| נשלח ב-2/8/2007 13:31 |
 |
| |
מיכאלה
למה ברבנות?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 13:40 |
|
| |
אני לא לגמרי סגורה על זה,(כי,סליחה על השיטחיות,אני רוצה ללבוש שמלה לבנה,אני יודעת שגם ברבנות אפשר ללבוש שמלה לבנה,אבל זה לא אותו הדבר),אבל זה נראה לי קצר ולעניין בלי פומפוזיות מיותרת.
אגב,זה לא יקרה .
לא אתחתן ברבנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 14:04 |
|
| |
אני גם רוצה שמלה לבנה. אגב זה לא יקרה אולי בפורים...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 14:08 |
|
| |
השאלה מה העיקר בחתונה, לפעמים מרוב הדברים מסביב מאבדים מעט את המיקוד על הנק' המרכזית...
מיכאלה התרשמתי לטובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 14:28 |
|
| |
משגיח. מהי הנקודה המרכזית? האם כל החתונות שכל שתי דקות התזמורת עוברת ל'ימים על ימי מלך' זו לא התעלמות מהחתן והכלה והתמקדות בפראק או מקל אדמורי"ם כל שהוא?!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 14:53 |
|
| |
ומי אמר שאני לא נגד זה?
הייתי בחתונות שרה"י של החתן השתדל בכל מאודו להסיח את תשומת הלב חזרה לחתן. הוא דווקא דיי הצליח (כנראה הבחורים שם רגילים בזה). מאוד נהנתי מזה.
לדעתי ראוי שכל ראשי הישיבות יעשו באופן דומה (בהתאם לנהוג אצלם).
ולעיתי מזומנות החתן שמח מאוד מתשומת הלב שהרבנים מקבלים, שהרי סוף סוף זה כבודו.
ובכל אופן "פתח דברי יאירו".
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 14:58 |
|
| |
משגיח,
רק עכשיו?
תוקן על ידי מיכאלה567 ב- 02/08/2007 14:57:33
תוקן על ידי מיכאלה567 ב- 02/08/2007 15:00:07
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 15:03 |
|
| |
חתונה זה רגע מיוחד בין איש לאישתו. יש אמנם מקום לפאר ולכבד את האירוע, ולשמח את המוזמנים כדי שיוכלו להשתתף בשמחתינו כראוי (שהרי כל אדם שמח ששמחים בשמחתו, שאם לא כן אז פקע ממנו שם אדם). אך מכאן עד להופעות ראווה צריך להיות המרחק גדול.
אגב, ראו ראיתי חתנים רבים שענייני החתונה (הטכניים) לא עניינו אותם יותר מידיי (ולא מחוסר התעניינות גרידא- רק מתוך התמקדות במישורים המרכזיים ובעבודה הרוחנית לקראת ימי הנישואין).
גם שמעתי שהבנות מאוד אוהבות את העיסוק סביב כל אלו הדברים (מהתפריט עד סידורי הפרחים).
האם הדבר נכון במישור הכללי? ומה הסיבה לכך? (אולי דאגתה של האישה לפרטים הקטנים כביטוי תכונת ה"בינה יתירה"?)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 15:11 |
|
| |
"כביטוי תכונת הבינה היתרה"-אתה מנסה להיות פוליטקלי קורקט,זה יפה.
כן,כן .
אנחנו אוהבות,(לא כולנו אך רובינו),את העיסוק בהכנות לחתונה וכיוצא בזה, אבל בל נשכח שזה לא סותר עבודה רוחנית, שנעשית מצידנו ,לקראת החתונה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 15:15 |
|
| |
זה לא מהצד הפוליטקלי קורקט שלי,
רק ממה שראיתי כתוב בספרים שלאישה יש עין לראות את הפרטים הקטנים יותר מגבר. היא אמונה על צרכי הבית ולכן הקב"ה נתן לה את הבינה היתירה.
ולמשל זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שגבר עד שלא יהיה לו חסר מלח בפועל הוא לא ידע שחסר (והוא גם לא יטרח לבדוק). אישה לעומת זאת מיד כשתחסר תשים לב, אף שבפועל היא לא משתמשת.
בע"ה עוד נגע בנושאים אלה (כמסת הזמן וכיד ה' הטובה).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 15:19 |
|
| |
ברשותכם אחזור לתחילת האשכול,ואכתוב תגובות לשנים: לעוצר שהביא את כתבתו של אבישי מזרחי, וכתבתו של הרב אבינר.
אתחיל תגובה לדברי הרב (?) שלמה אבינר,
הרי זה אם תרצו שורש ההבדל בין הפשטות המזרוחניקית לבין כבוד עצמך וכבוד הזולת כפי שהיא מתגלמת בצורת חיים החרדית.
מה אתה רוצה, שיגיעו אורחים מרחוק ויאכלו בורקסים עבשים?? אתה לא יכול לכבד קצת את האורחים שלך?
