כמה חרדים מכירים את ההשקפה החרדית?

יעקב

ישנם רבים שסגנון הכתיבה של בחח מעורר אותם עוד יותר, אז לכן נוריד את השיח לשם?

אני בסך הכל מבקש שוב ושוב משמרן שישתדל לדון בעיקר לגופו של נושא ולא לגופם של כותבים והוא חוזר ונכשל בזה.

חבל מאוד.

אתנחתא

שמת את האצבע על הנקודה הנכונה בעניין בלז השורשית. אבל לכאורה זה קרה כמעט לכל החסידויות בעולם (ההבדל הוא רק שבלז כנראה היתה כך מההתחלה והם אפילו לא מנפנפים במשהו מהעבר), כמעט לאף חסידות כיום אין יומרות רעיוניות למעט המחשבה שהחסידות מחזיקה אנשים במסגרת היהדות. כמעט אף חסידות אינה יכולה לומר שהיא מציעה דרך ייחודית (אם סגנון לבוש וזמירות שב"ק לא נחשבות) . יש כמובן יוצאים מן הכלל כמו סלונים או ברסלב אבל אלה בטלים ברוב. פייקאז' מדבר על התנוונות החסידות ואני חושב שהוא צודק.

אבל גם הדיבור על השקפה חרדית קשור לאותו הילך רוח , גם שאלת היחס לציונות היא בסך הכל עניין פוליטי של התמודדות עם יריב שהיא חסרת חשיבות ליחיד המחפש דרכו . גם סאטמר נטולת יומרות רעיוניות למרות שההתמודדות עם הציונות תפסה מימדים קוסמיים מיתיים הרבה מעבר לנדרש מחשיבה פרקטית.

ובלשונו של הרב קוק, גם החסידות הפכה לפראסטע פרומקייט.

מציץ

אוסיף על דבריך מהפן הליטאי

סח לי (ליטאי) ידיד חסידי, "כיום אין כמעט מתנגדים אמתיים חוץ מהפרושים והחזונשניקים - והם האלו שהכי מסתדרים עם החסידים".

מציץ,

אתה בוודאי צודק. ואכן כיום רוב החסידיות והיהדות החרדית הינה בעלז במובנה הקיומי ואילו בעלז עצמה הסתגלה לאחרים (שכן בעצם המהרי"ד לחם כארי נגד התמסדות ובניית מוסדות אך בזה גם בעלז שינתה את עצמה אחרי השואה בלית ברירה. (וכמה סימלי הדבר שבעת ייסוד דגל התורה הרי אדמו"ר מבעלזא מצא שפה משותפת עם הרב שך, דמות ששמרן אוהב לנפנף בו, שכן בלי משים הוא אכן  דמות בלזאי לעילא.  וכלום לא אישיות בלזאית כדוד פרנקל זימזם באזנו הימנית כל הזמן את תורת השמרנות?)

אחדד יותר את העדר האידלוגיה הבעלזאית. שכן קיימת  שמרנות לוחמנית אידולוגית כמו השמרנות הסאטמארית למשל, אך בעלז גם היו קנאים אך הקנאות היתה יותר ביטוי של שמרנות מאשר קנאות בעלת משנה אידולוגית. שם הקנאות הייתה השרדות, נטולת כל פאתוס, חסרת כל רומנטיקה, חסר כל רעיון מקיף עולם. בעוד שאחרי השואה הייתה עוד ביהדות הרבה אישים בעלי חזון, הרי בדור השני אנו עדים לגדולים נטולי חזון שביטוייהם הם הרב שך, והרב אלישיב. וכן מהצד החסידי אדמור מגור דהאידנא ושאר מנהיגי האומה.  הם נגד הציונות והמדינה אך אינם קנאים, הם בעד לשמר אך לא בעד לשדד מערכות לשם שימור, הם נאבקים על זכיותיהם אך אינם לוחמים... וכו' וכו'.