כמה חרדים מכירים את ההשקפה החרדית?

כן
:-)
אבל מצד שני זה לא אתי לנצל בורות..

הוללה

זה לא אתי לנצל בורות כדי ללמד דעת? זה מה שעושה כל מורה, לא?

בעזהי"ת


   להחמיץ את ההזדמנות אמרת.
   לא יודע, מאיר, לא יודע.
   אבל עובדה היא.
   "הפתרון הסופי" של הנאצים ימ"ש, הגיע רק לאחר כשלונות התוכניות הקודמות. הייתה להם תוכנית רצינית לגרש את כל "בני הגזע הנחות" למדגסקר, והיא התבטלה מסיבות לוגיסטיות שונות.
   כן, כמה עלוב וכמה מעליב.

   אבל העניין מכך הוא, שאילו היו מליון יהודים בארה"ק, ואפילו פחות, בתחילת מלחה"ע ה-2, מדרך הטבע כנראה והנאצים היו מגרשים את כל היהודים ל"פלשתינה".
   (הם לא עשו זאת בסוף, כי היהודים היו במספר קטן בארה"ק, ולנוכח זאת ההתנגדות של המופתי הירושלמי הייתה משמעותית. אבל אם היו נוספים עוד מאות אלפי יהודים לישוב שכבר היה קיים, אז כל המופתי היה הופך ללא רלוונטי).

   ועוד.
   חלפו יותר ממאה שנות אוניות קיטור -כלומר תחבורה ימית בטוחה הרבה הרבה יותר מימות ספינות המפרש, עד לשואה הארורה. מאה שנים בהם האימפריות האירופיות שלטו בכיפה -כך שנתיניהם תחת האימפריה העותומנית, ובכלל זאת בארה"ק, נהנו מזכויות משמעויות יותר.
   כך, היה, אבל כמעט אף אחד לא עלה לארה"ק.
   מילא תאמר לאחר עליית המשכילים, שיש בעיה, אבל מה קרה בשישים השנים טרם "העליה השניה"?
   כלום. פשוט כלום. והכלום הזה די עצוב, כי אם היו עולים לארץ מאות אלפי יהודים חרדים-נאמנים, טרם עליית המשכילים, אז לעולם לא היה מוקם כאן ישוב חילוני בארץ... (ישוב, לא כמקום ישוב, אלא כהתיישבות כללית).
  

כתיכוניסט ש"חצה את הקווים" הייתי המום בכניסתי לכולל לראות את הרמה והידע של אברכים רציניים ב(מה שאמור להיות) השקפת עולמם.
היה אפשר לשחק בהם כאוות נפשי, בלא שהיה להם את הידע והיכולת לענות.

נדמה לי שכבר דיברו בפורום על "ערכים" לחרדים, אני טועה?

בעזהי"ת



   "ציונות חרדית".
   לעניות דעתי, זהו שילוב חסר מחשבה.
   מהי התפיסה שלנו כחרדים, כלפי הציונות? הרי יש הבדל בין היאחזות בארץ ישראל, ובין "ללכת ראש בראש" עם אומות העולם. וכפי דברים שהבאתי כבר זה זמן, בשם הגרא"י הענקין , שאמר נחרצות שהגראי"ה קוק לא היה תומך בהקמת מדינה על ידי מרד ושפיכות דמים.
   כלומר, ממש אין הציונות מילה נרדפת לגאולה, ולכן למרות שבהחלט יש לשמוע אמת ממי שאמרה ולנהוג בדרך הנכונה, עדיין אין מכך ישור קו עם הגישה של הציונות הדתית.

   ולדוגמא:
   בוודאי שיש מצווה גדולה לשרת בצבא, אם נמצאים התנאים הנכונים. אבל השירות הזה הוא כשירות לעם היהודי ולישוב היהודי בארה"ק, וממש לא כמעשה אידיאליסטי ציוני, הצדעה לדגל ושירת התקוה. ממש ממש לא.

מאיר

המיזרוחניקים נוטים לתאר את המאבק בינם לבין החרדים במונחי השקפה. זה כמובן משפר את עמדתם, הם אלו שהולכים לצבא ומוסרים נפשם בעוד החרדים מנוכרים לעם ישראל בארצו. דא עקא, שחוץ מכמה צוריקגעבליבענערס ירושלמערס הרי התודעה העצמית של החרדים היא שהקו המפריד האמיתי בינם לבין המיזרוחניקים הוא ההקפדה על שמירת המצווות.

שאל את שכניך האם כשהם פוגשים בבית חולים או באיזה מקום נייטרלי אחר מישהו מחוגי החרד"ל והם יכולים לתקתק אתו איזו שיחה בלימוד - האם הם מרגישים שהציונות היא זאת המפרידה ביניהם. נהפוך הוא, שום דבר לא מפריד ביניהם אלא רק שהחרדל"י המקרי הזה משתייך לחברה שרובה לא מקפידה על שמירת המצוות.
ניתן כמובן להתווכח ולטעון שהמיזרוחניקים כן מקפידים על שמירת מצוות, אך זו לא טענתי כאן. טענתי הצנועה היא שהחרדים טוענים שהמיזרוחניקים הם חילונים בתחפושת וזו זו הבעיה ולא ציונות.

ועתה להשקפה, הרי ההשקפה החרדית 'כהדין קמצא דלבושא מניה וביה' טוענת שהיא אינה השקפה. ההגות החרדית היא הגות המכחישה את עצם קיומה. החרדים מטיפים לאמונה פשוטה ולעיסוק בלימוד. לא בדמיונותיו ההרמוניים של הרב קוק ולא בפטפוטים הקיומיים על פחד המוות והבדידות של הרב סולובייצ'יק.

ואף על פי כן, אני כידוע משתייך לאסכולת תשמ"ד הטוענת שמאחורי דרשות המשגיחים, הכה אהובות על נאורי אגודה אחת, חבויים הנחות מוצא שתפקיד החוקר לחשוף אותם. ולעניין דרשתך האמורה אני יכול להפנות אותך לתגובתו של רבך לשעבר, הרב שך, על 'חמש דרשות' להרב סולוביצ'יק. (מכתבים ומאמרים, חלק ד', עמ' לו'). ב'חמש דרשות' טען הרב סולוביצ'יק כי ההיסטוריה הוכיחה כי יוסף-המזרחי צדק בעוד זקניו ורבותיו הבריסקערס, אחי יוסף, טעו. הרב שך ענה לו שאין למדים מן ההיסטוריה כדי להתיר התחברות לרשעים ורק הספר ההלכה היא מורת דרכנו, ויעוי"ש.

שמרן
היחס להיסטוריה הוא אחד מקווי התפר.