כן כן, גם אם זה מגיע על חשבון מקרר פחות מוצלח, או על ספות שיקנו עוד חמש שנים, מה יש, מדוע כבוד אורחיך לא עדיף על נוחותך בשנה הראשונה?
האם אין כאן אגואיסטיות מוצהרת, האם לא חזינו בהתגלמות הזלזול בצלם אנוש וחוסר החשיבות שמייחסים המזרוחניקים לצורת אדם באשר הוא אדם?!
למה לא לעשות אירוע יפה, לכבד את אורחיך ולשמוח עמם בשמחתך. לא כל יום מחתנים ילדים. תבוא, תשב, תאכל כמו בן אדם, תשתה כמו בן אדם, קח כוסית לחיים, שוש עימי משוש ואחזיר לך בשמחות בעז"ה.
אבל לפי הרב אבינר - לא. תתקמצני על חברותייך, תשכנעי אותן לזלזל באורחים ובך, תחזירי להם זלזול, תני 20 ש"ח לכל אחת (ושתגדנה תודה גם על זה), וכמובן - את הכסף שחוסכים תשקיעו על "העיקר" - כפי שרואהו הרב אבינר - על חיים יותר נוחים לבני הזוג, על מקררים וספות. (שהרי לא מדובר על הפרש כספי בסדר גודל של יותר מזה!!).
כמובן - אינני מעריך ראוותנות וניקור עיני הזולת. אך בין זה לבין פשטות וקמצנות קיצונית - המרחק רב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 15:54 |
|
| |
דבר ראשון. איני מאוהדי הרב אבינר (ולגבי התואר, נשאיר לו את התואר רב רק מפני שכך הוא מוכר בציבוריות). אך לדעתי עולה התלהמות רבתי מדבריך.
האם אינך או לא היית פעם בחור ישיבה? האם לכל חבריך מהישיבה הבאת מתנה יקרה לחתונתם? האם הם (בהנחה שאתה נשוי) נהגו כך גם בחתונתך?
הבאתי את דבריו של הרב אבינר רק משום שחושבני שדעה זו מתאימה לאורך החיים היהודי וכמו שמורים רבנים חרדיים (אמור לי מי רבותיך ואומר לך מי אתה).
ובתור הערה אומר: ה"מזרוחניקים" הם בני אדם ככלות הכל, על אף השנאה התהומית שלך כלפיהם. אהה ועוד משהו הם גם יהודים. יכול להיות מאוד שהרבנים (דמתקריי רבנים) הטעו ומטעים אותם במישורים מסויימים (יש מי שיטען "עת לעשות" ודבריו צ"ע טובא), ובכל אופן על אף הרגשות הכואבים על יהודים טועים (במישורים מסויימים) אין פירוש הדבר שמותר לזלזל.
לגבי החתונה:
כאשר אמרת, יש לעשות אירוע יפה, ושיהיה אירוע מכובד, אך צריך להביא בחשבון שלא האירוע הוא העיקר, הוא רק שלב (מאוד קצר) בחייהם של החתן והכלה. ככלות הכל את רוב האירועים זוכרים בצורה מעורפלת, ואם היה אירוע טוב, הגם שאינו מפואר, הוא יזכר לטובה כל אימת שיוזכר.
זה מה שכתוב במאמר לעיל (ובטוחני שאילולא שמו של הרב אבינר, לא היית מגיב בצורה זו)
אנא שנה את הסיגנון וזנח את הזילזול. לא כך למדנו.
בכל אופן מבמקרה נפתח אשכול נחמד בבחדרי, שנוגע לענייננו: http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2255076
_________________
הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד, אַחַר כָּתְלֵנוּ--מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים (שה"ש ב,ט) עיין המיטיב שיר לבעל ההעמק דבר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 16:10 |
|
| |
NOYAIR,
אני איתך לגבי הפשטות הזועקת מאורח חייהם של המיזרחיסטים,יש בזה צדדים יפים וצדדים לא נעימים.
אבל לגבי השנאה למיזרוחניקים,(זה הריח שמדיפים דבריך,ריח של שנאה קשה),אני ממש לא איתך.
אחרי הכול,לא למדתי בישיבה ,ככה שלא ינקתי שנאה למיזרוחניקים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 16:24 |
|
| |
אני שונא מיזרוחניקים??
וכי למה לשנוא אנשים טיפשים ורדודים, אוהבי ישראל ושונאי חרדים, מזלזלים בצורת אדם ובכבודו המינימלי (לך תראה אותם בטרמפים), ההלכה אינה נר לרגליהם, ( היא רק המלצה ) , ועניני צניעות ונגיעה מענינת אותם כשלג דאשתקד.
לשנוא?? לא.
לרחם ?? כן.
תן לי מיזרוחניק ואוכיח לו את טעותו תוך דקות.
ולגבי ההשקפה - משגיח - נאריך בערב כמש"נ.
|
|
|
|
|
