רבי שמחה זיסל זיו , הידוע
בכינויו "הסבא מקלם" (
1824-1898 ). מראשי
תנועת המוסר , ומגדולי
תלמידיו של רבי ישראל
סלנטר .
תוכן עניינים [ הסתר ]
1 ביוגרפיה
2 שיטתו המוסרית
והחינוכית
2.1 סדר ומשמעת עצמית
2.2 גדלות האדם
2.3 התלמוד תורה בקלם
2.4 ההכרה השכלית
3 ראו גם
4 לקריאה נוספת
[ עריכה ] ביוגרפיה
רבי שמחה זיסל נולד
בעיירה קלם בליטא בשנת
תקפ"ד למשפחת ברוידא,
שהייתה מהמשפחות
המיוחסות שבליטא. הוריו
היו מחשובי הקהל
בעיירה. אביו נחשב היה
כלמדן בשורה אחת עם
גדולי הלמדנים שבדור,
וגם אמו הייתה מפורסמת
בצדקותה. בילדותו
התבלט רבי שמחה בכושר
מנהיגותו, בעמקות
מחשבתו, ובכשרונותיו
הגדולים. נישא בגיל צעיר
מאוד ונסע ללמוד בבית
מדרשו של רבי ישראל
מסלנט שהיה אז ב קובנה .
רבי שמחה נהג לספר כל
ימיו, כי כאשר הגיע לבית
מדרשו של רבי ישראל,
עשה זאת במטרה להתנגד
ללימוד המוסר, אך לאחר
ששמע את השיחה
הראשונה דבק ברבי
ישראל סלנטר לכל ימיו.
לאחר שעזב רבי ישראל
סלנטר את קובנה ועבר ל
גרמניה חזר רבי שמחה
זיסל לקלם, שם פרש מן
העולם והסתגר בחדרו, בו
עסק בתורה ובמוסר
במשך כמה שנים רצופות
ללא הפסקות. מסופר כי
נהג לישון שעתיים וחצי
ביממה, כאשר השינה
מחולקת לחמש פעמים,
חצי שעה כל פעם, היה
לומד למעלה משתים
עשרה שעות רצוף ללא
הפסקה, וכי שום הפרעה
שבעולם לא יכלה להוציאו
מלימודיו הקבועים.
בשנים אלו התפרסם שמו
של רבי שמחה זיסל בכל
ליטא כדמות תורנית
ומוסרית משכמה ומעלה,
ותלמידי חכמים רבים
נהרו ללמוד מפיו.
לאחר מספר שנים החל
בפעולותיו החינוכיות.
בתחילה פתח בית מוסר
בעיירה זאגר, לא ידוע
באלו שנים. לאחר מכן
נפגש עם העשיר היהודי
קלמן זאב ויסוצקי ,
שהתגורר בזאגר, וכאשר
עבר ויסוצקי להתגורר
במוסקבה עבר עמו רבי
שמחה זיסל לשם, התגורר
אצלו ונסמך על שולחנו.
לאחר שנתיים נטש את
מוסקבה, בשל ויכוח עם
ויסוצקי, וחזר לעיירה
קלם.
לאחר ששב לקלם ניסה
רבי שמחה לדרוש את
רעיונותיו המוסריים בפני
הקהל, אך לשונו העמוקה
וסגנונו הפילוסופי הרחיקו
את הקהל. בעקבות כך יצר
סביבו חוג של תלמידים
שבאו לשמוע את שיעוריו,
ופתח בקלם בית "תלמוד
תורה", בו לימדו על פי
רעיונותיו. בית ה"תלמוד
תורה דקלם" התפרסם
בכל ליטא, והוא ייצג
נאמנה את רוחו ודרכו של
רבי שמחה זיסל.
בשנת 1876 הסתבך בית
התלמוד תורה בקלם עם
חקירות מצד השלטונות,
לאחר הלשנות בדבר
הסתה מהפכנית בין
כתליו. רבי שמחה זיסל
נחלץ בקושי רב מהענין,
ונאלץ לשנות את שם
משפחתו מברוידא לזיו.
בית התלמוד תורה נסגר
ונפתח מחדש בעיירה
גרובין שב קורלנד (היום
לטביה ). שם העלה רבי
שמחה את בית התלמוד
תורה לשיא הצלחתו.
אך ניהול התלמוד תורה
גזל את כל כוחותיו של רבי
שמחה, ולאחר שחלה וראה
שאין בכוחות עצמו
להמשיך ולנהל את המוסד,
החליט בשנת 1881 לסגור
את המוסד.
לאחר שסגר את התלמוד
תורה בגרובין שב רבי
שמחה זיסל בכל כוחו
לבית התלמוד שלו בקלם,
שהתקיים במשך כל
השנים. בית התלמוד
בקלם היה אחת הישיבות
הידועות ביותר בליטא,
וחלק גדול מאוד מהרבנים
ותלמידי החכמים שבליטא
היו חניכיו.
