ישיבת רשי בירושלים

to make a long story short,
שבאבניקים,בקיצור.

אין רע בכאלה חתונות וכאלה בחורים בפני עצמם,
אבל כמו שכבר כתבו פה להפוך אותם לטופ של עולם הישיבות, את זה יכולות רק בחורות שמכירות בחורים ב"דרך לא דרך".

בלי הכללות, או השוואות לישיבות אחרות שנמצאות "בטופ" כמו שהגדירו את זה כאן.
אז מהכרות מאוד קרובה עם אחד הבחורים שלמד שם (אח שלי). הבחורים שמגיעים לשם הם באמת לא החברה של לשבת כל היום וללמוד.. אבל מי שבא בצורה רצינית, עם רצון להגיע למשהו בחיים,משתנה שם לבלי הכר!
מכירה גם כמה חברים של אחי מהישיבה שהתחתנו והקימו בית של תורה,קדוש וטהור.
בחור שמתחתן עם תלמידת סמינר וממשיך ללמוד בישיבה במשך שנתיים מחתונתו, כשהמצב הכלכלי דחוק מאוד.. זה פירחח?? זה שאבבניק??

אבל גם שם, כמו בכל מקום אחר, יש רציניים יותר ורציניים פחות.

תוקן על ידי ממאש ב- 31/07/2007 14:08:30

הבעיה,(לפחות שלי), עם בחורים מישיבות כאלו, היא הנקודה מה גרם להם להגיע לישיבה כזו?
שמא הטמטום,(או אם תרצו -חוסר היכולת לשבת וללמוד), גרם להם לעזוב את הישיבה או איזושהי סיבה אחרת.
זה מורכב,אבל באופן כללי האוכלוסיה היא אוכלוסיית השבאב וזה מרתיע.

יש הבדל עצום בין שבאבניק לבין בחור שגדל בבית מודרני,(אתם יודעים למה אני מתכוונת),בשבאבניק יש משהו קיצוני ודוחה.

בחור מבית מודרני ,בדרך כלל מראש יבחר לשלב עוד משהו מהצד בצד ללמוד בישיבה רגילה, ולא יתגלגל בישיבות שונות למיניהם, עד שינחת בישיבה מהסוג הנ"ל, ויחזיק ממנה שהיא "הטופ של עולם הישיבות".

נכון מאוד

הסטייה בפורום מנושא שידוכים להבנה מדוע בחורים מגיעים לישיבות כאלה היא מאוד חריפה.
כיום ישנה קבוצה גדולה מאוד של בחורים מכל מיני ישיבות פונוביז עטרת מיר ברכפלד וכו.. שפשוט מבינים שזאת לא הצורה שבא הם רוצים לחיות .ללמוד יום שלם או שרוצים לרכוש השכלה נוספת .שמוצאים את דרכם לכאלה ישיבות .לא הייתי מכנה את הבחורים בישיבות אלה שבבניקים אם כי ישנם .ישיבות אלה על פי רוב מתחילות את דרכם ע"י בחורים שבבניקים. אך בישיבות אלה האיכות של הבחורים שונה ורובם בחורים רצינים .

אין שום בחור רציני ממיר ברפלד/פונבי'ז/חברון שיעשה פתאום סווי'ץ בשיא השטייגען ויחתוך לרש"י/שערי יושר/דרך ה'/מבקשי ה' וכו'.
פוק חזי שעוברים בדרך כלל "מסלול" עד שנוחתים בישיבות האלה.

בחורים לא מגיעים לישיבות אלו מישיבות שנחשבות בליגה הראשונה. מדוע?
כי בד"כ מי שקשה לו ללמוד כבר בחיידר זה מתחיל, וממשיך בישיבה קטנה (הבינונית, מכוח ההישגים בת"ת), וכשהוא מגיע לישיבה גדולה הוא לא מתקבל היכן שליבו חפץ. כך מתחילים הגילגולים מישיבה לישיבה עד שמגיעים לישיבות אלו שמבינים את הבעיה ופותרים אותה.

מכאן ועד הטלת דופי והכללות (שבאבניקים, פרחחים) המרחק רב.

זוהר,
אכן ככה זה מתחיל, אבל בגלל שבחברה שלנו,(או שמא אני צריכה לכתוב שלכם),לא נותנים,(מראש אני מסייגת את עצמי),לילדים בעלי לקויות למידה את הטיפול המתאים,ומנגד לא מספקים להם תעסוקה חלופית-הם מידרדרים לשבאב.
חלקם הגדול הופכים להיות שבאבניקים/פרחחים/יושבי ברזלים או איך שתקרא לזה ..

ליטאי 613 אני מצטער להגיד ויכול להיות שיכאב לך הלב לשמוע את זאת אבל מעל ל40% מהבחורים בישיבות שהזכרת הינם מהליגה הראשונה כן כן !! מהרשימה שהזכרת .מתוכם חלק נכבד שקמו בוקר אחד והחליטו לעזוב .
זה תהליך שניבנה אך הוא קורה למלא חברה וכל אחד אם צורת העזיבה שלו .
רק חבל שדרך הגלישה בנט אין לך אופציות להכיר עוד מקומות כי אז הייתה מבין שהעולם הוא לא עולם הישיבות ולא עולם הנט!!!!!

למיכאלה וזוהר את מה שאתם מתארים אלה הם חברה שמגיעים למקומות הרבה יותר רחוקים מהעולם החרדי מאשר ישיבה אלטרנטיבית.
אלה הם חברה שבחלקם הופכים לנער גבעות או נוער חילוני אובדים בהודו דרום אמריקה וכו...
חברה בעלי לקויות למידה לא מטופלים בגיל 20 18 זה מאוחר מידי .