|
|
| נשלח ב-29/7/2007 06:06 |
 |
| |
מביא רבנים לויכוח? אז אני נכנע מיד..
נכון שהגרח"ע התנגד להבאת הבמ"ד לרבנים מברלין לארץ וטען שזה התאים לבלום את הרפורמים באשכנז אבל בארה"ק זה עלבון לישיבות הגדולות בארץ ולגדולי הרבנים .
אבל אני השפל מעיז ושואל האם פאבים בליל חמישי,עם ידיעת התורה של ילד ,ועוד מפגעים רוחניים של חילולי שבת ואף דברים חמורים יותר הם לא עלבון חמור יותר?האם הריקנות הזו שלא היתה מוכרת בתקופתו של הגרח"ע איננה מסוכנת שבעתיים מ"תורה עם דרך ארץ"?
ועוד, השרדי אש כתב שההקהילה של הרש"ר היתה הצלחה בלתי רגילה,וכן כתב המכתב מאליהו אך בכל זאת הר דסלר התנגד למתכונת מהטענה שלמרות שהחינוך בקהילות גרמניה הצליח יותר הרי שהשיקול של גדולי ליטא היה שעדיף להצמיח גדול אחד כרעק"א למרות המחיר שיהיו כאלו שיצאו לתרבות רעה,ובגרמניה גדלו רק בינוניים אבל כולם שומרי תו"מ.
נו תאמר אתה האם הגרח"ע צומח בישיבות של היום?ואם נגיד שמצליח אחוז קטן לגדול האם הפקרת הכלל ישראל וגם הפקרת תוך הישיבות זה מחיר מוצדק?
ויותר מזה ,היום שלא כבעבר,אין לבחור בחירה אלא ישיבה האם זה לא מזיק בידיים לסגור אותו בלי שתאפשר לו לבחור מסלול יותר מתאים לו בשילוב לימודים כללים?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2007 06:21 |
|
| |
ועוד שאלת את שאלת השאלות:"האם רבני היהדות האורתודוכסית טועים בהנהגתם כבר כמה מאות שנה?"
הרבנים בדור ההוא נלחמו נגד ההשכלה-ואגב בלי הצלחה יתרה-ואילו היום אנחנו משתמשים באותה שיטה ישנה בלי לראות שהאויב השתנה.
אז התשובה לשאלתך שאכן הם לא טעו אבל אנחנו טועים היום.
ההשכלה והדעת היום אינה גורמת לנטישת הדרך,הגורם העיקרי הוא רדיפת החומרנות ורדיפת התאוות,והבחור מקבל סיוע מראשי ישיבות שדוחפים בחורים לדרוש עוד חומרנות בטדצדקי של טובת הלימוד,
ודוקא השכלה היום היתה יכולה לרומם ולנתק את האדם מהחומר ולתת חשיבות עצמית בתוך החיים התורניים
תוקן על ידי COGITO22 ב- 29/07/2007 6:20:19
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2007 14:51 |
|
| |
קוגיטו.
הגדרת יפה את הצד של החינוך כיום על מגרעותיו, אך מי ערב שבמידה ויאפשרו היום לימוד באוניברסיטאות מיקצועות מדעיים לא תיווצר שוב תנועת השכלה חדשה?
השיקולים לשני הצדדים קיימים. לצד של הסתגרות יש את החיסרון של מה שאנחנו רואים היום וכמו שכתבת ההסתובבות בפאבים בליל שישי ובקיצור תופעת השבאב כל זה באמת בגלל רדיפת החומרנות. אך גם לצד שאתה מגדיר 'דרכו של הרש"ר הירש' יתכן ויש חיסרון, אולי ע"י השכלה חיצונית להמונים תיווצר תופעה של מדידת אמונה בכלים מוטעים ובמבחנים מדעיים (כמו תנועת ההשכלה דאז), לפעמים הנזק שמביא עימו המדע/רוממות הרוח קשה בהרבה ע"פ תאווה גשמית?
