לכאורה פני הדברים הם במידה ואיסור אכילת בשר אדם הוא מדרבנן ואיסור כהן להיטמא למתים לכאורה צריך לאוכלו כדי להמנע מאיסור דאורייתא כל רגע ורגע. הטעמים הנוספים שהביא הרב מיכי ובפרט בל תשקצו מכריעים את הכף שאין לאוכלו. אגב אין זה בגדר ליצנות אלא חידוד.

_________________

להעמיד דברים על דיוקם

חבר'ה הייד פארק | נשמת ההלכה לעומת טקסט ההלכה [בשר אדם]

ירוחם. הרב ויא רבן של תולעים כבר דן רבות בעניין והגיע למסקנה שהתורה 'חסה' על התולעת..

_________________

האם מטקסס אכלה את התינוק "בגלל השטן"

מכיון שהיו כאן פקפוקים על קניבליזם בשואה הריני לציין שני מקורות:
1) בספר 'קראו לו פיפל' של ק. צטניק (יחיאל דינור) מתוארת סעודת ערבית שהכילה 'על האש' מגופתו של ה'פיפל' בניאק.
2) בספר 'באבי יאר' בהוצאת עם עובד, מתאר כמה וכמה מקרים של קניבליזם בקרב הרוסים בזמן המלחמה. פעם אחת קבלו דיווח על ילדה שנעלמה, כשהיגיעו לביתה ראו יד עם צפורניים מבעבעת בתוך המרק שעל הכיריים..

ברצוני להציע פרוש שונה לכתוב המבוסס על מעשה שהיה.
במלחמת העולם הראשונה האנגלים תקפו את הטורקים בארץ
 מכיוון דרום לצפון.
היות והטורקים חשדו ביהודים כי הם עוזרים לאנגלים, נהגו להגלות
יהודים חשודים מערים  הסמוכות לאזורי הקרבות צפונה.
אחד מהם הוגלה לצפת והוא מתאר כיצד חיו היהודים בזמן המלחמה.
הוא מספר כי בצפת חיו אז 13000 תושבים מחציתם יהודים חרדים
ומחציתם ערבים, כל היהודים החרדים למדו בישיבות וחיו מכספי ה"חלוקה".
בגלל המלחמה הופסקה חלוקת הכספים והיהודים היגיעו לחרפת רעב ואין מושיע.
הוא מתאר כיצד יהודים חולים שכבו ברחובות ואין מושיע, ילדים רכים הסתובבו
ברחובות והתחננו לחתיכת לחם יבש ביידיש, יהודים רבים מתו מרעב.
הוא מספר כי ראה ערבים נכנסים לעיתים קרובות לבתי היהודים החרדים,
וכי כולם ידעו מה הסיבה, לא אפרט כאן, אבל בעיני יש כאן  פירוש לפסוק
"ואכלו בשר בניהם ובשר בנותיהם יאכלו".

האמהות בשואה אכן בישלו ילדיהן.



(יש ספר על השואה בשם טלצ' כמדומני שמתאר שם איך אבא בריא וחזק גונב לילדו המסכן את האוכל)