האמהות באמת בישלו את ילדיהן?!

אלו הייתי אני במקום הילדים, אני חושב שהייתי מתנגד, גם אם זה נעשה מתוך "רחמנות".

אני חושב כמו שכתבו פה כבר קודם שברור שלא כולם עשו את זה אבל זה קרה אצל חלק מהאנשים. ובקינות הזכירו את כל המעשים הנוראים האלו לא בתור העברת ביקורת אלא מתוך בכי וזעזוע מהמצב הנורא שאנשים הגיעו אליו בזמן החורבן.

התבהרות

כל עוד לא היית שם את לא יודעת שאמהות לא אכלו פרי בטנן בשואה.
אנו יודעים על לא מעט מקרים של פחד שבכי תינוק יסגיר לגרמנים שהוביל לחניקתו
אני אישית שמעתי על אנשים שאכלו ושתו את צרכיהם.. ואלו אנשים שכן דיברו.
היו שם דברים מזעזעים.
צדק זה שאמר לך שאת חיה בחברה שבעה ולא יכולה לדמיין מה זה להיות רעבה ולגסוס מרעב יום יום שעה שעה.
בידך לעשות נסיון ולא לאכול מס' ימים . שימי לב למצב רוח להזיות ולחולשה שישתלטו עליך.
 החיה שבנו. יצר ההישרדות יגרום לנו לעשות מעשים נוראים.
כך זה קרה.

בשו"ת ממעמקים ח"ד שחיבר הרב אפרים אשרי בענינים שעמדו על הפרק בזמן השואה בגטו קובנא מובאת שאלה האם מותר לאכול בשר אדם ובתשובה הוא מביא מתוך עדות אישית ומתוך עדויות נוספות שלא היו מקרים כאלו ועל ישראל גאוותו שאף בימי הרעב לא ירדו ישראל מקודשתם וכדאי לעיין שם.

_________________

תודה על התהיות הנוספות שהעמקת בי בסופו של יום הצום הזה .
כל כך קיויתי שהשנה אצא מהסבך הזה לקראת שנת גאולה .
אבל לצערי לא נחה דעתי .
וכאבי רב השנה יותר מתמיד.
לא מרגישה שישבתי לעצמי את הסוגיה .

דעי לך, שגם אני, כאבי בשנה החולפת היה רב מתמיד.

רב מתמיד.

כי גיליתי איך שאנשים רחמנים וטובי לב, יכולים לעשות מעשיים שמי שנמצא בחוץ היה אומר שהם אכזריים. לא תמיד זה נובע מאכזריות. הבנאדם פשוט לא שפט נכון את המציאות. והוא מציל את עצמו מאשמה על ידי אין סוף שקרים. ואז גם אי אפשר לדבר איתו, כי הוא "מגן" על עצמו עם השקר. גם כאבי היה רב כשראיתי שאנשים טובים מנסים להוליך אותך שולל בשביל הנאה רגעית שלהם, ומסרבים לדבר איתך בשביל הנאה רגעית. לא ממש רגעית, אבל גם לא דבר חשוב כל כך, בעיני. לפעמים השני (במקרה שלי השני הוא אני) רואה את המציאות יותר טוב (בפרט כשהדבר נוגע ישירות אליו), ולא במקרה הוא מנסה להגיע איתך להסכמה בנושא מסויים. לטובתו ולטובתך. אבל, "ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן"

מוקדש לכל הסבורים שבמהלך השואה לא היתה קיימת תופעה של אכילת בשר אדם (כולל הרב אשרי ז"ל בשו"ת ממעמקים הנ"ל):

יש הגיון להמית את הילדים ולא להתאבד, שהרי אחרי ההתאבדות של האם הילד עצמו ימות ברעב. לכן דווקא סביר שבעת רעב האמהות ימיתו בתחילה את הילדים. לאחר מכן, כמו שכתב זילבר, ייתכן שהן אוכלות אותם כדי להינצל. הדוגמא של ירוחם שהמיתו מראש כדי לאכול היא מקרה יחידאי וקיצוני של נשים, שאחת מהן היתה שקרנית ומרושעת בין כה וכה, ולכן אין משם ראיה.

לגבי היחס בין אבות לאמהות, ברור שהפסוק בא לומר שאפילו הנשים שמטיבן הן רחמניות יותר מהאבות, תבשלנה את ילדיהם. וזה לא לאפוקי גברים. ודברי מהרי"ל צ"ע.

ומזה שהתורה עצמה מנבאת זאת מראש, אנו רואים שזו תופעה צפויה במצבים קיצוניים. ה'תירוץ' שמכיון שהיתה נבואה זה היה צריך להתקיים כמובן אינו רלוונטי. הנבואה לא מכתיבה את העתיד אלא צופה אותו (במקרה הטוב). ולגבי דברי הרמב"ן על יוסף שרצה לממש את חלומותיו צ"ע (ואולי שם יוסף הבין את החלום שלו כציווי, אבל נבואות הקללה שבתורה ודאי אינן ציווי על אף אחד, דלא כהלצה אודות 'והיית משוגע').

<"ועל ישראל גאוותו שאף בימי הרעב לא ירדו ישראל מקודשתם וכדאי לעיין שם">

זה נשמע יפה, אך אין סיפורו אלא שמאלץ שלאחר זמן,  דיני התורה הקדושים מחייבים את האדם לאכול  בשעת הצורך בשר מתים..

_________________

עולם הפוך אני רואה

נישטאיך. זה לא ציטוט מדוייק מלשון התשובה אך אלו בערך דברי הרב אשרי ז"ל ע"פ הזכרון ובאמת למסקנת דבריו מותר לאכול במצבים אלה בשר אדם ולכאורה אף חובה מצד פיקוח נפש אך אפשר להבין את אלה שלא אכלו והם הרוב.

_________________

<".... ובאמת למסקנת דבריו מותר לאכול במצבים אלה בשר אדם ...">

ייתכן שאיסור אכילת בשר אדם הוא קטן מאיסור אכילת "ביג מאק", וא"כ  למה יהיה איסור אכילה בעת סכנת נפשות? וידועה השאלה אם בעת סכנה יש להקדים אכילת בשר אדם על אכילת טריפה, מדין "מאכילין אותו הקל קל תחילה".

_________________

עולם הפוך אני רואה

נישטאיך

מדין מאכילים  את הקל תחילה, אבל אני בטוח שתעדיף לאכול פירות לא מעושרות- על חזיר.


לפני שנה שאלתי את השאלה הזו, אולי השנה  יהיה גם פותר?!

יהודי מתקשר לרב בטלפון ואומר שהו סגור ומסוגר בסופת שלגים, ובביקתה אין לו מה לאכול, רק
א. או ב.  אומר לו הרב תאכל רק ב.  לא א. בשום פנים ואופן.
לאחר  ימים מספר הוא שוב מתקשר לרב, והרב אומר לו שלא תעיז לאכול ב. רק א

מי שלא קרא את התשובה בשנה שעברה מוזמן לפתור

_________________

מודה ועוזב

ירוחם

פסח עבר.