרָשָׁה בְּשִׂמְחַת
כָּל לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז (יחזקאל לו, ה) טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ וְיֶעְתַּק צוּר מִמְּקֹמוֹ (איוב יח, ד)
ואולי גם הביטוי החוזרים בתהלים "לְמַעַן שׁוֹרְרָי", שכוונתו "נגד אויבי".
|
|
|
|
|