האמהות באמת בישלו את ילדיהן?!

הרי אמא תעדיף ברגע הכי נורא להמית את עצמה מאשר להיות במקום הזה.
האם הכוונה ממש לפשט?
והרי אם אמא נימצאת במקום כזה פסיכולוגית בלבד היא יכולה להמית את עצמה מאשר להגיע למקום הזה
לרגע שאיכות האנושיות במקום הזה ניגזלת ממנה לחלוטין.
והרי הפיתרון הזה אינו משרת שום מציאות
האם זה העניין?
הרי ידוע שבכל רגע ורגע במקומות קשים מאוד הורים מיד מעדיפים להמיתצ את עצמם מבלי להתאבד זה לא חייב להיות אקט של התאבדות אלא המתה מוך מצוקה איומה מאשר לבשלאת הילדים
מהו סוג המצוקה הזה והאם לזה הכוונה .
העניין הזה רודף אותי שנים .
מעיב את האמונה שלי ,טורד אותי כל פעם בתשעה באב
ולא נותן לי להתאבל כראוי.
את זה השם ממש לא רצה ולא היכה שום מלאך במקלו ואמר לאמהות בשלו .
לא מובן .
מעיב מעיק .
מישהו יכול מעט להקל בעניין הזה ?

אגב את האמא הפלסטינית ני יכולה מאוד להבין .
היא לא צוהלת ברבים .היא צווחת בהיסטריה .מעולם לא ראית אם פלסטינית צוהלת שמחה וטובת לב .
היא צורחת בהיסטריה בהרמת ידיים ובעילפון חושים .מהמקום שלה היא בתרבות האימה והזדון.זה לחם החוק שלה .מקומה במשפחה ברור ובטח שבחברה.ילדיה מתחנכים על ברכי הרצח והדם משחר ילדותם וגם היא גדלה כך .
זה כתוב בספרי החינוך שלה מגיל הגן.היא בסך הכל ממשיכה מסורת אבות מגדלת את ילדיה לדם שפוך וחרב מתהפכת.

להבדיל אלף אלפי הבדלות אם יהודיה תמסור את חייה בעבור בניה מתוך עדינות נפש עילאית .ההשוואה שבחוית ההתיחסות שלך למקום קשה בעיני .

התבהרות,
הזעזוע שלך ממש במקום. אפשר לומר שהבאת הדוגמה הזו בידי הנביא נועדה בדיוק להראות את המצב הנורא אליו הגיע העם. אין הכוונה להראות עד לאיפה הגיע הרעב, שלא נשאר דבר לאכול מלבד עוללי הטיפוחים, אלא שהמצב היה כל כך הזוי, כל כך לא מציאותי, כל כך מעוות עד שהנשים כבר לא יכלו לנהוג לפי האינסטינקט הכי בסיסי שלהם וממש עברו על דעתן. השיחה בין שתי הנשים בספר מלכים, הויכוח המשפטי הקר על בישול הילדים (אנחנו לא יכולים לדעת אם האם השנייה הסתירה את בנה מצד חמלתה עליו או מצד מניע אגואיסטי - היא רצתה לשמור את כל בשרו "הרך והעסיסי" רק לה...). מצב של טירוף כזה, "והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה", הוא שיא מבחינת מאורעות החורבן וראוי לתפילה זועקת של הנביא ולקינות המרחיבות אותו ככתב אישום חמור כלפי מעלה. לצערנו, מקרים של איבוד שפיות בעיתות חורבן כאלו, ובמיוחד בזמן השואה, היו בשפע. אכן, לא ניתן להישאר באותם מונחי חשיבה הגיוניים לנוכח מחזות כאלו המערערים את כל היסודות המקנים לנו יציבות כלשהי בחיינו. 