אני לא מבין את תשובתך שרק כיום אנחנו טועים. אם בזמנו הגורם לתנועת ההשכלה היה צורת הנהגת הדור דאז יתכן וגם אז טעו. זה קצת משפט אבסורדי <"הרבנים בדור ההוא נלחמו נגד ההשכלה-ואגב בלי הצלחה יתרה-ואילו היום אנחנו משתמשים באותה שיטה ישנה בלי לראות שהאויב השתנה"> אם גם נגד האויב דאז הוא לא הועיל לכאורה יש טעות בדרך ואם אז לא טעו אז אולי מבין כל הדרכים זוהי הדרך המוצלחת ביותר (קרי- במלחמה יש גם קורבנות).
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2007 16:03 |
|
| |
mzohar
אין שום דמיון לחידושים המדעיים כגון הדרוניזם, והפילוסופיים- חברתיים, שאיפינו את חסר היכולת של הישיבות להתמודד עמן,לבין המציאות של היום שכל ילד בחדר למד להסתדר עם האבולוציה החביבה.
ובמיוחד שההשכלה היתה הצדקה לרצון הבריחה מהגטו העני והמחניק ולא הגורם, והראיה ,שבגרמניה ההשכלה לא היוותה גורם ליציאה מהדת.
היום העוני בדעת הוא הסכנה, וההשכלה אינה מהווה גורם משיכה לצעיר החפץ התפרחחות.
לשאלתך השניה -לא טענתי שצורת המאבק דאז גרם, טענתי שהוא נכשל.
תוקן על ידי COGITO22 ב- 29/07/2007 16:03:07
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2007 16:38 |
|
| |
הוקופדיה עוזרת כשלא יודעים,כשיודעים ההפך אז מותר לחלוק,ועיין "לפרקים" של השרדי אש ועוד ספרות רבה בנושא,ואלי ארחיב מאוחר יותר,
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2007 09:37 |
|
| |
ברשותכם אשוב לדברי נויאיר שאני רואה בהם טעם,
אמנם העירו נכבדינו שאין קשר ישיר בין תרבות המערב לבין היצר הרע עתיק היומין של חיכוך בשועי עולם, לשון חנופה ובגדי מלכות (אם כי השטן נקרא אצל חז"ל שרו של עשיו), אבל יש קשר עקיף בין הלגיטימציה של אלו לתרבות המערב כצורתה היום.
תרבות המערב פשטה ולבשה צורות שונות (ניטשה, מרקס, מיל והיטלר כולם היו אנשי המערב והפוכים זה מזה), אך כיום תרבות זו מזוהה ללא ספק עם החופש הליברלי הקפיטליסטי של אמריקה ועם תרבותה של תקשורת ההמונים. במובן זה תרבות זו מעודדת את יצר הרע של ההחצנה והשיווק העצמי, בניגוד לדמותו של יהודי זקן מדובלל זקן המדדה בסימטאות מפוייחות מהרר בדברי התוס' המעודד להצנעה ופנימיות. נכון, גם בזה אפשר לזייף ויש להזהר מהצבועים יותר מאשר מן הצדוקים. עם כל זה – כשהתרבות בכלולתה מעודדת יצר מסויים בעוד האחרת מסתייגת ממנו, ניתן להבין את הקשר בין פריחתה של החיצוניות השטחית במקום של "מערביות" לעומת דיכוי מסויים שלו (אולי מוגזם?) במחוזות ה"לא מודרנים".
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2007 01:01 |
|
| |
אמור מעתה: ברדידות ובעמקנות הדבר תלוי. בחירות המחשבה או בהליכה אחר המבריק, השטחי והמזויף.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2007 03:03 |
|
| |
לב העברי
יצרת אידיאליזציה מחד ודמוניזציה מאידך, שהייתי שמח לחיות בעולם כזה פשוט.
מפני שאנו לא עוסקים ב"יהודי זקן מדובלל זקן המדדה בסימטאות מפוייחות מהרר בדברי התוס' המעודד להצנעה ופנימיות." אנו עוסקים בריקנות.ורקנות זה הרס שבהכרח שואב לתוכו משהוא,השאלה מה.תרבות נלוזה או עיסוקים שיכולים לתרום עוד מימדי חשיבה ועידון.
|
|
|
|
|