נפטר בקלם ב ח' באב
תרנ"ח (1898).
[ עריכה ] שיטתו המוסרית
והחינוכית
[ עריכה ] סדר ומשמעת
עצמית
שמה של אסכולת קלם
בתנועת המוסר יצא
למרחוק, בעיקר בשל אחד
הנושאים המרכזייים שלה,
והוא הדרישה הקיצונית
לסדר, משמעת עצמית
מוחלטת, ויושר קיצוני.
בקלם לא היה מושג של
הפסקה בלימוד, איחור
כלשהו, או הסחת הדעת
לדברים אחרים. דוגמאות
רבות מספור מספרות על
כך. מסופר על רבי שמחה
זיסל שבעת שישב בחדר
לימודו ביקש סוחר עשיר
ועז-פנים להיכנס אליו,
ודפק בדלתו עד שנעו
אמות הספים של הבית,
אולם רבי שמחה כלל לא
הבחין בכך, מאחר שהיה
שקוע בעיונו.
סיפור הממחיש את
הדרישה למשמעת בישיבת
קלם, מסופר על תלמיד
שהורחק מהישיבה למשך
שבוע כקנס על כך שהסב
את ראשו אינסטיקטיבית
לכיוון החלון כאשר עבר
שם ברעש רכב מכבי-האש.
בישבה לימדו את החניכים
שלא לבצע שום פעולה, ולו
הטיית הראש, מבלי
מחשבה תחילה.
מסופר גם שמטבע בשווי
גרוש היה מונח בבית
המדרש בקלם על החלון
במשך שישים שנה עד
השואה, מבלי שאיש
יסיטנו ממקומו.
את הדרישה לסדר השריש
רבי שמחה זיסל עמוק
בתלמידיו. שנה אחת, בליל
יום-הכיפורים, התמקד
בדרשתו על כך שנטלת
המים לא הייתה במקומה.
פעם אחרת כינס את כל
תלמידי הישיבה לשיחת
מוסר מאחר ואחד
התלמידים נעל את
הערדליים שלו הפוכים.
בחוסר סדר קל ראה רבי
שמחה זיסל את שורש
הפגמים הנפשיים.
[ עריכה ] גדלות האדם
נקודה מרכזית נוספת
שהדגיש רבי שמחה זיסל
הייתה "גדלות האדם".
גישה זו פותחה בעקבותיו
בידי תלמידו רבי נתן צבי
פינקל והייתה לסימן
הייחודיות של אסכולת
סלבודקה. בקלם הדגישו
את חשיבותו של התלמיד,
לא על ידי גאווה, אלא
בהכרת ערך עצמו. על ידי
הכרת ערך עצמו, גרס רבי
שמחה, יבין התלמיד את
התפקידים המוטלים עליו,
ואת גודל האחריות
הרובצת עליו. תלמידי קלם
היו לבושים תמיד במיטב
האופנה, ורבי שמחה נהג
לומר שבן-תורה שמזלזל
בלבושו מחלל שם שמים.
בגישתו זו, היה חלוק על
ידידו רבי יוסף יוזל
הורוביץ , "הסבא
מנובהרדוק", שגרס כי
השפלת האדם את עצמו
תביאו לעשיית רצון ה' בלי
חשבונות ולהכרה שכלית
שלמה.
[ עריכה ] התלמוד תורה
בקלם
ה"תלמוד תורה" שהקים
רבי שמחה זיסל בקלם היה
הראשון מסוגו בליטא. הוא
היה הראשון שפעל על פי
תוכנית לימודים
מדוקדקת, שכללה לימודים
רחבים מאד, כלימוד תנ"ך,
דקדוק, רוסית וגרמנית,
ומקצועות חול. התלמוד
תורה התבלט גם באפיו
הדקדקני והמסודר. מסופר
כי כאשר הגיעו התלמידים
באחד הימים, והבניין היה
סגור, טיפס אחד
התלמידים על הגדר ופתח
את השער מבפנים. רבי
שמחה זיסל ראה בכך
פריצת גדר וגער בתלמיד,
באומרו: "מי שמסוגל
לטפס על שער, ולא
מתחשב בכך שהוא נעול,
יכול לרמוס כל סדרי
עולם".
[ עריכה ] ההכרה השכלית
מטרתו של רבי שמחה
זיסל בכל הדברים הייתה
להביא את התלמידים לידי
הכרה שכלית מוחלטת על
כל מעשיהם. לכן טרח
והדגיש בפניהם כל נקודה
שראה בה משום אי שימת-
לב, ואימן אותם בתרגילי-
שליטה אין-ספור. בכך היה
רבי שמחה זיסל אבי
ישיבות שיטת המוסר
שהתפתחו בליטא
בעקבותיו.
 |
|
|