התבהרות
חלילה אין כל נזיפה בדברי, ציינתי רק את נקודת המוצא שממנה את יוצאת. שמנקודה זו אי אפשר להבין את מה שאת מנסה להבין,

אני לא מסכים שהאם הפלסטינאית אין לה רגשות אם, כמו לכל אם מכל לאום אחר כולל אותנו.
אבל היא עוברת ועברה טרנספומציה מחשבתית ושטיפת מח מתמשכת, ולכן היא מגיבה כפי שהיא מגיבה, בהיסטריה או בצהלה, זה לא משנה, אבל היא מגיבה לא בצורה המתבקשת מאם. כמובן לפי החינוך והנורמות שאנו רגילים בהן.
האשה האנגליה שנעלה את ילדיה הפעוטות בתוך הבית, ויצאה למספר ימים לבילוי אם החבר שלה, לא טובה בעייני מהן. נשים הרגו במו ידיהם את ילדיהם, מכיון שהילדים הפריעו בתוכנית הנישואים שלהן.
מה שבאתי בעצם להגיד עם הסיפורים האלו ,הוא, כי יש אמהות ויש אמהות, ושבמצבים מסוימיים  אשה ואמא יכולה לעבור מטאמורפוזה, ולההפך  לישות אחרת. בלתי מובנת ומתקבלת.

הזכרת את השואה, בשואה מציאות כזאת לא יכלה להתרחש, כל אלו שהיו במחנות היו תחת פיקוח מתמיד, ולא היתה להם כל אפשרות לכל פעולה עצמאית , בכל צורה  שהיא.

התבהרות, זה חלק מהזוועה. שאמהות מטורפות מרעב עשו מה שאף אדם נורמלי לא יעשה.
במילים אחרות: השתגעו.

האם זה יעזור אם נפרש שאחרי שהילדים מתו, האמהות בשלו ילדיהן?

ויש לציין לדברי המהרי"ל שהאב יותר רחמן מהאם, כי הרי על האמהות נאמר שידי נשים רחמניות וכו'.

בשואה בהחלט הייתה מציאות כזו.
לא יודע אם ממש אימהות שבישלו ילדיהן,
אבל תופעות של קניבליזם היו גם היו,
ראיתי לפני שנה שנתיים עדויות על כך,
מטבע הדברים , מסך החורים השחורים
והדברים הנסתרים
שניצולי השואה חתמו פיהם,
אלו הדברים שטמנו הכי עמוק,
ולא יפלא כי גם חמור מכך קרה.

תופעות אלו לא היו חייבות להיות במחנות דווקא.

אגב - למה זה כל כך 'רחוק'
מליטול תרומת אברים מכל אדם?
או אפילו ליטול כלייה 'מיותרת' מאחד הילדים?
בשני המקרים אני חפץ להציל עצמי...

אני יודע שכאן אינני הורג אותו,
אבל זה בהחלט בדרך,
וכשמגיעים למצבים קיצוניים ביותר,
שערי תירוצים לא ננעלים,
וניתן להביט על הילד כאובייקט
שיש לו כמה תחליפים באם ההורה ינצל..

התבהרות

אף אני התחבטתי בכך, ובפרט באנלוגיה לימי השואה.

לפני שנים רבות שמעתי תירוץ שהתקבל יפה על דעתי , מפי מאחד מגדולי בעלי המוסר.
 
אכן, זה בניגוד לטבע האדם , שאם תאכל את פרי בטנה, ולו במצב של רעב כבד ביותר, אך התורה אמרה זאת בתוכחה בתור קללה ונבואה, ולפיכך היה הדבר חייב להתקיים, וכמו שמצינו בנביאים ובחז"ל שהדבר הנורא הזה אכן קרה.

אך כאמור הדבר הוא לא בדרך הטבע אלא בדרך קללה, ולכן בקטסטרופות שבאו אח"כ על עמינו - כולל בימי השואה - הדבר לא קרה יותר, כיון שהנבואה כבר התקיימה בחורבן , ולאחר מכן אין סיבה שזה יקרה יותר כי זה באמת לא בדרך הטבע.

שוטונג
אם אכן המהרי"ל אמר את זה, קשה לי להבין איך מדברים על דברים, בחוסר ידע כה גדול.?

אבל הסתירה מדבריך- כתוב הרי, ידי  נשים רחמניות, ולא ידי אבות או גברים רחמנים.